הפעם משה רדמן מארח את שלמה שרף:
אלו הנושאים העיקריים של הפרק:
התמודדות אישית:
שלמה שרף מדבר על ההתמודדות עם אובדן נכדתו מאי באסון נובה. הוא מתאר את הכאב והגעגועים שלא מרפים, ואת הקושי הנפשי המתמשך מאז האירוע. שלמה מספר על הקשר המיוחד שהיה לו עם נכדתו והזיכרונות המשותפים שלהם.
ביקורת על הממשלה:
שלמה מביע ביקורת חריפה על הממשלה הנוכחית, במיוחד על התנהלותה לאחר אסון נובה. הוא קובע שהממשלה צריכה להתפטר ושאין לתת לה להמשיך לשלוט. הוא טוען שהממשלה הנוכחית איבדה את אמון הציבור ושהמצב במדינה רק מחמיר מיום ליום, מה שמעמיד את המדינה בסכנת קיום ממשית.
מנהיגות:
שלמה מדבר על מאפייני המנהיגות בספורט, ומדגיש את החשיבות של דוגמה אישית והיכולת להניע ולהשרות ביטחון בקבוצה. הוא מתאר איך בנה מנהיגים בקבוצותיו, כולל את אלי אוחנה ורוני רוזנטל, ומסביר שמנהיגות היא תכונה מולדת שאינה ניתנת ללימוד בבית ספר.
בעיות במדינה:
שלמה מדבר על השחיתות, חלוקת הג'ובים, הפערים החברתיים והפילוג העדתי במדינה. הוא מביע תסכול מכך שהמנהיגים הנוכחיים אינם פועלים לטובת העם ושאינם מתמודדים עם הבעיות האמיתיות של המדינה. הוא מציין את ההתנהלות הקלוקלת של הממשלה בתחומים שונים, כולל חינוך, ביטחון וכלכלה.
-הצורך בשינוי:
הדיון עוסק בצורך במנהיגות חדשה ובשינויים מהותיים במדינה. שלמה מדבר על הצורך להחזיר את האחדות והאמון הציבורי, לשפר את המצב הכלכלי והביטחוני ולפעול למען טובת העם ולא האינטרסים האישיים של המנהיגים. הוא מדגיש שהשינוי חייב לבוא מהציבור.
- מנהיגות לעתיד :
הדיון עוסק במנהיגים שיכולים להוביל את המדינה בעתיד, כולל יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ואחרים. שלמה מדבר על התכונות הנדרשות ממנהיגים אלו ועל התקווה שהם יביאו לשינוי המיוחל. הוא מבקר את בני גנץ וגבי אשכנזי על כך שלא פעלו בנחרצות כשהיה צורך בכך.
תקווה לעתיד :
בסיום, שלמה מביע תקווה לשינוי ושיפור המצב במדינה בעקבות המשבר הנוכחי. הוא מדבר על הצורך במנהיגות אמיצה ומסורה שתוכל להוביל את המדינה לעתיד טוב יותר, ועל התקווה שהציבור יתעורר ויפעל למען השינוי הזה..