הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

השיעור מוקדש לעילוי נשמת רבקה שטיין ז"ל שיום פטירתה חל ב ד' טבת

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

חלק א – אכילת וקבלת הבשר

א. למי מותר או אסור לאכול

קטן ובע"מ – מותר, טמא ואונן – אסור.

מי מקבל מהחלוקה –

רמה 1 – טבו"י, מחס"כ, אונן בערב – למרות שבערב מותרים, לא מקבלים (כיוון שביום היו אסורים באכילה/בעבודה)

ב. המקור

1. קטן – בגמרא במנחות.

2. בעל מום – שני פסוקים שמתירים לו לאכול (מכאן שגם אוכל וגם מקבל).

3. טבו"י, מחס"כ ואונן

"הכהן המחטא אותה יאכלנה" – כלומר שמחלקים בשר רק למי שבזמן זריקת הדם היה ראוי ל:

ג. נפקא מינות לשתי הגישות והכרעה

1. ר"ל – בע"מ שגם היה טמא. 2. רב אושעיא – טמא בקרבנות ציבור.

הכרעה – תלוי באכילה (שהרי כה"ג אונן, שהראוי לעבודה ולא לאכילה, ולא מקבל).

חלק ב – אונן

טואמת אונן

השיעור זבחים צט – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(צז: שליש תחתון – צח: סיום הפרק)

לומדים היקש מחטאת ומנחה –

[הגמרא מביאה שתי ברייתות (ר"א בצז: שליש תחתון, ר"ע צח. שליש עליון),

ר"א – בחטאת (כמו שראינו אתמול) – "כֹּל אֲשֶׁר־יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ" (ו, כ)

ומסבירה הגמרא שאין מחלוקת, וצריך את שניהם:

אם היה רק מנחה – אולי דווקא שם כי זה רך ומבליע יותר בקלות

עכשיו נראה את שאר הדינים שהברייתות לומדות לפי הסדר:

א. הברייתא של ר"א

עולה – שגם שאר הקרבנות צריכים כלי

דחייה – הרי באותו פסוק מוזכרים גם שלמי ציבור, אז אפשר ללמוד מהם לשאר הקרבנות ולא צריך את עולה.

המקור בעולה – מעקידת יצחק (שהיה עולה) – "וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת" (בראשית כב, י)

מנחה – שגם שאר הקרבנות (קודשי קודשים הנאכלים) נאכלים רק לזכרי כהונה.

למה צריך את המקור –

תשובה – זה אכן נצרך לשלמי ציבור,

חטאת – כבר אמרנו (שמבליע).

אשם – שאין השפיר ושליה (=העובר) מתקדש

הערות:

מילואים – לגבי נוֹתר ומוֹתר – 

שבשר שנותר נשרף – "וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים… וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ" (שמות כט, לד)

אבל קרבן חי מוֹתר – לא נשרף,

(אלא מה עושים – תלוי בקרבנן:

שלמים – שמפגלים ומתפגלים

רש"י – שאם חשב מחשבת פיגול על הבשר, גם הנסכים התפגלו,

(צח. שליש)

ב. הברייתא של ר"ע

מנחה – כבר אמרנו (שמבליעה)

חטאת – כמה דינים –

המקור בחטאת – "וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ" (טז, יא) – ולא משל ציבור או כסף מע"ש.

המקור הוא הפסוקים שלנו:

קשה – והרי הפסוק נאמר על כל הקרבנות ולא רק על חטאת?

תשובה – נכון, ו"כדי נסבה" (הברייתא הזכירה את זה בחינם).

המקור בחטאת –

קשה – הרי גם בשאר הקרבנות כתוב "כהן"?

אשם – שהעצמות לא קדושות

המקור באשם (רש"י 2) – "…אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בּוֹ לוֹ יִהְיֶה" (ז, ז) – שהעצמות הן שלו ולא קדושות.

(צח. 1-)

א. שואל רבא – אם הותז על הבגד קודם דם עולה, ואז מעליו דם חטאת – האם צריך כיבוס?

אם תלוי במגע – הרי גם דם החטאת נוגע בבגד, וצריך

ב. אגב, עוד שאלה של רבא על שני סוגי דברים על הבגד –

נתונים:

השאלה – אם יש על הבגד גם דם וגם רבב, וזה של אדם שהוא גם שוחט וגם מוכר רבב, האם גם כשיש את שניהם לא מקפיד, או שזה כבר מוגזם ומקפיד?

השיעור זבחים צח – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(צו: במשנה למטה – צז: שליש תחתון)

לפי כולם (רש"י) – החיוב הוא רק בסוף זמן האכילה, כלומר אחרי שטעם הבלוע נעשה נותר

מקור בגמרא –

אבל לגבי הרגלים נחלקו במשנה –

חכמים – אכן צריכים לעשות בסיום של כל יומיים מהבישול (בקרבן שלמים).

ר"ט – אין צורך למרק ולשטוף בסוף כל יום, אלא רק בסוף כל הרגל.

דחייה – הרי לגבי מחשבת חוץ לזמנו או נותר ודאי לא אומרים את זה!

ואילו חכמים – מסכימים לעצם הדין, אבל מעדיפים לא לסמוך על ביטול ברוב שהרי מדרבנן צריך ביטול ב60.

(המשך המשנה, ובגמרא צז. שליש)

(הזכרנו אתמול בסוף השיעור, היום המקור לזה)

לפי כולם צריך גם חמים וגם קרים,

רבנן –

רבי –

(ומשנתנו (לפי גרסתנו)- כרבי).

(צז. במשנה השנייה)

א. בישל ביחד – קו"ק עם קודשים קלים, או קודשים וחולין

[נקדים לגבי תערובות –

מין שלא במינו – צריך 60

כלומר, הממשות מבוטלת אבל יש מעבר של טעם ("טעם כעיקר"), ולכן בטל רק אם גם הטעם בטל (בדר"כ ב60).

מין במינו – אין טעם, אלא –

לרבנן קל יותר – מהתורה בטל ברוב, ורק מדרבנן צריך 60 בלח בלח.

אנחנו כאן נניח ששני הקרבנות הם מין שלא במינו, ושצריך פי 60 כדי לבטל.

במשנה יש ניסוח לא ברור, והגמרא מסדרת כך:

אם לא היה ביטול ב60 (יש בהם בנותן טעם) – לא בטל, ולכן:

(כתוב בפסוק של כיבוס (ו, כ) – "כֹּל אֲשֶׁר־יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ, וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" – והכוונה שאם בשר אחר נגע בבשר חטאת פסולה, גם הוא נפסל (וגם פוסל אחרים).

אם החמור בטל ב60 (אין בהם בנותן טעם) – בטל, ולכן:

שואלת הגמרא:

אביי – אכן הכוונה שלא צריכים לפי החמור אבל כן לפי הקל.

רבא – המשנה כר"ש שקודשים קלים לא צריכים מירוק ושטיפה

בגמרא – למה המשנה דיברה גם על חולין וגם על קודשים קלים?

לפי רבא – כדי להשמיע סתם משנה כר"ש, שקודשים קלים לא צריכים מירוק ושטיפה.

לפי אביי –

אם היה כתוב רק קודשים וחולין – היינו חושבים שדווקא שם יש ביטול כי זה מין שלא במינו, אבל אם שניהם אותו מין (קודשים קודשים וקלים) אולי לא מבטל כלל (כפי שאכן סובר ר"י שמין במינו אל בטל).

קמ"ל שבטל (או כי זה לא באמת מין במינו, או כי לא סוברים כר"י)).

אם היה כתוב רק קודשי קודשים וקלים – היינו חושבים שדווקא שם יש ביטול, כי קודשים זה זה דבר חשוב וצריך דבר חשוב אחר כדי לבטל אותו, אבל אולי חולין לא יכולים לבטל קודשים,

קמ"ל שגם חולין מבטלים קודשים.

(צז. 2-)

ב. רקיק בשר שנגע ברקיק בשר

"כֹּל אֲשֶׁר־יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ" –

השיעור זבחים צז – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(צה: שליש תחתון – צו: במשנה)

א. שלושה מקורות סותרים –

מקור א – רבה בר אהילאי – אי אפשר להכשיר תנור חרס

לגבי תנור ששימנו אותו מבפנים עם שומן בשר,

מקור ב (מיתיבי) – אפשר להכשיר תנור חרס

לגבי התנור הנ"ל,

מקור ג – רב – אי אפשר להכשיר קדירות (סירים) חרס

לגבי סירים שבלוע בהם חמץ,

ב. תירוצי רב אשי:

ג. קושיות על התירוץ השני:

תשובה – הבעלים לא יסיק כמו שצריך כי יחשוש שישברו.

תשובה – כי לא עושים כבשונות בירושלים משום העשן

[ואילו לשבור אין בעיה,

תשובה – הוא היה של מתכת לא בשביל ההכשרה,

(צו: 2+)

סיפור רקע: רב יצחק בר יהודה היה תלמיד של רמי בר חמא,

שאל רב יצחק – האם צריך מירוק ושטיפה לכל הכלי או רק לאזור שבישלו בו?

רמי בר חמא – מסברא – רק לאזור שבישלו בו, כפי שאמרנו לגבי כיבוס בגד שדם חטאת הוזה עליו.

מקשה רב יצחק:

ובגלל הברייתא רמי בר חמא נאלץ להודות (ובעצם מודה שעדיף מי שיודע משניות וברייתות)

והגמרא מביאה לזה מקור – "וְאִם־בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם" (ו, כא) –

[איך לומדים מזה –

(נחזור מצו: שילש תחתון לאמצע העמוד)

באיזה קרבנות ומתי – בכל אחד יש חומרא –

מצד אחד כיבוס חמור – ששייך גם בחטאות חיצוניות וגם בפנימיות, ולפני זריקת הדם

ואילו מירוק ושטיפה:

זה רק בבשר קרבנות שראוי לאכילה – ולכן לא בחטאות פנימיות,

מצד שני כיבוס קל – כי זה רק בחטאת,

ואילו מירוק ושטיפה גם בשאר הקרבנות שבשרם ראוי לאכילה (ת"ק – גם בקודשים קלים, ר"ש – רק בקודשי קודשים).

איזה חלק מהבגד/כלי (כאמור) – מירוק ושטיפה חמור –

כיבוס – רק האזור שנגע בדם

(צו: שילש תחתון)

א. המקור –

נביא שוב את הפסוקים (ויקרא ו) –

יח – דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה'  קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא׃

ר"י (ת"ק) – גם קודשים קלים –

זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת (יח) – דווקא חטאת,

קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא (כב) – לכאורה כל קודשי קודשים,

ואילו ר"ש – רק קודשי קודשים –

קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא – אכן רק קודשי קודשים,

(צו: רבע תחתון)

ב. והרי באמת גם תרומה צריכה מריקה ושטיפה?

כלומר – סיר שבישל בו חלב/בשר/תרומה – צריך הגעלה.

תשובות – אכן תרומה צריכה הגעלה, אבל דין מירוק ושטיפה הוא יותר מרק הגעלה:

צריך גם ברותחין ואח"כ גם בצונן:

לרבי – צריך קודם הגעלה רגילה, ואח"כ מירוק ושטיפה בצונן (מיקור – מבפנים, שטיפה – מבחוץ)

לרבנן – מירוק – ברותחין (הגעלה), שטיפה בצונן.

[1] זה שרב לא אמר להם להכניס את כלי החמץ לכבשן, זה מובן, אולי כי זה לא זמין לכולם, אבל למקדש לכאורה אפשר לארגן כבשן ולהכשיר.

השיעור זבחים צו – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לרפואת אדווה בת אורה בעז"ה בתוך שאר חולי ישראל

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(צד: במשנה – צה: שליש תחתון)

א. משנה – אם הוציאו את הבגד/כלי – צריכים להחזיר ושם לכבס/לשבור/למרק ולשטוף.

תשובה –

בבגד וכלי חרס – קורע/שובר קצת – מספיק להוריד את הטומאה (לפחות מדאורייתא, מדרבנן זה עדיין טמא בבגד), אבל לא מספיק שלא יחשב כלי כלל.

בכלי נחושת (שלא מספיק לשבור קצת) – שובר כמה שצריך ("פוחתו") ואז מתקן קצת שיחשב כלי, ואז מכניס לעזרה.

ר"ל – יש עוד פתרון – יכניס לעזרה רק חלק קטן מהמעיל (פחות משלוש על שלוש אצבעות, שאין בזה שיעור טומאה, ואין בזה איסור הכנסה לעזרה (אפילו שבאמת טמא).

שואל רק אדא בר אהבה – לכאורה אפשר להקל יותר, ולהכניס פחות משלושה על שלושה טפחים (שיעור הטומאה של בדים עבים ורכים, כמו מעיל)

תשובה – כיון שזה חלק מהמעיל, זה נותן לכל חלק חשיבות, ולכן השיעור הוא של 3 על 3 אצבעות.

(צה. 4-)

ב. איך מכבסים בעזרה? הרי אסור להכניס לעזרה מי רגליים?

מניין שמכבסים במי רגליים – המשנה בנידה מפרטת שכדי לכבס דם מבגד (שלא ימשיך לטמא את הבגד ונוכל להטביל אותו) צריכים להשתמש ב7 סממנים בסדר הזה –

רוק תפל (מאדם שלא אכל כלום עדיין באותו יום),

וצריכים לשפשף את הכתם 3 פעמים עם כל חומר בפנ"ע לפי הסדר הזה.

תשובה – את הרוק היו עושים גם בפנ"ע, וגם כתוספת לכל אחד משאר הסממנים, ולכן כיוון שמי הרגליים לא נכנסו בפנ"ע אלא עם הרוק – זה לא ניכר ומותר.

(צה: במשנה)

(הראשונים דנים האם יש לחלק בין כלי חרס לכלי נחושת, אנחנו כאן נלך כשיטות שאין הבדל).

א. במשנה – לא רק בישול אלא גם עירוי

מקור – "וּכְלִי־חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל־בּוֹ יִשָּׁבֵר…" (ו, כא)

ב. בעי רמי בר חמא – אם צלו את הקרבן באוויר הכלי בלי שנגע בדפנות – האם צריך שבירה? (האם זה דווקא כשיש בליעה, וכאן אין בליעה, או שהתורה לא חילקה?)

ראיות שצריך:

דחייה – זה לא אותו דבר, שם יש בליעה ואולי הבליעה היא העיקר.

דחייה – את שיירי המנחות שהכהנים אכלו אפו בתנור וכן נגעו בדפנות, ולכן היתה שם בליעה.

השיעור זבחים צה – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, אלה בת דוד יצחק ז"ל, שנפטרה בנר שלישי של חנוכה

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(צג: במשנה למטה – צד: במשנה)

[ו, כ – "…וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ"].

[יש כאן שני נושאים – ראוי לטומאה ואיזה בגד, וננסה להפריד ביניהם]

א. מתי נחשב "בגד" מבחינת קבלת טומאה –

בברייתא לגבי בגד –

(צד. 4+)

מאי בינייהו (מקרים שבהם מחוסר מחשבה כדי לקבל טומאה) –

(חזרה למשנה ולתחילת הגמרא ותחילת הברייתא)

ב. המקור להרחבה לעור ושק עיזים וכד'

אבל דווקא בדומה לעור מבחינת קבלת טומאה,

ר"י – צריך כיבוס (כי ראוי לקבל טומאה אם יחשוב להשתמש ככה)

(צד. מעל האמצע)

ג. רק מקום הדם טעון כיבוס ואל כל הבגד

מקור – "אֲשֶׁר יִזֶּה".

(צד. אמצע)

ד. רק דבר שראוי לכיבוס –

במשנה – כאמור, ראוי לכיבוס ולכן צריך כיבוס (בין לר"י ובין לר"א).

ורמינהו (משנה בשבת) – מותר "לכבס" עור בשבת, כלומר לא ראוי לכיבוס,

תשובות:

אחרים – מכבס (ראוי לכיבוס, כמו משנתנו)

מקשה רבא:

בעור רך – לפי כולם ראוי לכיבוס (ומשנתנו בעור רך, ולפי כולם),

בעור קשה – כאן המחלוקת בברייתא.

הערות:

בהתחלה – מובן שהמשנה ורב בעור קשה, ולכן מותר לפי רבנן.

אבל רבא מקשה (צד: 1+) – הרי מדובר שם בכרים וכסתות שהם רכים!

לכן רבא מוסיף עוד תנאי לעור – כדי לאסור בעור זה דווקא אם כסכס (שפשף) (בניגוד לבגד שעצם ההכנסה למים נחשבת כיבוס).

ולפי זה –

ורב שהתיר לשכשך אך לא לכסכס –

[דילוג על 5 שורות שעוסקות בזריקת זרע למים עד לצד: שליש]

(הערות שוליות יותר:)

מקשה עליו רב פפא ורב שהתיר לשכשך אך לא לכסכס,

וענה רבא – צודק, טעות שלי, אסור לכסכס (כאמור – תלוי במה ולפי מי).

(צד: באמצע)

וכן כלי שבושל בו קרבן וצריך לשבור/למרק ולשטוף – עושים את זה בעזרה.

סברא – שהרי אסור להוציא את הדם/טעם הקרבן מהעזרה.

מקור –

דם חטאת – מפורש בפסוק – "תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ" (ו, כ)

כלי – לומדים מהדם ע"י ו"ו החיבור – וּכְלִי־חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל־בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם־בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם (שם כא)

והרי יש עוד חומרות:

תשובה – המשנה התכוונה לחטאות החיצוניות.

תשובה – לפי ר"ע זה אכן הדין גם בשאר קודשי קודשים.

תשובה – המשנה רוצה להתייחס גם לחטאת שלא מכפרת על כרת – קרבן עולה ויורד של שמיעת קול (שבועת העדות) ושבועת ביטוי.

תשובה – המשנה כרי"ש שגם בשאר קרבנות צריך 4.

קשה – גם לרי"ש נותנים ב2 קרנות (בכל קרן פעמיים) ולא ב4?

תשובה – אכן התנא לא התכוון להזכיר את כל החומרות, ובאמת יש עוד חומרות לגבי נתינת הדם – על הקרן/חוד, באצבע.

מחר נמשיך לעסוק בכיבוס הבגד ודיני הכלי

השיעור זבחים צד – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת בלומה חיה רחל בת ישכר דב מלאך ז"ל (לבית לוסטמן))

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(צב: 4- עד צג: במשנה)

(דילוג לצג. שליש תחתון)

הקדמות:

בניגוד לדם שניתז – שזה דווקא בחטאת,

באיזה קרבנות –

היתה לה שעת הכושר – הדם היה ראוי ורק אח"כ נפסל, למשל לינה/טומאה),

לא היתה לה שעת הכושר – לא היה שלב שהדם היה כשר, למשל נשחטה חוץ לזמנה/מקומה או כהן פסול קיבל את הדם.

ולענייננו – האם דם פסול מצריך כיבוס –

ר"ע – תלוי באיזה פסול –

מקור – יש רק מיעוט אחד,

רבנן (במשנה ובברייתא) ור"ש – בכל מקרה לא מצריך כיבוס –

מקור – כי יש שני מיעוטים –

(ולא צריך את המיעוט לאפוקי תרומה, כי זה ברור (שהרי לדעתו אפילו בקודשים קלים לא צריך).

(חוזרים מהמשנה בצג. לצב: 4-)

(מתוך הנחה שדם פסול לא מצריך כיבוס)

צדדי השאלה: האם אחרי שהותז על בגד אפשר עדיין לאסוף אותו ולזרוק על המזבח (כשר – מצריך כיבוס) או לא (פסול – ולא מצריך כיבוס)?

עונה רבי – גם השני טעון כיבוס –

כי הרי כאן היתה שעת הכושר,

(צג. 1+)

האם כשטומאת הדם והמגע בבגד "באין כאחד" זה נחשב כאילו הדם כבר היה טמא ולא מצריך כיבוס (לפי רבנן שדם טמא לא מצריך כיבוס)?

עונה רב חסדא – "באין כאחד" זאת מחלוקת תנאים, לפי ההסבר של אביי במי חטאת:

האם אפשר לטהר עם מי חטאת שנטמאו?

במה נחלקו (מה ר"א יענה לרבנן) –

(צג. 9+)

רבה – כי נטמאו באוויר,

דוחה אביי – גם ר"ע מטמא רק כשהכלי עבר מעל (שמא יניח) אבל לא כשמי ההזאה עברו מעל (שהרי כבר היזה, וכבר אין לו אפשרות להניח).

(צג. באמצע, נדלג רגע על אביי)

רבא – כי לר"א מי החטאת מטהרים בשלבים (צריך שיעור, והטיפות מצטרפות) –

ואילו לרבנן – לא צריך שיעור והטיפה הראשונה ישר טיהרה, ולא היה שלב שהיתה טמאה עוד קודם.

(נחזור לצג. באמצע)

וממילא, אומר רב חסדא, גם אצלנו – התיז הדם על בגד טמא, הטומאה ומגע בבגד באין כאחד, ונחשב כהיה טמא מעיקרא – ולכן הבגד לא צריך כיבוס.

ואילו לרבנן – באין כאחד לא נחשב טמא לפני כן, וצריך כיבוס.

(צג. במשנה למטה)

ולכן במקרים הבאים לא מצריך כיבוס:

יִזֶּה – בראוי להזאה (ולא מהצוואר)

יִזֶּה – ולא שכבר הוזה.

"אין טעון כיבוס אלא דם שנתקבל בכלי" – רק מסביר את שאר המשנה.

"וראוי להזאה" – לרבות שאם נתקבל דם חטאת (פנימית) בשני כלים – פסול להזאה ואל מצריך כיבוס.

[מקומות בהם הנושא עלה:

והגמרא מתלבטת אם גם בדם חטאת פנימית פסול

(צג: רבע)

וְטָבַל – ולא מספג (שלא מורח את האצבע על הדופן להוציא עוד דם)

וְהִזָּה מִן־הַדָּם – שלפני כל הזאה יטבול את האצבע, ולא שיזה שוב משאריות הדם שבאצבעו (וכן אמר ר' אלעזר).

(צג: באמצע)

קושיות:

ומבינה הגמרא –

אך דוחה הגמרא –

משמע – בין ההזאות לא מקנח, אלא יכול להזות מהשארית.

דחייה – גם בין ההזאות מקנח (כי לא מזה מהשארית), ולא הוזכר כי בין ההזאות אמנם מקנח אבל אל על גוף הפרה אלא על כלי (שלא ללכלך אצבעו).

השיעור זבחים צג – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת בלומה חיה רחל בת ישכר דב מלאך ז"ל (לבית לוסטמן))

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(צב. תחילת פרק דם חטאת עד צב: 4-)

יח – דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה'  קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא׃

יט – הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד׃

כ – כֹּל אֲשֶׁר־יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ׃

כא – וּכְלִי־חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל־בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם־בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם׃

כב – כׇּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא׃

כג – וְכׇל־חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ {פ}

משנה וברייתא – באיזה קרבנות חטאת –

בחטאת רגילה (חיצונית) וחטאת פנימית – צריך,

המקור –

ולמה דווקא פנימית כן ועוף לא?

דחייה – גם כתוב יֹאכְלֶנָּה – דווקא חטאות שנאכלות (פנימית לא).

הדמיון בין חטאת חיצונית לפנימית:

הדמיון בין חטאת חיצונית לחטאת העוף:

(צב: 3+)

קושיות:

תשובה – נשנה את הנוסח.

תשובה – כמו ר"ל – כי יש יותר דמיון בין חטאת פנימית וחיצונית מאשר לחטאת העוף.

(צב: באמצע)

השאלה העקרונית –

האם אין צורך בכלי,

השאלות:

ניסיון ראיה שפסול –

דחייה – גם אם הכניס כשר,

ניסיון ראיה שכשר – מהברייתא שלנו בחלק א –

דחייה – אולי אם נכנס/עבר מעל הבגד – נפסל,

השיעור זבחים צב – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(צ: במשנה – צא. במשנה למטה)

חלק א – משנה

גמרא

(א אמצע)

ג. היתר צורת האכילה – "לך נתתים למשחה" – לגדולה, כדרך המלכים.

חלק ב – משנה

השיעור זבחים צא – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(פט: 9 שורות מלמטה – m: במשנה)

א. אימורי קדשים קלים (קק"ל) שיצאו לפני זריקה

חזרה לדיני הקדימות

ג. חטאת העוף>עולת העוף

B. ביאור החידוש – חטאת עוף > עולת בהמה

C. קושיות על החידוש:

D. סתירה בין כללים – מה יקרה  מעשר>חטאת עוף>עולת בהמה>מעשר…?

השיעור זבחים צ – שיעור דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.