השליף

לתת מוטיבציה לתלמידים זה תמיד חשוב ובפרק הזה למדנו שבעזרת שימוש בעקרונות מעולם הגיימינג אפשר גם ליהנות וגם להוציא מהם הרבה יותר. בעזרת עדי אדלסבורג, מעצבת משחקים בחברת MOONEE, הצלחנו להדגים ולהסביר איך הצלחות קטנות במשחקים עוזרים לגשר על פערים בכיתה. 

משחק בהוראה יכול גם לחזק את החיבור בכיתה בין המורה והתלמידים ובעזרת המחקרים גילינו שגם ההישגים יכולים יכולים לעלות משמעותית. איך בונים משחק? היכנסו לפרק ותגלו

אינפוגרפיה של הפרק 

תקשורת מוצלחת היא אחד המפתחות להצלחה בכל מערכת יחסים. המורים צריכים לדעת לפתח מערכת מוצלחת גם עם התלמידים שלהם וגם עם ההורים. תקשורת טובה בנויה על אמון ובפרק הזה ציון אבונה ועמירם אזנקוט, יתנו לנו את ארגז הכלים שלהם לבניית האמון.

בעולם שקבוצת וואטס אפ היא קהילה בפני עצמה, גם למורים יש שליפים שבהם הם משתמשים באינטראקציות והטיפים בפרק הזה הם כאלה שכדאי לכם לאמץ. בכלל, בעולם של היום כדאי ללמוד איך מעבירים מסרים בכדי שיהיו משמעותיים וללא תקלות משמעותיות.

אינפוגרפיקה של הפרק

בשנים האחרונות רובנו פחות מסתמכים על הזיכרון ומשתמשים בגורמים חיצוניים, בין אם זה גוגל, בין אם ספר הטלפונים בסלולארי ובין אם תזכורת לימי הולדת בקלנדר. זה אולי נשמע לכם לא מזיק, אבל זו אחת הסיבות לירידה בתוצאות מבחני IQ בשלושת העשורים האחרונים. 

ככל שאנחנו זוכרים פחות, אז אנחנו מבינים פחות וזה בכלל מצמצם את היכולת שלנו לחשיבה ביקורתית, יצירתיות והתפתחות. בפרק ד"ר שרון גרינברג מצביע על הסיבות לכל התהליכים האלה ואף מציע פיתרונות ודרכים להתמודדות. בתוך כל המציאות הזו, תפקיד המורים הוא חשוב יותר ובדרך לשרוד המון מקצועות אחרים שיילכו לאיבוד בעולם הבינה המלאכותית.

אז מה בעצם הבסיס לתחושות בטן של אנשים?

האם יש תחליף AI למורים?

ומי זאת בכלל בטי הבוטית?

אינפוגרפיקה של הפרק

מה יש הכי הרבה בבית ספר? מורים ותלמידים כמובן. יחד עם זאת, מעל כולם נמצא המנהל. אולי רובנו זוכרים את המנהל כדמות שרק מפחדים להגיע אליה, אבל ככל שהשנים עוברות כוחו של המנהל להפוך את בית הספר ליותר טוב ויותר משפיע רק הולך וגדל. וזה לא נגמר רק במבחנים ושיעורי בית.

הגענו לכנס של אורט בנס ציונה וכינסנו פאנל מנהלים, ארבעה מנהלים שונים חלקו איתנו את העקרונות שלהם ואת המחשבות שלהם על איך מקדמים את המורים או גורמים לשינוי אצל תלמידים. 4 מנהלים, 4 בתי ספר, אבל מחשבות טובות מכל כיוון. 

אושר הוא מושג מפתח בחיים של כל אחד מאיתנו. האם אפשר להביא אושר גם לכיתה, ואם כן איך עושים את זה בכלל? אז בשביל זה הבאנו לשליף את פרופסור עוז גוטרמן, אחד שיודע להסביר את את הנוסחה של האושר ומה מרכיב אותו. אנחנו לומדים שיש אחוז מסוים באושר שלנו שאפשר ממש לנהל ולשנות. 

תוך כדי השיחה אפשר להבין אילו מילים יכולות לעזור לתכנת את המח שלנו למצבים מסוימים וכמה הדוגמה האישית שלנו כמורים, אנשים או הורים מלמדים את ומראים לאחרים כיוון שהם יכולים לחקות ולהפוך את החיים ליותר חיוביים.

איך עדיף לענות לשאלה מה שלומך?

אילו טיפים יש לעוז להעלאת האושר אצלנו בבית?

ומה ההבדל בין ביקורת לקיטורים?

אינפוגרפיקה של הפרק 

אחד האתגרים שלנו, בין אם כמורים ובין אם כהורים, הוא איך לדבר עם התלמידים שלנו בצורה שתגרום להם להתאמץ יותר כדי להצליח, גם אם הם בטוחים שזה משהו שהם לעולם לא יהיו טובים בו. אז כדי לנסות ולענות על השאלה הזו שלפנו את נושא דפוס החשיבה, במיוחד לגבי דפוס חשיבה מתפתח. ערן נוב, ארכיאולוג שעשה הסבה להוראה, מספר לנו באילו דרכים הוא הצליל לשנות דפוסי חשיבה אצל תלמידים. 

ערן מספר לנטע על הדרך שבה מדברים או נותנים משוב לתלמידים כדי לחזק את דפוס החשיבה המתפתח, ואיך הוא הצליח לשנות את הקיבעון המחשבתי שלהם בנושאים מסוימים, כלומר להוציא אותם מדפוס חשיבה מקובע כד שיבינו את הרעיון שבעזרת מאמץ אדם יכול להשתפר.

מה המילה שאם מוסיפים אותה אז אפשר להימנע מדפוס חשיבה מקובע?

איך מחמיאים לתלמיד מבלי להרוס אותו?

ואיזה ראשי תיבות מקוריים נתן ערן לכיתת מב"ר שחינך?

אינפוגרפיקה של הנקודות המרכזיות בפרק

קישור לקבוצת פייסבוק "משהו אכותי לשיעור משמעותי"

קישור לשיעור (של שעה וחצי) על דפוס חשיבה מתפתח לדוגמה:

היו ימים שהמורה בכיתה היה האוטוריטה לכל דבר ועניין. בתקופה שבה כמעט לכל תלמיד יש את הקופסה הקטנה הזו ביד, שיכולה לגלות לו הכל, המורה צריך למצוא דרכים חדשות ויצירתיות כדי לשמור על הסמכות שלו. אם יש צ'ט GPT, אז איך המורה יכול לשמור על מעמדו ויכולתו בכיתה.

ליאור פרנקל, מחבר רבי המכר "הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה" ו"אני רוצה הכל" מצטרף לנטע בפודקאסט "השליף" כדי לעזור לה ולכולנו להבין וליישם פרקטיקות מעולם הניהול בתוך הכיתה. ביחד הם מראים לנו איך יוצרים אוטונומיה בכיתה ואיך המורה יכול לעזור לתלמיד לקבל החלטות טוב יותר וגם לעמוד ביעדים כמו הגשה לבגרות.

מה הופך מורה למנהיג?

כמה מרחב תמרון יש לתלמיד בכיתה?

ומי המורה שליאור זוכר מכיתה א' ולעולם לא ישכח?

היום הראשון ללימודים הוא יום חגיגי, ולפעמים הוא גם מרגש ולפעמים הוא גם טראומטי. בפרק הראשון של פודקאסט "השליף" ננסה להבין מה מתרחש במוח של התלמידים ביום הזה. כדי לעשות את זה בצורה המיטבית שילבנו פה את ונדה רבין ואת תחום הנוירופדגוגיה. השיחה עם ונדה חיברה בין חינוך וחקר המח כדי לגרום למורים להיות טובים יותר ומקצועיים יותר .

למה בעצם היום הראשון שונה מכל שאר הימים עבור התלמידים?

האם התלמידים זוכרים בבירור מה היה ביום הראשון או בדיוק להיפך?

ואיך משחקים בכיתה לפעמים יכולים לעזור לנו ביום הראשון וגם אחריו?