והפעם משה רדמן מארח את חברת הכנסת נעמה לזימי לשיחה על אופוזיציה, על אפליה בישראל, על עבודה פרלמנטרית ועל היום שאחרי.

עיקרי הדברים בפרק:

1. ערבים בישראל

- נעמה לזימי מדברת על האפליה הממסדית כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל, המדגימה זאת באמצעות דוגמאות מהקצאת משאבים ועד לחינוך ותשתיות.

- היא מדגישה שהאפליה אינה משתלמת כלכלית ולאומית, ושנחוצה הכרה במצב הקיים כדי להתחיל בתהליך תיקון.

2. גזענות ואפליה בחברה הישראלית

- לזימי מתארת כיצד הגזענות והאפליה פוגעות גם בחברה היהודית, ולא רק בערבים, ומציעה נקיטת צעדים מוסדיים וחינוכיים למיגור התופעה.

- היא מדברת על החשיבות של הקצאת משאבים באופן שוויוני לכל האזרחים, ללא קשר למוצא אתני.

3. השפעת האפליה על הכלכלה והחברה

- היא מדברת על הנזק הכלכלי שנגרם מהאפליה הממסדית, כולל דוגמאות על חלוקת התקציבים השונים ועל השלכותיה על הכלכלה הישראלית.

- לזימי מציינת את הפוטנציאל האדיר הטמון באוכלוסייה הערבית בישראל אם יינתן לה להשתלב בצורה שווה בכל תחומי החיים.

4. הפערים בין מרכז לפריפריה

- החברה מדברת על האפליה בין המרכז לפריפריה בישראל, מדגישה את הצורך בהשקעה בפריפריה ובתשתיות ציבוריות שוויוניות.

- לזימי מציינת את הצורך בהכרה היסטורית ובשינוי מדיניותי כדי לצמצם את הפערים הללו.

5. שוויון מגדרי

- היא מדברת על הצורך בהגדלת הנציגות הנשית בפוליטיקה הישראלית ובשאר תחומי החיים הציבוריים.

- לזימי מדגישה את החשיבות של חקיקה ומדיניות מקדמת שוויון מגדרי כדי להבטיח לנשים מקום שווה בקבלת ההחלטות הציבוריות.

6. השפעת הממשלה הנוכחית על האוכלוסיות המוחלשות

- החברה מבקרת את המדיניות הנוכחית של הממשלה בהקשר של הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות ובפריפריה, תוך הדגשת הצורך בשינויי מדיניות כדי להבטיח חלוקה הוגנת של משאבים.

- היא מדברת על הצורך בהחלפת ההנהגה הנוכחית והקמת ממשלה שתפעל למען כל האזרחים, ללא קשר למוצאם או למעמדם הכלכלי.

והפעם משה רדמן מארח את האלוף במיל׳ יצחק בריק לשיחה על מלחמה אזורית, אומץ מנהיגותי, מוכנות צה״ל וניתוח המצב.

להפסיק את הלחימה כדי להתארגן מחדש. הוא מתאר את המצב שבו חמאס משקם את כוחותיו במהירות ואיך הלחימה המתמשכת גורמת לאובדן חיילים ללא השגת מטרות ברורות.הצורך בברית הגנה:יצחק בריק מדבר על הצורך ביצירת ברית הגנה עם ארצות הברית, ואף מציע לצרף את סעודיה. הוא מאמין כי ברית כזו תחזק את מעמדה של ישראל באזור ותסייע להתמודד עם האיומים המשותפים.הנזק ביחסים עם ארצות הברית:יצחק בריק מדבר על הפגיעה ביחסים עם ארצות הברית ואיך זה מסכן את קיום המדינה. הוא מדגיש את החשיבות של שמירה על יחסים טובים עם ארצות הברית למען ביטחונה והישרדותה של ישראל.בעיות בגיוס חרדים וערבים:יצחק בריק מדבר על הצורך בגיוס חרדים וערבים לשירות לאומי, ועל בעיית ההשתמטות הגדולה בגוש דן. הוא מציין כי יש צורך למצוא דרכים לשלב את כל חלקי החברה הישראלית בתרומה לביטחון המדינה.הלקחים ממלחמת אוקראינה:יצחק בריק מדבר על החשיבות ללמוד מהאוקראינים לגבי שימוש בטכנולוגיה וברחפנים בלחימה. הוא מציע להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות וברשתות להגנה מפני טילים ורקטות, בדומה למה שנעשה באוקראינה.הכנות למלחמה אזורית:יצחק בריק מדבר על החשיבות להכין את הצבא ואת המדינה למלחמה אזורית כוללת. הוא מדגיש את הצורך בבניית יכולות צבאיות רחבות יותר ובהתארגנות כוללת להתמודדות עם איומים מצפון ומדרום.מצב הכלכלה:יצחק בריק מדבר על השפעת הלחימה על הכלכלה הישראלית והצורך במהלכים מהירים לשיקום המדינה. הוא מזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של המשך הלחימה ללא פתרונות ברורים ומציע לחשוב מחדש על הקצאת המשאבים.הצורך במנהיגות חדשה:יצחק בריק מדבר על הצורך בהחלפת ההנהגה המדינית והצבאית כדי להציל את המדינה. הוא קורא למנהיגים חדשים לקחת את המושכות ולבנות את המדינה מחדש על בסיס ערכים ומחויבות.השפעת המדיניות על הצבא:יצחק בריק מדבר על חוסר היעילות בניהול הצבא ובאמצעי ההגנה הקיימים ועל הצורך בשילוב של טכנולוגיה עם כוח אדם. הוא מבקר את ההחלטות שהתקבלו בעבר ומציע גישה מאוזנת יותר לשילוב טכנולוגיה עם כוח לחימה.חזון לעתיד המדינה:יצחק בריק מדבר על הצורך בסיפור חדש לישראל, שמחבר את כל חלקי החברה ומחזיר את הערכים והמחויבות לבניית המדינה. הוא מאמין כי רק כך ניתן להחזיר את האמון והתקווה לעתיד טוב יותר

והפעם משה רדמן מארח לשיחה מרתקת את ראש הממשלה, הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק על אסטרטגיה, קבלת החלטות, מנהיגות והמציאות המורכבת בה אנו נמצאים.

פרק מעמיק ומרתק. להלן הנושאים המרכזיים שנידונו בפרק:

-הברית האזורית:

ברק מציג את הצעתו של הנשיא ביידן להקים ברית אזורית במזרח התיכון, בה ישראל תשתף פעולה עם מדינות ערביות מתונות כדי להתמודד עם איומים משותפים כמו איראן.

- על המלחמה בעזה:

ברק מסביר את החשיבות של חיסול השליטה של חמאס בעזה תוך מספר חודשים ומציע פתרון בהשתתפות כוח בין-ערבי, במטרה להחליף את השליטה של חמאס ברשות הפלסטינית.

- הסכנה של מלחמה אזורית רחבה:

ברק מזהיר מפני הסיכון של עימות רחב עם חזבאללה ותומכי איראן באזור ומדגיש את הצורך להיערך למלחמה כוללת.

- הצורך בהחלפת הממשלה הנוכחית:

ברק קורא להקמת ממשלה חדשה ומאחדת, שתכלול את כל הגורמים הפוליטיים המרכזיים, כדי להתמודד עם המשבר הקיים ולהבטיח את ביטחון ישראל.

- חשיבות ההיפרדות מהפלסטינים:

ברק מדגיש את הצורך בהיפרדות מהפלסטינים כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ומסביר את חשיבות שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית לשם כך.

- הצורך בפעולה מהירה מצד האופוזיציה:

ברק קורא למנהיגי האופוזיציה ולציבור הרחב לפעול מיד כדי להפיל את הממשלה הנוכחית ולהקים ממשלה חדשה שתוכל להתמודד עם האתגרים הנוכחיים.

- הכישלונות של נתניהו:

ברק מנתח את הכישלונות של נתניהו בניהול המדינה, כולל הטיפול בחמאס, ניהול המשבר הביטחוני וההתקדמות האיראנית בתחום הגרעין.

- החשיבות של שיתוף פעולה עם ארצות הברית:

ברק מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית בכל הנוגע לביטחון ישראל ולמאבק באיומים אזוריים.

-המצב החברתי והכלכלי בישראל:

ברק מדגיש את ההשפעות השליליות של המצב הביטחוני על החברה והכלכלה בישראל וקורא לפעולה מהירה לשיקום המדינה.

-הצורך במנהיגות חדשה:

ברק מסיים בקריאה להחלפת נתניהו ולהקמת ממשלה חדשה, שתוכל להוביל את ישראל לעתיד בטוח ומוצלח יותר.

והפעם משה רדמן מארח את ״היהודים באים״ - מוני מושונוב, יעל שרוני, יוסי מרשק ואסף בייזר לשיחה מרתקת על המצב, על יהדות, על הומור ועל אומנות בעידן של משבר.

אלו הנושאים העיקריים של הפרק:

דיון על המצב האישי והתחושות הנוכחיות:

אסף מביע תחושות מודאגות וחרדות עקב המצב הפוליטי והחברתי במדינה, מרגיש מדוכא ומתמודד עם חוסר האמון ביכולת לשינוי.

ביקורת על ההתנהלות הפוליטית והחברתית בישראל:

הביקורת מתמקדת על חוסר האחריות של המנהיגים כלפי הציבור, ובעיקר כלפי משפחות החטופים והשכולות. המנהיגים מואשמים בניצול פוליטי של המצב הקשה ובהפקרת ערכים דמוקרטיים.

חשיבות האמנות וההומור בזמנים של משבר:

השיחה מתמקדת בתפקיד הקריטי של אמנות, סטירה והומור בהנגשת מצבים מורכבים לקהל הרחב. האמנים מתוארים ככוח משמעותי בהעלאת המודעות ובשינוי דעת הקהל באמצעות אמנות.

חופש הביטוי והלחצים על אמנים ואנשי תרבות:

דנים בקשיים והפחדים של אמנים להביע דעות ביקורתיות בשל חשש מתגובות שליליות ופגיעה בקריירה. האמנים מתארים את הלחצים שמופעלים עליהם ואת הצורך באומץ ובחופש הביטוי לשם שמירה על דמוקרטיה.

התמודדות עם הביקורת והתגובות הציבוריות:

האמנים משתפים בחוויותיהם מהתגובות הציבוריות שקיבלו, כולל התגובות האישיות הקשות והאיומים שנחשפו אליהם בעקבות העיסוק בנושאים פוליטיים רגישים. הכוח וההשפעה של האמנות ביכולת לשנות ולהשפיע:המחלוקת בין האמנים לגבי היכולת של האמנות לשנות את המציאות. בעוד חלק מהאמנים מאמינים בכוח השינוי של האמנות, אחרים מביעים ספקות ביכולתה להשפיע בפועל.

השפעת הרשתות החברתיות על החברה והפוליטיקה:

דיון על האופן שבו הרשתות החברתיות משפיעות על הנרטיבים הציבוריים, מעוררות תגובות קיצוניות ומנצלות את הפחד והכעס לטובת שליטה על דעת הקהל.

אופטימיות והתחדשות:

כל אחד מהמשתתפים מביע את תקוותו לעתיד טוב יותר, למרות האתגרים והקשיים הנוכחיים. הם מדגישים את חשיבות התקווה והמאבק לשינוי למען הדורות הבאים, ולמען שמירה על הערכים והחופש הדמוקרטי.

הפעם משה רדמן מארח את דניאלה לונדון דקל:

דניאלה מדברת על התפקיד הקריטי של הומור וסטירה בזמנים של משבר, מסבירה כיצד הם יכולים לעזור לאנשים להתמודד עם המצב בצורה פרספקטיבית יותר. היא מדגישה את חשיבות ההומור ככלי שמסייע להסתכל על המציאות מזווית שונה ומקל על העומס הרגשי.

הפעם משה רדמן מארח את שלמה שרף:

והפעם משה רדמן מראיין את דוד מידן, לשעבר בכיר במוסד ומי שעמד מאחורי עסקת שליט לשיחה על החטופים והחטופות, על סינוואר, על נתניהו ועל ההרתעה הישראלית ועתידה של ישראל במזרח התיכון.

עיקרי הדברים בפרק:

מסע ומתן על החזרת גלעד שליט:

חוויות ודילמות מהתהליך, כולל תיווך מצרי שנכשל, תיווך גרמני וכניסתו לתפקיד לאחר חמש שנות שבי. תפקידם של הטורקים, הקטארים והמצרים בתיווך והקשיים במציאת מתווך בעל השפעה על חמאס.פירוט על התנאים והשיקולים שהובילו לעסקה לשחרור 1027 אסירים פלסטינים בתמורה לגלעד שליט.

נקמה מול ערבות הדדית:

הדיון על המשמעות והערך של ערבות הדדית בחברה הישראלית והחשש מוויתור על ערך זה. הצורך בהרתעה ותגובה חזקה בעקבות אירועי 7 באוקטובר כדי לשמור על בטחון המדינה.ההבדל בין תגובה מתוך נקמה לבין תגובה מתוך צורך לייצר הרתעה מחודשת והגעה להסכמים.

ניהול הסכסוך עם הפלסטינים:

הצורך בהסדרים והבנות עם הגורמים הפלסטינים, במיוחד בהקשר של עזה. האפשרות להפוך ארגונים עוינים כמו חמאס לגורמים מתונים יותר, בדומה להסכמי אוסלו והשפעתם על הפתח.הצורך בשילוב הגורמים הפלסטינים בהסדרים אזוריים עם מדינות כמו סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות, כחלק מקואליציה רחבה עם תמיכה אמריקאית.

תפקיד נתניהו והשפעתו על המדינה:

התנהגותו של נתניהו והשפעותיו האישיות והציבוריות, כולל תיאור של דמותו בעבר ובהווה.הדיון על האפשרות והמשמעות של עסקת טיעון לנתניהו, כולל הטיעונים בעד ונגד והשפעתה על המצב הפוליטי והחברתי במדינה.האפשרות לפתרון המשבר הנוכחי על ידי שינוי הנהגה והקמת ממשלה חדשה שתוביל להסכמים אזוריים ולשיפור במעמדה של ישראל בעולם.

הפעם משה רדמן מארח את רינה מצליח, עיתונאית ושחקנית.

הנושאים העיקריים שנדונו בפרק:

רייטינג ותקשורת:

רינה מצליח מדברת על כך שהתקשורת חפצה ברייטינג לא פחות מאשר בעבודה עיתונאית.

הדיון מתמקד על התנהלות התקשורת במלחמה הנוכחית.

רינה מצליח טוענת כי עיתונאים עושים את עבודתם נאמנה, למרות הלחצים לשמור על רייטינג גבוה.

חיכוך עם נתניהו:

רינה מצליח מדברת על חוויותיה האישיות בהקשר של חיכוכים עם נתניהו ותומכיו.

היא מציינת את התמיכה המועטה שקיבלה מהציבור והאקדמיה.

מדגישה את החשיבות של שמירה על חופש הביטוי ועיתונות חופשית במדינה דמוקרטית.

הסכמי אוסלו:

רינה מצליח מספרת על חוויותיה בתוניסיה לפני חתימת הסכמי אוסלו.

מדברת על האופטימיות שהסכמי אוסלו הביאו אך גם על הטרגדיה של רצח רבין.

מדגישה את החשיבות של המשך חיפוש פתרונות לסכסוך עם הפלסטינים.

עתיד הדו-קיום עם ערביי ישראל:

משה ורינה מדברים על החשיבות של דו-קיום עם ערביי ישראל.

הם מדברים על ההזנחה והקיפוח שהערבים בישראל חווים.

משה מדבר על הצורך בשינוי השיח והמדיניות כלפי ערביי ישראל כדי ליצור דו-קיום אמיתי.

צנזורה עצמית בתקשורת:

רינה מצליח מדברת על החשש מצנזורה עצמית בקרב עיתונאים.

היא מציינת את הלחצים והפחדים שמונעים מעיתונאים להביע ביקורת.

מדברת על החשיבות של עמידה על חופש הביטוי והצורך להיאבק בצנזורה העצמית.

פעם משה רדמן מארח את פרופסור דוד פסיג, חוקר עתידים המתמחה בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי.

הפרק עסק במגוון נושאים, העיקריים שבהם:

חוקה ומדינת ישראל: פרופ' פסיג מדבר על החשיבות של יצירת חוקה בישראל ועל תהליך ההתפתחות שלה מאז הקמתה. הוא מסביר כיצד מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, הוקמה על בסיס קבוצות בעלות אידיאולוגיות שונות, וכי עכשיו נדרשת ברית יהוד כדי להמשיך להתקדם. הוא מדגיש את החשיבות של חיבור בין העבר, ההווה והעתיד כדי ליצור חוקה משמעותית למדינה.

מלחמת אזרחים: פסיג מדבר על החשש ממלחמת אזרחים בישראל, והוא מציין שלמרות שהסיכוי למלחמה כזו קיים, אפשר לנסות לעבור את השלב הזה בעצימות נמוכה, כלומר בצורה לא אלימה. הוא מדגיש שהחברה הישראלית צריכה להיות זהירה בשיח שלה ולמנוע אלימות פנימית.

הסדר עם סעודיה והמערך האזורי: פסיג מסביר את החשיבות של חתימת הסכם עם סעודיה והשפעתו על המזרח התיכון. הוא מציין שהסכם כזה יכול לשנות את כל האזור ולהפוך את ישראל לחלק מברית אזורית נגד איראן. הוא גם מדבר על המחירים שישראל עשויה לשלם בהקשר זה.

בינה מלאכותית והעתיד: פסיג מסביר על ההתפתחות של בינה מלאכותית וכיצד היא משפיעה על האנושות. הוא מציין שהמין האנושי תמיד שואף לפרוץ את הגבולות הקוגניטיביים והפיזיים שלו, והבינה המלאכותית היא שלב נוסף בתהליך הזה. הוא מדבר על החשיבות של פיתוח כלים שמחקים את התודעה האנושית ומדגיש שהתבונה היא לא מה שמייחד את האנושות, אלא התודעה.

חזון לעתיד: פסיג מציג חזון אופטימי לעתיד שבו ישראל תהפוך להיות חלק משיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים, ותתקדם לקראת מדינה עם חוקה ויעוד ברור. הוא מדבר על תהליכים ארוכי טווח ועל הצורך בסבלנות בהבנת התהליכים ההיסטוריים.