דף קא...

מתני' הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ:

מתני' לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אא''כ עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר' מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים הוה:

מדוע אסור להשתמש באילן בשבת?

כיצד יתכן אילן בגודל של 2 דונם?

ומה הקשר למעמד האישה?

אילן שהיה מיסך על הארץ אם אין גופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלים תחתיו שרשיו גבוהים מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן

דף ק

ירושלמי:

ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחים שנייא היא שמתגלגלין ויורדין

מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה ברה''ר ברה''ר וישתה ברה''י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת:

מתני' קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומן הצינור מ''מ שותה:

מתני' בור ברה''ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת אשפה ברה''ר גבוה י' טפחים חלון שעל גביו שופכין לתוכה מים בשבת:

דף צט עמוד ב

דף צט

עירובין פרק י משניות ד-ה:

זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת.

עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברה''י ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות 

לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה''ר ברה''ר וישתין ברה''י וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

אין ישראל נגאלין
לא מתוך הצער
ולא מתוך השעבוד
ולא מתוך הטלטול
ולא מתוך הטירוף
ולא מתוך הדחק
ולא מתוך שאין להם מזונות

אלא מתוך עשרה בני אדם
שהם יושבים זה עם זה
וכל אחד מהם קורא ושונה
עם חברו
וקולם נשמע

גם במשנה שלנו וגם במשנה הקודמת יש חמו"ק -חסורי מחסרא והכי קתני.

בסוגייתנו תנא קמא מסתיר את עניין ההנחה ברשות הרבים, ולא מזכיר שמדובר בכותל משופע, ולא סתם לא מזכיר אלא רבי יהודה מיד לאחריו מדבר על כותל שאינו משופע.

גם המשנה הקודמת הסתירה את עניין ההנחה ברשות הרבים, שלא הזכירו את ה"טריק" להוליך פחות פחות מארבע אמות, כאילו גם אם מניחים כל פחות מארבע אמות ההנחה לא עוזרת, כאילו.

על דין זה אומרת הגמרא בשבת קנד ב שחכמים הסתירו ולא רצו לגלות משום "כבוד אלהים הסתר דבר". מדוע דין זה מיוחד כל כך שיש להסתירו?

האזנה נעימה

דף צח