הקאנון

אורח: פרופ' אברהם עוז

המלט.

אחת היצירות שהותירו את החותם העמוק ביותר על התרבות המערבית, והראיה לכך: רבים יודעים לדקלם ביטויים כמו "מילים מילים מילים" או "להיות או לא להיות – זו השאלה" – גם מבלי שקראו מעולם את המלט. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם– הם מנסים לצלול לעומקה של היצירה, ולהבין מדוע היא פורטת על נימים עמוקים בנפש האדם המערבי גם מאות שנים לאחר כתיבתה.

היצירה זמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאת ספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל

פילוסופיים בני זמננו מוטרדים לא אחת מפילוסופיית המוסר המודרנית; רבים מהם מבקשים לחזור ולקרוא את ה'אתיקה' של אריסטו על מנת להציע חלופות שונות לאופן שבו אנו חושבים היום על מוסר.

מדוע? מה הם מוצאים באתיקה של אריסטו, ולמה הם סבורים שיש לה מה ללמד אותנו כיום?

בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג – ננסה לתת תשובות לשאלות אלו, ולחשוב יחד מדוע האתיקה של אריסטו חיונית גם עבורנו, בני הזמן המודרני.

הספר זמין לקריאה בתרגום עברי של יוסף ג. ליבס שיצא בהוצאת שוקן.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל

במוקד הספר "האתיקה" לאריסטו ניצבות השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: לשם מה אנו חיים? מהם החיים הטובים? מהו האושר, ומהי תכלית החיים האנושיים? מה אנו מבקשים להשיג בחיים האלו?

בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג– אנו מבקשים להאזין בקשב רב לתשובותיו של אריסטו לשאלות הללו, ולשמוע מה יש להן לומר לנו.

הספר זמין לקריאה בתרגום עברי של יוסף ג. ליבס שיצא בהוצאת שוקן.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורחת: ד"ר תרצה קלמן

ה"שולחן ערוך" הפך עם השנים למושג שמסמל את ההלכה היהודית כולה; מושג המכיל הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שכתב ר' יוסף קארו. הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך' משותפת גם עבור יהודים המחויבים להלכה וגם כאלו שביקשו לצאת כנגדה; אלו כמו אלו מדברים על ה'שולחן ערוך' כסמל להלכה היהודית כולה.

בפרק השני של השיחה על ה'שולחן ערוך' בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת תלפיות – אנו צוללים אל הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך', ומבקשים להבין האם יש 'קאנון' יהודי – ומה מקומו של ה'שולחן ערוך' בתוך קאנון שכזה.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורחת: ד"ר תרצה קלמן

לפני כ-450 שנה נכתב הספר "שולחן ערוך" – שמהר מאוד שינה את פני עולם ההלכה היהודית. אם נכנס היום לחנות ספרים ונבקש לרכוש את הספר, נגלה שכמעט ולא נמצא מהדורה שבה הוא עומד כספר עצמאי, שמכיל רק את הטקסט שאותו כתב ר' יוסף קארו. הספר הצנוע תופס היום מספר מדפים שלמים, ומודפס עם שלל חיבורים ופירושים שנכתבו על טקסט המקור. בפרק הזה ביקשנו לחזור אל ספר המקור כפי שנדפס בשנת 1565 – ולהתבונן עליו מנקודת הזמן שבה הוא טרם הפך לספר קאנוני בארון הספרים היהודי.

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת תלפיות – בכדי לשמוע כיצד השפיעה מהפכת הדפוס על אחד הספרים המכוננים של ההלכה היהודית.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד”ר עידו חברוני

בפרק השני על האיליאדה - “התנ”ך של היוונים" – נשוחח על הגיבורים ההומריים: מה מניע אותם, מהי אותה תהילת עולמים שהם מבקשים להשיג, ואיזו דרך היא מציעה בכדי להתמודד עם אימת המוות וזמניות הקיום?

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” מאת הומרוס, המשורר היווני הקדום.

הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכזיים שבהם הם אלו של שאול טשרניחובסקי, אברהם ארואטי ואהרון שבתאי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד”ר עידו חברוני

האיליאדה - “התנ”ך של היוונים”, כפי שמכנים אותו - הוא סיפור מלחמתם של היוונים בטרויה, שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים של התרבות היוונית, ולאחר מכן גם של התרבות המערבית כולה.

בפרק הראשון ננסה להיכנס קצת אל תוך סיפורה של האיליאדה, ולהתבונן באופיים של האלים ההומריים - מה הופך אותם לאלים, מה תפקידם במציאות ובסיפור, ומדוע כדאי להאמין באלים שכאלו?

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” המיוחס להומרוס, המשורר היווני הקדום.

הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכזיים שבהם הם אלו של שאול טשרניחובסקי, אברהם ארואטי ואהרון שבתאי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

אורח: פרופ' פיני איפרגן

לאחר שהצגנו בפרק הקודם את האינטואיציה הבסיסית של תפיסת המוסר של קאנט, בפרק הזה אנו צוללים פנימה יותר אל תוך הספר. ננסה להבין את הנוסחים השונים שנתן קאנט לחוק המוסרי, ונשוחח על מושגים מרכזיים בשיח המוסרי הרווח שלנו כמו אוניברסליות, אוטונומיה, ועוד.

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות” מאת עמנואל קאנט.

הספר זמין לקריאה בשני תרגומים עבריים: תרגומו של מ. שפי (מאגנס, תש”י); ותרגומו של חנן אלשטיין (ידיעות ספרים, 2010).

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

ילד קטן נכנס למכולת, והמוכר מחליט למכור לו את המוצר במחירו האמיתי ולא לנצל את תמימות הילד - בכדי שהמוניטין שלו לא ייפגע. האם נוכל לומר שהוא נהג באופן מוסרי?

עמנואל קאנט הוא אחד מההוגים המזוהים ביותר עם תקופת הנאורות, ותפיסת המוסר שלו עומדת בליבתו של האתוס המודרני. לדעתו, התשובה לשאלה שבה פתחנו היא שלילית - רק פעולה שנעשית מתוך תודעת חובה נחשבת לפעולה מוסרית. מדוע הוא סבר כך, ועם מי הוא התפלמס בעניין הזה?

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות” מאת עמנואל קאנט.

הספר זמין לקריאה בשני תרגומים עבריים: תרגומושל מ. שפי (מאגנס, תש”י); ותרגומו של חנן אלשטיין (ידיעות ספרים, 2010).

להאזנה לפרקים נוספים, ולהרשמה לקבלת התראות על עליית פרק חדש >>> https://argaman.institute/canon/

מיל סבור שחברה חופשית צריכה להעלות על נס את ערך האינדיבידואליזם, ולאפשר לכל אחד מחבריה לעצב את חייו בהתאם לאופן שאותו הוא רואה לנכון - גם אם הוא ייחודי וחריג. נוסף על כך, מיל טוען שרק פגיעה ישירה וממשית באדם אחר - מצדיקה הגבלה של חירות היחיד על ידי החברה. האמנם צודק מיל בשתי הטענות הללו?

הצטרפו אלינו לחלקה השני של השיחה שבין מתנאל בראלי לד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולים של המאה ה-19 - ג’ון סטיוארט מיל.

להאזנה לפרקים נוספים, ולהרשמה לקבלת התראות על עליית פרק חדש: https://argaman.institute/canon/