הרב שג"ר מסביר את איחוד האמת והאמונה שמביא ר"ן, וטוען שאמונה ללא אמת היא רופפת, ואמת ללא אמונה היא מנוכרת. אך אין מדובר באמת מדעית, אלא בחוויית אמת המשקפת אובייקטיביות לאמונה. על מנת להגיע לאמת מסביר ר"ן כי יש לקבל עצות מהצדיק, המעניק אותן עפ"י תרי"ג מצוות המכונות עצות.

חסרון האמונה מוציא את האדם לגלות, והשבתה מעניקה לו קיום. התפילה היא עולם שעוטף את המתפלל, ונוטע בו אמונה. כאשר אדם שב מהגלות לעולם האמונה שבארץ ישראל, עשויים להתרחש ניסים, אם יבחין בהם, ואם באמת ירצה בהם.

על מנת לזכות בכבוד האלוקי, הנושא חן, יש לשוב בתשובה, ועיקרה – לשמוע בזיונו ולשתוק. הרב שג"ר מסביר כי מדובר בשתיקה פנימית, המייתרת את הצורך בתגובה. מכאן ממשיך הרב שג"ר להסביר על עליות וירידות במצב הרוחני – רצוא ושוב – שעפ"י ר"ן יש להכיר אותן היטב על מנת לשוב בתשובה שלמה.

קבלת עול מלכות שמיים דורשת הכרעה זהותית פנימית, וישנן דרגות שונות של קבלת עול מלכות שמיים. הדרגות הגבוהות הן אלו שבהן ישנה הזדהות מלאה עם תוכן ההכרעה, וללא נגיעות ופניות.

ר"ן מסביר כי ישנן שתי תודעות שונות שאדם עשוי למצוא עצמו בהן – ספקנות וודאות, אך ניתן לאחד ביניהן, וכך נעשה האדם על הכסא כלשונו (=הצדיק). בפסקה ו דורש ר"ן מאגדות רבה בר בר חנה כעוסקת בתשובה עילאה ותשובה תתאה, הרב שג"ר מרחיב על הפרשנות כאמנות.

התשובה עשויה לעתים להיות נגועה בהגשמת האלוקות, ולכן טוען ר"ן כי יש לעשות תשובה על התשובה, ולזכות בכבוד עולם הבא, כלשונו. הרב שג"ר מרחיב בעניין תודעת עולם הבא, הכבוד והמאמץ שבו. מכאן עובר ר"ן לעסוק ברצוא ושוב, ומסביר כי בכך נעשית התשובה שלמה.

המחילה על הכבוד וקבלת הביזיונות מביאה לקבלת כבוד אלוקי. זאת באמצעות השתיקה, עליה מרחיב הרב שג"ר – השתיקה איננה רק חוסר דיבור, אלא גם השתקת הצורך בו ובכעס על הביזוי

כאשר אדם מוחל על כבודו, שומע את בזיונו ושותק ולמעשה מתגבר על יצרו – מתקרב לכבוד האלוקי. הרב שג"ר משווה רעיון זה לתפיסתו של רבי ישראל מסלנט. מתוך ההתגברות על היצר ממשיך ר' נחמן לעיסוק בתשובה, וטוען כי תשובה עשויה לעיתים ליפול לגשמיות, ולכן יש לעשות תשובה על התשובה. הרב שג"ר מחבר את מושג התשובה על התשובה לאירוניה המתוארת ע"י קירקגור.

הביטוי הרוחני של הגשמים עשוי לבטא שילוב של חסדים וגבורות, באמצעות הקולות והברקים המרמזים לנו על מתן תורה – כך ניתן לקבל תורה בצורה שלמה.

נקודת המוצא של הספק המצויה בחכמות חיצוניות כדוגמת פילוסופיה חוסמת את האדם ולא מאפשרת לו להאמין.