מיל מגן בספרו “על החירות” בצורה רדיקלית על חופש הביטוי, וסבור שצריך לנסח מחדש “עיקרון אחד פשוט” של החירות. מדוע יש צורך בניסוח של עיקרון כזה באנגליה של תחילת המאה ה-19, ומה המקום של חופש הביטוי בעידן של רשתות חברתיות ותופעות כמו “פייק ניוז”?

הצטרפו אלינו לשיחה של מתנאל בראלי עם ד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולים של המאה ה-19, ג’ון סטיוארט מיל.

להאזנה לפרקים נוספים >>>>> https://argaman.institute/canon/

אנחנו חושבים לרוב שהלמידה היא תהליך של חידוש – שבו אנחנו מבינים מה שלעולם לא ידענו – אבל באופן מפתיע סוקרטס טוען בדיוק להפך: הלמידה היא תהליך של היזכרות, שבו אנחנו נזכרים במה שהנפש שלנו כבר ידעה – אך שכחה. מדוע סוקרטס חושב כך, ולמה זה בכלל חשוב? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מנסים לענות על השאלות הללו, ולחשוב יחד על השלכות חשובות ומפתיעות של דברי סוקרטס.

רגע לפני שסוקרטס שותה את כוס הרעל הוא משוחח עם תלמידיו על משמעות המוות, והחיים, של הפילוסוף - מנקודת המבט הייחודית של הרגע האחרון לפני שחייו מגיעים אל קיצם. בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם צוללים למשמעות החיים והמוות כפי שעולה מהדיאלוג "פיידון" של אפלטון.

תלמידו של סוקרטס נכנס לבית הכלא בשעת ליל מאוחרת, ומבקש לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא ומגזר הדין שמצפה לו. סוקרטס מסרב, ומעניק תשובה מסקרנת לשאלה היסודית של הפילוסופיה הפוליטית: מדוע יש לציית לחוקי העיר? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מבקשים להבין מדוע לא הסכים סוקרטס לברוח מהכלא, ומדוע נדרש האזרח לציית לחוק הפוליטי.

סוקרטס נתבע לדין באתונה העתיקה ונושא שלושה נאומי הגנה שבהם הוא מציג את חשיבות הפילוסופיה שלו לתושבי אתונה ולעיר כולה. בשיחה של מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב – הם צוללים אל עומק היחסים המתוחים שבין הפילוסוף לתושבי העיר.