אין ישראל נגאלין
לא מתוך הצער
ולא מתוך השעבוד
ולא מתוך הטלטול
ולא מתוך הטירוף
ולא מתוך הדחק
ולא מתוך שאין להם מזונות

אלא מתוך עשרה בני אדם
שהם יושבים זה עם זה
וכל אחד מהם קורא ושונה
עם חברו
וקולם נשמע

גם במשנה שלנו וגם במשנה הקודמת יש חמו"ק -חסורי מחסרא והכי קתני.

בסוגייתנו תנא קמא מסתיר את עניין ההנחה ברשות הרבים, ולא מזכיר שמדובר בכותל משופע, ולא סתם לא מזכיר אלא רבי יהודה מיד לאחריו מדבר על כותל שאינו משופע.

גם המשנה הקודמת הסתירה את עניין ההנחה ברשות הרבים, שלא הזכירו את ה"טריק" להוליך פחות פחות מארבע אמות, כאילו גם אם מניחים כל פחות מארבע אמות ההנחה לא עוזרת, כאילו.

על דין זה אומרת הגמרא בשבת קנד ב שחכמים הסתירו ולא רצו לגלות משום "כבוד אלהים הסתר דבר". מדוע דין זה מיוחד כל כך שיש להסתירו?

האזנה נעימה

דף צח

שני מקרים במשנה:

1. על האסקופה - גוללו אצלו

2. בראש הגג - מחלוקת מתי גוללו אצלו:

לתנא קמא רק אם הספר לא התגלגל לגובה נמוך מעשרה טפחים (ואם כן - הופכו על הכתב),

לרבי יהודה אפילו אם ירד עד למטה כל עוד לא נגע בארץ,

ולרבי שמעון אפילו אם מונח בארץ.

בגמרא שלושה חלקים:

1. מה טעם ההיתר באסקופה?

רב יהודה - מדובר באסקופה רשות היחיד, וההיתר הוא כהיתר רבי שמעון בסיפא.

רבה - מדובר באסקופה הנדרסת, וההיתר מוסכם על כולם כיוון שיש ביזיון גדול.

אביי - מדובר באסקופה כרמלית, וההיתר מוסכם על כולם כיוון שאין חשש לאיסור תורה

2. האם מותר להפוך ספר על הכתב?

בעיקרון אסור, וצריך לכסותו בבגד, אבל אם אין בגד עדיף להפוך מאשר שהכתב יהיה גלוי.

3. מהי דעת תנא קמא?

רבא: תנא קמא מדבר על כותל משופע, ולכן אם הספר נח למטה מעשרה הוא נח ברשות הרבים ואסור לגוללו לרשות היחיד. - לאפשרות זו קשה מהי מחלוקתו עם רבי יהודה.

אפשרות שניה: תנא קמא חולק על רבי יהודה גם בכותל שאינו משופע, שלרבי יהודה מותר כל עוד לא נח, ולתנא קמא מותר רק אם ירד עד גובה שלושה טפחים. - קשה שלדברי רבא אין דעה כזו.

מסקנה: תנא קמא לא חולק על רבי יהודה, אלא תנא קמא דיבר על כותל משופע, ורבי יהודה על כותל שאינו משופע, ודעתם זהה.

דף צח

דף צז

בחדשות פטור - שמא זה קמע, או שמדובר שאינן קשורות

מצאן צבתים או כריכות - אינו יכול להכניסן - מחשיך עליהן ומביאן

ובסכנה מכסן והולך לו

רבי שמעון מציע היתר אחר

ורבי יהודה מרחיק לכת

דף צז

למה לא מניחים תפילין בשבת?

למה לא מניחים תפילין בלילה ומה כל כך חמור בזה?

מה הקשר בין חנוכה לתפילין - עד שתכלה רגל מן השוק

האם מניחים תפילין בגלות?

שנזכה לגאוה לאומית מחודשת שבעתים

ארבע אפשרויות, האחרונה מתקבלת:

רבי עקיבא - בחקת הפסח הכתוב מדבר

רבי נתן - בלילה רצה מניח

חכמים שלא מיחו במיכל

רבי מאיר ורבי יהודה שאשה המוצאת תפילין מכניסה

דף צו

בבלי וירושלמי, רשי ותוספות, אלבק, הנציב, וכמובן - ערוך השולחן

תנא קמא אומר זוג זוג, רבן גמליאל אומר שנים שנים. מה המחלוקת ביניהם?

האם זה הזמן לדבר על תפילין? מה הקשר?

תחילת פרק עשירי

דף צה עמוד ב

חצר שנפרצה לרשות הרבים

חצר שנפרצה משתי רוחותיה

פי תקרה יורד וסותם

מחלוקת שתי מחיצות דאורייתא

דף צג-צה