הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

By
Download on the App Store

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא episodes

  • עבודה זרה כה – הדף היומי

    השיעור מוקדש לכבודו של בנו של אחד הלומדים, דוד בן עדי וסרמן נ"י,

    לכבוד הכנסו לנועם עול מצוות. שיזכה להמשיך להתפתח בתורה וחסד, מתוך שמחה ובריאות, ויעשה נחת רוח להוריו חבריו ולקב"ה.
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_25.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כד

    (כה. שורה ראשונה – כו. במשנה)

    חלק א – אגדות, שגם בהם מחלוקת בין ר"א לר' שמואל ב"נ

    א. שמש בגבעון דום

    A. "…הלא היא כתובה על ספר הישר" – רי"ח – זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות שנקראו ישרים) – "וזרעו יהיה מלוא הגוים" (- משהו שכל הגוים ישמעו עליו).
    B. לכמה זמן השמש נעמדה
    כולם מבינים ש: 1. היו שתי עמידות: באמצע היום – "ויעמוד השמש בחצי השמים", ושוב בערב – "ולא אץ לבוא כיום תמים". 2. "יום תמים" = 24 שעות.. 3. ריב"ל – 24, ר"א – 36, ר' שמואל ב"נ – 48.

    שיטה ראשונה – הדעות שנראה הם הסה"כ של שעות השמש, כולל הרגילות.
    ריב"ל – זמן העמידה – 6 שעות  + 6 שעות, בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 24 (="יום תמים")
    ר"א – זמן העמידה –  12 + 12 (זה "יום תמים"), + 12 רגילות, סה"כ 36.
    ר' שמואל ב"נ – העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12 (שלא תהיה פחותה מהשעות הרגילות), + 12 רגילות, סה"כ 48.

    שיטה שנייה – כנ"ל, אך זה לא כולל את הרגילות (כל שיטה עולה ב-12):
    ריב"ל – זמן העמידה – 12 שעות  + 12 שעות (=24, "יום תמים"), בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 36
    ר"א – זמן העמידה, העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12, סה"כ 36,   + 12 רגילות, סה"כ 48.
    ר' שמואל ב"נ – שתי העמידות 24 (שניהם "יום תמים"), סה"כ 48, + 12 רגילות, סה"כ 60.

    C. ברייתא – עוד ארועים בהם השמש עמדה

    a. נקדימון בן גוריון שהיה חייב חוב מים לפני השקיעה.
    b. במשה (לפני מלחמת סיחון) – "הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם–אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"
    איך לומדים משם –
    1. גז"ש ליהושוע "אחל גדלך" (לפני חציית הירדן).
    2. גז"ש ליהושוע – "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי… שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".
    3. מהפשט – ניצחון שכל העמים שומעים עליו.

    D. קושיא – "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה', בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה', נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"?

    תשובה – לא היה: 1. ארוך כל כך. 2. אבני ברד.

    ב. קינת דוד על שאול ויהונתן –

    "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" –
    רי"ח – זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות הישרים כנ"ל) – יעקב ליהודה "ידך בעורף אויבך" – ובקשת היד סמוכה לעורף.
    ר"א – זה רמוז בספר דברים ("ועשית הישר והטוב") – בברכת משה – "ידיו רב לו" – בקשת צריך שני ידיים.
    ר' שמואל ב"נ – זה רמוז בספר שופטים ("איש הישר בעיניו יעשה") – "לְלַמְּדָם, מִלְחָמָה"- ולחימה בקשת צריכה לימוד.

    ג. האוכל ששאול קיבל

    "וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל" –
    רי"ח – שוק ואליה, ר"א – שוק וחזה, ר' שמואל ב"נ – שוק וכף הירך.

    חלק שני – המשך ביאור המשנה

    א. אישה לא תתייחד עם גוי שמא יבוא עליה

    A. הרי גם עם יהודי אסור ייחוד?
    גוי חמור – שאסור אפילו כשאשתו נמצאת.
    B. הרי ממילא אסור שמא יהרוג אותה?
    1. רב אידי – לא יהרוג כי רוצה להיות איתה.
    2. רב ירמיה – רק מקורבת למלכות (חשובה בין אנשים) לא יהרוג, ורק יפה (חשובה בין הנשים) ינסה לפתות.
    נפקא מינה – אם היא חשובה בין אנשים (כך שלפי כולם היא מוגנת), אם אינה יפה, לרב אידי עדיין אסור לה להתייחד ולרב ירמיה מותר.

    ב. התמודדות עם הסכנות של פגישה עם גוי

    A. כשהולך ליד גוי – 1. שהגוי יהיה בימין, רי"ש – אם לגוי מקל – עדיף בצד שמאל. 2. ידאג שיהיה מעליו. 3. לא יתכופף.
    B. כשגוי שואלו לאן מגיע – יאמר לו מקום רחוק יותר (מקור מיעקב, ושני סיפורים – תלמידי ר"ע ורב מנשה).

    השיעור עבודה זרה כה – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    20 min
  • עבודה זרה כד – הדף היומי

    לעילוי נשמת בעלה האהוב של אחת הלומדות

    יהודה בן יעקב אליקים ז"ל
    שנפטר בטז׳ תמוז לפני שנה, בגיל 65. היה אהוב. אוהב את המקום, אוהב את התורה בכל נימי נפשו, אוהב הבריות ומשמח אותם. מאיר פנים. נדיב בגופו וממונו. אבא, בן ובעל אוהב ומסור.
    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_24.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כד

    (כד. רבע תחתון – כד: רבע תחתון)

    חשש רביעה ע"י הגויים

    תזכורת (מדף כב): סתירה בין משנתנו שאסרה לתת בהמה לגוי לברייתות שהתירו לקחת בהמה מגוי.

    תירוצים –

    (1) רב – חוששים, אא"כ יש סיבה לא לחשוש (למשל – גוי חס על בהמתו שלא תיעקר).

    (3) ר' פדת – זה מחלוקת תנאים (לגבי לקיחת פרה אדומה מגוי) – שר"א חושש ורבנן לא חוששים.

    א. מחלוקת ר"א ורבנן היא מחלוקת כללית

    (יש שתי גרסאות מי אמר מה: ר' אמי ורי"צ נפחא, אביי ורב יוסף).

    ר"א – פוסל בכל הקרבנות,

    רבנן – מכשירים בכל הקרבנות.

    [ומוכיחים "כל צאן קידר יקבצו לך", ור"א דוחה – בעתיד לבוא אכן כבר לא יהיו חשודים כי יעשו תשובה (מקור לכך שיעשו תשובה – כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה", ניסיון דחייה למקור – אולי הכוונה שלא יעבדו ע"ז אך עדיין ירבעו בע"ח, דחיית הדחייה – “לעבדו שכם אחד" – לא יחטאו כלל)].

    (הבדלי הגרסאות:

    1. אחד אמר את ר"א ואחד את רבנן. רב יוסף הביא מקור ל"גרים גרורים" ואביי ניסה לדחות.

    2. שניהם הביאו את שניהם, ר"א עצמו הביא את הדחייה לפסוק, רב יוסף ניסה לדחות ואביי דחה הדחייה)

      ב. קושיות מהפסוקים לשיטת ר"א

      A. מקורות בהם רואים שקיבלו קרבנות מגוים –

      1. משה מבקש זבחים מפרעה. תירוץ – קודם מתן תורה מותר.

      2. יתרו מביא עולה וזבחים. תירוצים: 1. יתרו קודם מתן תורה. .2 יתרו לקח בהמות מישראל.

      3. שאול לוקח ממיטב צאן העמלקי בשביל להקריב. תירוץ – לקחו ומכרו וקנו אחרים.

      4. ארונה היבוסי מביא לדוד בקר לעולה. תירוץ – ארונה גר תושב.

      5. אנשי בית שמש הקריבו את הפרות של הפלשתים שהחזירו להם את ארון הברית. תירוץ – הוראת שעה היתה.

        (חיזוק – הרי זה פרות נקבות והקריבום כעולה. דחיית החיזוק – הקריבו בבמת יחיד ואולי מותר (כרב אדא ב"א – ששמואל מקריב "טלה חלב" (משמע – מניקה), לפי הכתיב "ויעלה”. דחייה – הקריב זכר (טלה יונק), לפי הקריא – ויעלהו" , דחיית הדחייה – רנבי"צ – לפי הכתיב (נקבה)).

        B. לרבנן כל זה לא קשה, כי גם לרב שבאופן כללי חוששים, כאן מדובר בבהמות של הגוים, ו"חס על בהמתו שלא תיעקר".

        אבל – לרב שאמר שמותר רק כשחס על בהמתו שלא תיעקר, זה עד גיל 3,

        אז את ארבע הקושיות (פרעה, יתרו, עמלק, ארונה) ניתן להעמיד במתחת לגיל 3.

        אך לגבי הפרות של בית שמש – אי אפשר לומר שהיו קטנות מ-3 כי הרי כבר היו להם בנים, אלא יש לומר כמו לר"א – שהוראת שעה היתה.

        [מניין שפרה פחותה מ-3 לא יולדת:

        מי שקונה פרה, וילדה, ולא יודע אם זה הבכור או שכבר ילדה בעבר: אם קנאה מתחת ל-3 זה ודאי הבכור (אם לא אז זה ספק)].

        ג. דרשה על הליכת הפרות עם ארון הברית לבית שמש

        “וישרנה" – הלכו ישרף יישרו פניהם לארון, ושרו:

        1. שירת הים (תוס'). 2. הודו לה' קראו בשמו. 3. מזמור שירו לה' שיר חדש. 4. ה' מלך ירגזו עמים. 5. ה' מלך גאות לבש. 6. שיר שבח משלהם לארון הברית ולספר התורה שבתוכו.

        השיעור עבודה זרה כד – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        12 min
      6. עבודה זרה כג – הדף היומי

        לעילוי נשמת גברת לאה רוזן ז"ל, מאשקלון, בת שלמה ואסתר,

        אהבה את הארץ והעם,
        ידידת אמת של הוריו של אחד הלומדים, דוד ומלכה גרוסברגר זכרם לברכה.
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_23.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כג

        (כג: שורה 6 – כד. רבע תחתון)

        התמקדות בעניין פרה אדומה

        א. למה פרה אדומה נפסלת ברביעה

        אתמול – מחלוקת אם יש חשש שנרבעה (ר"א חשש ורבנן לא), משמע – אם ידוע שנרבעה- פסולה.

        והרי פרה אדומה אינה קרבן שקרב על גבי המזבח? לכאורה מכאן שפרה היא "קדושת מזבח"!

        דחייה, פרה היא קודשי בדק הבית, ובכל זאת נפסלת ברביעה:

        1. קרויה "חטאת", לכן יש לה דינים (מה פוסל אותה) של קרבן

        דחייה – אם כן תיפסל כחטאת ביוצא דופן גם לר"ש? (שהרי גם ר"ש פוסל בקרבנות).

        2. הרביעה נחשבת כמום, שפוסל בפרה אדומה (וכן כשנעבדת כע"ז).

        [מקור – "כי משחתם בהם, מום בם", משחתם=מום + משחתם = עריות ("כי השחית כל בשר"), וע"ז ("פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל"), יוצא: מום=עריות וע"ז].

        ב. גופא – תני שילא (בדעת ר"א) – "דבר אל בני ישראל ויקחו" – אסור לקחת מגוי פרה אדומה.

        A. דחיית עצם השיטה:

        1. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (למשכן) – והרי שם ודאי מותר גם מגויים (הראיה – שלקחו אבן לאפוד מדמא בן נתינה. ניסיון דחיה – אולי את אבני החושן מותר כי "אבני שוהם" כתוב בלי ו"ו, דחיית הדחייה – "ואבני מילואים" – הפסוק מתייחס גם אליהם).

        2. מהמשך הסיפור – קנו מדמא פרה אדומה. דחייה – ע"י יהודי אמצעי.

        B. דחיות שלא ייתכן שזאת הסיבה (היחידה) בגללה ר"א חושש:

        1. (אתמול ראינו שזה לא דעת ר"א, כי הוא אוסר בכל הקרבנות).

        2. (ברייתא) כשסיפרו לר"א שלקחו פרה מדמא, אמר – זאת פרה שהיו משמרים אותה מאז שנולדה, כלומר שחשש לרביעה, ולא מצד בעיית הקיחה.

        תשובה (ל-2 השאלות): אכן ר"א חושש לשני הדברים: רביעה (בכל קרבן) + קיחה (בפרה אדומה).

        ג. שמירת הפרה שלא תירבע

        A. למה השמירה מועילה – הרי צריך לחשוש גם לאימה?

        רמה 1 – שמא האם נרבעה לאתר שהתעברה. פיתרון – שמרו עליה מאז שהתעברה.

        רמה 2 – שמא האם נרבעה גם לפני שהתעברה. לרבא זאת לא בעיה כאן כי לא האם היתה קדושה, אך לרב הונא ב"ח יש להחמיר לפי ר"א. פיתרון – שמרו על האם מאז שנוצרה.

        B. איך ידעו שתיוולד פרה אדומה כדי שישמרו?

        מדובר בפרות שמחזקות להוליד אדומות + דמא ב"ן העביר כוס יין בשעת הזיווג.

        השיעור עבודה זרה כג – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        16 min
      7. עבודה זרה כב – הדף היומי

        לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_22.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כב

        (כב. תחילת פרק שני – כג: שורה 6)

        האם ומתי חשש רביעה על ידי גויים
        א. משנתנו – יש חשש, לכן לא מעמידים בהמה בפונדקאות שלהם.
        (וכן בברייתא – אין מוסרים בהמה לרועה שלהם)
        בבהמה נקבה אצל גויה, מה הבעיה? שמא חבר של בעלה ירביע את הבהמה [בהמות חביבות על הגוים מנשים, בגלל זוהמת הנחש (שאצל ישראל פסקה בהר סיני. אגב, האם יש חשש בעוף? כן (רב' חנינא ראה זאת, ור' ירמיה ראה עם ירך)].
        ב. ורמינהו – ברייתות בהן – אין חשש: 1. לוקחים מהם בהמות לקרבן 2. לוקחים בהמות לקרבן מרועה (לא שלו).
        תשובות:
        A. עקרונית יש חשש, אלא אם כן יש סיבה לומר שאין:
        1. בבהמה שלו – כי חס על בהמתו: נקבה (רב) – שלא תיעקר, זכר (רב כהנא) – שלא יכחיש.

        בבהמה שלה – בהמה זכר – חוששת שהבמה תתגרה בה  ויגלו (ואמנם אלמנה בכלב לא חוששת, כי יחשבו שזרקה לו אוכל). (בהמה נקבה – כיוון שהחשש הוא שיבוא שכן, ואין מה שיעצור אותו, לכאורה יש לחשוש).

        2. גם בשל אחרים (מרועה) – כשחושש להפסיד שכר (לקוחות).
        [ובכל זאת בברייתא – לא מוסרים לרועה, כי מהיהודי לא חושש (כי מניח שהיהודי לא יעלה על הדעת דבר כזה)].
        B. רבינא – לעתיד יש חשש (לכן לא מוסרים להם), אך לעבר אין חשש (לכן כן לוקחים בהמות).
        ראיה – במשנתנו – אישה לא תתייחד עם גוי (חשש לעתיד). ומצד שני – אישה שנשבית על עסקי ממון – מותרת (אין חשש לעבר).דחיית הראיה – נשבית מותרת כי השבאי לא רוצה להפסיד כספו (ואכן נשבית על נפשות – אסורה).
        C. ר' פדת – זה מחלוקת תנאים:
        לגבי לקיחת פרה אדומה מגוי – ר"א אוסר (ונסביר – חשש רביעה), רבנן מתירים (אין חשש רביעה), ומשנתו כר"א, והברייתות כרבנן.
        a. דחיות להבנה ר"א – אולי אוסר מסיבות מיוחדות לפרה אדומה:
        1. שמא הניחו עליה עול (דחייה – לא סביר שהגוי יפסיד ערכה בשביל עול).
        2. כדברי שילא – אסור לקחת פרה אדומה מגויים ("בני ישראל ויקחו אליך…").
        דחייה הדחיות (לשתי הדחיות) – ר"א אוסר בכל הקרבנות, לכן זה ודאי חשש רביעה.
        b. דחיות לרבנן – אולי גם רבנן חוששים לרביעה, ורק בפרה אדומה מקלים כי מתגבר על יצרו ששלא יפסיד כספו.

        דחיית הדחייה – 1. כמי נעמיד את הברייתות בהן אין חשש?. 2. רבנן מתירים בכל הקרבנות.

        דג. תזכורת מדף טו – זה רק מנהג לא למכור לגוים בהמה דקה, משמע שאין חשש. איך מסתדר עם משנתנו?

        תשובות: רב – יש מקומות שכן ויש שלא (וחזר בו). ר"א – בשלהם – אין חשש, בשל אחרים – יש חשש.

        השיעור עבודה זרה כב – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        15 min
      8. עבודה זרה כא – הדף היומי

        לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_21.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כא

        (כ: במשנה – כב. סוף הפרק)

        א. המשך איסור "לא תחנם" – איסור מכירת שדות ובתים בא"י לגויים

        A. עקרונות בגזירות חז"ל כדי להרחיק מ"לא תחנם"
        1. החמירו בשדות יותר מבתים (כי גם מפקיע ממעשרות).
        2. לא גוזרים גזירה על גזירה.
        3. סוריא – כיבוש יחיד, ויש מחלוקת תנאים האם היא כארץ ישראל או לא (גם אם לא – חז"ל החמירו בה יותר מחו"ל).

        B. הדעות במשנה – מתי הרחיבו במקום (סוריא, חו"ל) ובפעולה (גם השכרה).

        1. ארץ ישראל – למכור ודאי אסור מהתורה. להשכיר: ר"מ – אסור גם בבתים, רי"ס – רק בשדות.
        2. חו"ל – מהתורה הכל מותר. מדרבנן – רי"ס – לא גזרו, ר"מ – גזרו על מכירת שדות.
        3. סוריא – רי"ס – חז"ל אסרו רק מכירת שדות. ר"מ – מכירת בתים, ומכירת והשכרת שדות.
        קושי בדעת ר"מ – אם מכירה בסוריא זה גזירה, איך אסרו גם השכרה (גזירה לגזירה)?
        תשובה – ר"מ סובר שכיבוש יחיד שמיה כיבוש, ומכירה אסורה בסוריא מהתורה, וחז"ל גזרו עלך השכרת שדות.

        C. [שלוש הערות: 1. הלכה כרי"ס. 2. אסור ליצור שכונה (שלושה בתים. אסור רק ישירות) .3. משנתנו סתמא בהמשך כר"מ].

        ב. איסור מראית עין של עבודת גוי במרחץ של יהודי

        A. אסור להשכיר מרחץ לגוי משום מראית עין (יחשבו שהיהודי שוכר את הגוי).
        דיוקים:
        1. לכותי מותר בית מרחץ – כי לא עובד בשבת (ובחוה"מ מותר).
        2. לגוי מותר להשכיר שדה – כי יחשבו שהוא אריס.
        ברייתא של רשב"א – גוי בשדה מותר, אך כותי אסור. הסבר – "אריסות" זה לא סיבה להתיר, אלא ההסבר הוא – הגוי יציית ולא יעבוד בשבת וחוה"מ, והכותי לא יציית ויעבוד בחוה"מ (ואסור גם מצד "לפני עיוור").

        עוד מצב בו גוי עובד בשביל יהודי בשבת:

        B.  – שותפים – גוי ויהודי , שהגוי עובד בשבת והיהודי ביום ראשון
        a. ברייתא –
        מותר – אם התנו מראש שהשבת של הגוי ויום ראשון של היהודי.
        אסור – כשאמרו זאת רק אח"כ או בשעת חלוקת הפירות, כי אז נחשב שהגוי עובד בשביל חלקו של היהודי והיהודי מחזיר לו.
        לא אמרו כלום – נשאר בספק.

        b. סיפור – רבא התיר לשותפים:

        1. גרסא אחת – שחילקו ביניהם את שבת וראשון, ורבא התיר, ורבינא הקשה מהברייתא, אך התברר בדיעבד שרבא צדק כי התנו מראש.
        2. גרסא שנייה (רב גביהה) – שחילקו ביניהם שנות ערלה והשנים שאח"כ, ורבינא חיזק זאת מהברייתא (ששם כשהתנו מראש מותר, אפילו שיש רווח עקיף ליהודי).

        השיעור עבודה זרה כא – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        20 min
      9. עבודה זרה כ – הדף היומי

        לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_20.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כ

        (יט: במשנה – כ: במשנה)

        א. אסור למכור לגוים צמחים מחוברים לקרקע – מדין "לא תחנם".

        ב. לא תחנם – 1. חנייה בקרקע. 2. חן (לא תחונם). 3. מתנת חינם (לא תחינם).

        ג. איסור מתנת חינם

        ר"י – אוסר (לגר תתננה, או מכור לנכרי)

        ור"מ – מתיר (לשניהם מותר גם לתת, אך עדיף לתת לגר)

        ד. נתינת חן

        A. רב – אסור לשבח יופיה של גויה.

        וקשה – רשב"ג ור"ע כן שיבחו? תשובה – שיבחו את ה'.

        B. איך ר"ע ורשב"ג הסתכלו על אותן נשים? זה היה בטעות.

        C. איסור הסתכלות על בגדי נשים

        חומרא – שמואל – גם כשאינן עליה.

        קולות – רב פפא – שמכיר אותה, רב חסדא – דווקא שלבשה אותו (הראיה שמביאים לאשפורי בגדי נשים. דחיה – טרוד במלאכתו (כמו שמותר להרביע בהמות בידיים)).

        D. אפילו מלא עיניים כמלאך המוות. למלאך המוות חרב עם טיפת מרה שאיתה הורג (ואבוה דשמואל – (הטיפה) חותכת את הסימנים כשחיטה).

        E. ונשמרת מכל דבר רע – שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה, שזאת מידת הזריזות בסולם המידות של רב פנחס בן יאיר.

        [מה המידה הכי גבוהה – ר"פ ב"י – החסידות, ריב"ל – הענווה].

        ה. איסור מכירת צמח מחובר לקרקע – מדין לא תחנם (חנייה בקרקע).

        A. [צמח מחובר – מאירי – דרבנן, רש"י ורמב"ם – דאורייתא].

        B. צמח על מנת לקצוץ – ר" – מותר, ר"מ – אוסר (ונחלקו בקמה, אילן ושחת, ויש צריכותא).

        C. מכירת בהמה על מנת לקצוץ – הו"א – גם לר"י אסור כי לא סומכים עליו שישחוט אותה, אך מסקנא – לר"מ אסור לר"י מותר.

        (בדף טו. רב הונא הקל שניתן להניח שקונה את הבהמה לשחיטה, ותוס' מסביר ששם מדובר בפרה ואצלנו בעגלים וסייחים).

        השיעור עבודה זרה כ – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        17 min
      10. עבודה זרה יט – הדף היומי

        לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_19.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יט

        (יט. שליש עליון – יט: שליש תחתון)

        חלק א – המשך דרשת מזמור א בתהילים – בעניין לימוד תורה

        א. "כי אם בתורת ה' חפצו", דרשות על "חפצו" –

        1. רבי – צריך ללמוד ממקום (ספר) שליבו חפץ (סיפור – לוי רצה משלי ור"ש תהילים, ולמדו תהילים, וכשדרש זאת רבי, לוי עזב).
        2. רבא – ללמוד במקום שליבו חפץ.
        3. רב אבדימי בר חמא – כל הלומד תורה, ה' עושה לו חפציו.

        ב. הבדלים בין ההתחלה לסוף
        1. בפסוק הנ"ל – רבא – בהתחלה תורת ה' ובסוף תורתו.
        2. עוד בפסוק הנ"ל – רבא – בתחילה ילמד תורה (בקיאות) ובסוף יהגה (עיון). (ואגב, רבא – (בהתחלה) יגרוס גם בלי שמבין וזוכר).
        3. רבא (משלי) – בתחילה התורה על "גפי" (כנפיים, לא קבועה), ובסוף על כיסא.
        4. רבא (משלי) בתחילה "בראש מרומים" (מהרש"א – קשה ללומדה), ובסוף "עלי דרך".
        5. עולא – בתחילה התורה בבור (מאמץ להוציאה) ובסוף בבאר (שנובע מעצמו) (מהרש"א).

        ג. חשיבות הלימוד של קטעים קצרים וחזרה
        A. דרשות על פסוקים
        1. "הון מהבל – ימעט, והקובץ על יד – ירבה".
        2. "לא יחרוך רמיה צידו" (ר"א ב"ע – רמאי זה תלמיד לא הגון, רב ששת – תלמיד חכם שעושה בחכמה (והפסוק בתמיהה)).
        B. עדויות
        רבא – התלמידים לא מקיימם זאת, ר"נ – כן קיים ועזר לו.

        ד. חזרה למזמור א' בתהילים

        1. "והיה כעץ שתול על פלגי מים" – שתול ולא נטוע, שצריך להחליף רבנים (ותלמידי רב חסדא עזבו לרבה, אך רבה הגביל זאת רק לעיון ולא לבקיאות).
        2. "פלגי מים" – רבי תנחום ב"ח -מלשון חלוקה, שצריך לחלק לימודו לשלושה חלקים – מקרא, משנה ותלמוד (הו"א – שנותיו, מסקנה – ימיו (רש"י – ימות השבוע, תוס' – בתוך כל יום) (ר"ן זה לא שלושה חלקים שווים).
        3. "אשר פריו יתן בעיתו" – מי שלומד ומקיים את מה שלמד (=פרי), אז "עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח", ואם לא…
        [אגב, בשם רב – רק כשראוי מותר להורות, ואסור שלא להורות. הגיל המינימלי 40, אא"כ אין גדול כמותו בתורה במקומו (כרבא)].
        4. "ועלהו לא יבול" – רב – עלהו שזה החלק הקל, מקביל לשיחת חולין של ת"ח, שצריכה לימוד.
        5. "וכל אשר יעשה יצליח" – ריב"ל – כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו (ומביא פסוקים גם מהתורה והנביאים).

        ה. בדומה למזמור א' – סור מרע (לשון הרע) ועשה טוב (לימוד תורה)

        (סיפור על ר' אלכסנדראי).

        חלק ב – המשך המשנה – דברים שמותר לבנות עם הגוים

        א. במשנה – מותר לבנות:

        1. בימוסיאות (רש"י – במה למחתה של הע"ז, כיוון שזה רק "תשמיש דתשמיש" – מותר. תוס' וריטב"א – אסור גם תשמיש דתשמיש, ולכן גורס דימוסיאות (מרחצאות של מעיינות חמים).
        2. מרחצאות

        ב. שכר פועל מבנייית הכיפה במרחץ
        A. כשבונה המרחץ – אסור לבנות את הכיפה – ששם היה ע"ז (פסל של האלילה אפרודיטי). (זה "תשמיש" ולא "תשמיש דתשמיש", לכן אסור גם לרש"י).

        B. שכר פועל לע"ז:

        אסור מהתורה להנות מע"ז, וגם מתשמישי ע"ז ("ולא תביא תועבה אל ביתך").
        פועל שמרוויח כסף מפעולתו עם הע"ז – יש גזירה דרבנן ששכרו אסור (אך רק אם הע"ז עצמה אסורה בהנאה).
        ממתי אסורה בהנאה (וממילא בשכר):
        בעבודה זרה עצמה –

        • רי"ש – של גוי – כשתעבד, של ישראל – מיד.
        • ר"ע – להפך – של גוי מיד ושל ישראל כשתעבד.

          • במשמשי ע"ז – לפי כולם רק כשתיעבד.

          C. חזרה לענייננו:

          ר"א – רי"ח – אם בנה את הכיפה, בדיעבד שכרו מותר.
          פשיטא! הרי עוד לא השתמשו בכיפה (וכאמור – בתשמישים לפי כולם זה רק כשתיעבד!)
          תשובה: ר' ירמיה – החידוש של רי"ח זה במי שבונה ע"ז עצמה
          (אך זה לכאורה נכון רק לרי"ש? תשובה – זה נכון גם לר"ע (הפסל רק נאסר בהנאה במכה האחרונה, והיא לא שו"פ).

          השיעור עבודה זרה יט – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

          18 min
        • עבודה זרה יח – הדף היומי

          לעילוי נשמת שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א

          נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
          להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
          להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

          https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_18.mp3

          Download

          לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

          להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
          להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

           

          סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יח

          (יז: 3 שורות מלמטה – יט. שליש עליון)

          א. ר' חנינא בן תרדיון

          A. למה עסקת בתורה? כך ציוני אלוקי. גזרו אותו לשריפה, אשתו לחרב ובתו לישב באוהל זונות.

          B. למה הגיעו להם עונשים אלו?

          1. אותו לשריפה – שהגה את שם ה' באותיותיו [והרי לאבא שאול אין לו חלק לעוה"ב? עשה זאת להתלמד' אך עשה זאת בפרהסיא ולכן נענש].

          אשתו לחנק – שיכלה למחות ולא מיחתה בו.

          בתו לאוהל זונות – שדקדקה בפסיעותיה כשגדולי רומי שיבחו את הליכתה (“עוון עקבי יסובני" (תהילים מט) – עבירות שאדם דש בעקביו (דקדוק פסיעות, מסובבים אותו ליום הדין (פירוש שני ברש"י – עבירות שמזלזלים בהם).

          C. קבלת הדין

          כשהוציאו שלושתם להורג, הצדיקו עליהם את הדין בפסוקי צידוק הדין.

          D. הפגישה עם ר' יוסי בן קיסמא

          רי"ס ניסה לשכנע אותו שהרומאים שולטים בהחלטת הקב"ה ואין מה לעשות, אז למה אתה מסתכן ומלמד תורה? ענה – “מן השמים ירחמו", רי"ס – תמה אני אם לא ישרפו אותך עם ספר התורה.

          ר"ח – האם יש לי חלק לעוה"ב? רי"ס – האם קיימת מעשה טוב? ר"ח – נתתי צדקה מכספי בטעות, ולא החזרתי לעצמי מהצדקה. רי"ס – יש לך חלק לעוה"ב (ושיהיה חלקי כחלקך).

          E. קבורת רי"ס והריגת ר"ח

          הרומאים כיבדו את רי"ס בקבורתו, ובחזרתם עצרו את ר"ח שהיה מקהיל קהילות ומלמדם, ושרפו אותו עם ספר התורה. תוך כדי השריפה:

          1. אומר לבתו – מי שיפרע עלבונה יפרע עלבוני.

          2. לתלמידיו – אני רואה שהאותיות פורחות באויר.

          3. לתלמידיו – לא אקרב את מיתתי על ידי פתיחת פי.

          4. לקלצטונירי שאם יוריד ספוגי הצמר מליבו יזכה לעוה"ב, ועשה כן וקפץ לאש ויצתה בת קול ששניהם מזומנים לעולם הבא (ובכה רבי, כמו על ר"א בן דורדיא, יש קונה עולמו בשעה אחת…).

            F. בתו הוכנסה לקובה של זונות

            אחותה (ברוריה, אשת ר"מ) מבקשת מר"מ להצילה. ר"מ בודק אם נטמאה, ואח"כ משחד את השומר, ואומר לו שיוכל להינצל ע"י "אלו-ק דמאיר ענני", וכך באמת קורה. הרומאים מחפשים אחר ר"מ, הוא נמלט ובורח לבבל.

            ב. אצטדינין ועוד מקומות שחוק, ועל הליצנות באופן כללי

            במשנה – לא בונים עמהם. כעת נלמד על לבקר במקומות כאלה.

            A. איצטנידין

            ברייתא 1– אסור לבקר באיצטדינין וכרכום (מקום ליצנות בעת מצור על עיר) – מפני מושב ליצים.

            ברייתא 2 – מותר (באיצטדינין – כדי להציל יהודי/להעיד על יהודי שמת לוהתיר אשתו, בכרכום – לשכנע הצרים לוותר על היהודים).

            תירוץ –

            כרכום – אם מתחשב עם הצרים – אסור.

            איצטנידין – זה מחלוקת תנאים (ת"ק – אוסר (מושב ליצים, גרסת הב”ח – שפיכות דמים), ר' נתן מתיר).

            B. תיאטראות וקרקסאות (מקומות כינוס של שחוק) –

            ר"מ – אוסר כי מזבלים לע"ז (רש"י – שדואגים ומתנדבים לצרכי הע"ז, תוס' – זובחים לע”ז), ומשמע שתמיד אסור

            חכמים – אם מזבלים אסור כי יחשדוהו שגם הוא משתתף בע"ז, ואם לא – אסור מדן מושב לצים.

            מאי בינייהו? אם מכר שם סחורה, האם צריך לחשוש שזה דמי ע"ז – לר"מ חושש ולרבנן לא.

            C. על הליצנות

            1. כל המתלוצץ ייסורין באין עליו ומזונותיו מתמעטין, נופל בגיהנום ומביא כליה על העולם.

            2. על הפסוק "אשרי האיש…” –

            a. ר"ש ב"פ – הפסוק מתאר הידרדרות מהליכה לעמידה לישיבה לליצנות.

            b. ר"ש ב"פ – כל חלק מהפסוק מתייחס למקומות בילוי שונים של הרומאים.

            c. בשם ר' יונתן – הפסוק מתייחס לאברהם אבינו שלא הלך בדרכם של דור הפלגה, סדום והפלישתים.

            השיעור עבודה זרה יח – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

            19 min
          5. עבודה זרה יז – הדף היומי

            לעילוי נשמת שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א

            נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
            להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
            להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

            https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_17.mp3

            Download

            לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

            להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
            להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

             

            סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יז

            (טז: 13 שורות מלמטה – יז: 3 שורות מלמטה)

            א. מהמשנה (טז.) – אין בונים עם הגוים בסילקא, גרדום, איצטדיון ובימה
            1. בסילקאות – מבנה גדול, ורבא פירט יש שלושה סוגים: מרחצאות ואוצרות (שמותר) ומלכים (שאסור כשמוציאים שם להורג).
            2. גרדום – בית משפט לדיני נפשות, אצטדיא – שמשסים בע"ח בבני אדם, בימה – מקום גבוה להריגת אנשים בדחיפה.

            מכאן נדבר באופן כללי על התרחקות, חומרה, ותשובה בהקשר של מינות וזנות.

            ב. סיפורו של ר"א שנתפס בידי המלכות

            A. (כיוון שדיברנו על הגרדום) – כשנתפס ר' אליעזר למינות (ע"י הגויים, על כך שעסק בתורה (ראב"ד)), והעלוהו לגרדום, אמר להגמון שדן אותו "נאמן עלי הדיין", והתכוון לה', אך ההגמון חשב שהתכוון אליו, ופטרו.
            B. ר"א התעצב על מה הגיע לו זה, ובעזרת ר"ע נזכר ששאלו מין שאלה ונהנה מתשובתו.
            שאלת המין – האם מותר להביא אתנן זונה כדי לבנות בית כיסא לכה"ג? המין דרש את הפסוק "כי מאתנן קיבצה ועד אתנן זונה ישוב" שמותר, ור"א נהנה מהדרשה. [ומה חז"ל דורשים? שהזונה בהתחלה מקבלת כסף, אך בהמשך – היא עצמה תשלם בשביל שיבואו אליה (משל לעמ"י)].
            חטאו של ר"א – "הרחק מעליך דרכך" – להתרחק מהמינות.

            ג. הרחקה מפתח זונה ומעריות

            A. מחלוקת לגבי "אל תקרב אל פתח ביתה" – י"א – הרשות , וי"א – זונה [רב חסדא – ד' אמות].
            רבי פדת – לא אסרה תורה אלא קירבה של גילוי עריות (רש"י – חולק וסובר שלא צריך ריחוק, תוס' – רק חולק וסובר שאי אפשר ללמוד מהפסוק הנ"ל).
            B. עולא – מצד אחד בעצמו היה מנשק את אחותיו על היד/בית החזה כשנפרדו, מצד שני – אסר אפילו קירבה סתם לאישה אסורה (כמו שאומרים לנזיר – סוב סוב ולכרמא אל תקרב).

            ד. חוזרים לנושא של מינות (ע"ז) (ובהמשך לזנות)

            A. דרשת "לעלוקה שתי בנות הב הב"
            מר עוקבא – עלוקה – גיהינום,  שתי בנות – המינות והרשות, שבעוה"ז היו צועקות "הב הב". וכעת צועקות מהגיהנום מייסורים או שהגיהנום צועק וקורא להן.

            B. "כל באיה לא ישובון  (בתשובה) ולא ישיגו אורחות חיים (בהוא אמינא – עוה"ב)" –

            קשה – ברור שאם לא שבו בתשובה לא יזכו לעוה"ב?
            תשובה – הכוונה שיהיה להם קשה לשוב, וגם אם כן יצליחו, יקצרו ימיהם בעוה"ז (רש"י – מתוך הקושי של כפיית יצרם, מהרש"א – כדי שלא יחזרו לחטוא).
            דיונים על זה:
            1. האישה שבאה לרב חסדא
            אישה, שהעבירה הקלה שלה היתה שילדה מבנה בן, באה לרב חסדא לעשות תשובה, ורב חסדא אמר להכין תכריכים (שתמות אחרי תשובתה).
            גרסא 1 – לא מתה. וזה קשה – הרי מסתמא גם עבדה ע"ז (מינות). תירוץ – לא עשתה תשובה שלימה.
            גרסא 2 – מתה. וזה קושיא – הרי אמרנו שזה רק על מינות (והיא חטאה בעריות)? תשובה – מסתמא גם עבדה ע"ז.
            2. (רבי) אלעזר בן דורדיא
            בא על כל הזונות שבעולם, וכשעשה תשובה מת מיד. תשובה – שם היה קשור במיוחד לחטא, שהיה לו קשה לפרוש כמו ממינות (לרש"י) או חשש שיחזור לסורו (למהרש"א).

            C. מה עדיף – הרחקה ממינות או מזנות?

            ר' חנינא ור' יונתן היו ציכים לבחור בין שביל שליד ע"ז לשביל שליד בית זונות, והלכו בשני כדי להתגבר על יצרם ולקבל שכר, והתורה היא זו ששמרה עליהם (תבונה (התורה) תנצרכה (ותשמור אותך מהזימה)).

            ה. ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון שנתפסו למלכות

            A. המפגש ביניהם

            ר"ח לר"א – למרות שנתפסת על חמישה עבירות של הרומאים ואני על אחד, אתה תחיה ואני לא, כי עסקת גם בגמ"ח. [האם ר"ח לא עסק בגמ"ח? והרי: 1. מובר כדוגמא לגבאי צדקה אמין? רק הובא כדוגמא לאדם אמין. 2. היה לו ארנק של צדקה (שהרי סיפר שנתן מכספו לצדקה בטעות ולא מארנק הצדקה)? לא נתן מספיק לפי מצבו ודרגתו].

            B. ר"א בן פרטא

            חמש טענות של הרומאים כלפיו:

            1-2. למה למדת תורה ולמה גנבת? תשובה: הרי לא ניתן גם ללמוד (ספרא) וגם להיות ליסטים (סייפא), אלא העד שיקר על שני הדברים.

            3. למה סמכו אותך (הרי קוראים לך "רבי")? אני רק רבי של תרסיים (אורגים).

            4. למה לא באת לבית אבידן (מקום בו דנו על חוקי הע"ז (ר”ח ותוס'))? אני זקו ופחדתי להירמס.

            5. למה שחררת את עבדך הכנעני (לפי חוקי ישראל)? לא היו דברים מעולם. [ומי שניסה להעיד נגדו – אליהו העיף אותו למרחק ארבע מאות פרסה].

            השיעור עבודה זרה יז – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

            19 min
          6. עבודה זרה טז – הדף היומי

            לעילוי נשמת שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א

            נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
            להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
            להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

            https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_16.mp3

            Download

            לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

            להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
            להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

             

            סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף טז

            (טז. שורה 9 – טז: 13 שורות מלמטה)

             המשך איסור מכירת בהמה

            א. שלושה מקרים בהם יש מקום להקל כי הסיבות לאיסור לא קיימות:

            A. מכירת בהמה שבורה (שלא ראויה למלאכה) – (במשנה) ר"י מתיר ות"ק אוסר.
            הסבר המחלוקת –
            ר"י מתיר – כי לא ראויה למלאכה,
            ת"ק אוסר – גזירה אטו מכירת בהמה שלימה (שהרי לא שוחטים אותה מיד אלא משהים אות ה שתלד בינתיים, ואנשים יראו ויחשבו שמותר גם למכור בהמה לא שבורה. ור"י – שוחטים מיד, כי בהמה שבורה ממילא לא מקבלת זכר).

            B. מכירת סוס (ת"ק במשנה ורבי בברייתא – אסור, ובן בתירא מתיר)

            סיבת ההיתר של בן בתירא – סוס לא נועד למשא אלא לרכיבה (ממילא אין את חשש נסיוני וחשש שישכיר ויעבור על שביתת בהמתו (שהרי רכיבה אינה מלאכה מהתורה)).
            סיבת רבי שאוסר –
            1. הסוס משמש ככלי נשק.
            2. גם סוס (כשמזקין) משמש למלאכה (מטחינו בריחיים), ולכן אפילו שכרגע אין חשש, חז"ל גזרו גם על סוס.

            C. שור מפוטם – האם מותר?

            מצד אחד, גם לר"י שמתיר בשבורה, אולי שור מפוטם שיכול לחכות לעתיד ויהיה ראוי – אסור,
            מצד שני, גם לחכמים שאסרו בשבורה – אולי כאן כיוון שברור לגמרי שזה לשחיטה – מותר?

            ת"ש – בית רבי התחמקו מנתינת שור מפוטם למלכות – מן הסתם כי סוברים שאסור.

            דחיה –  שם פשוט לא רצו לשלם את המס.

            ב. מכירת חיה גסה לגוי

            A. רב חנן/חנין – מותר (כמו בהמה דקה), רב – אסור (כמו בהמה גסה).
            ראיה שמותר – המשנה אוסרת רק מכירת חיות גסות מזיקות (אריה ודוב), משמע שלולי זה – מותר.
            דחיית הראיה – 1. מדובר בשור ואריה שלא ראויים למלאכה (או – שבורים, או – תמיד לא ראויים (רב אשי)). 2. רב נחמן – אריה ודוב אינם "חיה גסה".
            ראיה שאסור – ברייתא מפורשת שאוסרת.
            B. רבינא – מביא את הברייתא והמשנה, ומתרצים את המשנה כנ"ל כדי שתסתדר עם הברייתא.
            C. רב אשי – ראיה ממשנתנו לדעת רב – כיון שאריה ודוב לא ראויים למלאכה, מכך שהמשנה הדגימה דווקא מהם, ניתן לדייק שרצתה להביא מקרה בו אסורים רק בגלל הנזק, מכאן שחיה גסה שכן ראויה למלאכה – אסור למוכרה.

            ג. חיה גסה כבמה דקה לעניין פירכוס (רב ושמואל).

            השיעור עבודה זרה טז – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

            16 min

          About הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

          From the publisher's feed

          הדף היומי - באתר זה תוכלו לשמוע וצפות בשיעורי דף יומי קצרים וברורים במיוחד, בכ13 דקות לדף גמרא.