האינטרסנטים

ה"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 30 באפריל, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, עדיין לא מצליח לספק ביטחון לאומי משופר ויעיד על כך מספר הנרצחים שהוכפל מאז מינויו – וזה קורה הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית. במה הוא כן מתעסק? הרבה יחסי ציבור והרבה תביעות דיבה. אחת מהן היא נגד הארגון "אחים לנשק" שהגדיר אותו כמי שהשתמט משירות צבאי. בן גביר תובע מהם לא פחות מ-10 מיליון שקל וטוען שאינו משתמט כי הוא רצה להתגייס אך צה"ל לא רצה לגייס אותו. האם זוהי תביעה אמיתית או עוד תביעת השתקה? ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת התקשורת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה תהיה אתנו בעניין הזה.
ענף ההייטק בעולם וגם אצלנו נבלם בשנה האחרונה ומדי יום אנחנו שומעים על חברות שמתכווצות ואף נסגרות וירידה בהשקעות. רואים זאת גם ברווחיות של כמה מענקיות ההיי-טק שנחתכה בשנה האחרונה. זה די טבעי אחרי שנים של צמיחה מהירה וחדה, אך כדי להמשיך לצמוח חייבים לטפח כל הזמן חלומות ונרטיבים חדשים. הסיפור החם מכולם כעת הוא הבינה המלאכותית שנתפסת כמנוע הצמיחה הבא וכל מי שרוצה להמשיך לשגשג – פועל בזירה הזו. עומרי זרחוביץ' כתב ההייטק יסביר
כשיש הרבה מאוד פריצות לבית עסק הדבר ראשון שקורה הוא שחברות הביטוח מייקרות את הפרמיות  - עלות הביטוח – כי הסיכון גדל. מאז שהושקה ההפיכה המשטרית ב-4 בינואר פרמיית הביטוח על אגרות החוב של מדינת ישראל התייקרה ב-50%. זה אומר דבר ברור – ההשקעה באגרות החוב של ממשלת ישראל לטווח הארוך נתפסת כמסוכנת יותר למרות שדירוג האשראי לא ירד. נדבר על זה כאן ביננו

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בתוך המחאה נגד ההפיכה המשטרית שנמשכת זה 16 שבועות, בולטת קבוצת "אחים לנשק" שמונה כ-35 אלף מתנגדים "שיתייצבו לכל קריאה". הם מפגינים מול בתי הח"כים, מקימים מאהל מול הבקו"ם כדי לדבר עם החרדים שמגיעים לקבל את הפטור, נלחמים בארגון קהלת ומתחייבים להמשיך ולהילחם על ישראל עד שהאיום כפי שהם רואים אותו, יעבור.

איל נוה אחד המייסדים של תנועת אחים לנשק, יהודה פולק, מוביל יוזמת שוויון בנטל במגזר החרדי, ותמר שחר שמתנדבת בתנועה, הגיעו לפודקאסט "המרקרים" כדי לדבר על הפעולות שכבר נעשו ולשרטט את היעדים שהציבו לתנועה. "בפרופיל של אחים לנשק כתוב נשמור על ישראל דמוקרטית לדורות".

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 24 באפריל, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. 
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מרבה להתראיין בתקשורת הישראלית, למעט בערוץ הבית, ערוץ 14, אך הוא כן מעניק ראיונות רבים לתקשורת האמריקאית. אלא שלמרבה הפלא הוא כמעט ואינו נשאל על איראן וסעודיה וגיאופוליטיקה – הנושאים החביבים עליו. הוא כן נשאל על ההפיכה המשפטית, על המשפט שלו, על בן גביר וסמוטריץ' וממשלתו הקיצונית, ואפילו על מי שהיתה לרגע מועמדות לתפקיד הקונסולית בניו יורק - השרה מאי גולן. זה שינוי משמעותי בסיקור של ישראל באמריקה - ומבחינת נתניהו זהו הפסד. אמיר תיבון, עיתונאי "הארץ", יהיה איתנו ויסביר מדוע. 
מיד לאחר יום העצמאות יתחדשו השיחות בבית הנשיא, יתחדשו גם הפגנות הימין כדי להראות לאנשי המחאה שלהפיכה המשפטית יש גם תומכים. מתברר שבין הצדדים במשא ומתן יש הסכמות ראשונות - וגם שני קווים אדומים. אבי בראלי יספר לנו עליהם, על ה'מסלול העוקף' בכיכובו של אפי נווה, ועל סיכויי ההצלחה של השיחות.
אם חוקי ההפיכה המשטרית יעברו במתכונתם הנוכחית, על 140 החוקים שברשימה, הם יהפכו את ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית - וידרדרו אותה משמעותית בדירוג המדינות הדמוקרטיות. כך עולה ממחקר של ארגון מדעני ומדעניות מדינה למען הדמוקרטיה הישראלית. איך עושים את הדירוג הזה ומה הציון הנוכחי של ישראל? פרופ' שרה קאהן-ניסר, שלקחה חלק במחקר, תהיה אתנו ותסביר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 23 באפריל, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 

במידה רבה, הניסיון של בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן לביצוע הפיכה משטרית היה מבוסס על המצב המצוין של המשק הישראלי, ועל כריות הביטחון הפיננסיות שישראל צברה בשנים האחרונות, בדמות של 200 מיליארד דולר ביתרות מט"ח, עודף תקציבי, ועודף של נכסים על פני התחייבות מול שאר העולם. מדוע? כי אם המצב לא היה טוב, המשמעת של השווקים היתה מענישה את נתניהו, הם היו צונחים בבת אחת ובשיעורים חדשים, ונתניהו היה נאלץ לגנוז את הכל עוד לפני שהחוקים עברו את הקריאה הראשונה בכנסת. אלא שעכשיו נראה שהכלכלה כבר מגיבה לאי הוודאות בשל ההפיכה המשטרית, ובמשרד האוצר שוקלים לעדכן את התחזיות כלפי מטה בשיעור דרמטי, ולדרוש עדכון של התקציב בהתאם. מדוע זה קורה, ואיך עננים כלכליים שחורים כאלה עשויים להשפיע על החקיקה המשפטית? נשוחח עם נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, שיביא את תחזיות האוצר. 

את העננים השחורים האלה שמתחילים להצטבר באופק של הכלכלה הישראלית מזהים גם בשוק ההון. במיטב בית השקעות, למשל, רואים את הירידה בהכנסות ממיסים כראיה לכך שהממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון בתקציב, וגם כסימן לצמיחה אפסית או אף שלילית ברבעון הראשון. הם רואים ירידה במחירי הדירות שצפויה להתגבר ולהגיע לדירות יד שנייה, ולפי החישוב שלהם עליית הריבית בישראל תגדיל את הוצאות הריבית השנתיות של משקי הבית וחברות ב-60-80 מיליארד ₪ לעומת המצב לפני שהתחילה לעלות. אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, יסביר את החישוב. 

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המערביות על ייצוא רוסי, מתקיימת בעולם תעשיה ענקית של סחר בנפט רוסי 'מתחת לשולחן' – ומסתבר שחלק ממנו מגיע גם לישראל, ופוגע באיכות הסביבה שלנו. איך? זה קורה דרך הגדלה מאסיבית של זרימת הנפט בקצא"א, קו צינור הנפט אילת-אשקלון, כנראה  מעל למה שמותר על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה – ואת התוצאות אפשר כבר להריח באילת. אנחנו נדבר עם דרור גורני מארגון "שקוף', שחקר את הנושא.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר נעם גדרון מהמחלקה למדעי המדינה והתוכנית לפילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, שחוקר מפלגות ימין בעולם, התארח השבוע בפודקאסט המרקרים וטען כי שילוב הכוחות בין הימין המתון לימין הקיצוני בישראל איננו ייחודי  אלא מאפיין את המתרחש במערכות הפוליטיות בכל העולם.

בשיחה שקיימו איתו גיא רולניק וענת ג'ורג'י הסביר גדרון את השינויים שעוברים על מפלגות הימין, המתון באירופה וארצות הברית, ניתח את ההבדלים בין קיטוב חברתי לקיטוב אידאולוגי והסביר גם למה, למרות הכל, יש מקום לאופטימיות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 19 באפריל, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 
פייק ניוז, בכל מקום ובכל שעה. בכל פעם שאנחנו פותחים את הסלולר, ולמעשה בכל פעם שאנחנו צופים בחלק מערוצי הטלוויזיה, אנחנו מוצפים בצונאמי של מידע שגוי ושקרי – לעיתים קרובות במזיד, מתוך כוונה להנדס את התודעה שלנו, ומה שעוד יותר מרגיז הוא שחלק לא קטן ממנו מגיע מהממשלה. עם רפאלה גויכמן נדבר על השקר לפיו בשמאל משלמים לאנשים כדי להגיע להפגנות, נדבר גם על פוקס ניוז כאשר נחשף שהם שיקרו במודע בדיווחים שלהם על הבחירות בארה"ב, ונדבר על התוכנית של מירי רגב להסתיר מהציבור את המחאות ביום העצמאות – והאם גם זה סוג של פייק ניוז. 
עוד מקום שבו מרוב ערפל ואי וודאות כבר אי אפשר לדעת מה קורהבו הוא תקציב המדינה, למי הולך הכסף ומה ייעשה בו. למשל, משרד חדש לירושלים ומסורת יהודית בראשות ח"כ מאיר פרוש יקבל חצי מיליארד שקלים, למרות שלא הגיש שום תוכנית. מאיפה הכסף? על חשבון מה ועל חשבון מי? ומי מבטיח לציבור שהמשרד הזה לא היה בעיקר מסלקת כספים עבור פייק גו'בים וביזה של קופת הציבור? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו נתי טוקר. 
כשמצחצחי נעליים מדברים על השקעה במניות, זה הזמן למכור - כך לפחות לפי אמרה שהייתה נפוצה בוול סטריט בזמן שעוד היו בה מצחצחי נעליים. אבל האם ההפך גם הוא נכון? כלומר, האם כאשר שכולם פסימיים - זה הזמן לקנות מניות? על פי  סקר של בנק אוף אמריקה, ההתלהבות של משקיעים ממניות היא הנמוכה ביותר מאז 2009. זהו הסקר הראשון שנערך אחרי משבר הבנקים שהפיל כמה בנקים אזוריים בארה"ב בחודש מארס, והוא מראה שהקצאת השקעות במניות ביחס לאג"ח היא הנמוכה ביותר מאז השנה שלאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגדול ב-2008. כדי לקבל את התשובה אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית דפנה מאור.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker,  יום שלישי 18 באפריל, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 
בעוד עם ישראל מתמודד עם זיכרון השואה החיים בכל זאת ממשיכים, ומדי יום הם גם מזכירים לנו את הנזקים והכאב שיוצרים מי שמעודדים באמצעות שקרים ופרופגנדה את השנאה, המחלוקות והקיטוב – וכמה קשה להחזיר את השד לבקבוק אחרי שמשחררים אותו. בבית הנשיא יצחק הרצוג חידשו השבוע את המשא ומתן על 'הסכמה רחבה' סביב הרפורמה המשפטית, אבל רבים מאזרחי ישראל וגם הכלכלנים של מוד'יס מביעים ספק ביכולת של הצדדים להגיע לנוסחה – ראש הממשלה וחברי כנסת מצהירים מדי יום שהם ישלימו את ההפיכה השלטונית, בעוד מול בית הנשיא התמקמה מחאה קבועה של מילואמניקים שדוחים כל פגיעה בעצמאות בית המשפט. אנחנו נדבר עם מיכאל האוזר טוב הכתב הפרלמנטרי של "הארץ" כדי לשמוע מה קורה במשא וממתן בבית הנשיא. 
בנק ישראל, משרד האוצר ולאחרונה גם חברת הדירוג מודי'ס כולם מזהירים מפני ההשלכות הכלכליות השליליות של השלמת ההפיכה המטרית, אלא שהנתונים שהם מספקים הם תמיד נתוני מאקרו על צמיחה ותוצר – והאזרח המצוי לא יודע לפרוט אותם להשפעה על החיים האישיים שלו. אז הכלכלנית דפנה אבירן-ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לקחה את תחזיות משרד האוצר ופירקה אותן לרמה של משפחה ישראלית טיפוסית. אז עד כמה נשלם יותר ונרוויח פחות? אבירם-ניצן תהיה איתנו.
בינתיים, על הכבישים, נמשכת החדירה של רכבים חשמליים טהורים ושל עמדות הטענה, אבל השוק שלהם בכל זאת סוער, והנה שתי דוגמאות. הראשונה: חברת טסלה הורידה במפתיע את מחירי המכוניות החדשות שלה, לשמחת רוכשים חדשים, אלא שלעומתם בעלי המכוניות שקנו במחירים גבוהים יותר, ולמעשה הפסידו כסף משמעותי, די זועמים. ודוגמא שניה: חברות, למשל חברת פז, תתקין תחנות טעינה מהירות במיוחד שיוכלו להטעין חשמל עבור נסיעה של מאה ק"מ תוך שלוש דקות בלבד – אלא שכמעט שאין היום מכוניות שיכולות להטען בעצמה כה חזקה. אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האווירה הציבורית הקשה סביב ההפיכה המשטרית חודרת למעגלים רחבים בהרבה מהסוגיות המשפטיות. קחו למשל את גיוס החרדים לצה"ל. הדיון הזה מתנהל כבר הרבה שנים ללא פתרון, וכעת הממשלה הנוכחית - בה למפלגות החרדיות יש כוח משמעותי - מנסה לקדם מתווה חדש לפיו החרדים יקבלו פטור מגיוס כבר בגיל 21 במקום 26, מתוך הכרה בכך שממילא רק מעטים מהם מתגייסים ולכן כדאי לשלוח אותם לשוק העבודה בגיל מוקדם. אבל העברת חקיקה כזו בתקופה כה רגישה  - כשהמשרתים שחוששים מהפיכת ישראל לדיקטטורה מאיימים לא לשרת במילואים – נראית כמו אירוע שיכול להזרים עוד דלק למחאה הציבורית ולערער את יציבות הממשלה.  איך יוצאים מהפלונטר הזה? נדבר על כך עם מירב ארלוזורוב.
והנה עוד אירוע שבימים רגילים היה עובר אולי יותר בשקט: ברשימת הנואמים בכנס רפואי העוסק בבעיות הלכתיות של פוריות האישה התברר שלא נמצאה אפילו אישה אחת. האם לנשים אין מה להגיד בנושא? כך אולי חשבו המארגנים. אך מחאה מהירה ורעש גדול ברשתות החברתיות הביא תוך שעות להחרמת הכנס על ידי קופת חולים כללית ובית חולים הדסה וכעת נראה שאף רופא לא ישתתף בכנס. רוני לינדר, כתבת הבריאות, תספר מה חשבו לעצמם כמה גברים שהחליטו שגוף האישה הוא עניין שלהם בלבד.
ובינתיים בהייטק האוויר ממשיך לצאת במהירות והנפגעים העיקריים הם העובדים שהתרגלו לחבילות אופציות שמנמנות בעבר ובעקבות המשבר בענף נאלצים להסתפק כיום בתגמול נמוך בעשרות אחוזים. התגמול שנחשב לסימן ההיכר של הענף נשחק בהתאמה לירידה בשווי החברות – וזה מעורר שאלות לגבי נורמות התגמול בענף. עומרי זרחוביץ כתב ההייטק יסביר

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 16 באפריל.
הורדת תחזית הדירוג של מדינת ישראל על ידי חברת הדירוג מוד'יס ממשיכה להסעיר את המדינה, ובצדק. הדו"ח של מוד'יס מבהיר שהחל מהשבוע כל המשקיעים המוסדיים בכל העולם יידעו בדיוק מה קורה בישראל בזירה הפוליטית ובמישור החברתי, לרבות האיום המידי על עמידותה של הדמוקרטיה הישראלית – וכיצד כל אלה כבר משפיעים וימשיכו להשפיע על הכלכלה ועל רמת החיים של כל אחד מאתנו. לפיכך אנחנו כמובן נתמקד היום בדו"ח של מוד'יס, בהשלכות שלו, ובתגובות אליו. למשל, כדי להבין מי היא מוד'יס וכיצד היא מגיעה להחלטות על שינו של תחזית והורדה או העלאה של דירוג, נדבר עם ערן היימר, לשעבר מנכ"ל חברת מידרוג הישראלית  - השלוחה הישראלית של חברת מוד'יס האמריקאית, וכיום מנהל הכספים הראשי בבית ההשקעות לנדל"ן רובי קפיטל. 
הנה פרט מידע שלא עלה עדיין לשיח הציבורי: כאשר דירוג של מדינה יורד, יורדים באופן כמעט אוטומטי גם הדירוגים של כל התאגידים באותה מדינה - וכך עלות גיוס החוב של כל החברות במשק נפגע, ובעיקר הגיוס של חוב בשווקים הבינלאומיים. אלי יונס, לשעבר חשב כללי במשרד האוצר שהנפיק אג"חים בחו"ל, וגם מנכ"ל לשעבר של בנק הפועלים ובנק מזרחי, שגם הם מדורגים על ידי חברות הדירוג, יסביר מדוע – ויחד אתו אנחנו ננסה להעריך כמה נזק כבר נגרם לכלכלה בשל בליץ החקיקה והניסיון להפיכה משטרית. 
מעבר לנזק שנגרם מהורדת תחזית הדירוג, לא פחת מאכזבות ומדכאות הן התגובות של הממשלה, החל מראש הממשלה, דרך שר האוצר, ועד להתבטאויות של חברי הכנסת והשופרות של הימין הפוליטי. נתניהו וסמוטריץ' פטרו את עצמם מהתייחסות עניינית לדירוג על ידי הצהרה שבמוד'יס לא מבינים את חוזקו של עם ישראל, והם ואחרים ציטטו את הדו"ח באופן שגוי ולא מדויק. אנחנו נדבר על התגובות המביכות של הנהגת המדינה עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר, שנמצא כעת בכנסת, ונשמע ממנו האם דו"ח מודי'ס עלה לדיון גם בוועדת הכספים שדנה כעת על התקציב לשנים 2023 ו-2024.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

החוקר ד״ר שגיא אלבז התיישב לכתוב את סיפרו, בו הוא מציע להפוך את ישראל לפדרציה ולפצל אותה למחוזות אוטונומיים - עוד לפני ניסיון ההפיכה המשטרית של יריב לוין. השבוע הוא הגיע לאולפן ה״מרקרים״ להסביר לגיא רולניק וענת ג’ורג’י, מדוע לא ניתן לאחות את הקרעים בין חמשת השבטים הישראלים. רולניק וג'ורג'י התקשו לקבל את תוכנית ה״חלוקה״ שלו אבל קשה לדחות אותה על הסף. הפערים התרבותיים בין השבטים בישראל אכן גדולים ורובם לא רוצים לוותר על צביונם ואופיים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.