When Running an Educational Institution, Don't Rely on your Self, Listen To Other Members in the Institution Before Making Decisions.

ג'שצ

ב"ה, ו' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

... והנקודה העיקרתי, שכנראה בכל הנ"ל מעמיד על דעת עצמו, ובמילא כדרך כל בני אדםורובא דרובא על דעת עצמו- היינו רצון עצמו, והרי רואים במוחש שלא תמיד הרצון והדעת - כפשוטו - אחד הם.

והנה א[ף] כי הבא להלן דברים פשוטים הם, בכ"ז כין שהדבר הוא בענין הנקרא ע"י רז"ל מלאכת ד' זהו חינוך בני ישראל - עלי לכפול את הנ"ל, וכולי האי ואולי יועיל.

פשט ורואים במוחש, אשר לכל אדם יש לו הענין דאהבת עצמו, ובמילא פשוט ורואים במוחש שאהב טבעית זו מביאה לרצונות מתאימים לזה, ורצונו ת אלו מטעים את השכל אפילו של אדם זה, היינו שאפילו שכלו המשוחד לא הי' מצב עצמו בא למסקנא זו אף שמשוחד הוא, והרצון ביכולתו להטות את האדם והשכל אפילו הרבה יותר מאשר השוחד הנ"ל פועל. והעצה היעוצה היא רק אחת, שלא להעמיד על רצון עצמו ואפילו לא על דעת עצמו ואפילו - על שכל עצמו. ואף שנדמה לו שהענינים מוכרחים ופשוטים ואינם אלא קדושה טהורה מבלי כל פני', הנה ידוע פסק רז"ל דאין אדם משיך עצמו צדיק, והבחינה היא - לשמוע מה חוות דעת אחרים עד"ז.

והנה כל הנ"ל אמת הוא אפילו אם הי' המדובר במוסדות חינוך סתם, אבל כאשר נוסף על זה הדברים אמורים במוסד הנקרא על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נשיא ישראל, ושמא מילתא היא, הרי פליאה ותמי' גדולה ביותר, ווער האט דאס ברייטע פלייצעס און שטעלען אויף זיך און זאגען, איך זאג - אם חברי הנהלת המוסדת זה כולם אומרים אחרת...

ותחת לעשות את כל זה, הנה עשה הענין על דעת עצמו, ובטח מבלי לגלות מתחלה למי שהוא אחר, כי בעצמו הבין שלא יסכימו על זה, ויודע שהאחריות והטענות יהי' על מסודות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועל הנהלת המוסד יהי' לתרץ פעולתו הוא ולשאת בההיזק, ח"ו, שיבוא על ידי זה...

Besides חינוך be Involved with Spreading Judaism. Get Other Activists Involved also to Help in Spreading Judaism.

ג'שפט

ב"ה, ה' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

... נהניתי ממה שכובת שרואה סימן ברכה בעבודתו בחינוך, ובודאי לא יסתפק בעבודה במצוע זה אף כי רבה היא, אלא יעשה ככל יכולו בהפצת היהדות בשאר הענינים, וכגון דא הרי אחד מתפקידים הראשונים הוא להעמיד עסקנים בזה מבין אנשים המצאים על אתר, ואף כי מובן [ש]עד שיתרגלו וכן מצב הנאמנו והאחריות נזקקים הם להשגחה מיוחדה ולהוראות לעתים תכופות, אבל לאט לאט מתרגלים ומשתפרים בעבודה ובמילא יש לקוות שבעתיד הקרוב יעשו לעזר, והוא בדוגמת מורה מדריך מחנך בר פועל שענינו הוא שהתלמיד יוכל ללמוד בפני עצמו ולא עוד אלא שיהי' טופח ע"מ להטפיח...

בברכת הצלחה ולבשו"ט בכל הנ"ל.

Explanation of רש"י on the Sages Statement משנכנס אדר מרבים בשמחה, Connecting with Pesach.

ג'שפח

ב"ה, ה' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ צמ"ס מוה"ר יוסף

שלום וברכה!

זה מזמן קבלתי מכתבו, ולפלא שמאז ועד עתה אין ממנו כל ידיעות בהנוגע להסתדרותו הטובה, טובה הן בגשמיות והן ברוחניות. והרי נמצאים אנו בהימים דסומכין גאולה לגאולה, וידוע הרש"י הנפלא (והן ידעתי אשר חיותו בלשונות רש"י) תענית כ"ט סוף ע"א ד"ה משנכנס אדר, ימי נסים היו לישראל פורים ופסח. שמהא מוכח דבחדא מחתא הם, ואדרבה נקראים ע"ש אדר, שבו נולד וזרח קרנו של הגואל ראשון ואחרון דגאולה מצרים וכימי צאתך גו' אראנו נפלאות - בגאולה העתידה, שכין שע"י שקימו מה שקבלו כבר, בימי הפורים דאדר, שבמילא בטלה המודעה רבה לאורייתא - מתאחדת פנימית נפש איש הישראלי, אשר מיד באמנה היתה אתו, וכידוע ממהר"ל מיוסד עמ"ש הרמב"ם בהל' גרושין ספ"ב, עם חיצונית הנפש - שזהו הכלי לגילוי היחוד דסתים דאורייתא עם הגליא, וליחוד וגילוי סתים דקוב"ה וגליא דקוב"ה - שזהו ענין גאולה השלימה והאמיתית, אשר כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם (שער האמונה פט"ז ואילך).

בברכה לחג הפסח כשר ושמח,

מ. שניאורסאהן

Whether בין השמשות is Dependent on Seeing Stars According to the Alter Rebbe

ג'שפז

ב"ה, ה' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו'

שלום וברכה!

במענה על מכתב מכ"ח אדר..במה שהעיר בשו"ת הצ"צ חיו"ד סיר"ד, שפוסק בספק' נולד קודם שקה"ח או לאחר שקה"ח שכיון שלא נראו שום כוכבים ברקיע בעת שנולד עדיין יום הוא, ומקשה כ' - דלדעת רבינו הזקן בסידורו דביה, ש מתחיל משתשקע כל החמה ולאחר ג' רבעי מיל הוי לילה, א"כ אין נפק"מ בראיית כוכבים לדעה זו.

אבל איך שלא נפשר הברייתא דכוכב א' יום ב' בה"ש כו' - אם הוא רק לרי"ו" אם גם לריה"ו (וכבר שקו"ט בזה בכמה ספרים, ואכ"מ) הנה באם אין נראים שום כוכבים ברקיע היינו גם לא אחד ואפילו מהגדולים - עדיין יום הוא (ולא שקה"ח עדיין). ולכן סתמו הפסוקים בזה וכדאיתה ה[ס'] שמביא בשו"ת הנ"ל, ואי"ז שייך לפלוגתת ריה"ו ורי"ו, כי ע"י אי ראיית שום כוכבים - מבררים הס' אם שקה"ח אם לאו (כשהר מסתיר במערב, או ענן).

בברכה,

מ. שניאורסאהן

Attempts to Raise Doubts in the Truth of Torah and Hashem are just Excuses to Indulge in Pleasures

ג'שפו

והנה כל הנ"ל הוא פשוט ומובן ביותר, ומה שיש מערערים על זה (און מען דינגט זיך), הוא רק מפני שזהו המוצא היחידי שלהם לתרץ לעצמם איך עוברים על מצות תורתנו תורת חיים, והרי מתביישים לומר שגדול כח התאוה שאינם יכולים לעמוד נגדה, ובמילא רוצה להסביר ולהסיר הקולר מצוארו ולהטיל ספק בעצם הדבר, ובכלל - הנה צריך לדעת ברור בזה, שאחת משתי אלה, או שמאמינים בורה מן השמים ואז מוכרח הפסק שהובא ברמב"ם שכל האומר תורה כולה מןה שמים חוץ מאות אחת ה"ז היפך יסוד האמונה, ובאם אין רוצה לקבל הוראות התורה הרי באופן אוטומטי מטיל ספק הוא גם באנכי ה"א שבתורה בכתב. ואותם שמאמינים שהשי"ת הוא הבורא עום - ביום הכפורים ובשעת אמירת יזכור בבית הכנסת, משא"כ בכל השנה ובימות החול, ה"ז היפך השכל הבריא, ומי שמאמין בזה לתומו, מקומו בבית החולים לחולי הרוח, ר"ל, אלא שכנ"ל כמה אנשים שאין רצונם להלחם נגד היצר שלהם ומנסים לתרץ עי"ז העבירות שעושים.

והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב, שעל ידו תומשך האמונה האמיתית בבני קהלתו, ובפרט בהימים ערב מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא המחזקים את האמונה הפשוטה והטהורה אצל כל אחד ואחת מישראל, וע"פ מרז"ל אשר התינוק (בשכל) משאכל מאכל דגן (וכמבואר בדא"ח שזהו - מצה) קורא לאביו - אבינו שבשמים.

בברכה לחג פסח כשר ושמח.

Why תקנות חז"ל Can't be Changed, The Holiness of the Torah's Letters

ג'שפו

ג) מהו הטעם שאין אנו יכולים לשנות תקנות חז"ל.

מענה:

ובהקדמה דוגמא מחכמת החשבון - בימינו אלא מיוסדה היא על יסודות שהיו ידועים ונרשמו בספר עוד בימי היונים הראשונים אוקליד וכו', ואף שספרי חכמה זו שלהם קטנים הם בהרבה מהספרים בימינו, זהו מפני שעל יסוד הכללים וע"פ הדרכים שנעתקו מחכמים הנ"ל, הולכים מענין לענין והמצאה להמצאה, אלא שכיו שזהו ע"פ הדרכים שהתוו הם וע"פ הכללים שכלו הם, הרי כבר נכלל זה בדבריהם. ולהבדיל בין קדש לחול, הוא עד"ז בתורתנו הק', שניתנו כללים והוראות איך להשתמש בכללים אלו ואיך להביא מהם מסקנות חדשות, וכל זה ניתן במעמד הר סיני וכו' לכמה מיליונים אנשים בבת אחת, ובמשך הזמן החכמים שבכל דור ודור הרי על יסוד כללים אלו, או בלשון המורגל, מדות שהורה נדרשת בהם, הלכו בדרכים שהתורה אמרה שזהו הדרך האמיתי ובאו לכמה מסקנות, או בלשון המורגל - לכמה דינים והוראות. ואף שדינים אלו אמרם תנא פלוני אמורא וגאון, הרי נכלל כל זה באותם היסודות הכלליים והדרכים שקבל משה רבנו מנותן הורה בעצמו. ומזה מובן ופשוט, שאם רוצים לפתור איזה שאלה שנתחדשה בזמן זה, וכמו שאלה הקשורה בעלעקטרי וכיו"ב, ורוצים לפותרה ברוח התורה, וכמו שפתרו הרבנים שבדורות שלפנינו, צריך ללכת בדרכי התורה וכללי', ואחד הכללים בזה שאיןב ית-דין יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אלא אם כן גדול ממנו כו', היינו שגם זה הוא כלל מנותן הורה, כמוש ישנו ג"כ כלל שחרי רבים להטות באותו הבי"ד גופא, אם היו בי"ד של אנשים ההולכים בדרכי התורה בלימודים זה.

ד) מה ששואלים אם יש קדושה באותיות, ואם זה כתוב בשו"ע:

הנה זהו כתוב בספר עוד קודם להשו"ע, והוא בגמרא שבת ק"ד ע"א, ובכמה מקומות בזהר הק ובתיקוני זהר, וה"ה לנקודות (ת"ז תי' ה', כא, עי' ז"ח בתיקונים).

Proof that Torah Comes from Hashem on Mt. Sinai and Wasn't made up by a Group of People

ג'שפו

מענה:

לפלא שכנראה לא קרא הנדפס עד"ז בחוברת שבועות של המל"ח, ב"טאקס און טיילס" וכו', שהחילוק בהנ"ל הוא חילוק עיקרי, שכמו שאפשר שאיש אחד הטעה בני דורו, או שאפילו איזה אנשים יחד התדברו והטעו בני דורם, או שאפילו חג אחד של אנשים הטעו בני דורם מפני שהי' להם איזה טעם משותף לכולם שרצו להטעות בני דורם. וזהו נוגע לכל הדתות - של הנוצרים, הישמעלים, אנשי הודו וכו' שהתחלתה דבת היא שאיש אחד אמר לאחדים מתלמידיו אשר נגלו אליו האלקים ומסר לו מצות והוראות חוקים וגזירות. כן הוא בכל הדתות שבעולם מבלי יוצא מן הכלל, לבד דתנו ותורתנו הוא - שיודעים אנו אודותם מהכדורות שלפנינו, שאלו מבני ישראל בדורנו זה, שמעו זה מאלו שבדור שלפנינו, וכן דור אחר דור עד הדור שעמדו אצל הר סיני, אשר שש מאות אלף אנשים מבני עשרים עד ששים ונוסף עליהם איזה מיליונים של צעירים מגיל זה וזקנים מגיל זה נשים וערב רב שמעו - כולם בבת אחת: אנכי ה' אלקיך וגו' לא ע"י ממוצע אלא מפי הגבורה, ובשש מאות אלף רגלי וכל הנ"ל היו אנשים מסוגים שונים, עמי הארץ וחכמים מלומדים, עשירים ועניים כו' וכו', וכולם שמעו בנוסח אחד דברים אחדים, ומסרו זה בנוסח אחד לבניהם ובניהם לבני בניהם עד לדורנו זה. ובודאי ידוע שכל הרעפארמער והקאנסערוואטיבים - התחילו רק איזה עשיריות שנים, ועד אז הנה, אש שהיו יחידים אפיקורסים, אבל מיליונים ומיליונים אמרו אותם הדברים באותו הנוסח כו', ובמשך כל חיי עם ישראל לא הי' אף רגע אחד שלא תמסר מסורה זו ע"י מאות אלפים אנשים ונשים בבת אחת, ואין אף ענין אחד בכל העולם כולו שיש עלו עדות נאמנה כ"כ כמו הענין דמתן תורה.

Giving Out שמורה מצה, Proof of Hashem's Existence From a Book, From the Makeup of a Piece of Wood

ג'שפו

ב"ה, ד' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

... ה) בהנוגע לחלוקת מצב שמור, ומוסג"פ העתק המכתב - הנה פשוט שגם בשנה זו חל הדבר, כי הרי התורה נצחית היא, ולדאבוננו ולצערנו עדיין ישנם כו"כ אנשים הזקוקים להתעוררות ולתעמולה שאודותה מדובר בהשיחה, ומובן שכל המרבה בסוגי מקבלי השמורה וכל המהדר בשמורה זו כפי האפשרי - ה"ז משובח. וכבר ידועה הבטחת האריז"ל שהנזהר במשהו חמץ במשך ימי הפסח וכו', ומצות הסדר ובפרט מצה האמצעית - הרי האי העיקר בזה, כי ה"ז דאורייתא גם בזמן הזה, ונקראת מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא שמחזקת האמונה בתוככי כאו"א מבני ישראל.

ו) במ"ש אודות השאלות השונות שיש לו בהנוגע לעיקרי דתינו ובאיזה אופן יש להוכיח אותם ע"פ שכל אנושי. הנה ישנם כמה ספרים ומאמאים נדפסים בזה, ולפלא שאינו מזכיר אפילו אחד מהם, ומובן שקשה להאריך במכתב ולכפול אותם הדברים הנדפסים זה רבות בשנים, ובכ"ז כדי שלא תשאר שאלתו מבלי מענה כלל אציין נקודות עכ"פ.

א) היודעים מציאות ה' באופן חיובי או שלילי:

מענה:

מובן ופשוט שיודעים זה גם אופן חיובי, וההוכחה בזה היא - א) כמו כשרואים ספר נדפס בעל אות דפים, הנה פשוט בעיני הרואה שיש בית דפוס שמה סידרו כל האותיות באופן שמבארים ענינים שלשכל וכו', אבל לא שנשפך דיו ובמקרה בעלמא הרי טפות הדיו נסתדרו על מאות דפים בצורה של אותיות מבארות כמה דברים. והוא הדין - אלא שכ"פ ככה, כשרואים חתיכת עץ ואבן וכיוב ויודעים אח"כ מסידור האטאמים שבה שהם לא במספר של מאות ואלפים אלא של ביליוני ביליונים, וכולים מסודרים באופן מפליא ומתאים לחוקים קבועים ומדויקים עד הקצה האחרון, וכמבואר בארוכה עד"ז בחובת הלבבות, בכוזרי וכ'ו. וראה ג"כ ספר החקירה לאדמו"ר הצמח צדק. ב) כמו שהאדם יודע מציאות הנפשות, בראותו חיות שבבע"ח וכיו"ב.

The Difference Between מוסר and דברי התעוררות - Words of Inspiration

ג'שפה

ב"ה, ד' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ד אדר והקודם לו.

א) בהנוגע לסדרי הישיבה, הנה בטח ידוע לו דרך חב"ד שאין הוא דרך המוסר, ומה שאורמים לפעמים דברי התוערארות וגם בביטוים שאינם מוסיפים תענוג, הוא לא לרגלי אהבת הטפת מוסר אלא בתקוה שזהו ענין של פועל, שע"י אמירת דברים אלו ישתנה המצב אם דורש הוא שינוי...

- בהנוגע להנהיג ענין קנס וכיו"ב ביחס לת' המתרשלים וכו' - תלוי בהרושם, והתועלת שיש לקוות מזה. וצריך להחליט בהתאם לההשערה בזה...

בברכה לחג פסח כשר ושמח.

Pushing Off Upshernish to לג בעומר; Sending Sefarim to Rabonim

ג'שפד

ב"ה, ב' ניסן, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מער"ח ניסן עם המוסגר בו.

מ"ש בנוגע להתספורת של בנו שי' אם לדחותה, הרי לפלא הדבר למה לעשות ככה, כיון שמנהג ישרא לעשות התספורת ביום מלאת שלש שנים ה"ז השעה טובה ומוצלחת, ומי יודע עד מה אם ביום אחר שרוצים לעשותו וועט מען צוטרעפין לעת רצון כזו, ואף שלכאורה קצת סתירה לזה ממ"ש בבאר היטב לאו"ח סי' תקל"[א] ס"ק ז' דמותר להשהות כו' הרי שם טעם דע"פ תורה.

מ"ש אודות שילוח הנדפסים לרבנים כו', הנה לשלוח לכולם לכאורה לא תהי' בזה תועלת כ"כ כין שמתקבלים כמה מיני דפוס שגם אין קוראים אותםה, ואם יש אפשריות לברר מי מהנמצאים ברשימתו מעונינים בענינים הנ"ל היו"ל ע"י קה"ת וכיו"ב, והעיקר אם משפיעים ג"כ בהנוגע לפועל, אזי יש מקום להתענין ולעבד תכנית - פראגראם - למי לשלוח ומאיזה סוג.

המוסגר בהנוגע למעות חטים נמסר למטרתם ויודיעוהו ישר.

מכתבי הקודם עם המוסגר בו בטח קבל.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ובעניניו הפרטים.