בפתח השבוע נייחל לתקווה משונה בימים אלו ונבקש מעט השראה ממסכת חייו של אדם שהיה ואיננו עוד. רוב המעטים הזוכרים איש זה, יכירוהו  בשם הכינוי המאוחר שאימץ בחייו - גיטָאר גבּריאל. הוא נולד ב1925 בג'ורג'יה אך עקר בראשית ימיו לצפון קרוליינה. בשל הדרכים והאזורים בהם חנה לפרקים, עירב ניגוּנו אסכּולות שונות מתוך הבּלוז. היה בו פּידמוֹנט בּלוז, שאיפיין את החוף המזרחי במהלכי הגיטרה הפרטניים; שיקגו בּלוז עירוני ומתקדם; טקסס בּלוז שהיה שילוב של השניים שלעיל; וכן מוזיקת גוספּל קרקעית ונאמנת בָּית. שנים רבות חי וניגן רחוק מאוזן כל שומע. רק ב1970 יצא לאור תקליטו הראשון שהיה ייחודי בכל מובן ונקרא "הדרוֹם שלי, הבּלוז שלי". 
למרות הצלחתו היחסית של תקליט הבכורה בשוק המוזיקלי, הרי שגיטאר גבּריאל לא ראה מכל עמלו ולוּ אגורה שחוקה. כמו מאוכזבים רבים אחרים,  חזר לדרום קרוליינה ונפרד מכל חומסי כישרונו בתעשיית המוזיקה המאריקנית. 
הוא המשיך לנגן בחינם לכל דורש, לחברים, לנאמנות ובמסיבות ביתיות באזור. יחלפו כ20 שנים עד שיעלה שמו באחת השיחות שערך חוקר הפולקלור טים דאפי עם הגיטריסט ג'ימס 'גיטאר סלים' סטיבנס. היה זה האחרון אשר אמר לחוקר הפולק המדופלם "אם ברצונך לשמוע בּלוז באמת, תחפש את גיטאר גבּריאל". זה היה בראשית שנות ה90. אחרי אשר כבר כמעט יבשו כל בארות הגילוי והחידוש בעולם. יצא דטפי לחפשו ומצא. 
את חינוכו המוזיקלי קיבל גיטאר גבּריאל בבתי הספר העתיקים ומלאי המיסתורין של מופעי ה-Medicine Shows שהיו מעיין קרקסים נודדים שהציעו שיקויי פֶּלא לכל חולי וצרה. המצאה אמריקנית שהפילה תמימים ונבוכות רבים ברשתהּ במהלך ההיסטוריה. ברם מתוך ההונאה יצאו לא מעט מוזיקאי אמת שזה היה לקרקע גידולם. באחד המופעים האלו, רכש גיטאר גבּריאל את כובע צמר הכבשים הלבן הנודע שלראשו זה שליווהו עד יום אחרון. היה זה לסימן היכר ולאות כי לפנינו יוֹדע סוד גדול המבקש להישָּמע. 
הלילה לפני 27 שנים הלך גיטאר גבּריאל לעולמו. נייחד השידור לזכרו.     
> ב22:00 בגלי-צה"ל.

1. Nyles Jones - Ain't Gonna Let No Woman [My South, My Blues]
2. Sonny Jones - Love Me With a Feeling [1939 excerpt]
3. Nyles Jones - The Welfare Blues [My South, My Blues]
4. Nyles Jones - Southland [My South. My Blues]
5. Guitar Gabriel - Baby Please Don't Go [Music Maker Story]
6. Guitar Gabriel - Okalaka Blues [Music Maker Story]
7. Guitar Gabriel - Dr. Buzzard [Volume I]
8. Guitar Gabriel - Let It Roll [Volume I]
9. Guitar Gabriel - Betty and De Prit [Deep In The South]
10. Guitar Gabriel - I Got The Right To Cry Sometimes [Music Maker Story] 

1. Tom Dickson - Labour Blues 
2. Joe Stone - It's Hard Time
3. Lonnie Johnson - Hard Times Ain't Gone No Where 
4. Jimmy McCracklin - The Panic's On 
5. Lane Hardin - Hard Time Blues 
6. Barbecue Bob - We Sure Got Hard Times 
7. Ollie Shepard - Hard Times Is On Me
8. Floyd Jones - Ain't Times Hard 
9. Willie Long Time Smith - Homeless Blues 
10. Pearly Grandma Davis - It's These Hard Times
11. Lisa Kindred - Times So Hard 
12. Jack Owens - Hard Times
13. John Lee Hooker - Hard Times

בצוק העיתים ובסגור עלינו השבוע, נדבוק בקבוּע ונציין הלילה 58 שנים לצאתו לאור של תקליטו החמישי של בּובּ נ"י - "משיבים הכּל הבּיתה". יצירת מופת אשר עבוּרה נידָרש ונתכּנס בכל שנה ושנה. רק על העטיפה שצילם דניאל קריימר ניתן לדבר שעות וגם על הדרך, לזכור את סאלי גרוסמן המצולמת כאן - אשתו של אלברט גרוסמן - מנהלו של בוב, שהלכה לפני שנתיים לעולמה.  
אלא שהלילה - לכבוד 'כּינוּס ה58' - נשוב אל הניגונים ונשמיע את שירי התקליט על פי העיבּוּדים ההיסטוריים וההקלטות שלא ראו אוֹר בתקליט הרשמי. בסיכום אינגליזי - רימייקס, אאוטייקס וריטייקס. התפקדו נא.

כשהגיע פָּיינטוֹפּ פֶּרקינס לגיל 75 יצא סוף כל סוף תקליטו הראשון. עד אז התאמן ומי שרצה לחזות בנפלאות נגינת הפסנתר אשר לו, יכול היה לעשות זאת בהופעותיהם של אחרים, ובעיקר עם להקתו של מאדי ווטרז. 
פּיינטופּ פּרקינס נולד ב1913 בעיירה הקטנה אשר בדלתא, בֶּלְזוֹני מיסיסיפּי. כמעט מאה שנים חי ואת רובן ככולן העביר בניגנה על הפּסנתר. בהתקרבו לגבורות אזר עוז והחל גם לשיר. בנאמנותו ובדרכו הארוכה הפך פּרקינס לאחד מנגני הפסנתר הנודעים בבלוז ואף הונצח בתרבּות הפּופּולרית בסרטם של 'האחים בּלוז'. הוא נולד בשם ג'ו ווילי פּרקינס והכינוי "פּיינטופּ" דבק בו מכּיוון שבשנות ה50 הקליט קטע נודע ועתיק יומין שכתב "ממציא הבּוּגי ווּגי", מוזיקאי מיסתורי בשם פָּיינטוֹפּ סמית', ב1928. מרכּולתו של פּרקינס רבּה ונרחבת, הן כמוזיקאי מלווה והן כמשורר ומוביל. פּרקינס יצר והקליט כמעט עד יום אחרון ותרומתו לא תסולא בפּז. ביום זה, לפני 12 שנים, סגר את מעגל חייו בן 97 השנים וחצה הירדן.

1. Driving Wheel [John Brim & Pinetop Perkins]
2. Pinetop's Boogie Woogie [Sun Records]
3. So Many Days [Pinetop Is Just Top]
4. Pinetop Is Just Top [Boogie Woogie King] 
5. After Hours [After Hours] 
6. Pinetop's Mambo [Live at Antone's Vol.1]
7. Anna Lee [Back On Top] 
8. Sunnyland Slim [Pinetop Perkins - Hubert Sumlin]

למרות הכל, לא נעלים עין מיום זה, 20 בחודש מרץ. על פי הרשוּמות, היום לפני 56 שנים, בשנת 1967 יצא לאור התקליט "נינה סימון שרה את הבּלוּּז". 
אמנם סימון לא היתה כה מזוהה עם הבלוז הקדמון, חד מיתר ונאמן המפוחית אשר לדלתא, אך תחת ידיה, יצאו כמה וכמה ביצועים מחדדי כל בשר לניגוני בלוז עתיקים וחדשים. אפילו טהרנים גדולים אינם יכולים להיוותר אדישים למלאכת הפרשנות של סימון ולהמשיך לצקצק בלשונם על מהלכים פרוגרסיביים מדי בשירה העממית. אשר על כן, נייחד השידור הלילה לתקליט היסטורי זה ולהקלטות נוספות החושפות, מעט מזעיר, את עולם הבּלוז המיוחד של נינה סימוֹן. כל שיר - קריאה לחירות ולשוויון.

"הזמרת האהובה עליי היתה קארן דלטוֹן... לקארן היה קול כמו של בּילי הולידיי והיא ניגנה בגיטרה כמו ג'ימי רִיד והיא הלכה עם זה עד הסוף". במילים אלו סיכם בּובּ דילן את רושמו מדמותה של קארן דלטוֹן. אשת מיסתורין, מוזיקאית יוצאת דופן, בעלת ייסורים ותהומות חיים אך כזו שנותרה נאמנה לדרכה בכל מחיר. המחיר, הסתבר לימים, היה רב מנשוא.
דלטון נולדה ב1937 באוקלהומה ובראשית שנות ה20 לחייה קבעה מקום מושבהּ בשכונת גריניץ' ווילג' שבניו יורק. מרכז העניינים התרבּותי והמוזיקלי של סוף שנות 50 וראשית הסיקסטיז בארה"ב. שם נולדה תנועת תחיית הפוֹלק והבּלוז באמריקה. כל מי שרצה להיות מישהו או משהו הגיע לשם. דלטון לא רצתה מכל אלה, אך בעל כורחה היתה לחלק בלתי נפרד וחשוב מאוד בהתרחשות התרבותית הגדולה של העשור ההוא. 
חצי אירית וחצי צ'ירוקי. עובדה שתרמה למיסתורין סביב דמותהּ ולעומק שורשיה האומנותיים. גם חוסר רצונה המופגן להקליט, להוציא לאור תקליטים, להופיע מול קהל או להיות נתונה למרוּת חוקי תעשיית המוזיקה האמריקנית - כל אלה הניפו תרומתם לסיפורים על אודותיה. על יוֹשרהּ ועל גורלהּ. היא לא סבלה מנהלים ומפיקים מוזיקליים שניסו להכתיב לה אופני נגינה וביטוי. היא, אגב גם לא אהבה את ההשוואה לבּילי הולידיי. דלטון חשבה על עצמה יותר כתלמידה של 'קיסרית הבּלוז' בּסי סמית'.    
ביום זה לפני 30 שנים הסתלקה לעולמהּ. נייחד לה השידור הלילה. 

1. Cotton Eyed Joe - Everytime I Think of Freedom 
2. Cotton Eyed Joe - Pastures of Plenty 
3. Green Rocky Road - Green Rocky Road 
4. 1966 - Other Side To This Life
5. It's So Hard To Tell Who's Going To Love You The Best - I Love You More Than Words Can Say 
6. It's So Hard To Tell Who's Going To Love You The Best - It Hurts Me Too 
7. In My Own Time - Something On Your Mind 
8. In My Own Time - Katie Cruel 
9. In My Own Time - How Sweet It Is 
10. In My Own Time - In My Own Dream (Alternate Take)

בכל זאת, ומתחת לכל המתרחש. הלילה ימלאו 111 שנים להולדתו של אבּיר הבּלוז הטקסני, האבן השואבת ומניח היסודות הדגול סמואל ג'ון הופּקינס, הנודע בשם העט - לָייטנין הוֹפּקינס. לכבוד האירוע נשמיע הלילה את מלוא הופעתו ההיסטורית של הופּקינס בפסטיבל הפוֹלק בניופּורט בשנת 1965. הופּקינס ניגן על הבמה יום לפני הופעתו המהפכנית של בּובּ דילן. קטטת 'מחלוקת החשמל' הנודעת. ובהקשר זה יש לציין כי הופקינס כבר הניח בהופעתו את היסודות למעשהו הקונטרוברסלי של דילן ביום המחרת. אף הוא בחר לנגן על הגיטרה החשמלית בנוכחות מגבֶּר אלקטרי, ואף צירף במחצית השנייה של ההופעה את המתופף סם לֵיי, מהפּוֹל בּאטרפילד בּלוּז בּנד. איש לא העז למחות כאשר הופקינס שורר את בּשורת הבּלוז הקדמוני אשר לו באופן זה. היה זה החסיד האדוק מייק בּלומפילד (הנראה גם בתמונה שלהלן ברקע, זמן קצר לפני ההופעה. הופקינס יושב עם הגיטרה) שפתח בדבריו והכריז על הבּמה בקולו רועד: "כתבתי מאמרים על האיש הזה.. הוא הקשוח מבין כולם... לדעתי הוא מלך הבּלוז".

תשעה ירחים חיכינו להגעתו של התקליט המובטח. הוצאה מחודשת של ההקלטות האבודות של להקת הבּלוּז של פּוֹל בּאטרפילד עבור חברת התקליטים אֶלקטרה. ימי דצמבר 1964. אלא שבתוך ההוצאה החדשה הזו מצויים 14 ניגונים שלא נשמעו עד עתה. חלקם לא נודעו כלל ועיקר ואחרים עיבודים שונים לשירים שראו אור בעבר. להלן, מהדורת הדֶלוּקס.
מה נאמר ומה נגיד, חדוות הגילוי החדש של ניגונים משנים קדמוניות, אין לה רע ואחות אף בימים קודרים. באולפני אֶלקטרה ישבו אז המתופף סם לֵיי, גֶ'רום ארנולד על הבּס, מייק בּלוּמפילד בגיטרה, אלווין בּישופּ נרו יאיר תמך גיטריסטית אף הוא, ובראש מתווה הדרך, בשירה ומפוחית - פּול בּאטרפילד.

1. Mellow Down Easy (Unedited 2021 Remix) 
2. Keep On Loving' Me Baby (Unreleased Demo) 
3. Ain't No Need To Go No Further (Alternate Version) 
4. Mystery Train (Alternate Version) 
5. Memory Pain (Unreleased Demo)
6. Blues For Ruth (Unreleased Instrumental Jam) 
7. Born In Chicago (Alternate Version) 
8. Blues With A Feeling (Alternate Version) 
9. Danger Zone (Unreleased Demo) 
10. One More Mile (Alternate Version) 
11. Love Song (Unreleased Instrumental)