השותף

בין בטוח לסכנה.

לפני כמה זמן נתקלתי במשחק שעל האריזה שלו כתוב שהוא אסור לבני 3 ומטה כי הוא מכיל חלקים שילדים קטנים עלולים לבלוע.

בצד השני של האריזה היה כתוב שהוא מומלץ לבני 8+.

בין גיל 3 ל 8 יש מרווח של חמש שנים.

*****************

3 מעגלים מצויירים למעלה.

המעגל הפנימי מייצג את האיזור הבטוח.

איפה שלעולם לא ניפגע, איפה שאף פעם לא יבקרו אותנו, הכל צפוי ואין סיכוי שנירטב.

המעגל החיצוני מייצג סכנה.

איפה שאני פועל למרות שאין לי סיכוי לתרום, איפה שאני יכול להפסיד את כל מה שיש לי, אפילו לאבד חיים.

אם אתה עוסק בתיקוני חשמל ואין לך תעודת חשמלאי אתה פועל באיזור הסכנה. אם אתה עומד לדבר מול אולם מלא בלי לעשות הכנה, אתה עלול לסכן את המוניטין שלך.

ואם אתה נותן משחק לתינוק הוא עלול להחנק.

*****************

האיזור שבין שני האיזורים, מעגל הלמידה, הוא החשוב באמת.

שם יושבת ההתנסות, שם יש מתח, חוסר וודאות, איפה שלא הכל ברור עד הסוף וצריך לפתוח דלת כדי לגלות שיעור.

שם הכשרון שלנו נמתח.

אם הילד שלך בן 6 ומשחק משחק שמומלץ לגיל 8+, הוא מותח את הכשרון שלו.

*****************

אז יכול להיות שאסור לך לגייס עובדים כי אתה רק חבר צוות. אבל להחליף את הבוס שלך בחלק מהראיונות אולי אתה כן יכול, וזו הזדמנות ללמידה.

ואולי אסור לך לדווח ישירות למנכ״ל, אבל את כן יכולה להעביר פרזנטציה להנהלה למרות שזה התפקיד של מנהל הפרוייקט.

ככה את מותחת את עצמך.

*****************

בין מה ש׳אסור׳ למה ש׳מומלץ׳, בין הבטוח לסכנה, יש מרווח עם הזדמנות ליזום רעיון, לפתור בעיה, לקחת אחריות, לקבל החלטה, לעשות משהו שלא מצפים ממך, גם אם זה לא הגיל שלך.

אני מזמין אתכם להתנתק רגע מחדשות, לנשום עמוק, לשים אוזניות, ולהרגע עם המדיטציה שהקלטתי לכם. אני מאחל לנו ימים שקטים ורגועים.

לתאר משהו כתהליך, זה האמ-אמא של סטוריטלינג.למשל:״היינו שם, עכשיו אנחנו כאן, מחר נהיה במקום אחר.״״החלטנו לנסות, זה מה שקרה, וזה מה שלמדנו.״כי סטוריטלינג זה לא רק התפלפלות של דרמה, פיוטים וקטרזיס. אם תתאר משהו בשלבים, רוב הסיכויים שייצא לך סיפור.****************לא חייבים להיות טרנטינו כדי לספר סיפור.משתף פה בכמה טיפים קטנים שיעזרו לך לבנות סיפור בפגישה הבאה שלך.

הפעם אני מזמין אתכם למדיטציה שתרגיע אתכם בזמן שאתם יושבים במטוס.

זו אחלה התחלה לחופשה רגועה.

יש הבדל בין להגיד ׳פעם הבאה׳ ו-׳פעם אחרת׳.

הראשון רומז על דחיינות, השני על מיקוד.

ויש גם את- ׳בשלב הבא׳.

כשאנחנו אומרים ׳בשלב הבא׳, זה רמז לכך שגיבשנו תהליך, יש לנו סדר, אנחנו יודעים מה צריך לקרות עכשיו ומה אחר כך.

כדי להבין מה המוח שלנו מתכוון, שווה להקשיב למילים שאנחנו אומרים לעצמנו.

אנחנו לא יודעים מה עובר על אנשים.

אם נתחרה בריצת 100 מטר עם יוסיין בולט מיד אחרי שהוא אכל המבורגר לארוחת בוקר, יש סיכוי טוב שננצח אותו.

******

אל תשפטו אנשים. אי אפשר לדעת מה עובר עליהם באותו רגע, ואיזה מטען הם סוחבים עימם.

החוכמה זה לא לאסוף.

לרוץ שני חצאי מרתון זה לא כמו לרוץ מרתון.

הרבה החלטות לטווח קצר הן לא החלטה אחת לטווח ארוך.

והעובדה שאנחנו עושים הרבה דברים בצורה פרודוקטיבית, עדיין לא הופכת אותנו לאפקטיביים.

זה שאספנו כמה דברים יחד לא הופך את זה למשהו חדש.

*****

וזה נכון גם כשרוצים לגייס טאלנטים, לצבור מיומנויות או לבנות מצגת.

כל סטוריטלר טוב יודע שהדבר החשוב ביותר במצגת זה לא מה שיש בשקפים עצמם אלא מה שיש ביניהם.

מי שיודע לחבר אותם כדי לספר סיפור, יצליח לרתק אותנו.

כי החוכמה היא לא לאסוף דברים, החוכמה היא לחבר אותם.