הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

By
Download on the App Store

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא episodes

  • עבודה זרה טו – הדף היומי

    להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו,

    להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_15.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף טו
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

    {loadposition hakdasha}

    סיכום הדף היומי – עבודה זרה טו

    (יד: במשנה – טז. שורה 9)

    איסורי מכירת בהמות לגוים (בלי קשר לעבודה זרה)

    א. בהמה דקה תלוי במנהג

    למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).

    תשובות:

    1. רב – אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא – אז מותר.

    2. ר"א – במכירה – אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר,  ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א – שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי – יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.

    (ריטב"א – בכ"ז חששו לרביעה).

     

    ב. איסור מכירת בהמה גסה

    A. סיבת האיסור

    2. משום נסיוני – שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).

    1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)

    קשה – הרי השאלה ושכירות קונה?

    דחייה: השכרה ושאילה  לא קונה

    ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):

    1. רב שישא בר"א – משנה (כ:) – לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה – אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).

    2. רב יצחק ברמ"ש – בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.

    (הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).

     

    B. היתרים

    1. רב אדא – ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).

    2. רב הונא –  כשאפשר לתלות לקולא – מותר! הסבר – יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור – תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).

     

    C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא

    ראיה שתולים לקולא – ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.

    דחיית הראיה – רבה –  שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.

    דחיית רבה – אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:

    1. אביי – עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו – לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.

    2. רב אשי – גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא –  שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור")  ולא תולים שקונה לשנה הבאה.

     

    D. "לפני דלפני" – מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי

    רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)

    אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) – כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה – אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א – אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.

    ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)

    (רש"י – שלא יזיקו לישראל)
    A. גם לישראל ליסטים אסור (והחידוש – גם לגנב שרק אם רודפים אחריו עלול להשתמש בזה).
    B. מכירת מגנים (תריסין) לגוים – מחלוקת בברייתא. למה לא? 1. שמגנים עליהם (ורב – לו יכולנו גם לא היינו מוכרים להם אוכל, שנותנים להם חיים (האם גם זה קשור להזקה לישראל?). 2. שאם נגמר להם הנשק משתמשים בזה (והמתירים – לא משתמשים אלא בורחים).
    C. רב אדא בר אהבה – גם לא מוכרים מתכת וכלי מתכת שממנה יכולים לייצר לי נשק.
    היתרים: 1. האיסור דווקא במתכת הודית (ולכן מותר למכור  מרי וחציני (מעדרים וגרזנים)).
    2. רב אשי – לפרסיים (שמגנים עלינו) מותר.

    השיעור עבודה זרה טו – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    18 min
  • עבודה זרה יד – הדף היומי

    לעילוי נשמת רות שמואלי ז"ל, אשת חיל שהיתה מאירה פנים תמיד ולכל אחד, שיום ו' תמוז הוא יום השנה החמישי לפטירתה

    להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_14.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יד

    (יג: במשנה – יד: במשנה)

    דברים שאסור למכור לגוים כל השנה, כי מניחים שישתמשו לע"ז
    א. A. אצטרובלים ובנות שוח בפטוטרות (בעוקץ) שלהם, ולבונה
    אצטרובלין – 1. תורניתא (דחייה – חייבים בשביעית). 2. פירות הארז.
    בנות שוח – תאנים לבנות.
    לבונה – לבונה זכה.

    B. חבילה של כמות מסחרית מותר (גם אם ימכור לאחרים – זה "לפני דלפני").

    ג. תרנגול לבן

    ארבע קולות (+2):
    1. ר' יונה – אסור רק אם חיפש תרנגול לבן, אך חיפש תרנגול סתם – מותר.
    2. במשנה – ר"י – בין תרנגולים אחרים מותר, ות"ק אוסר.
    איך זה מסתדר עם ר' יונה? הרי אם פירש "לבן" – אסור בכל מקרה, ואם לא פירש, למה לאסור?
    עונה ר"נ בי"צ – מדובר שביקש לבן ועוד אחרים, שאז ת"ק אוסר ור"י מתיר.
    3. קטוע אצבע – מותר.
    4. למסיבת מרעים או לחולה – מותר.
    5. שאלות רב אשי (עמוד ב) – האם מנסה לרמות את המוכר:
    A. ביקש תרנגול לבן קטוע.
    B. ביקש לבן אך הסכים לשחור ואדום ורק בסוף לבן.
    תיקו.

    ד. בשאר הדברים מותר אם לא פירש, ואם פירש – אסור

    מה החידוש?
    1. הכוונה לא שפירש לע"ז, אלא למשל "חיטה לבנה" – אסור.
    דחייה – אם כן תרנגול לבן אסור גם בלא פירש.
    2. הכוונה כמו הפשט – שאסור אם מפרש שזה לע"ז. והחידוש – שלא נחשוב שרק אמר זאת כדי לקבל הנחה.

    ה. ר"מ אוסר דקל טוב, חצב ונקלס

    1. רב חסדא – למה אוסר רק דקל טוב, הרי אסור למכור מצד "לא תחונם"?
    תשובה – הכוונה לפירות דקל.
    2. חצב = קשבא (סוג תמר).
    3. נקלס = קורייטי (רב דימי).

    השיעור עבודה זרה יד – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    13 min
  • עבודה זרה יג – הדף היומי

    לעילוי נשמת הנערה מעיין בן חמו ז"ל

    שנהרגה אתמול בהתהפכות טרקטורון בזמן שהתנדבה בחווה בבקעה
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_13.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יג

    (יב: במשנה – יג: במשנה)

    א. סיכום הבעיות (בינתיים) במסחר עם הגוים בימי אידם
    1. גזירת ימי אידם (שיביא את המוצרים לע"ז ("לפני עיוור") או שילך ויודה לע"ז).
    2. כסף ע"ז (שהוקרב לע"ז (/חליפי ע"ז)).
    3. היום – בעיית "מהנה את הע"ז" (בכך שקונה מהם והכסף הולך כמכס לע"ז):
    ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.

    ב. הסתדרות עם המקורות

    A. משנתנו – אסור לקנות בחנויות מעוטרות (זה סימן לכך שהן מלשמות מכס לע"ז) – רי"ח – בגלל שמהנה את הע"ז, ר"ל – כי העיטורים עצמם מפרחים שהם תקרובת ע"ז.
    B. ברייתא 1 (ר' נתן) – יש איסור, ברייתא 2 – מותר לקנות מהגוים.
    ר"ל – זה מחלוקת תנאים, ואני עם ברייתא 2 (רבנן) שמותר.
    רי"ח – אין מחלוקת, ואני מסתדר עם שניהם, ברייתא 1 – קנייה מסוחר אסורה,  וברייתא 2 – קנייה מבעה"ב מותרת, כי ממנו לא לוקחים מכס לע"ז ולכן מותר.
    [ובסוף הסוגיא – 1. סיפור על ר' ירמיה ור' יעקב שקנו מבעה"ב והקניטו את השני כי חשבו שהוא קמה מסוחר. 2. הגבלה – בימינו זה דווקא מבעה"ב לא קבוע, אך קבוע – משלפם מכס לע"ז ואסור).

    ג. דיונים בברייתות עצמן

    ברייתא 1 –
    הברייתא כאמור אוסרת לקנות, ומוסיפה קנס למי שכן קונה – שהורסים לו את הסחורה.
    A. איך הורסים בהמה – תיעקר (חותכים את רגליה מתחת לברכיים).
    1. הרי זה צער בע"ח? זה לצורך.
    2. למה במקדיש בהמה בזמן הזה שגם כן כתוב שתיעקר, שם הכוונה שננעלת בחדר עד שמתה? כי שם לא רוצים לחתוך כי:
    אביי – בזיון הקודשים (ולמה לא שחטו? כי יכול להביא לתקלה. ולמה לא חתכו לשתיים? אסור מצד "נתיצת מזבח").
    רבא – נראה כמטיל מום בקודשים (רק "נראה" כי אינה ראויה להקרבה שלה או של דמיה).
    B. מה עושים כשקנה עבד גוי? לא ייעקר.

    ברייתא 2 –

    הברייתא מתירה לקנות, כי אין בעיה של "מהנה" (וגם מתירה לפנות לצורך כך לערכאות וכן לכהן לצאת לחו"ל ולהיכנס לבית הפרס).
    אבל בעמוד ב שואלת הגמרא (בצורה סמויה) – מה עם בעיית ימי אידם?
    גישה ראשונה – מותר לצורך מצווה (פדיון של עבד יהודי (ר' זירא), הכנסת עבד גוי תחת כנפי השכינה (ר"ל), יישוב ארץ ישראל (מפרשים))
    אך מקשה רב אשי – איזה מצווה יש בקניית בהמה? לכן –
    גישה שנייה – כי "ממעט" את הגוים מבחינה ממונית (לרש"י – כי קונה דבר המתקיים וזה הפסד למוכר, לשאר ראשונים – כי קונה בימי היריד שמחיר מבצע).

    השיעור עבודה זרה יג – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    16 min
  • עבודה זרה יב – הדף היומי

    לעילוי נשמת הנערה מעיין בן חמו ז"ל

    שנהרגה אתמול בהתהפכות טרקטורון בזמן שהתנדבה בחווה בבקעה
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_12.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יב

    (יא: במשנה – יב: במשנה)

    א. יישוב שצמוד לעיר שבה יש "יום אידם"
    במשנה – אין איסור ביישוב הצמוד (כל מקום ו"ימי האידם" שלו).
    מה עם מקום ממש צמוד? (כמו העיטליז שליד עזה)
    ר' חנינא:
    גרסא ראשונה – מותר
    גרסא שנייה – ר"ל שאל, ר' חנינא אמר שמותר, ודימה את זה לשתי קדרות צמודות (שבאחת נבילה), שגם שם אין חשש.
    [רמות האיסור:
    A. בקדירות – א. חשש איסור תורה – שיכניס אוכל לסיר. ב. חשש לדרבנן – בישולי עכו"ם. ג. חשש לדרבנן קל – שהאוכל יתיז לסיר השני.
    B. בעטליז של עזה – א. חשש איסור תורה – איסור כסף ע"ז. ב. חשש לדרבנן – איסור ימי אידם. ג. חשש לדרבנן קל – איסור ימי אידם שלושה ימים לפני.]
    לאיזה רמה של היתר התכוון ר' חנינא בדמיון לקדירות?
    אביי – גם א, רבא – רק ב ומטה, רבה ב"ע – רק ג.

    ב. מראית עין בע"ז

    A. לא להגיע לעיר בה יש ימי אידם (ואם זה על הדרך – ר"מ – אסור, חכמים – מותר).
    B. איסור התכופפות ליד ע"ז (אא"כ לא נראה שעושה זאת כע"ז) – 1. לא יתכופף להוציא קוץ (צער גופני). 2. לא יתכופף כדי להרים מטבעות (הפסד ממוני, לא יכול במקום אחר). 3. לא יתכופף כדי לשתות מהמעיין (אפילו שזה (ספק רחוק של) סכנת נפשות). (4. בדומה – לא ישתה מברזייה שנראה בה כמנשק ע"ז, כאן אין חידוש, זה רק מוביל לסוגיא הבאה).

    ג. סכנות בשתיית מים

    A. סכנת עלוקה – לא ישתה מברזייה שיוצאת מהאדמה, ולא מנהרות ואגמים (ולא ביד אחת). (והרפואה – שתיית מים חמים/חומץ, ומחללים על זה שבת).
    B. השד שברירי (ואם בכל זאת צמא – או שיעיר מישהו, או יאמר לחש מסוים).

    השיעור עבודה זרה יב – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    14 min
  • עבודה זרה יא – דף יומי

    לעילוי נשמת יעקב בן איסטרייא לונה ז"ל, שהיום יום פטירתו, ולעילוי נשמת אישתו אסתר בת מזל טוב ז"ל.

    שיזכו כל צאצאיהם ללכת בדרך התורה והמצוות לזיווגים הגונים וכשרים בעזרת ה'

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_10.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     סיכום הדף היומי – עבודה זרה יא

    (יא. שורה 3 בשורות הרחבות – יא: במשנה)

    עוד דוגמאות לימי אידם
    א. יום המיתה של המלך
    ר"מ – תמיד יום אידם, רבנן – רק כששורפים חפציו (הסבר: 1. כי השריפה היא חלק מהע"ז). 2. כי השריפה היא סימן לכך שהוא מלך חשוב ואז עבדו ע"ז ביום מותו (והשריפה עצמה אינה חלק מהע"ז, שהרי גם יהודים שורפים חפצי המלכים).
    [הברייתא: 1. A. מביאה פסוק מירמיהו. B. רק חפצי המלך (ובעלי חיים (עוקרים גידיהם התחתונים) – רק כזה שממש רכב עליו (1. סוס. 2. שור שמשך את הקרון)].

    ב. יום תגלחת הזקן והבלורית
    2 הבנות: 1. רק יום תגלחת הזקן נחשב יום אידם (ובאותו יום לא נגעו בבלורית). 2. שני ימים נפרדים – זקן ובלורית (וכן מפורש בברייתא).

    ג. עוד ימי אידם
    A. יום אידם פעם בשבעים שנה – טקס שמביע את העליונות של הרומאים על פני היהודים (והיהודים – אוי לכם כשישראל יקומו מהגלות).
    B. ימי אידם באומות אחרות (פרסיים ובבליים).
    C. מקומות בהם אסור כל השנה.

    ד. הקולא של שמואל בגולה

    רק אסור ביום אידם עצמו (וראשונים – גם בבתי ע"ז קבועים (ראה סעיף קודם) – רק עם הכמרים אסור כל השנה, ועם שאר העם מותר מלבד ביום אידם שאותו חגגו כל העם ולא רק הכמרים).

    השיעור עבודה זרה יא – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • עבודה זרה י – דף יומי

    לרפואה שלימה עבור שיינא בלימה בת פייגל הי"ו

    ולרפואה שלימה מרים בת דבורה פיירברג – ראשת העיר נתניה הי"ו
    בתוך שאר חולי ישראל
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_10.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף י

    (ט: שורה אחרונה – יא. שליש תחתון)

    א. המשך מניין השטרות
    שטר חוב שנכתב לעוד 6 שנים –
    רבנן לפני רבא – זה שטר מאוחר (ולא יכול לגבות מנכסים משועבדים של 6 השנים הבאות),
    ר"נ – זה שטר רגיל (ויגבה ממשועבדים כבר מעכשיו), אלא שנכתב לפי השנים מאז שיוון כבשו את עילם.
    (מקשה רב אחר בר יעקב – אולי מניין השטרות הוא לא למלכות יוון אלא ליציאת מצרים (ואז אין את ההסבר של עילם)? עונה ר"מ – לא! (וכן מוכח בברייתא ומכך שמונים את מניין השטרות מתשרי)).

    ב. יום גינוסיא

    לא יום הלידה (שלו או של בנו) כי מוזכר בפירוש עם יום גינוסיא,
    ולא יכול להיות יום ההמלכה שלו – כי גם מוזכר עם יום גינוסיא, ולא יום ההמלכה של בנו – כי ברומי המלוכה לא עוברת בירושה.
    תשובה – זה יום ההמלכה של בנו (ומדובר שביקש מהסנאט להמליך את בנו).

    ג. רבי ואנטונינוס

    A. שלוש עצות של רבי לאנטונינוס (ברמז) – 1. שבנו ימלוך תחתיו ושטבריה תיפטר ממס. 2. לחסל את המתנגדים אליו אחד אחד. 3. לחוס על בתו שזינתה.
    B. אנטונינוס שולח לרבי זהב.
    C. אנטוניוס לומד אצל רבי תורה בסתר (ובוחן את ר' חנינא בר חמא אם יכול להחיות מתים), ומשמש את רבי (כדי לשמשו בעוה"ב או לקיים את נבואת "ורב יעבוד צעיר"). ורבי אומר לו שיש לו חלק לעוה"ב [לא לכל מלכיה ושריה איל חלק לעוה"ב (ודוגמא לשר רומאי שיש לו עוה"ב – קטיעה בר שלום ששכנע את הקיסר לא להרוג את היהודים, והקיסר השתכנע אך הרג את קטיעה והוא מל לפני כן וזכה בעוה"ב)].

    D. היתה ביניהם אהבת נפש, ושניהם היו עשירים.

    E. אגב, אונקלוס (אחיין של אנטונינוס (הגר"א)) התגייר וגייר את החיילים שניסו להביאו לקיסר.

    השיעור עבודה זרה י – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • עבודה זרה ט – דף יומי

    לרפואה שלימה עבור שיינא בת פייגל

    בתוך שאר חולי ישראל
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_09.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף ט

    (ח: רבע עליון – ט: שורה אחרונה)

    א. קרטיסים (אחד מימי אידם של הרומאים)

    רומא תפסו את המלכות בשני שלבים – 1. מקליאופטרה. 2. מיוון – וזה חג קרטיסים (ורב דימי מרחיב – הרומאים ניצחו רק כי שיתפו פעולה עם היהודים (שבאותו זמן גם הם (החשמונאים) ניצחו את היוונים). וזה 206 שנים לפני החורבן.

    ב. שינוי היחס של הרומאים כלפי היהודים

    אחרי 26 שנה הרומאים שיעבדו את היהודים –

    1. הסבר רוחני: בהתחלה – “ואלכה לנגדך", אך בסוף – “יעבור נא אדוני (עשו) לפני עבדו (יעקב)”.

    2. הוכחה מתנאים – כמה זמן לפני החורבן שלטו הרומאים בארץ – ברייתא שנייה – 206 שנה (חשמונאים 103 + בית הורדוס 103), רי"ש ברי"ס – 180, וההסבר להבדל הוא שהיו 26 שנה בהם הרומאים שלטו אך לא השתעבדו ביהודים.

      ג. אגב – הגליית הסנהדרין

      40 שנה לפני החורבן הסנהדרין הגלתה את עצמה מהמקדש, כדי שלא ידונו דיני נפשות (קנסות עדיין ניתן לדון, גם ללא בית מקדש כלל, אלא מספיק דיינים סמוכים).

      ד. מניין השנים מהחורבן

      A. רב פפא – הפער בין מניין השטרות למניין החורבן – 380, ולמניין הגאולה (שנים משנת ה4000 לבריאת העולם) – 552.

      כדי לעבור בין המניינים, לא צריך לעשות את כל החישוב, אלא מספיק את העשרות ואחדות: כלומר ממניין השטרות לשניים האחרים – להוסיף 80 ו – 52. ויותר פשוט – לחסר 20 ו- 48 (ולהפך כשעוברים משני המניינים למניין השטרות).

      B. חישוב שנת השמיטה –

      מוסיפים למניין החורבן שנה אחת (כי המניין התחיל בשנה השנייה לשמיטה), מחלקים בשבע, והשארית זה מספר השנים אחרי השמיטה. ושיטה לקיצור החישוב – לכל שנים100 יש שארית של 2 שנים, ואת העשרות ואחדות נחשב בנפרד.

      C. חישוב הקץ אחרי 85 יובלות (או 4228 (שנת 400 לחורבן) או 4231), ולא כדאי לקנות אז קרקעות בארץ.

      השיעור עבודה זרה ט – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

      19 min
    3. עבודה זרה ח – דף יומי

      לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, מיכאל בן צבי ז"ל

      איש עניו שקט וחכם, רופא במקצועו שטיפל ועזר לכל כך הרבה אנשים במהלך חייו
      אהוב על הבריות וחסר לאלמנתו סיידי ילדיו נכדיו וניניו
      להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

      https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_08.mp3

      Download

      לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

      לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
      להדפסת התרשים של הדף

       

      סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף ח

      (ח. במשנה – ט: ברבע העליון)

      א. דוגמאות ל"ימי אידם" (של הרומאים) – קלנדא וסטרנורא

      המקור הוא מאדם הראשון, שנבהל כשהימים התקצרו והתענה שמונה ימים, וכשהימים התארכו – חגג שמונה ימים, ולשנה הבאה חגג גם בשמונה הראשונים, וכך יצאו שני חגים כמעט צמודים של שמונה ימים.

      (בדומה – כשהגיע הלילה הראשון נבהל והתענה ובכה לה', וכשהגיע הבוקר הקריב שור "מקרין מפריס" שזה שור שה' ברא (כבר עם קרניים), ושהיתה לו קרן אחת.

      ב. מה דין הכפרים שמשועבדות לרומי

      האם החגים הרומאיים תופסים שם? (רש"י – שמא יספקו את הסחורה לרומאים, ריטב"א – עבדו את הע"ז אך מכבוד או פחד לרומאים). מחלוקת – ריב"ל – אסור, רי"ח – מותר.

      ראיות להיתר של רי"ח – 1. מברייתא – קלנדא אסורים רק לעובדיה. 2. ממשנתנו – שהחג בזמן הגילוח רק לו ולא למשועבדים לו.

      ג. איסור השתתפות בסעודת שמחה לכבוד חתונת גוי

      מקור – “וקרא לך ואכלת מזבחו…”, אך "נקודות הכסף" – זה איסור דרבנן שמא הגוי יודה לאליל שלו שהיהודי בא (והפסוק רק אסמכתא).

      מתי זה סעודה לכבוד החתונה?

      לפני – מזמן ההכנות לחתונה.

      אחרי – עד חודש – תמיד אסור, עד שנה – רק אם אמר שזה לכבוד החתונה, אחרי שנה – גם אם אמר שזה לחתונה – אין איסור אל אם אכן הוא אדם חשוב ושמע שהגוי מודה לאלילו, שאז אסור.

      השיעור עבודה זרה ח – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

      9 min
    4. עבודה זרה ז – דף יומי

      לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, מיכאל בן צבי ז"ל

      איש עניו שקט וחכם, רופא במקצועו שטיפל ועזר לכל כך הרבה אנשים במהלך חייו
      אהוב על הבריות וחסר לאלמנתו סיידי ילדיו נכדיו וניניו
      להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

      https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_07.mp3

      Download

      לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

      לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
      להדפסת התרשים של הדף

       

      סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף ז

      (ו: שורה אחרונה – ח. במשנה)

      משנה

      א. דעת רי"ש – אסור גם שלושה ימים אחרי

      שמואל – עם עובדי ע"ז שיום עידם הוא פעם בשבוע, יוצא לרי"ש שלא ניתן לעסוק עמם כל השבוע.

      ב. דעת רבנן – רק לפני אסור.

      מה ההבדל בין ת"ק (המשנה הקודמת) לרבנן (במשנה זו)?

      1. האם יום אידם כלול: ת"ק – לא (מחמיר), רבנן – כן.

      2. מה הדין בדיעבד, האם הכסף/סחורה אסורים? ת"ק -מותרים (מקל, כר"ל), רבנן – אסורים (כרי"ח).

      3. האם מקלים בגולה שרק ביום אידם עצמו אסור (כשמואל)? ת"ק – מקל, רבנן – מחמירים.

      4. כמה ימים אסורים? ת"ק – שלושה (מחמיר), רבנן – רק יום אחד לפני (כנחום המדי).

        (סיכום השיטות לגבי מספר הימים, מהמחמיר למקל):

        רי"ש – שלושה לפני ואחרי.

        ת"ק – שלושה לפני.

        נחום המדי – רק יום לפני.

        שמואל – בגולה – רק ביום עצמו.

        ג. דינים של נחום המדי

        A. שלושה דינים של נחום המדי שרבנן דחו בתקיפות, ואז שאלה הגמרא למה – הרי יש דעה כמותו.

        1. האיסור לפני יום אידם – רק יום אחד.

          והרי רבנן של משנתנו אולי כמותו? תשובה – זה לא רבנן, אלא זה נחום המדי עצמו.

        2. מותר למכור סוס זכר זקן במלחמה.

          והרי בן בתירא גם מתיר מכירת סוס? תשובה – או שמתירים סוס לגמרי (כבן בתירא) או שאוסרים לגמרי.

        3. בשבת חייבים במעשרות בכל אחד משלושת השלבים.

          והרי ר"א כמותו? תשובה – ר"א אמר זאת רק בשבת של גינה, אך בשדה – מתעשר רק בשלב האחרון.

          B. דין של נחום המדי שהתקבל – בקשות ב"שומע תפילה"

          פירוט: מתי מוסיפים בקשות פרטיות? ר"א – לפני 18, ר' יהושוע – אחרי, רבנן – באמצע (ב"שןמע תפילה").

          מקור המחלוקת: 1. הברייתא – פסוקים (אך הגמרא – כל צד יסתדר עם השני). 2. גמרא – המחלוקת האם חייבים קודם שבח לפני התפילה (ר' יהושוע ורבנן – כן (כמשה רבינו), ר"א – לא).

          אמוראים – כרבנן שמוסיף בשומע תפילה, אך אפשר גם בכל ברכה בעניין הברכה, וכן בסוף התפילה.

          חזרה לעמוד א

          ד. פסיקת רב הונא כר"י

          נותן צמר לצבע ושינה את הצבע – ר"מ – הצבע שלם את דמי הצמר הלבן (קנה בשוינוי את הצמר), ור"י – ישלם את הנמוך מבין ערך הצמר והוצאות הצביעה (“כל המשנה ידו על התחתונה"). ורב הונא פוסק כר"י.

          רב יוסף – מה החידוש בפסק, הרי זה מחלוקת (ב"מ) ואח"כ סתם כר"י (בב"ק)!

          תשובה – כיוון שזה בשתי מסכתות לא אומרים כלל זה.

          ורב יוסף: 1. ב"מ וב"ק הן מסכת אחת. 2. ה"סתם" בב"ק מובא כפסק.

          ה.עוד קולות של ר' יהושוע בן קרחה (ריהשב"ק), שהלכה כמותו

          1. רמיזה על ענייני חול בשבת (“הנראה שתעמוד עמי לערב") – ת"ק – אסור, ריהשב"ק – מותר.

          2. בשואל שני ת"ח בו זמנית – אם יש גדול בחכמה או מניין – לפיו. אם אין:

            ת"ק – לפי המחמיר, ריהשב"ק – ברבנן לפי המקל ובדאורייתא לפי המחמיר (כראב"ד).

          3. חזרה בתשובה של גזלן ועם הארץ (ממתי נאמנים לעדות/תרומות ומעשרות (תוס' – כשהעם הארץ כבר טען שנהיה חבר וחזר לסורו) –

            ת"ק – אף פעם.
            ר"מ – 1. עשו תשובה בפרהסיא – מקבלים. 2. חטאו בפרהסיא – לא מקבלים.

            ריהשב"ק – בכל מקרה מקבלים אותם.

            השיעור עבודה זרה ז – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

            18 min
          4. עבודה זרה ו – דף יומי

            לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, אילנה בת ר' יוסף ע"ה, אמא ומורה למופת. חינכה את בניה ובנותיה במסירות, וזכתה לראותם באוהלה של תורה.

            להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

            https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_06.mp3

            Download

            לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

            לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
            להדפסת התרשים של הדף

             

            סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף ו

            (ה: באמצע – ו: שורה אחרונה)

             

            גזירת איסור משא ומתן שלושה ימים לפני ימי אידם

            א. סיבת האיסור

            1. מכירה לגויים – הגמרא מתלבטת האם מצד "לפני עיוור" או "הרווחה" (נפקא מינה – כשכבר יש לו מה להקריב לע"ז).
            2. קנייה מהגוים – לרוב הראשונים – הרווחה.
            3. השאלה, הלוואה והחזרת חוב לגויים – הרווחה.
            4. שואל, לווה –
            5. רבא – הרווחה (כי שמח שיהודי נזקק לו, אפילו בלווה למרות שקצת חושש שלא יחזיר לו),

              אביי – גזירה אטו המקרים ההפוכים (תוס' – בהנחה שגם קצת שמח).

              1. פריעת חוב מהגוי – לרבנן אסור (כי שמח לאחר זמן – שנפטר מהחוב, ולאביי – (תוספות) צריך כאן גם גזירה אטו המקרה ההפוך).
              2. ור"י מתיר, כי סובר:

                ר"נ בי"צ – (חולק הלכתית) – השמחה לאחר זמן לא נחשבת שמחה לענייננו.

                רבינא – (חולק מציאותית) לא שמח לאחר זמן, כי חושב שיכל להתחמק מתשלום

                [ור' יהושוע בן קרחה, בכיוון של רבינא, אלא שזה רק במלווה בעל פה, אך בשטר – כיוון שלא יכל להתחמק, כן שמח שנפטר מהחוב (ורב הונא פוסק כר' יהושוע ב"ק)].

                 

                ב. למה שלושה ימים (במכירת בהמה לגוי, רש"י – מצד "לפני עיוור")

                1. למה חוששים לשלושה ימים, הרי ב"אותו ואת בנו" חוששים רק ליום אחד?
                2. תשובה: שם זה לאכילה.

                  1. למה צריך רק שלושה ימים, הרי אצל יהודים מחפשים קרבן שלושים יום לפני?
                  2. תשובה: כי ליהודים קשה יותר למצוא קרבן בגלל המומים הרבים (ואילו גויים מקפידים רק על מחוסר איבר (כפי שהקפידו כשהיו מקריבים לה' (זה נלמד מהחיות שנח הכניס לתיבה)).

                     

                    ג. כולל או לא כולל? (כלומר – האם שלושת הימים כוללים את ה"יום אידם" וצריך רק יומיים לפני)

                    1. בדעת רי"ש –
                    2. A. סובר שגם אחרי צריך שלושה (מכאן שהכוונה ל"לא כולל", אחרת איך היום עצמו כלול גם לפני וגם אחרי).
                    3. דחייה – לפני – כולל, אחרי – לא כולל.

                      1. B. שמואל על רי"ש – למי שיום האידם כל יום ראשון – כל השבוע נאסר – מכאן שלרי"ש זה לא כולל.
                      2. בדעת רבנן –
                      3. A. ברייתא – קלנדא וסטרונייא ארכו 8 ימים, ואם זה כולל – יוצא 10 ימים. דחייה – הכוונה "שלושה ימים" כשהיום האחרון זה כל ימי ה"ימי אידם".
                      4. B. הניסוח במשנתנו "לפני אידיהן" = לא כולל.
                      5.  

                        ד. עבר על הגזירה וסחר עמם

                        ביום עצמו – הכסף/סחורה אסורים.

                        בימים שלפני – ר"ל – מותר, רי"ח – אסור. [יש ברייתא כר"ל].

                         

                        ה. בירקות – מותר למכור להם  (כיוון שזה מתכלה, ולכן לא ישתמש אך לקנות אסור מדין הרווחה).

                         

                        ו. הסיפור על ר"י נשיאה שקיבל את הדינר כדי למנוע איבה, אך זרקו "בטעות" לבור כדי למנוע את השמחה של העובד ע"ז שנתן לו.

                         

                        השיעור עבודה זרה ו – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

                        0 min

                      About הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

                      From the publisher's feed

                      הדף היומי - באתר זה תוכלו לשמוע וצפות בשיעורי דף יומי קצרים וברורים במיוחד, בכ13 דקות לדף גמרא.