על גשר הזמנים הרעוע נוחת יום תשעה בחודש ומזכיר נשכחות העומדות לפתחנו בכל עת. ביום זה - 9 ביולי 1962 - לפני 61 שנים, הקליט לראשונה ובאופן רשמי המשורר והמוזיקאי בן ה21 בּובּ דילן את שירו Blowin' In The Wind. השיר אמנם כבר בוצע על ידו בהופעות קטנות אך יראה אור בתקליטו The Freewheelin רק בשנה שאחרי. הוא טען כי כתב אותו ב10 דקות וכי אין זה שיר מחאה כלל ועיקר אלא שיר על תשובות הנישאות ברוח ותו לא.
אבל דילן ידע שהוא כתב ניגון אשר לא בכדי יהפוך להיות שיר מרכזי במאבק הנאצל לחירות. "כמה דרכים צריך אדם ללכת עד שיזכּה להיקרא אדם?" שאלה כזו, טענה מייביס סטייפּלז, לא יכולה היתה להישאל ע"י בחור כה צעיר שלא עבר את סבל הסגרגציה ואינו צאצא לאותם עבדים שהובאו מאפריקה. הופעתו של השיר סימנה בעיני רבים את הפיכתו של דילן ל"משורר רציני ועמוק" בטענם כי שיר זה אינו דומה לשום דבר שכתב עד עתה. יתכן וזה שירו המוכר ביותר ואפשר כי זהו גם השיר המבוצע ביותר שלו לאורך הדורות ע"י מוזיקאים אחרים. הוא בנוי בפשטות על סדרת שאלות כאשר התשובות חוזרות וקבועות.
קיים ויכוח ער לגבי הוראת הביטוי Blowin' In The Wind, אך אותו דיון רק מחדד את גדולתו של השיר. הפרשנויות כולן מעידות כי זהו טקסט שבא לעורר את האדם מתרדמתו ואדישותו לנוכח כאב החיים ועוולותיהם.

 ואף על פי כן - בתוך ימים סבוכים אלה - לא נשכח כי היום הוא יום הולדתו ה80 של ענק הרוח ומצניע הלכת אלן וִילסון, מייסד להקת קאנְד הִיט ואיש מחשבה מקורי ונאמן. כבכל שנה נטבול הלילה בקלטותיו הטובות ונזכור מלאכתו הברוכה. אמנם ימיו קצרים היו, אך דרכו היתה רחבה ומקורית. מספיק רחבה וייחודית, כדי שתותיר עקבותיה הברורות ורושמה עד היום. הוא לא רק היה חוקר, פרשן ומורה בלוז ומוזיקאי בן-עלייה - הוא עצמו, בחייו, היה לפרק בלתי נפרד מתולדות האסכולה עתיקת היומין, וזאת למרות שחי בעולמנו רק 27 שנים.

בימי שחרות. יולי 1966. הגרייטפול דד בראשית דרכם. פחות שנה בדרכים. הרכב מצומצם שכלל את חמשת החלוצים: ג'רי גרסיה, רון פּיגפּן מקרנן, פילש לש, בּובּ וויר ובּיל קרויצמן. הופעה נדירה באיכותה מתקופה זו. הקצב מהיר מאוד, השירים קצרים יחסית והגישה בכללה טרם נכנסה בשערי המחוזות הפּסיכדליים, אליהם יגיעו בקרוב.

נפתח השבוע בציון פועלו וחייו של משורר הקאליפסו וחלוץ הסְקָא, איש הרוֹקסְטֶדי, הרית'ם אנ' בּלוז והרגאיי - לוֹרד קרִיאֵייטוֹר, שהלך אל האבות והאמהות לפני ימי אחדים. לוֹרד קרייאטוֹר נולד בקיץ 1935 תחת השם קנטריק פּטריק בעיר סן פרננדו אשר בטרינידד האי. הוא החל להקליט ב1958 והוציא תחילה בטרינידד את הקלטותיו הראשונות על פי מסורת הקאליפּסו. בסוף שנות ה50 בעקבות הצלחת שיר שכתב, שיפר עמדות ועבר לג'מיקה. שם הופיע, הקליט ותקע יתד. בהמשך יהיה לאחד מחלוּצי הסְקא שהיא כזכור אחת האסכולות המוזיקליות שמהן יצא הרגאיי. בכך היה למקרה מעניין מבחינת ההיסטוריה המוזיקלית בג'מייקה - בן טרינידד שהופך לשותף בכיר למהפכה התרבּותית הגדולה בג'מיקה. ב1962 כתב שיר על ג'מיקה שקיבלה עצמאותה באותו קיץ. אף ניגון זה הפך לשיר מרכזי בחגיגות הקוממיות של ג'מיקה ולשיר הראשון שראה אור בחברת התקליטים המהוללה של כּריס בּלאקוול Island.
לא בכדי זכה ברבות הימים לתואר גיבּור תרבּות של ג'מיקה ובתואר קצונה של כבוד. אולם בדרך הנפתלת נאלץ לחזור אל טרינידד "לא ברצון גדול" אמר. ב1970 הקליט את שירו (יחד עם קלנסי אקקלז) Kingston Town. לימים להקת הפרו-רגאיי הבריטית UB40 יעשו ביצוע לניגון זה ובכך השיבוהו אל התודעה הפופולרית והניפו תרומה רצינית בשיפור חייו הכלכליים. דבר זה איפשר לו לשוב אל האי הג'מיקני ולהמשיך להקליט שם. אומן ייחודי ומרכזי אשר לא יישכּח מן הלב. לורד קרִיאֵייטור.

ואף על פּי כן ובסוגרנו השבוע נזכּור ונזכּיר את חיי הגיבּורה הנשכּחת והעלומה שהותירה בעולם פחות מעשר הקלטות בקולהּ - גרייס בְּרִים. ביום זה לפני 24 שנים הלכה אל האבות והאמהות.
רוב המעטים שזוכרים את גרייס בּרים יעידו כי היתה נשואה לגיטריסט ג'ון בְּרִים, אומן גדול בפני עצמו שפעל בשיקגו. וזה אכן נכון. הם נישאו ב1947 בשיקגו כשג'ון כבר ניגן ופעל במועדוני העיר הצפונית. לאחר זמן גילה ג'ון כי גרייס מנגנת על מפוחית ומתופפת בכישרון יוצא דופן ומייד הציע לה כי יופיעו יחדיו. בזכות זה אף הקליטה גרייס בקולהּ במהלך שנות ה50 ניגונים בודדים אמנם אך רבי איכות וייחוד ווקאלי. באותו העשור, הימצאותה של אישה בבּלוז הכבד, כאשר היא מנגנת על מפּוחית, מתופפת ומובילה בשירתהּ - אין זה חזיון נפרץ כלל ועיקר. לא זו בלבד, כי פה ושם יצאו תקליטוניהּ תחת השם "גברת ג'ון בּרים". מן המעט שנותר ניתן לפסוק כי ללא ספק מדובר במוזיקאית יוצאת דופן שאם היתה מקליטה יותר וזוכה להתגלות ברבים - היתה יורשת גדולות ולא היינו צריכים לדלות זכרונהּ מן הארכיון ולהגיד מי היתה.
וכאן באחת מתמונותיה היחידות

באיחור קל נציין הלילה יום הולדתו, ולא נחמיץ ההזדמנות לומר תודה לריי דייויס, נרו יאיר, מייסד להקת הקינקס במלאת לו 79 שנים. הוא ואחיו הקטן דייב, הם שהחלו בראשית שנות ה60 את המהלכים שיביאו בסופו של דבר לכדי ייסודה של הרביעייה הלונדונית ב1963, מן המשפיעות ביותר עד עתה על הרוק הבריטי ובכלל - The Kinks. נתכנס הלילה ונעלה ניגונים מן השנים 1963 ועד 1971 לכל היותר לכבוד האיש היקר.
כאן בתמונה ביוני 1966 בזמן צילומי תכנית הטלוויזיה A Whole Scene Going. מציץ משמאל דייב דייויס

ביום זה 26 ביוני שנת 1975 ראתה אור לראשונה הגניזה החשובה ביותר של המחצית השנייה של המאה ה20. לאחר כשמונה שנים בהן היו ההקלטות חבויות מאוזן כל שומע החליט בוב דילן לאשר את הדפסתן בתור תקליט האולפן ה16 במספר אשר לו: "הקלטות המרתף". The Basement Tapes. כמה דיו נשפך על גדולתן וייחודן בעולמנו הזה. רק שבח ותהילה.

הקלטות המרתף נעשו במרתף בית צפונית לוודסטוק שבמדינת ניו יורק החל ביוני 1967. כשנה לאחר תאונת האופנוע המיסתורית של דילן. פּרי מאמץ משותף של בּובּ ושל חברי להקתו המהוללה הבּאנד.

נשוב הלילה ונעיין במסמך מבלי הרבּוֹת בדברים. 48 שנים להקלטות המרתף בבּיג פּּינק הזכור לטוב.

1. Million Dollar Bash 

2. Apple Suckling Tree 

3. Ain't No More Cane 

4. You Ain't Goin' Nowhere 

5. Too Much of Nothing 

6. Lo and Behold! 

7. Crash on The Levee (Down In The Flood) 

8. Bessie Smith

9. Yea! Heavy and a Bottle of Bread 

10. Please, Mrs. Henry

11. Don't Ya Tell Henry 

12. Tears of Rage

13. Goin' To Acapulco 

הגעתו לארץ של ווינסטון רודני הוא Burning Spear הינה אירוע מוזיקלי חשוב ונקודת ציון היסטורית לכל הצדדים. מאבות הרגאיי השורשי. עמוק מני-תהומות ונפרש על פני עשורים של עמל בשדה הניגון והמסֶר. בּרנינג ספּיר לא שר שירים בעלמא. הוא מספר דרך עיסוקו את תולדות המאבק האנושי - על הפסדיו לצד ניצחונות כבּירים - ומציע דרכים לנחת רוח בתוך מכאובי העולם ומבלי הפנות גבּו אליהם. שמא בדומה לדילן, נדמה כי הפך מוזיקאי רק מכיוון שהיה לו מה להגיד לסובבים אותו משחר ימיו. בּרנינג ספּיר ליווה את התפתחות הרגאיי השורשי, הכבד והיציב, למן הרגע הראשון להיווצרותו. זכות גדולה תהא הלילה להעלות מטובי ניגוניו על הפטיפון ולספר כי ב14 וב15 באוגוסט הבאים עלינו לטובה, יופיע בּרנינג ספּיר בארצנו. הן בקלובּ התל אביבי בּרבּי והן בקונצרט רב רושם במגידוֹ, מקום בעל חשיבות מכרעת באמונת הרסטפאריי (ולא רק בה כמובן) לתיקונו של עולם.


:1. Old Marcus Garvey [Dub Version]
2. Ethiopians Live It Out
3. Door Peep Shall Not Enter
4. Zion Higher
5. Resting Place
6. Foggy Road [Live at The Reggae Sunsplash 86]
7. We Suffer
8. Marcus Say Jah No Dead
9. The Cure
10. The Sun
11. Social Living

נחזור הלילה ונעיין בהקלטותיו המעטות אך רבות האיכות שהותיר אחריו ווילי אנדרסון הקטן. במלאת 32 שנים ללכתו של איש ווסט ממפיס ארקנסו.
נגן מפוחית ומשורר מקורי בן עלייה, אשר כונה ולא בכדי "ליטל וולטר ג'וניור" ע"ש ליטל וולטר המנוח אשר רבים החשיבוהו כ"נגן המפוחית הטוב בעולם". 
לצד דימיונו המוזיקלי לזה האחרון, לווילי אנדרסון הקטן היתה דרך משלו לילך בה. נצעד לאורכה הלילה גם אנו.