היום י"ז מנחם אב — אגרות הקודש סימן ה', עמוד 216.
אדמו"ר הזקן ממשיך לבאר: הצדקה עושה שם לקב"ה — כי על ידי הצדקה ממשיכים את יו"ד שם הוויה — את החוכמה שלמעלה.
כי כל בריאת העולם היא צמצום עצום: כמו חכם גדול שמצמצם את כל חכמתו לאות אחת בדיבורו — "וְיֶתֶר עַל כֵּן לְאֵין קֵץ" — "בִּדְבַר הַשֵּׁם שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ." ה"דבר" הזה — אות ה"א של שם הוויה — קלילה, אין בה ממשות.
"בְּהִבָּרְאָם" — "בְּהֵ"א בְּרָאָם" — ועוד: "בְּאַבְרָהָם" — כי עולם חסד יבנה.
הקב"ה ברא את העולם בחסד — לפני שהיה אדם שיעבוד — בהלוואה בלי ריבית. ועכשיו — האדם בא לעולם לעבוד — "הִתְעוֹרְרוּת דִּלְתַּתָּא" — בצדקה וחסד מעוררים את החסד שלמעלה.
"כָּל הָאוֹמֵר אֵין לִי אֶלָּא תוֹרָה — אֲפִילּוּ תוֹרָה אֵין לוֹ." כי תורה ממשיכה מחכמה — "אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא" — אבל לבדה בלי חסד היא "חכמת המות." "אַל תִּקְרֵי בָּנַיִךְ אֶלָּא בּוֹנַיִךְ" — תלמידי חכמים בונים את העולם בלימודם.
"כִּי בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" — לא בחכמה, אלא בחסד ומשפט.
#תניא #חסידות #אגרותקודש #חסד #צדקה #תורה #גאולה #יהדות