הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו,

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

{loadposition hakdasha}

(יד: במשנה – טז. שורה 9)

א. בהמה דקה תלוי במנהג

למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).

תשובות:

1. רב – אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא – אז מותר.

2. ר"א – במכירה – אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר,  ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א – שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי – יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.

(ריטב"א – בכ"ז חששו לרביעה).

ב. איסור מכירת בהמה גסה

A. סיבת האיסור

2. משום נסיוני – שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).

1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)

קשה – הרי השאלה ושכירות קונה?

דחייה: השכרה ושאילה  לא קונה

ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):

1. רב שישא בר"א – משנה (כ:) – לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה – אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).

2. רב יצחק ברמ"ש – בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.

(הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).

B. היתרים

1. רב אדא – ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).

2. רב הונא –  כשאפשר לתלות לקולא – מותר! הסבר – יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור – תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).

C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא

ראיה שתולים לקולא – ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.

דחיית הראיה – רבה –  שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.

דחיית רבה – אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:

1. אביי – עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו – לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.

2. רב אשי – גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא –  שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור")  ולא תולים שקונה לשנה הבאה.

D. "לפני דלפני" – מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי

רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)

אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) – כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה – אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א – אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.

ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)

השיעור עבודה זרה טו – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת רות שמואלי ז"ל, אשת חיל שהיתה מאירה פנים תמיד ולכל אחד, שיום ו' תמוז הוא יום השנה החמישי לפטירתה

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יג: במשנה – יד: במשנה)

B. חבילה של כמות מסחרית מותר (גם אם ימכור לאחרים – זה "לפני דלפני").

ג. תרנגול לבן

ד. בשאר הדברים מותר אם לא פירש, ואם פירש – אסור

ה. ר"מ אוסר דקל טוב, חצב ונקלס

השיעור עבודה זרה יד – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת הנערה מעיין בן חמו ז"ל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יב: במשנה – יג: במשנה)

ב. הסתדרות עם המקורות

ג. דיונים בברייתות עצמן

ברייתא 2 –

השיעור עבודה זרה יג – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת הנערה מעיין בן חמו ז"ל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יא: במשנה – יב: במשנה)

ב. מראית עין בע"ז

ג. סכנות בשתיית מים

השיעור עבודה זרה יב – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת יעקב בן איסטרייא לונה ז"ל, שהיום יום פטירתו, ולעילוי נשמת אישתו אסתר בת מזל טוב ז"ל.

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יא. שורה 3 בשורות הרחבות – יא: במשנה)

ד. הקולא של שמואל בגולה

השיעור עבודה זרה יא – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לרפואה שלימה עבור שיינא בלימה בת פייגל הי"ו

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ט: שורה אחרונה – יא. שליש תחתון)

ב. יום גינוסיא

ג. רבי ואנטונינוס

D. היתה ביניהם אהבת נפש, ושניהם היו עשירים.

השיעור עבודה זרה י – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לרפואה שלימה עבור שיינא בת פייגל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ח: רבע עליון – ט: שורה אחרונה)

א. קרטיסים (אחד מימי אידם של הרומאים)

רומא תפסו את המלכות בשני שלבים – 1. מקליאופטרה. 2. מיוון – וזה חג קרטיסים (ורב דימי מרחיב – הרומאים ניצחו רק כי שיתפו פעולה עם היהודים (שבאותו זמן גם הם (החשמונאים) ניצחו את היוונים). וזה 206 שנים לפני החורבן.

ב. שינוי היחס של הרומאים כלפי היהודים

אחרי 26 שנה הרומאים שיעבדו את היהודים –

הסבר רוחני: בהתחלה – “ואלכה לנגדך", אך בסוף – “יעבור נא אדוני (עשו) לפני עבדו (יעקב)”.

הוכחה מתנאים – כמה זמן לפני החורבן שלטו הרומאים בארץ – ברייתא שנייה – 206 שנה (חשמונאים 103 + בית הורדוס 103), רי"ש ברי"ס – 180, וההסבר להבדל הוא שהיו 26 שנה בהם הרומאים שלטו אך לא השתעבדו ביהודים.

ג. אגב – הגליית הסנהדרין

40 שנה לפני החורבן הסנהדרין הגלתה את עצמה מהמקדש, כדי שלא ידונו דיני נפשות (קנסות עדיין ניתן לדון, גם ללא בית מקדש כלל, אלא מספיק דיינים סמוכים).

ד. מניין השנים מהחורבן

A. רב פפא – הפער בין מניין השטרות למניין החורבן – 380, ולמניין הגאולה (שנים משנת ה4000 לבריאת העולם) – 552.

כדי לעבור בין המניינים, לא צריך לעשות את כל החישוב, אלא מספיק את העשרות ואחדות: כלומר ממניין השטרות לשניים האחרים – להוסיף 80 ו – 52. ויותר פשוט – לחסר 20 ו- 48 (ולהפך כשעוברים משני המניינים למניין השטרות).

B. חישוב שנת השמיטה –

מוסיפים למניין החורבן שנה אחת (כי המניין התחיל בשנה השנייה לשמיטה), מחלקים בשבע, והשארית זה מספר השנים אחרי השמיטה. ושיטה לקיצור החישוב – לכל שנים100 יש שארית של 2 שנים, ואת העשרות ואחדות נחשב בנפרד.

C. חישוב הקץ אחרי 85 יובלות (או 4228 (שנת 400 לחורבן) או 4231), ולא כדאי לקנות אז קרקעות בארץ.

השיעור עבודה זרה ט – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, מיכאל בן צבי ז"ל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ח. במשנה – ט: ברבע העליון)

א. דוגמאות ל"ימי אידם" (של הרומאים) – קלנדא וסטרנורא

המקור הוא מאדם הראשון, שנבהל כשהימים התקצרו והתענה שמונה ימים, וכשהימים התארכו – חגג שמונה ימים, ולשנה הבאה חגג גם בשמונה הראשונים, וכך יצאו שני חגים כמעט צמודים של שמונה ימים.

(בדומה – כשהגיע הלילה הראשון נבהל והתענה ובכה לה', וכשהגיע הבוקר הקריב שור "מקרין מפריס" שזה שור שה' ברא (כבר עם קרניים), ושהיתה לו קרן אחת.

ב. מה דין הכפרים שמשועבדות לרומי

האם החגים הרומאיים תופסים שם? (רש"י – שמא יספקו את הסחורה לרומאים, ריטב"א – עבדו את הע"ז אך מכבוד או פחד לרומאים). מחלוקת – ריב"ל – אסור, רי"ח – מותר.

ראיות להיתר של רי"ח – 1. מברייתא – קלנדא אסורים רק לעובדיה. 2. ממשנתנו – שהחג בזמן הגילוח רק לו ולא למשועבדים לו.

ג. איסור השתתפות בסעודת שמחה לכבוד חתונת גוי

מקור – “וקרא לך ואכלת מזבחו…”, אך "נקודות הכסף" – זה איסור דרבנן שמא הגוי יודה לאליל שלו שהיהודי בא (והפסוק רק אסמכתא).

מתי זה סעודה לכבוד החתונה?

לפני – מזמן ההכנות לחתונה.

אחרי – עד חודש – תמיד אסור, עד שנה – רק אם אמר שזה לכבוד החתונה, אחרי שנה – גם אם אמר שזה לחתונה – אין איסור אל אם אכן הוא אדם חשוב ושמע שהגוי מודה לאלילו, שאז אסור.

השיעור עבודה זרה ח – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, מיכאל בן צבי ז"ל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ו: שורה אחרונה – ח. במשנה)

משנה

א. דעת רי"ש – אסור גם שלושה ימים אחרי

שמואל – עם עובדי ע"ז שיום עידם הוא פעם בשבוע, יוצא לרי"ש שלא ניתן לעסוק עמם כל השבוע.

ב. דעת רבנן – רק לפני אסור.

מה ההבדל בין ת"ק (המשנה הקודמת) לרבנן (במשנה זו)?

האם יום אידם כלול: ת"ק – לא (מחמיר), רבנן – כן.

מה הדין בדיעבד, האם הכסף/סחורה אסורים? ת"ק -מותרים (מקל, כר"ל), רבנן – אסורים (כרי"ח).

האם מקלים בגולה שרק ביום אידם עצמו אסור (כשמואל)? ת"ק – מקל, רבנן – מחמירים.

כמה ימים אסורים? ת"ק – שלושה (מחמיר), רבנן – רק יום אחד לפני (כנחום המדי).

(סיכום השיטות לגבי מספר הימים, מהמחמיר למקל):

רי"ש – שלושה לפני ואחרי.

ת"ק – שלושה לפני.

נחום המדי – רק יום לפני.

שמואל – בגולה – רק ביום עצמו.

ג. דינים של נחום המדי

A. שלושה דינים של נחום המדי שרבנן דחו בתקיפות, ואז שאלה הגמרא למה – הרי יש דעה כמותו.

האיסור לפני יום אידם – רק יום אחד.

והרי רבנן של משנתנו אולי כמותו? תשובה – זה לא רבנן, אלא זה נחום המדי עצמו.

מותר למכור סוס זכר זקן במלחמה.

בשבת חייבים במעשרות בכל אחד משלושת השלבים.

B. דין של נחום המדי שהתקבל – בקשות ב"שומע תפילה"

פירוט: מתי מוסיפים בקשות פרטיות? ר"א – לפני 18, ר' יהושוע – אחרי, רבנן – באמצע (ב"שןמע תפילה").

מקור המחלוקת: 1. הברייתא – פסוקים (אך הגמרא – כל צד יסתדר עם השני). 2. גמרא – המחלוקת האם חייבים קודם שבח לפני התפילה (ר' יהושוע ורבנן – כן (כמשה רבינו), ר"א – לא).

אמוראים – כרבנן שמוסיף בשומע תפילה, אך אפשר גם בכל ברכה בעניין הברכה, וכן בסוף התפילה.

חזרה לעמוד א

ד. פסיקת רב הונא כר"י

נותן צמר לצבע ושינה את הצבע – ר"מ – הצבע שלם את דמי הצמר הלבן (קנה בשוינוי את הצמר), ור"י – ישלם את הנמוך מבין ערך הצמר והוצאות הצביעה (“כל המשנה ידו על התחתונה"). ורב הונא פוסק כר"י.

רב יוסף – מה החידוש בפסק, הרי זה מחלוקת (ב"מ) ואח"כ סתם כר"י (בב"ק)!

תשובה – כיוון שזה בשתי מסכתות לא אומרים כלל זה.

ורב יוסף: 1. ב"מ וב"ק הן מסכת אחת. 2. ה"סתם" בב"ק מובא כפסק.

ה.עוד קולות של ר' יהושוע בן קרחה (ריהשב"ק), שהלכה כמותו

רמיזה על ענייני חול בשבת (“הנראה שתעמוד עמי לערב") – ת"ק – אסור, ריהשב"ק – מותר.

בשואל שני ת"ח בו זמנית – אם יש גדול בחכמה או מניין – לפיו. אם אין:

חזרה בתשובה של גזלן ועם הארץ (ממתי נאמנים לעדות/תרומות ומעשרות (תוס' – כשהעם הארץ כבר טען שנהיה חבר וחזר לסורו) –

ריהשב"ק – בכל מקרה מקבלים אותם.

השיעור עבודה זרה ז – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, אילנה בת ר' יוסף ע"ה, אמא ומורה למופת. חינכה את בניה ובנותיה במסירות, וזכתה לראותם באוהלה של תורה.

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ה: באמצע – ו: שורה אחרונה)

א. סיבת האיסור

רבא – הרווחה (כי שמח שיהודי נזקק לו, אפילו בלווה למרות שקצת חושש שלא יחזיר לו),

אביי – גזירה אטו המקרים ההפוכים (תוס' – בהנחה שגם קצת שמח).

ור"י מתיר, כי סובר:

ר"נ בי"צ – (חולק הלכתית) – השמחה לאחר זמן לא נחשבת שמחה לענייננו.

רבינא – (חולק מציאותית) לא שמח לאחר זמן, כי חושב שיכל להתחמק מתשלום

[ור' יהושוע בן קרחה, בכיוון של רבינא, אלא שזה רק במלווה בעל פה, אך בשטר – כיוון שלא יכל להתחמק, כן שמח שנפטר מהחוב (ורב הונא פוסק כר' יהושוע ב"ק)].

ב. למה שלושה ימים (במכירת בהמה לגוי, רש"י – מצד "לפני עיוור")

תשובה: שם זה לאכילה.

תשובה: כי ליהודים קשה יותר למצוא קרבן בגלל המומים הרבים (ואילו גויים מקפידים רק על מחוסר איבר (כפי שהקפידו כשהיו מקריבים לה' (זה נלמד מהחיות שנח הכניס לתיבה)).

ג. כולל או לא כולל? (כלומר – האם שלושת הימים כוללים את ה"יום אידם" וצריך רק יומיים לפני)

דחייה – לפני – כולל, אחרי – לא כולל.

ד. עבר על הגזירה וסחר עמם

ביום עצמו – הכסף/סחורה אסורים.

בימים שלפני – ר"ל – מותר, רי"ח – אסור. [יש ברייתא כר"ל].

ה. בירקות – מותר למכור להם  (כיוון שזה מתכלה, ולכן לא ישתמש אך לקנות אסור מדין הרווחה).

ו. הסיפור על ר"י נשיאה שקיבל את הדינר כדי למנוע איבה, אך זרקו "בטעות" לבור כדי למנוע את השמחה של העובד ע"ז שנתן לו.

השיעור עבודה זרה ו – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.