הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

By
Download on the App Store

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא episodes

  • עבודה זרה לה – גמרא דף יומי

    להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_35.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף לה

    (לה. רבע עליון – לה: שורה אחרונה)

    א. למה רבנן אסרו גבינת גויים באכילה (ולא בהנאה)?

    A. ר' יהושוע הציע שזה חשש הוכן עם קיבה של נבלה.
    ורי"ש דחה – קיבה של נבילה מותרת.
    את המשנה בחולין שאומרת שקיבת נבילה אסורה – נעמיד כר' יהושוע לפני שהשתכנע מרי"ש.

    B. אז למה באמת אסור?
    במשנה ר' יהושוע פשוט "העביר נושא" – לפסוק "ישקני מנשיקות פיהו" – חשוק פיך, "כי טובים דודיך" – אהובים עלינו גזירות חז"ל.
    ואכן איסור האכילה הוא גזירת חכמים חדשה:
    1. עולא – משום חלב מגולה (שהנחש ניכר בו).
    2. רבינא – משום טיפות חלב עכו"מ שבתוך הגבינה.
    4. רב אדא בר אהבה – שמא החליק פניה בשומן חזיר.
    3,5,6 – שמחמיץ הגבינה בדברים אסורים – עור הקיבה, חומץ, שרף ערלה (לר"א – שרף העץ, לר' יהושוע – שרף הפירות).

    [אגב, דרשה על "לריח שמניך טובים…" – על ת"ח שמלמד אחרים תורה].


    ב. המשנה – מאכלי גוים נוספים, שאסורים באכילה (ולא בהנאה).
    A. חלב עכו"ם – שמא עירב חלב בהמה טמאה.
    (ולא ניתן לבדוק אם מתגבן, כי גם בחלב טהורה חלק לא מתגבן).
    B. פת עכו"ם – משום "חתנות".
    לכאורה יש מקום להתיר כשאין חשש חתנו: 1. בשדה. 2. פת פלתר.
    אך רב כהנא – רי"ח – רבי לא התיר פת עכו"ם.
    מי חשב שמותר:
    1. תלמידים טועים ששמעו את דברי רבי:
    גרסא 1 – רבי שאמר "למה חכמים אסרו פת עכו"ם בשדה" – וטעו לחשבו שמתיר בשדה.
    גרסא 2 – רבי שאל "אין פה מאפיה" – וטעו לחשבו שהתכוון שמותר גם מאפיה של גוים.
    2. דעות שרבי באמת התיר (לפי הר"ן)
    ר' חלבו – פת פלטר (כשאין של יהודי)
    ר' יוחנן – כנ"ל + רק בשדה

    השיעור עבודה זרה לה – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    16 min
  • עבודה זרה לד – גמרא דף יומי

    לעילוי נשמת אימו של אחד הלומדים שרה פניגשטין זכרונה לברכה. בת יעקב ורבקה לוינזון, שנפטרה בכו תמוז

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_34.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף לד

    (לד. 8 שורות מלמטה – לה. שורה 9)

    יין וגבינה של גויים

    א. חרצנים וזגים

    A. ר"מ – כיין ממש,

    חכמים – אם עדיין לחים = יין (ואסורים בהנאה).

    אם יבשו (=עברו י"ב חודש) – מותרים אפילו באכילה (כמו עץ). וכן רב אחא בריה דרב איקא (פורצני).

    B. גם דורדיא (שמרים) – מותר אחר י"ב חודש.

    C. כלים – מותר אחר יב חודש (כמו שראינו אתמול), ורב אחא בריה דרבא (אפילו כלים אדומים/שחורים מיין (ראב”ד))

    ב. מורייס (שמן דגים שמערבים בו יין)

    רבנן – אכילה (כי זה בתערובת, כמו ביין, ר"מ – גם הנאה.

    בפעמיים ראשונות – של אומן מותר ושל אחרים אסור, אח"כ – של כולם אסור (כי גם האומן מערב יין).

    וסיפור על אנייה עם מורייס, ולומדים מזה – החשש רק כשסביר שבאמת עירבו יין (למשל – אם לא משתלם להם כלכלית – אין איסור).

    ג. גבינת בית אונייקי

    A. הסבר שיטת ר"מ

    a. חוששים שגיבנו (חיבצו) ב"קיבה" של בהמה שנשחטה לע"ז.

    ומצרפים שני גורמים: רוב העגלים באונייקי לע"ז + לר"מ חוששים למיעוט, ולכן אסור.

    (כיוון שיש רוב בתוך העגלים, והעגלים הם מיעוט בבהמות, יוצא שהם מיועט ולא "מיעוט דמיעוט", ר"מ אוסר (ורבנן לא אוסרים כי לדעתם צריך רוב)).

    b. מדובר שעצם השחיטה היתה לע"ז,

    כי אם שחט רק ע"צ לזרוק את הדפ לע"ז, לרי"ח זה אוסר אך לר"ל הבהמה מותרת (אמנם לראשונים – יש לו מיתה).

    B. שיטת רבנן – הגבינה אסורה בהנאה ומותרת בהנאה

    ניסיונות ההסבר של ר' יהושוע במשנה –

    a. מגבן עם קיבה של ע"ז.

    דחיות: 1. רי"ש – אז צריך שיאסר גם בהנאה (ניסיון תירוץ בגמרא – אולי כי אינו "בעין" אלא בתערובת. דחייה – הקיבה זה העיקר!).

    2. תוס' – הרי רבנן לא חוששים למיעוט.

    b. מגבן עם קיבה של נבילה (אסורה רק באכילה)

    דחיית רי"ש – הקיבה (פרש) מותרת (כמו שפרש של עולה מותרת מן הדין).

    מחר נראה את התשובה…

    C. על ההבדל בין פרש נבילה לפרש ע"ז

    a. נפק"מ – מקדש אישה – מקודשת רק כשזה מותר בהנאה.

    b. מקור:

    מסברא – בע"ז רוצה שתהיה שמינה.

    פסוק – “ולא ידבק בידך מאומה…”.

    השיעור עבודה זרה לד – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    18 min
  • עבודה זרה לג – הדף היומי

    לרפואה שלימה ומהירה לגיסו של אחד הלומדים

    יצחק חיים בת חוה רחל הי"ו בתוך שאר חולי ישראל
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_33.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף לג

    (לב: 5 שורות מלמטה – לה. שליש תחתון)

     חלק א – מסחר עם מי שבדרך הלוך/חזור ל/מע"ז

    א. הבדל בין יהודי לגוי

    אצל גוי – לפני אסור ואחרי מותר (אא"כ חוזר בחבורה שאסור).

    אצל יהודי – לפני מותר (אא"כ הוא מומר), אחרי אסור (כי אדוק בע"ז).

    ב. אנשים שהולכים ליריד הע"ז

    לפני – מותר.

    בחזרה – אצל יהודי אסור, כי חוששים לדמי ע"ז.

    חלק ב – כלי יין נסך

    א. הקדמה לגבי רמות ההכשרה

    A. ביין מחמירים יותר אפילו שהשתמשו רק בצונן.

    B. נראה 3 רמות: לא תעזור הכשרה, צריך הכשרה, מספיקה שטיפה (“שכשוך").

    ב. סוגי ומצבי כלים

    A. המשנה והברייתות (נודות וקנקנים, חדש וישן, מזופת ומגורד)

    במשנה – נודות וקנקנים אסורים (ר"מ – גם הנאה, רבנן – רק שתייה).

    בברייתות (נודות וקנקנים):

    גרודים וחדשים – מותרים.

    זפותים או ישנים – אסורים (כבמשנה).

    שיטת רש"י – מתי מוגדר "ישן" ואסור:

    נודות – אסור רק כשהשתמש כמה פעמים באיסור

    בקנקנים – אפילו השתמש פעם אחת

    B. גזירת "מכניסו לקיום" (עד:)

    יש גזירה דרבנן על "מכניסו לקיום" שהכלי נאסר מיד

    וסוגייתנו ב"לא מכניסו לקיום" (לפי רש"י. רוה"ר חולקים).

    C. כלי חרס שהשתמשו בהם תחילה בהיתר

    נהיים כמו כלי עור.

    כמה צריך להשתמש לפני? רב אסי – 3 פעמים, רב אשי – מספיק פעם אחת.

    D. הסיפור על פרזק

    צריך להעמיד שלא השתמש הרבה + לא היו מזופתים + היהודים השתמשו לפני, וכן להנחיח שזה כלי שאינו מכניסו לקיום (רב יהודה), ולכן מותר.

    E. כלי חרס יוצאי דופן

    יוצא דופן לחומרא – כלי נתר, א"א להכשיר

    יוצאי דופן לקולא – כלי אדמה אדומה או מבי מכסי, מספיק שטיפה.

    כלי קוניא – לבן ושחור – מספיק שטיפה. ירוק – מרימר – שטיפה, רב זביד – מחמיר (כמו כלי נתר?)

    F. הברייתא על נתינת יין במהלך הזיפות

    רב פפא – כיוון שהיהודי טרוד, צריך שיהודי אחר ישגיח על הגוי.

    רב זביד – היין נעלם כי מטרתו לבטל טעם הזיפות.

    ב. הכשרת כלי יין, 5 שיטות

    1. מילוי וריקון מים במשך 3 ימים (ומועיל גם לחרס ואפילו שהיה רק של הגוי)

    2. מילוי בציר דגים.

    3. ליבון (אך מבחוץ ושהחום יחדור פנימה). (לגבי הגעלה – מח' ראשונים).

    4. שכר – ר"י – לא, רבא – כן.

    5. לחכות שנה.

    השיעור עבודה זרה לג – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    23 min
  • עבודה זרה לב – הדף היומי

    לרפואה שלימה ומהירה לגיסו של אחד הלומדים

    יצחק חיים בת חוה רחל הי"ו בתוך שאר חולי ישראל
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_32.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף לב
    השיעור היום מועבר על ידי ר' דובי שחור

    (לב. שורה 3 – לב: 4 שורות מלמטה)

    א. חרס הדרייני – שספוג ביין ופולט אותו

    A. נקרא כך על שם אדריינוס קיסר.
    B. ריב"ל – האיכות של היין הנפלט (אפילו בפעם השלישית) כמו יין משובח שלנו.
    C. האם עצם החרס אסור (למשל – שימוש בו כדי לייצב מיטה) – מחלוקת ר"א ורי"ח.
    a. מקשים על המתיר מברייתא שאוסרת שימוש בנאדות יין מעור לצרכים שונים. תירוץ – שם זה גזירה שמא יבקע הנוד וישתמש בנאד לתפירה הנאד שלו.
    b. מקשים על האוסר – למה בקנקנים מתירים? כי בחרס המטרה היא שהיין יצא, בניגוד לקנקנים.
    D. שמעון בן גודא העיד על ר"ג ששתה מכלי גוים, בברייתא אחת לא הודו לו ובברייתא אחרת הודו. תירוצים: חכמים לא הודו ור"ג הודה. 2. זה שני שמעון שונים.

    ב. עורות לבובין – מנהג הגוים לנקב עור זה בחייה לע"ז. רשב"ג – דווקא בעגול.

    A. בברייתא – יש שני תנאים לאיסור: 1. עגול (כרשב"ג). 2. שרואים טיפת דם (סימן שניקח מחיים. אא"כ כבר מלחו שאז אסור גם בלי דם).
    B. רב יוסף – הלכה כרי"ש. למסקנת הסוגיא – לדעה אחת – ת"ק חולק על רי"ש, לדעה אחרת – אין חולק.

    ג. בשר שכבר נכנס לבית הע"ז אסור, שמא זבחו אותו לע"ז, אך לפנ"כ – מותר.
    A. ר"א חולק ואוסר גם לפני שנכנס (כי סתם מחשבת גוי לע"ז).
    B. בשר שיצא אסור כתקרובת. המקור – היקש למתים (מכך שנקרא זבחי מתים. הובא גם במקור ליין נסך בדף כט).

     

    השיעור עבודה זרה לב – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    10 min
  • עבודה זרה לא – הדף היומי

    לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, מרת חנה בת רבי שמואל ע"ה

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_31.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף לא

    (ל: 2 שורות מלמטה – לב. שורה 4)

    חוזרים ליין נסך

    א. הגדרת שלושת הרמות – ר' יהודה בן בתירא

    1. רמה א – יין נסך ממש – אסור בהנאה. גזירה דרבנן שטמא ומטמא כמו מת: אדם וכלים, במשא ואוהל, בכזית).
    2. רמה ב – סתם יינם – אסור בהנאה. (הוא עצמו לא טמא).
    3. רמה ג – יין של יהודי אצל גוי – אסור בשתייה ומותר בהנאה.
    (בסוף כט: ראינו שלרב אשי – לדרגה 3 צריך 2 חותמות, אך לחשש החלפה מספיק 1).

    ב. דיון על רמה ג
    A. למה לא חוששים גם להחלפה?
    בהו"א – אין שום חותם, ובכ"ז לדרגה ג' שזה רק חומרא דרבנן – רק אסרו בשתייה.
    אך קשה, למה לא חוששים להחלפה ויהיה אסור גם בהנאה? (כפי שחוששים במפקיד פירות אצל גוי)
    תשובה – נעמיד שייחד לו מקום ונתן לו מפתח/חותם, וזה מספיק בשביל למנוע החלפה.

    B. כמה חותמות צריך לדרגה ג?

    אם כן – שיותר גם בשתייה כפי שהתיר בר קפרא (לדעתו חותם 1 לא פוטר את בעיית דרגה 3)?
    תשובה – זו מחלוקת תנאים – האם חותם אחד מספיק לדרגה 3:
    ר"א סומך לגמרי על חותם אחד (ומותר גם בשתייה) – כבר קפרא,
    וחכמים לא סומכים על חותם אחד לדרגה 3, וכן ר"י ב"ב

    C. כמי ההלכה –

    ר' חייא-רב חסדא -רב/ רב חסדא-זעירי/ רב חסדא – אבא בר חמא – מקלים כר"א.
    דעת רי"ח ור"א:
    גרסא 1 – רי"ח – כר"א, ר' אלעזר – כרבנן.
    גרסא 2 – שניהם כרבנן (חותם אחד לא מספיק), ונחלקו אם שני חותמות מספיקים – רי"ח (וכן רב אשי כט:) – כן, ר"א – לא.

    D. ארבע דוגמאות לחותם בתוך חותם.

    ג. מפקיד יין אצל כותי

    הכותים עצמם לא חשודים לא על ניסוך ולא על החלפה.
    אך האם יש חשש שלא יקפידו וגוי יחליף או ינסך להם?
    ברייתא א – בהתחלה חששו (בגלל הגוים שגרו ליד הכותים), ואח"כ התירו בחביות סתומות, גם בלי חותם.
    קשה מברייתא ב – ששולח יין ביד כותי צריך חותם.
    תירוצים:
    מקפיד רק כשחושש שיראו אותו יהודים, כדי לא לאבד לקוחות יהודים. איפה –
    1. ר' זירא – בעיר (דחייה – הרי היה לפנ"כ בדרך).
    2. ר' ירמיה – בין הגיתות.

    ד. שכר של גוים

    סיבות האיסור (וקולות היוצאות מהן)
    1. חתנות – (רב פפא ורב אחאי – אם לא נכנס לחנות – מותר).
    2. מים מגולים (רב – כשיש כשות מותר, חוץ מלאנשים חלשים).
    בחומץ שכר אסור כי מעורב שמרים של יין, אא"כ זה מהמחסן – שאז יודעים שלא מעורב.

    השיעור עבודה זרה לא – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • עבודה זרה ל – הדף היומי

    לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, מרת חנה בת רבי שמואל ע"ה

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_30.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף ל

    (ל. שורה 8 – 2 שורות מלמטה)

    איסור מגולה

    א. סוגים שונים של יין שמותרים

    A. יין מבושל – מותר (ר' יעקב בא אידי, ר' ישמעאל בר זירוד, ר' ינאי בר' ישמעאל, ר' חייא. וכן רבא להלכה (בסוף העמוד)).

    B. יין מזוג –
    a. דעות שמותר – רבה ורב יוסף, רב אדא בר אהבה לשמש שלו.
    b. הגבלת ההיתר – רב פפא – רק במזוג הרבה, אך קצת – אסור.
    קושיה על ההגבלה – מהסיפור של רבה בר רב הונא באנייה והנחש, ותירוץ – במזוג קצת הנחש שותה (ולכן אסור), אך רק כשאין אנשים.
    c. קושיא על עצם ההיתר (גם במזוג הרבה) – מהסיפור על הנחש שמזג לעצמו את היין כדי שישתה. תירוץ – כשמוזג לעצמו – כן שותה. דחייה – נסמוך על תירוץ בסכנת נפשות?! אלא יש לאסור כל יין מזוג. ואכן –
    d. ההלכה – רבא – מזוג אסור.

    C. סוגי יינות שנחשים לא אוהבים –
    1. ריב"ל – 3 יינות הן שמותרים: חד, מר ומתוק (שני דעות אם זה תוספות לרעה או טובה)
    2. ר"ל – קרינא (סוג יין מתוק).
    3. רבא – חומץ מותר (אך רק אחרי 3 ימים). נהרדעאי – אסור.
    4. ברייתא – בזמן שלושת ימי תסיסת היין – מותר.

    D. מאכלים שונים

    1. שחליים – בארץ ישראל – אסרו רק כשיש חומץ, בבל – בכל מקרה.
    2. כותח הבבלי – בארץ ישראל התירו (אא"כ יש סימני ניכור), בגולה אסרו.
    (נדלג על ר' חייא בר אשי)
    3. פי תאנה – אין בעיה.
    4. בהמשך – אבטיח – אסור.

    ב. דברים שמפחידים את הנחש

    1. ישן ליד המים – רב חלקיה – מה שאמרו "אימת ישן עליהם" זה דווקא ביום, אך בלילה אסור.

    הגמרא עצמה – גם ביום אסור.
    2. נוזל מטפטף בצורה תכופה.

    ג. על מי אפשר לסמוך – אלמנה או גוי
    גרסא 1 – רב סמך על אמלנה – כי ממשיכה מה שלמדה מבעלה (אך גוי – לא), שמואל שתה מגוי – כי מקפידים על הגיינה (אך אלמנה – לא).
    גרסא 2 – שמואל לא סמך על שניהם.

    ד. רב ספרא – שלושה סוגי ארס

    צעיר – שוקע (ולכן אסור גם אם אחרים שתו או אכלו ולא ניזוקו),
    בינוני מפעפע,
    זקן – צף (למרות שכוחו של הנחש דווקא מתחזק, הארס נחלש).

    ה. מה עושים עם מה שהתגלה?

    מגע עור אדם – ת”ק – מסוכן (לכן אסור על הרצפה, לגבל ביד, לשטוף ידיים), אחרים – רק במקום שיש חריצים.

    נתינה לבהמות – מסוכן, חוץ מחתול שזה רק מחליש אותו זמנית ומותר בשלו.

    השיעור עבודה זרה ל – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • עבודה זרה כט – הדף היומי

    לעילוי נשמת אברהם בן שלמה ז"ל

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_29.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כט

    (כט. שליש תחתון – ל. שורה 8)

     חלק א – המשך המשנה בדף כז – איסור תספורת

    דיברנו על מיילדת ומינקת, רופא, (מוהל), ועכשיו – ספר.

    א. איפה אסור

    רבנן – רק כשאין אנשים, אך ברה”ר מותר, ר"מ – גם כשיש (כמו מחלוקתם לגבי מיילדת ומינקת).

    ב. קולות

    1. ת"ר – כשמסתכל במראה – כשנראה כאדם חשוב.

    2. רב חנא בר ביזנא – לרבנן מותר גם אם אינו ממש רה"ר (כמו שבילי דנהרדעא), אך התחרט שעבר על ר"מ.

    [אגב, ישראל שמספר גוי – לא יספר 3 אצבעות צמוד למקום הבלורית].

    חלק ב – יין נסך וסתם יינם

    א. הקדמה – 3 רמות באיסור יין

    1. יין נסך – אסור מהתורה (ראה מקור בסעיף ג).

    2. סתם יינם – איסור דרבנן (משום בנותיהם, שמא ניסך).

    3. יין שנגע בו גוי (וחוששים גם כשלא יודעים, ולכן כשמפקיד אצלו צריך שתי חותמות).

    ב. המשנה –

    1. סתם יינם, חומץ וחרס ספוג שפולט יין (לא רק טעם).

    2. קנקנים שפלטו טעם יין ליין של ישראל – ר"מ – אסור גם בהנאה, רבנן – רק בשתייה.

    3. הזגים של הענבים שנשארו – ר"מ – כמו יין, רבנן – מותרים (כמו עץ. אא"כ לחים).

    4. מאכלים ש(אולי) מעורב בהם יין (מורייס) – ר"מ – אסור בהנאה, רבנן – רק באכילה.

    ג. המקור לאיסור הנאה ביין נסך

    עגלה ערופה – אסורה כקודשים (היקש – כפרה – “כפר לעמך ישראל”).

    מת מעגלה ערופה (גז"ש שם שם).

    זבחי ע"ז ממת (היקש – “זבחי מתי").

    יין נסך מזבחי ע"ז (היקש – “חלב זבחימו… יין נסיכם).

    ד. היתרים – ביין של ישראל שהגוי לא מנסך לע"ז

    ביין שברור שהגוי לא ינסך, אין גזירת יין נסך ולכן לא צריך שתי חותמות (אך כן צריך אחת – שמא יחליף). הדוגמאות: חומץ, יין מבושל ואלונתית (יין בתערובת).

    השיעור עבודה זרה כט – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    13 min
  • עבודה זרה כח – הדף היומי

    לעילוי נשמת אברהם בן שלמה ז"ל

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_28.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כח

    (כח. שורה 5 – כט. שליש תחתון)

    חלק א – הרחבה בעניין מכה שמחללין עליה שבת, ומכה של חלל.

    א. חילול שבת – רב – מכה שצריכה אומד – מחללים. (דוגמא ספציפית: רי"ח – אשתא צמירתא (חום) – מחללים).

    ב. מה נחשב מכה של חלל?

    A. ר' אמי – מהשפה ולפנים.
    בעי ר"א – האם גם שיניים וחניכיים?
    1. אביי – ת"ש – חושש בשיניו לא ירפא בשבת, ונדייק – כואב מאוד – ירפא (מכאן שזה מכת חלל).
    דחייה – אולי "חושש" זה גם כואב מאוד, ואסור.
    (כל זה מניח שגם לקיחת תרופה אסורה אא"כ זה מכה של חלל שיש בה פיקוח נפש)
    2. ת"ש מסיפור על רי"ח – שרצה להתרפאות בשבת לחולי בשיניו (צפדינא).

    דחייה – זאת מחלה שמגיעה גם למעיים.

    [פירוט הסיפור של רי"ח – רופאה גויה ריפאה אותו בחמישי ושישי, ונשבע לה שלא יגלה סודה ושישתמש בשבת, וגילתה לו, וגילה כדי להציל אחרים, כי רק נשבע שלא יגלה לה', וזה לא חילול ה' כי אמר לה שכך עשה (בירושלמי מסופר שהיא התאבדה או התגיירה).
    מחלת צפדינא – סימפטומים – דם מהשיניים, הגורם – מאכל חיטים קרים בחורף או שעורים חמים בקיץ ושאריות כסא דהרסנא, תרופה – הגויה – מי שאור עם שמן זית ומלח, או – סכה שמן אווז ע"י נוצת אווז. אביי בשם ישמעאלי – גרעיני זיתים שרופים.
    איך התרפא אצל עובדת ע"ז? 1. רי"ח איש חשוב – הרופא לא יעז לפגוע בו. 2. רופא מומחה (כמו שראינו אתמול לגבי מוהל גוי). [וקשה מר' אבהו שהתרפא ממין בשם יעקב, וכמעט נקטעה רגלו (ר' אבהו חשוב + המין רופא מומחה). תשובה – שם זה "מין" – ומרוב השנאה מוכן לקלקל פרנסתו].

    חלק ב –  רפואות למחלות שונות ומה מותר בשבת

    א. מכות, מחלות ורפואתם

    פדעתא, עינבתא, סימטא.

    ב. מחלות שחשו אמוראים

    1. ר' יעקב חש בפקעא (טחורים).

    2. ר' אבהו חש באוזניו (5 שיטות + 1).

      ג. רפואות שמותרות בשבת

      לסת שנפלה ("מעלין אזניים") (ביד/בתרופה).
      עין שמרדה (דלקת עיניים).
      ד. דברים מועילים ומזיקים
      צרעה, קוץ, אישתא (וכאב עיניים), ועוד.

      דברים המועילים והמזיקים להקזת דם.

      ה. עוד רפואה שמותרת בשבת

      מעלין אונקלי (ודברים נוספים שהתרופה לזה מועילה להם).
      ו. עוד דברים מרפאים ומזיקים

      שישה דברים מרפאים ועשרה מזיקים.

      השיעור עבודה זרה כח – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

      19 min
    3. עבודה זרה כז – הדף היומי

      הוקדש על ידי אחד הלומדים להצלחה ולשמירה על כל חיילנו ואנשי כוחות הבטחון,

      שישובו לשלום למשפחותיהם, ולשמירה על אחדות עם ישראל.
      להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

      https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_27.mp3

      Download

      לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

      להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
      להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

       

      סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כז

      (כו: שליש תחתון – כז: 2 שורות מלמטה)


      עוד מצבים בהם חוששים מהגוים
      א. גוי מוהל
      (למול גוי – מותר רק כדי לגיירו, אך לא לצורך רפואי)
      A. האם גוי יכול למול ישראל –
      1. ברייתא 1 – אותה מחלוקת כמו במינקת ומיילדת
      חכמים – כשיש אחרים מותר (דואג למוניטין שלו)
      ר"מ – גם כשיש אחרים אסור (יכול לעשותו כרות שפכה).
      2. ברייתא 2 – מי עדיף שימול – רופא כותי או גוי?
      ר"מ – גוי,
      ר"י – כותי.
      3. ברייתא 3 –
      ר"י – גוי לא ימול מהתורה – "וַיֹּאמֶר אֱלקים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדרתם".
      4. ברייתא 4 –
      ר"י – כותי לא ימול כי מל לשם ע"ז שבהר גריזים (לא "לשמה"), ורי"ס מתיר (לא צריך "לשמה". ואם ימול להר גריזים – יקולל ותצא נשמתו).

      B. קושיות:

      1. גוי לר"מ – בברייתא 1 אוסר, בברייתא 2 – מתיר.
      2. כותי לר"י – בברייתא 2 – מתיר, בברייתא 3 – אוסר.
      תירוצים:
      1. לתרץ את ר"מ – לא נהפוך, ולר"מ – בגוי רגיל – אסור, ברופא מומחה – מותר (לא רוצה להזיק לפרנסה).
      אך ר"י עדיין קשה.
      2. נהפוך השיטות בברייתא 2 (ר"מ – כותי, ר"י – גוי).
      וברייתא 3 שאוסרת גוי, זה לא ר"י אלא ר"י הנשיא.

      B. הרחבה בדינים לגבי מילה

      1. לשמה
      (בברייתא 4 – רי" – לא צריך לשמה, ר"י – צריך).
      מקור המחלוקת –
      ר"י (לשמה) – שמות י"ב – "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר". (ורי"ס – כפשוטו – מתייחס לפסח).
      רי"ס – (לא צריך לשמה) – בראשית יז – "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ" (ור"י – דיברה תורה כלשון בנ"א).

      2. ר"י הנשיא אוסר מילה על ידי גוי מהתורה

      מקור
      1. רב (כמו ברייתא 3) – "ואתה את בריתי תשמור".
      2. רי"ח – "המול ימול" – מי שנימול – ימול אחרים.
      נפקא מינה:
      1. גוי נימול או יהודי שלא נימול.
      דחייה – גוי נימול עדיין מוגדר ערל יהודי לא מהול נקרא מהול (לעניין נדר).
      2. אישה (נחשבת מהולה, אך לא כלולה ב"ואתה").
      והרי ציפורה מלה? 1. ע"י אחר. 2. רק התחילה ומשה גמר.

      ב. גוי רופא

      משנה – מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא נפשות
      A. מה הכוונה:
      1. בשכר מותר (חושש לפרנסתו) בחינם אסור. דחייה – עדיף לכתוב בשכר ובחינם.
      2. בחולי שלא יכול לבוא לידי סכנה – מותר (הנזק שיצא לו מזה הוא רק ממוני), בחולי שיכול לבוא לידי סכנה – אסור. דחייה – גם בחולי קטן אסור.
      3. ריפוי בהמתו (=ממון) – מותר, ריפוי שלו – אסור.

      B. קולות:

      1. התייעצות רפואית על תרופה מתאימה – מר עוקבא מתיר, כיוון שיודע שילך לקבל דע הנוספת ואז יגלו אם שיקר וירע את פרנסתו.

      2. "חיי שעה" – רי"ח – אם יש ספק שינצל – אסור, אך אם ודאי ימות וזה רק עניין של זמן – מותר, כי אין מה להפסיד, כלומר לא חוששים ל"חיי שעה".

      מקור – ארבעת המצורעים שלא חוששים לחיי שעה (מילא ימותו תכף ברעב) ומסתכנים בהליכה למחנה ארם.
      קושיא – ברייתא מופרשת שלא יתרפא מהמינים אפילו בסיכון של רק "חיי שעה".
      תירוץ – שם זה לא בסתם עובד ע"ז (שהחשש הוא שיהרגו), אלא מין (שיש חשש שימשוך אותו אחריו למינות).
      [הסיפור בברייתא – בן דמא הוכש ע"י נחש ורצה להתרפא ע"י מין (יעקב איש כפר סכניא),
      רי"ש אמר שאסור,
      בן דמא – רצה לומר שמותר "וחי בהם" ולא שימות בהם ,
      אך רי"ש – בפרהסיא אסור (חילול ה'. הוא אפילו מקל להשתחוות לע"ז בסכנת נפשות אך רק אם זה לא בפרהסיא (רבנן חולקים – זה ביהרג ואל יעבור אפילו בצנעא),
      ובן דמא נפטר, ורי"ש שבחו על שלא עבר על גזירת חז"ל].

      3. רי"ח – במחלה שלא יכולה להגיע לסכנה – מותר (ורב יהודה כאמור אוסר).

      הגדרת סכנה – מחלה שמחללים עליה שבת או מכה של חלל (נפק"מ ליד ורגל שאינם של חלל אך כן מחללים עליהם שבת).

      השיעור עבודה זרה כז – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

      17 min
    4. עבודה זרה כו – הדף היומי

      השיעור מוקדש לכבודו של בנו של אחד הלומדים, דוד בן עדי וסרמן נ"י,

      לכבוד הכנסו לנועם עול מצוות. שיזכה להמשיך להתפתח בתורה וחסד, מתוך שמחה ובריאות, ויעשה נחת רוח להוריו חבריו ולקב"ה.
      להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

      https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_26.mp3

      Download

      לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

      להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
      להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

       

      סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כו

      (כו. במשנה – כז. במשנה)

      המשך הסכנות בקשר עם גויים

      ראינו שאסור להתייחד עם גוי, כעת נראה עוד מצבים בהם הגוי יכול להזיק.

      א. מיילדת ומניקה גויה
      במשנה – מותר,
      בברייתות יש פירוט:
      חכמים – רק במקום פרטי – אסור, אך אם יש שם אחרות (ישראליות) – מותר (לא תעז להורגו בפני אחרים),
      ר"מ – גם כשיש אחרות שם (כי יכולה להרוג בלי שישימו לב: מיילדת – תלחץ במקום הרופס, מינקת – תמרח סם ממית).
      וצריכא – במיילדת יש יותר סבירות שתהרוג כי פחות ישימו לב, קמ"ל – שבשני המקרים נחלקו.

      ב. מיילדת ומניקה לגוי

      A. במשנה – אסור (שגורמת לעוד עובד ע"ז לחיות),
      ברייתא – בשכר – מותר, מסביר רב יוסף – משום איבה
      [העיקרון – כשיש תירוץ – אין איבה, ואסור].
      B. הרחבת ההיתר של איבה
      רב יוסף – גם בשבת מותר ליילד/להניק גויה בשכר,
      אביי – אסור (כי ליילד – תתרץ שמחללים רק למי ששומר שבת, להניק – תאמר שלא רוצה להכחיש יופיה או להתבזות בפני בעלה).
      C. איבה ב"לא מורידין ולא מעלין" (ראה סעיף הבא) –
      רב יוסף – בשכר מותר משום איבה, אביי – אסור (יכול לתרץ שצריך לרוץ להציל בנו או לפגישה במלכות).

      ג. "לא מורידין ולא מעלין"

      ברייתא – עובדי ע"ז ורועי בהמה דקה – לא מורידין ולא מעלים.
      תני לפני רי"ח, כנ"ל, אבל – מינין (אדוקים בע"ז), מוסרים ומומרים (לא מקיימים התורה) – מורידין ולא מעלין.

      A. מומר
      הקשה רי"ח – הרי למומר אפילו משיבים אבידה, אז לא נציל ואפילו נהרוג?!
      1. תירוץ –  למחוק את מומר מהברייתא.
      2. אפשרות תירוץ – מומר להכעיס – מורידין, לתיאבון – משיבים אבידה.
      דחייה – מומר להכעיס כבר כתוב (מין).
      [ובאמת יש בעניין מחלוקת רב אחא ורבינא –
      דעה 1 – מומר להכעיס = מין, דעה 2 – גם מומר להכעיס =מומר (כמו לתיאבון), ומין זה דווקא באדוק בע"ז עצמה. [ראיה שהוא מומר- אוכל פרעוש נחשב מומר (ולכאורה זה להכעיס). דחיה – זה לא להכעיס, רצה לבדוק מה הטעם]].

      B. מורידין ולא מעלין

      מה החידוש ב"לא מעלין" כשנפלו מעצמם?
      תירוץ – הכוונה שגם מותר למנוע מהם להציל עצמם (הורדת מדרגה, חסימת פתח הבור, סילוק סולם).
      [ועדיין – מה החידוש? הרי מותר ממש להורידם בידיים!
      מתרצים הראשונים:
      1. ר"ח – אכן אסור להוריד בידיים, אלא רק למנוע עלייתו.
      2. תוס' – אם ידינו תקיפה – מותר בידיים, אם ידם – רק למנוע (ולכן צריך את התירוצים שרק רצה למנוע מבהמתו ליפול וכד').
      3. ריטב"א – כשאין חשש איבה (לא רואים) – מורידים, כשיש חשש איבה – רק מונעים (ומתרצים את המעשה).

      השיעור עבודה זרה כו – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

      12 min

    About הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

    From the publisher's feed

    הדף היומי - באתר זה תוכלו לשמוע וצפות בשיעורי דף יומי קצרים וברורים במיוחד, בכ13 דקות לדף גמרא.