איך עוזרת התפילה הקצרה שנועדה להגדיל ולפרסם את שמו של הקב"ה בעולם, לנשמה שנמצאת בגן העדן? ומדוע היה זה דווקא רבי עקיבא שגילה לנו את סודה?

לא הגיוני שפסח כבר נראה כמו היסטוריה רחוקה, כל כך הרבה השקענו ו.. כלום?

זו כמו התחושה הזאת כאשר אנחנו משקיעים בזוגיות שלנו, חווים רגע אדיר של התעלות, ואחר כך זה תמיד מביא אותנו היישר אל האתגר הבא, לא סתם אנשים מפתחים ציניות ומפסיקים להשקיע

איך אפשר לחיות חיים כל כך מטלטלים, ולא לפחד מכאב הנפילה, בדיוק כפי שפחדו נדב ואביהו כאשר העדיפו לוותר על "היום שאחרי" ובחרו למות במסירות נפש

לא תאמינו, אבל כל זה קשור לשאלה שמסעירה את העולם:

האם העולם עגול או שטוח?

כל כך הרבה שאלות יש לנו על החיים האישיים שלנו ועל העולם סביבנו, שאלות של תכלית, של ייעוד

לא פלא שכל העמים מתעייפים ונגמרים בסוף, כמה אפשר לחפש תשובות?

אבל אנחנו גילינו משהו מיוחד על החיים הללו שמחזיק אותנו קיימים עוד ועוד, הסוד הזה שנחשף לפנינו בעומק ים סוף, היה אותו סוד שהטביע את המצרים וגמר אותם סופית

כדי לגלות מה ראו בני ישראל בעומק הים, צללתי בעצמי אל הים, של תורת החסידות, ומה שמגלים שם, יכול בהחלט לשנות לנו את החיים

בואו לגלות את אוצרות ים סוף, במסע תת מימי קצר לקראת שביעי של פסח וסעודת משיח

חושבים שאתם מכירים את סודו של פסח?

כשהחלטתי לכתוב שיעור על מהותו של החג אמרתי לעצמי ״שעה שעתיים של הכנת שיער וחסל סידור פסח״

אחרי 24 שעות של עיון מעמיק, גיליתי שהשאלות שלי רק גדלו, ומה שכן הצלחתי להבין, התקשיתי מאוד לנסח. זה היה מורכב כל כך.

שוב למדתי שהיהדות דומה ליקום שלנו, היא תמיד עמוקה הרבה יותר ממה שניתן לדמיין.

נדרשו לי 24 שעות נוספות, ומאמץ אדיר, ולאט לאט זה פתאום החל להתבהר, הצטרפו עוד ועוד חלקים לפאזל, ונפרשה לפני יריעה שלא הכרתי קודם, פתאום פסח נהיה וואוו

השיעור תפח ותפח וגיליתי עוד ועוד סודות, עד שבשלב מסוים הכרחתי את עצמי לעצור, שלא אחמיץ את השבוע החולף. בכל זאת פסח.

אני מזמין אתכם לאחד השיעורים המרתקים שיצא לי ללמוד, בו גיליתי על המשאלה הסודית של אלוקים, שנחשפה רק בזכות אכפתיות של איש אחד, הסוד הזה ישנה לכם לא רק את ליל הסדר אלא גם את הימים שיבואו אחריו

האמת היא שהופתעתי לגמרי. כשהאמא שלו הפצירה בי שאפגש עם הבן שלה בגלל בעיות רוחניות שיש לו, חשבתי שייכנס בחור ישיבה עם ספקות באמונה, ונדון יחד בשאלות פילוסופיות, לתדהמתי היתה לו משאלה אחרת לגמרי - הוא רק רצה אישור ממני לכך שהוא יכול לעבור עבירות.

והאמת היא שהיה לו נימוק די משכנע..

השיעור לפניכם הוא התשובה שעניתי לו

"מה היית משנה בי" שואלת אישה את בעלה, אם הוא יענה 'כלום' היא יודעת שהוא לא אומר את האמת, אם הוא יגיד את האמת היא לא תאהב את התשובה. מה לענות?

אנחנו שואלים את הקב"ה את אותה השאלה, מה היית משנה בנו? כי אנחנו לא מרוצים ממי שאנחנו, התשובה של הקב"ה היא התשובה הנכונה, והוא משיב אותה בפרשיות האחרונות בספר שמות, שעוסקות בבניית המשכן.

למה אלוקים מקדיש עוד שתי פרשיות שלימות לנושא שכבר דיברנו עליו בפרשיות תרומה ותצווה? תגלית היסטורית מסתתרת כאן, וגם תשובה לשאלה "מה היית משנה בי"?

איזו טראומה. נכון, בסוף הוא הציל אותנו, אבל עד שזה קרה עברה עלינו שנה מחרידה, שהצלקות שלה מכאיבות לנו עד היום, והשאלה המרכזית שרודפת אותנו, איך הוא הלך לישון כשהיינו זקוקים לו? למה הוא הניח לשונאים שלנו לחגוג כל כך הרבה זמן?

הטיפול היעיל ביותר הוא לקרוא את המגילה היטב, להבין לעומק מה באמת קרה שם, ולפתע הכל מקבל תפנית שונה לגמרי, והסיפור נוסך בנו כוחות אדירים

השיעור הזה חשוב, כל כך חשוב שעשיתי מאמץ להוציא אותו כמה שיותר מהר. עמלק מאיים עלינו, כל רגע, מאיים על הזוג שלנו, על החיים שלנו, וצריכים לדעת כיצד להתגונן מפניו

אם קראתם השבוע את התחקיר הנורא של צה"ל על מחדלי ה7.10 הבנתם שמה שהיה חסר שם במטכ"ל, זה לא רק עוד מודיעין, זה כנראה קצת לימוד חסידות שיזכיר להם שיש אויבים שקשה לזהות גם כשהם עומדים ממש מולך

אז האויב הזה נמצא לא רק בעזה, הוא כל הזמן ממש לידינו, וכדאי מאוד שנדע להתמודד איתו

(ע״פ ספר המאמרים תרס״ה)

למה שאלוקים יסתכל לכיוון שלי? הוא הרי היחיד שיודע באמת מי אני, מכיר את כל החסרונות שלי והבעיות הסודיות שרק אני יודע על עצמי. מה יהיה איתי?

מכירים את המחשבות הללו? מוּדָעוּת עצמית היא דבר חשוב מאוד, הבעיה מתחילה כשאנחנו משתמשים בזה כתירוץ לוותר לעצמנו, לכן לפעמים גם כדאי לזכור שלא אנחנו בראנו את עצמנו, ולא אנחנו החלטנו שיהיה לנו כל כך הרבה אתגרים 

אז למה הקב"ה עושה לנו את זה? הוא לא יכול היה לברוא אותנו קצת יותר טובים?

רגע לפני שאנחנו מייעצים לאלוקים איך כדאי לו לברוא אותנו, אולי כדאי שנקשיב מה יש לו לומר בנידון, כי הוא מדבר אלינו, דרך פרשת השבוע, ואת המסר מפרשת תרומה, ממש לא כדאי לפספס..

(ע״פ לקו״ש חכ״א שיחה 1)

"עבר עלי יום כל כך קשה, והוא, פשוט עסוק בעצמו, בכלל לא אכפת לו" זאת אחת הטענות הנפוצות שאני שומע מהאישה כאשר זוג מגיע לשיחה. 

כולנו רוצים להרגיש שאכפת מאיתנו, ובצדק, והטענה הזאת תמיד מזכירה לי את התחושות שלנו כלפי הקב"ה - האם באמת אכפת לו?

התשובה בשני המקרים היא: אין לנו מושג עד כמה אכפת לו!

אבל כמו כל דבר, צריך ללמוד כדי להבין מדוע באמת נדמה לנו שזה לא כך.

וזה בדיוק מה שתורת החסידות עושה במאמר מופלא על נושא שנראה כל כך לא קשור - הלוואה בריבית.

(מתוך ספר המאמרים תרס״ה)