הקאנון

אורח: יגאל ליברנט

"שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא ניתן להבין את החיבור החשוב הזה ללא היכרות טובה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – ולשם כך הזמנו לשיחה את יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות.

הפרק הראשון בסדרה יתאר בפירוט ובהרחבה את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לכתיבת החיבור, והפרקים הבאים יוקדשו למסכת הראשונה והשנייה על הממשל המדיני.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.

החלק השלישי והאחרון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, שואל מדוע תומס לא סיים את הפרויקט השאפתני שלו, ומנסה להבין כיצד הוא זכה למעמד של קדוש בעולם הנוצרי – לאחר שהואשם במינות?

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.

החלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, צולל היישר אל תוך החיבור עצמו – כיצד הוא בנוי? למי הוא מיועד? והאם התיאולוגיה היא מדע?

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד.

החלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, פורש את הרקע ההיסטורי המרתק של התקופה שבה נכתב החיבור. תהליכים כמו עליית הערים במערב, צמיחת האוניברסיטאות והתפתחותם של מסדרים נוצריים שונים מכינים את הקרקע להבנת הדמות המיוחדת של תומס אקווינס, ולמניעים שהובילו לפרוייקט השאפתני של כתיבת "הסומה התיאולוגית".

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר אנדי גרמן

ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.

החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של המשוררים היוונים הגדולים כמו הומרוס והסיודוס מן העיר. מה צריך להיות החינוך במדינה על פי אפלטון, ומדוע הוא בוחר לסיים את היצירה במיתוס מפתיע?

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – וחשבו יחד עם אפלטון, מחדש, על אופייה של התרבות ועל מטרת החינוך במדינה.

הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר אנדי גרמן

ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.

השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – מתבוננת על הדיאלוג במבט על; מתארת את סוגיות היסוד שלו; מפתחת כמה מהן בצורה מעמיקה יותר; ומאפשרת למאזינים לחשוב, יחד עם אפלטון, על הפוליטיקה והחברה האנושית.

הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon

 לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת.

אורח: ד"ר עשהאל אבלמן

תיאור הפרק:

"תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה השנייה. הרומן נע בין ירושלים ויפו, בין אנשי היישוב החדש לישן, ובין האינדיבידואלי והקולקטיבי, ומספק הצצה לאחד מרגעי הראשית של המפעל הציוני; על אנשי המופת והפאר שלו, ועל השאלות המורכבות העומדות בבסיסו.

בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר עשהאל אבלמן הם מזקקים מספר תמות-יסוד של היצירה, ומאפשרים לחשוב, יחד עם עגנון, על שאלות היסוד של שיבת ישראל לארצם. ד"ר אבלמן הוא מרצה להיסטוריה במרכז האקדמי שלם ובמכללת הרצוג, ומחברם של מספר ספרים.

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: פרופ' מנחם קלנר

מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו.

"מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה).

לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: פרופ' מנחם קלנר

"מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה המרכזית ביותר בפילוסופיה היהודית בימי הביניים.

הצטרפו לשיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו.

"מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של  הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה).

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfun

אורח: פרופ' אברהם עוז

תוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת לעברית בעידן שלנו.

הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם – על גלגוליו השונים של המלט במאות השנים שחלפו מאז כתיבתו.

היצירהזמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאת

ספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).

לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]