על הכוונת

סיימנו עכשיו חודש אינטנסיבי בסימן מונדיאל קטאר 2022. במונדיאל הזה יש כל כך הרבה תופעות שהתרחשו בפעם הראשונה. זו הפעם הראשונה שבה אליפות העולם נערכת במדינה ערבית, הפעם הראשונה שבה המונדיאל נערך בחורף, הפעם הראשונה שלטקס הפתיחה נכנסו אלמנטים דתיים והפעם הראשונה שבה נכנסה פוליטיקה לאצטדיונים בצורה כל כך גסה.

מעבר לכל השחיתות שכנראה קנתה את המונדיאל הזה, נרשמו במדינה אינספור תקריות של ג'יהאד שקט ודעווה אסלאמית. בחודש הזה הנסיכות הקטארית יצאה נגד כל מה שליברלי וחופשי: נגד חופש הביטוי, נגד ישראל והיהדות ונגד הקהילה הלהט"בית. רוב האנשים בעולם נהגו כסומים וכזומבים והמשיכו לצפות במשחקים ולתדלק את קטאר כאילו כלום לא קרה.

בנוסף לכל הבלגאן שקרה בקטאר, שעליו פירטתי בטור שלי בסוף חודש נובמבר: "זה לא עוד מונדיאל, זה מונדי-אללה", מיליונים הרגישו את ההשלכות של המשחקים גם באירופה המתאסלמת. זה התחיל כבר בשלב הבתים כשבלגיה הפסידה 2-0 למרוקו. המוני המהגרים המרוקנים שקיבלו אזרחות במדינה, יצאו לרחובות והחלו להתפרע. הם הציתו מכוניות ורגמו אותן באבנים, והמשטרה החלה להתערב רק אחרי שבן אדם נפגע בפניו. כוחות הביטחון הבלגיים ירו גז מדמיע לעברם והשתמשו באמצעים לפיזור הפגנות.

זה המשיך אחרי שמרוקו ניצחה את ספרד בפנדלים, אחרי משחק שמינית הגמר, שנגמר בתיקו של 0:0. עימותים התפתחו בדרום ספרד בין המהגרים המרוקנים לבין הספרדים, בתוך ברים או ברחובות הערים. בנוסף המהומות הגיעו גם להולנד וגם שם המשטרה הגיבה באמצעים לפיזור הפגנות.

משם ה"חגיגות" המשיכו אחרי שמרוקו הדיחה את פורטוגל ורונלדו במשחק רבע הגמר בתוצאה של 1-0. הפעם בהולנד המשטרה נערכה בצורה הרבה יותר אגרסיבית, קראה לפורעים להתפזר, השתמשה ברימוני הלם ואמצעים נוספים לפיזור הפגנות. באותו לילה נרשמו גם פרעות אלימות בפריז כשהמוני מהגרים יצאו לרחובות והתמודדו מול כוחות גדולים של המשטרה הצרפתית. המהגרים ירו זיקוקים לעבר השוטרים, זרקו עליהם אבנים וברזלים, עקרו עמודים ממקומם, גררו פחים גדולים והשתמשו באבוקות. המשטרה השתמשה בכמויות גדולות של מכלי גז מדמיע.

השיא נראה אחרי משחק חצי הגמר, שבו מרוקו הפסידה לצרפת 2-0. המשטרה נערכה בכוחות גדולים וחסמה לתנועה את כל שדרות השאנז אליזה. עשרות ניידות הועמדו בכוננות בציפייה לפורעים המהגרים שבשלבים יותר הגיעו עד לשער הניצחון והתעמתו שם עם כוחות המשטרה וזרקו לעברם חפצים מכל הבא ליד. בבריסל אחד מהאזרחים הסיר את דגל צרפת מהמרפסת שלו בגלל הפחד שלו מכמויות המפגינים ששאגו לעברו, ובעיר מונטפלייה שבדרום צרפת אפילו נדרס למוות אחד מהפורעים כשהוא ניסה להתקיף כלי רכב ולהוריד ממנו את דגל צרפת.

מי שלא חי בסרט של דו-קיום ואינטגרציה מבין את כוונתם של הפורעים. הם לא שואפים לשום אינטגרציה. הם מחוברים מאוד חזק לזהות הערבית מוסלמית שלהם, והם פשוטו כמשמעו משתלטים על אירופה שכבשה אותם בתקופת הקולוניאליזם על צפון אפריקה. אירופה מתאסלמת אם נרצה בזה או לא. עמי אירופה חייבים להבין את המצב. שכן, אם לא יתעוררו- הם פשוט יהיו ברי חלוף וייעלמו לאיטם. בשוודיה כבר מבינים את זה, באיטליה גם כבר מבינים את זה ומדינות נוספות.

👈 האזינו לפרק 2 בפודקאסט "על הכוונת"- בין גיזה לפריז: התפשטות הג'יהאד העולמי:    • על הכוונת- פרק 2-...  

אחרי שעברנו על השורשים של המחאה הגואה באיראן, בפרק ב' אנחנו נדבר על ההסלמה של המחאה. רוב רובם של אזרחי איראן מאסו במשטר האייתוללות ויוצאים נגד המשטר וסמליו באופן גלוי.

המפגינים שורפים בסיסי בסיג' ומשמרות המהפכה, הנשים הולכות ללא פחד בלי החיג'אב, מנהיגי המשטר הופכים ללעג ולקלס ואפילו נבחרת איראן הרשמית למונדיאל ניהלה מחאה גלויה, למרות שהיא יודעת שסביר להניח שהיא תשלם על זה ביוקר.

מה התרחישים? איך איראן תיראה בעתיד? כל זאת ועוד בפרק 10: צעירים לעזאזל חלק ב'

האזינו לפרק 9: צעירים לעזאזל חלק א':    • על הכוונת - פרק 9...  

באמצע חודש מאי 2022 החלו הפגנות נגד משטר האייתוללות באיראן בעקבות האינפלציה הגואה במדינה והסנקציות שהוטלו עליה. כפי שפירטנו בפרק הראשון של על הכוונת - 👈 האזינו לפרק הראשון של פודקאסט על הכוונת: במערבולת האינטרסים:    • על הכוונת-פרק 1-ב...  

מחירי מוצרי הייסוד במדינה, העופות, הביצים, השמן והלחם עלו ב-400%. תורי ענק נצפו במאפיות, אנשים ניסו להשיג כסף בכל דרך אפשרית, ואפילו הורידו ברזלים מעמודי חשמל כדי למכור אותם לתעשיות הברזל והפלדה.

ההפגנות האלה היו מוצלחות, למרות שהן היו מפוזרות וכלל ללא הנהגה. אחרי חודש של הפגנות אלימות, היד הקשה של הרפובליקה האסלאמית הצליחה להוריד את גובה הלהבות של המחאה על ידי הרג של מפגינים, הפחדה בעזרת קלגסי הבסיג', הזרמה של כוחות צבא לתוך הערים, ואפילו אימונים של חטיבת פאטמיון השיעית האפגנית למחיצת המפגינים ביד קשה. המשטר טיפל בהפגנות באלימות יתרה, אבל מחאות ספורדיות, פחות אלימות, נמשכו כל העת. סקטורים שונים במשק גם הפגינו וגם שבתו, מנהגי האוטובוסים, לעובדי הנפט והתעשיות הפטרוכימיות, נהגי הטרקטורים ועובדי המכרות, ועד למתמחים הרפואיים שלא קיבלו תשלום על עבודתם.

בתקופה של ההפגנות החלו גם מחאות נשים על ענייני שוויון והזכות ללכת ברחוב ללא חיג'אב, והמפגינים אף הכריזו באמצע חודש יולי על יום ללא חיג'אב. מאז, נשים איראניות רבות העזו ללכת בתוך הערים ללא פחד כשכיסוי הראש המפורסם לא מכסה יותר את שיערן. אחת מהנשים האלה היא האישה שעשתה היסטוריה באיראן – מהסא אמיני. אמיני בת ה-22, איראנית ממוצא כורדי, שהלכה ברחובות טהרן ללא חיג'אב והוכתה נמרצות על ידי משטרת הצניעות של טהרן, וככל הנראה גם נורתה באמצעות טייזר. היא קיבלה שבץ ונמצאה במצב של מוות מוחי בבית החולים קאסרה בטהרן. יום אחד אחרי אותה תקרית מצערת אמיני מתה מפצעיה, ובעקבות מותה איראנים רבים יצאו לרחובות למחאה ענקית נגד המשטר, חוקי האסלאם והחיג'אב.

המחאה האמיתית התחילה מיד לאחר הלווייתה של אמיני בעיר סאקז (Saqqez) שבפרובינציית כורדיסטן בצפון-מערב איראן. המשטר שעוד לא התאושש מההפגנות הקודמות ניסה להרגיע את הרוחות והתנער מאחריות למותה של אמיני על ידי דו"ח רפואי שטען שהיה לה גידול במוח, מחלת תַפֶלֶת השתן וגם שהיא נטלה כמה וכמה תרופות. אזרחי הרפובליקה האסלאמית כבר מכירים את השקרים של מנהיגיהם, וכמובן שאף אחד לא האמין לדו"ח המפוברק וההפגנות נגד המשטר המשיכו ביתר שאת. ההנהגה ביצעה עוד ניסיון הרגעה בדמות פיטוריו של מפקד משטרת הצניעות של טהרן, אך גם זה לא עזר למשטר האכזרי וההפגנות המשיכו בלי שום פחד.

בהפגנות אלה נראו הצתות של מכוניות משטרה, המונים שצובאים על קלגסי הבסיג' ועולים עליהם במכות וכוחות שלמים של משטרה שפשוט בורחים מאימת זעם המפגינים. בנוסף לכל זה אפילו נראו מפגינים שנלחמו בכוחות צבא ובסיג' והציתו את בסיסיהם שנמצאים בתוך הערים. בידיים חשופות הם נלחמו בקלגסים למרות כלי הנשק שבידיהם, או בשוטרים שרצו לחשמל אותם עם שוקרים חשמליים, והפחד של האזרחים פשוט נעלם.

ההפגנות התפשטו בכל רחבי איראן וגם ברחבי העולם. גולים איראנים ואנשים רודפי חופש הפגינו בברלין, אוסלו, טורונטו וסידני שבאוסטרליה, והפגנות ההזדהות עם המשטר הגיעו אפילו לפה, לתל-אביב. גל המחאה שטף גם את כוחות הביטחון באיראן, ואפילו נראו אנשי בסיג' ששורפים את כרטיס הזיהוי היחידתי שלהם, ואנשי צבא שנראו מהלכים בין המפגינים. כל העם האיראני קרא מגגות הבתים, ממש כמו במגפת הקורונה, "מוות לדיקטטור", ו"מוות לחמינאי".

במחאות באיראן, שלא פוסקות גם ברגעים אלה, נהרגו עשרות מפגינים מירי חי של קלגסי הבסיג' וכוחות פיזור ההפגנות. ישנם גם דיווחים על כך שהגיעו כוחות של חיזבאללה הלבנוני וחשד א-שעבי העיראקי כדי לטפל במפגינים ביד קשה. אבל כנראה ששום דבר לא יעצור עם שרוצה חופש וכבר אין לו מה להפסיד.

👈 איך רואים את איראן וגרורותיה בתקשורת הערבית?

👈 איך המדיה הערבית מתארת את ישראל אחרי הסכמי אברהם?

👈 האם המהומות באיראן יוצרות חשש במדינות הערביות שנתמכות ע"י איראן?

👈 איך ההידרדרות ביחסי ארה"ב-סעודיה משפיעה על האזור?

👈 איך המדיה הערבית ומדינות ערב רואות את שואת יהודי אירופה?

הצטרפו אלינו לעוד פרק מרתק עם גולן ברהום על קורותיו של הפרשן הישראלי בתקשורת הערבית, ואל תשכחו לשתף 🙂

בפרק הזה מצטרף אלינו אורח מיוחד, גולן ברהום - חוקר ומרצה לערבית והמזרח התיכון, פרשן אורח במדיה הערבית, הבינלאומית והארצית.

גולן מצטרף אלינו לאחד הפרקים המרתקים ביותר וחושף את סודות המדיה הערבית.

הצטרפו אלינו לאחד הפרקים היותר מעניינים וייחודיים, שעוסק בנבכי התקשורת הערבית הזרה מנקודת מבטו של הפרשן.

👈 בואו ולימדו איתנו:

🎯 מהי מדיה ערבית בינלאומית?

🎯 מה המשמעות של פרשן ישראלי במדיה הערבית?

🎯 כיצד רואה הפרשן את המדיה הערבית?

🎯 באיזו טרמינולוגיה עליו להשתמש?

🎯 לאילו נושאים מתייחס גולן כפרשן ישראלי במדיה הערבית?

👈 עוד ועוד סודות מהמדיה הערבית מחכים לכם בפרק הייחודי שלנו, פרשן ישראלי במדיה ערבית: גולן ברהום - החלק הראשון

מחכים לכם שם 😊

והתחרות בין שני הארגונים שאת המהות של שניהם אפשר לסכם במילה אחת – פסיכוזה. ובכמה מילים? פנאטים דתיים, ברברים, תקועים בימי הביניים, לא מפותחים, באמת...אתם פשוט מוזמנים לבחור לאן לשייך אותם.

דיברנו על אבו מוסעב א-זרקאווי שגידל את הניצנים הראשונים של הארגון. אחרי שהוא חוסל הגיעו גם אבו איוב אל-מסרי ואבו עומר אל-בגדאדי שחוסלו. כאמור, לאחר מכן הגיע תורו של המנהיג, הח'ליף כביכול של המדינה האסלאמית, אבו בכר אל-בגדדי.

אחרי תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, א-זוואהירי מנהיג אל-קאעידה, שלח לטובת המנהיג אל-בגדדי לוחמי ג'יהאד סורים. רוב הג'יהאדסיטים הגיעו מהמדינה האסלאמית בעירק, ובעזרתם הוא הקים את המיליציה שלימים תיקרא ג'בהת א-נוסרה ומנהיגה הוא אבו מוחמד אל-ג'ולאני. אל-ג'ולאני בעצם התנהל בשם בדוי, ושמו לא ידוע עד ימינו אנו.

תקופה זו הייתה בעצם תור הזהב של דאעש שבה הוא גם התפצל מאל-קאעידה שלא האמין בהרג סיטונאי של שיעים או סונים מתונים. דאעש השתלט על שטחים אדירים בסוריה ובעירק, והיה ממש נדמה ששתי המדינות האלה עומדות להתפרק לגורמים. ג'יהאדיסטים מכל העולם נחשפו לרעיונות של דאעש והיגרו לסוריה כדי להילחם שם במלחמת האזרחים ולייצר את הח'ליפות האסלאמית שהם כל כך רצו אותה והתפללו אליה.

הארגון השתמש באמצעי המדיה השונים על מנת לתקשר בין המחבלים שלו, וגם כדי להפיץ את משנתו. בנוסף הוא הוציא לאור מגזין אינטרנטי בשם "דאביק", שהפיץ את רעיונותיו בכמה שפות לכל קצוות העולם. המגזין נקרא כך על שם העיר דאביק שבצפון סוריה, שבה לפי נבואות אחרית הימים האסלאמיות יתחולל קרב יום הדין בין המוסלמים לביזנטים, או הרומים אם תרצו.

ארגון דאעש בסופו של דבר ניסה לגרום לנוצרים ולצבאות הקואליציה המערביים לבוא ולהילחם במלחמה האחרונה, שתביא לאחרית הימים ולח'ליפות אסלאמית סונית כלל עולמית, כשהעולם נקי משיעים, יהודים, נוצרים, וכל כת או אמונה אחרת – עולם אסלאמי-סוני טהור. ופה בדיוק מגיע ההבדל בין שני הארגונים הסלפים. אל-קאעידה, בדומה לדאעש, גם מעוניינת בח'ליפות אסלאמית עולמית, אך באופן ההוויה שלה היא תהיה קצת שונה. הח'ליפות של אל-קאעידה דוגלת בהישרדות, הגדלת הארגון ושליטה אקס-טריטוריאלית, עם שלוחות ברחבי העולם – מעין פרוקסיז כמו של איראן. רק שפה הם דוחפים לשלטון אסלאמי סלפי מקומי.

אחרי שא-זוואהירי, מנהיג אל-קאעידה, ראה את נהרות הדם של המוסלמים הסונים המתונים והשיעים שנוצרו על ידי דאעש, הארגון התנער מהמדינה האסלאמית שממשיכה עד ימים אלה עם האידיאולוגיה הסלפית הרצחנית שלה. כך ישנה תחרות בין שני הארגונים הפנאטיים – סונה טהורה? או שמא אפשר קצת לחוס על חייהם של "הנספחים"?

עם:

ערן להב - מומחה לטרור, אנליסט וחוקר. מנהל ערוץ "מבטרור" שמספק מידע מהימן ואיכותי על הטרור האסלאמיסטי והג'יהאד העולמי. מחבר הספר "היצואן" שעוסק באחד הטרוריסטים הגדולים לשעבר - קסאם סולימאני.

חן שגב - עיתונאי עצמאי בתחומי המזרח התיכון והעולם המוסלמי. בעלים של ערוץ החדשות:

MTI-Ashram

העוסק בכל החדשות על העולם המוסלמי הסובב אותנו.

ביום ראשון האחרון העולם ציין את יום השנה ה-21 לפיגוע בבנייני התאומים בניו-יורק. זה היה אירוע מכונן ששינה את העולם, והראה לכל הגלובוס מה הוא הטרור האסלאמי הרצחני. כל אחד בגילאי ה-30-25 ומעלה, זוכר בדיוק איפה הוא היה ומה הוא עשה באותו זמן שבו המטוסים נכנסו בבניינים הענקיים, וראה בטלוויזיה אנשים קופצים למותם ואת הבניינים מתרסקים וממלאים את ניו יורק באבק. הדבר השני שכל בן אדם נזכר בו זה השם שמעלה צמרמורת בכל אחד שזוכר את רגעיה הנוראיים של ארה"ב.

אל-קאעידה... מה עולה לאדם הסביר בראש כשאומרים את צמד המילים הזה? כמובן, בנייני התאומים והמטוסים. ואז עולות קונוטציות כמו אסלאם סוני, בחור רזה ומזוקן לבוש בשמלה, עריפות ראשים שמתועדות לראשונה בווידאו, דניאל פרל, ניק ברג, אפגניסטן ומערות טורה בורה.

אחרי כמה שנים שמענו כבר פחות על אל-קאעידה. הפיגועים שלהם לא פסקו, הג'יהאד העולמי המשיך במרץ. אבל הדברים האלה הם מה שרוב הציבור זוכר מאל-קאעידה. עד שבן לאדן חוסל בפקיסטן ב-2011 במבצע חנית נפטון בתקופת הנשיא ברק אובאמה.

עברו שלוש שנים, וביום אחד בהיר, תוך כדי מלחמת האזרחים בסוריה השם דאעש נכנס לחיינו, המדינה האסלאמית בעירק ובלבנט. ואז נשאלת השאלה גם פה, מה הקונוטציה שעולה לכל אחד בראש, כשהוא שומע את השם דאעש? אם אתם קצת שוחים בחומר, כמובן שתגידו סוריה ועירק, ואחר כך תיזכרו בדגל השחור הזה עם הכיתוב הלבן, סרבלים כתומים, שיטות מגוונות ואכזריות של הוצאה להורג בסרטוני FULL HD, ג'ון הג'יהאדיסט, ח'ליפות אסלאמית, אבו בכר אל-בגדאדי, הרס העתיקות בתדמור שבסוריה, חוקי שריעה, שפחות בכלובים נמכרות לכל המרבה במחיר, הפשמרגה של הכורדים, יזידים והבטאקלאן בפריז.

בטח שמתם לב שהזיכרון מדאעש הוא יותר ארוך ויותר מבעית. וזה לא רק בגלל שתור הזהב של דאעש נמצא הרבה יותר קרוב אלינו על ציר הזמן. זה גם בגלל נפלאות הטכנולוגיה, וגם האכזריות יתר של דאעש מול אל-קאעידה.

דאעש ניצל את הטכנולוגיה המערבית לטובתו, להפצת משנתו בכל מקום על פני הגלובוס. הוא פנה לצעירים המוסלמים בסרטוני HD עם הפקה איכותית, ובאותם סרטונים הוא גם פנה לשאר העולם עם הפחדות שנעשו בהוצאות להורג אכזריות: עריפות ראשים, ירי בקברי אחים, שריפת בני אדם חיים, הטבעת אנשים ואפילו צלייה איטית שלהם מעל אש, וג'ון ג'יהאדיסט אחד – המוציא להורג הראשי של דאעש, דובר אנגלית רהוטה, שמתריס נגד המערב.

כל אלה גרמו לאל-קאעידה להיראות כמשחק ילדים מול דאעש, אך זה לא ממש כך. למעשה ישנה תחרות עזה בין שניהם עוד מהימים שאחרי שחרורו של אבו מוסעב א-זרקאווי מהכלא בירדן בשנת 1999. כשא-זרקאווי הגיע לראשי אל-קאעידה באפגניסטן בשנה זו כדי להשיג את תמיכתם, העמדות שלו נראו אפילו להם קיצוניות מידי, אך הם תמכו בו בשל קשריו עם ג'יהאדיסטים ירדנים, "פלסטינים" וסורים. בשנת 2001 הוא הקים את הקבוצה הראשונה שלו שבנתה תאי טרור בעירק לקראת הפלישה האמריקנית המתוכננת. משם הארגון עבר גלגולים רבים, עד שא-זרקאווי חוסל בשנת 2006. את מקומו תפסו אבו עומר אל-בגדאדי ואבו איוב אל-מסרי, הם המשיכו את פיגועי הטרור בעיקר בעירק, ושם הארגון שונה ל"המדינה האסלאמית בעירק". בשנת 2010 השניים חוסלו על ידי ארה"ב

אחר כך הגיע המנהיג הכי מסוכן שהיה לארגון: אבו בכר אל-בגדדי. בשנת 2011, בהוראת א-זוואהירי, הארגון החל להקים מיליציות שיילחמו גם בסוריה, ובשנת 2013 אל-בגדדי החליף את שם הארגון לדאעש. בשנת 2014 המדינה האסלאמית התנתקה סופית מאל-קאעידה, אחרי שאל-בגדדי סירב לדרישות א-זוואהירי, להפסקת הפיגועים בסוריה וחזרה לפעילות בעירק בלבד.

ארגון אל-קאעידה לא תמך בהרג של המוסלמים השיעים ובטח לא של מתונים סונים, כפי שעשה דאעש. א-זוואהירי האשים את אל-בגדדי: "הוא מתחזה שהכריז על עצמו כח'ליף בעזרת כמה מאמינים לא ידועים והקים את דאעש. הוא הקים לעצמו מדינה על ידי פצצות ופיגועים, במקום להקים ח'ליפות מבחינת העם".

כך, רוב העולם המוסלמי, כולל אל-קאעידה שגם תומכת בח'ליפות אסלאמית, התנער מדאעש. בפרק הזה אנחנו ניכנס לקרביים של הג'יהאד העולמי, ההבדלים בין הארגונים הרצחניים, והתפשטות הג'יהאד העולמי מבית דאעש ואל-קאעידה.

עם:

ערן להב - מומחה לטרור, אנליסט וחוקר. מנהל ערוץ "מבטרור" שמספק מידע מהימן ואיכותי על הטרור האסלאמיסטי והג'יהאד העולמי. מחבר הספר "היצואן" שעוסק באחד הטרוריסטים הגדולים לשעבר - קסאם סולימאני.

חן שגב - עיתונאי עצמאי בתחומי המזרח התיכון והעולם המוסלמי. בעלים של ערוץ החדשות:

MTI-Ashram

העוסק בכל החדשות על העולם המוסלמי הסובב אותנו.

מסוף חודש מרץ, אחרי גל הפיגועים הנורא שפקד את ארצנו הקטנה, צה"ל פתח במבצע "שובר גלים" ונכנס ל-MODE של מתקפה לראשונה אחרי הרבה שנים. סוף סוף הצבא הפסיק רק לספוג ולהגן, ועבר לתקוף חזק בתוך שטחי A גם באור יום, מבלי לבחול באמצעים. אלמנות קש, סירי לחץ שכוללים ירי טילים לעבר בתי מחבלים, ועוד פעולות שלא נראו ביהודה ושומרון מאז מבצע חומת מגן.

שובר גלים נותן לנו חומר של שעות על גבי שעות ל"על הכוונת", אבל ביומיים האחרונים קרו שני אירועים שמזכירים לנו בדיוק למה צה"ל פתח במבצע הזה.

נתחיל עם הכניסה הבלתי מתואמת של האזרחים הישראלים לקבר יוסף ביום שני בלילה, שנורו על ידי מחבלים ונפצעו באורח בינוני וקשה. כל חודש מתבצעת כניסה לקבר יוסף - לא נדבר על השאלה האם הכניסות האלה מוצדקות או לא, אבל כן נדבר על כך שהפיגועים שכן חלפו בתוך הקו הירוק, עוד לא נגמרו ביהודה ושומרון. כל יום מורגש שם הצורך במבצע שובר גלים.

אם תשאלו את התושבים באזור הם יעידו בפניכם שקולות הירי בשטחי A לא מפסיקים. ירי בחתונות, ירי אחד על השני וכמובן ירי גם לעברינו. בזמן האחרון אנחנו עדים לפיגועי ירי רבים לעבר עמדות צבאיות ולעבר מטרות אזרחיות. לא פעם התריע חן בערוץ שלו, MTI, על כמויות כלי הנשק ביהודה ושומרון. מדובר בכמויות שלא יביישו צבא קטן.

הימצאות כלי נשק כל כך רבים מחייבת את צה"ל לצאת למבצע סטייל חומת מגן, כדי למגר את הטרור הבלתי פוסק בשטחים, שבקלות יכול לזלוג לתוך הגבולות של ישראל הריבונית.

עוד תובנה שהגיעה אלינו כתוצאה מאיסוף של חומרים רבים בחודשים האחרונים, היא שהמחבלים מגיעים גם מהכיוון של ארגון הטרור פת"ח. זהו ארגון שכולם מנסים למכור לנו שהוא מתון, ושיש לנו את הפרטנר אבו מאזן שנוכל לדבר איתו, לעשות שלום...

ארגון הטרור פת"ח, שאליו מסתנף גם ארגון גדודי חללי אל-אקצא, הביא לנו טרוריסטים שתקפו גם בתוך גבולות הקו הירוק וגם בתוך יהודה ושומרון.

בנוסף, נראה כי בעצם קם לו דור שלם שאינו חווה את האינתיפאדה השנייה, שרואה חולשה ושחיתות של הרשות הפלסטינית מול עליית ארגונים כמו ג'האד אסלאמי וחמאס, שמנסה להדיח את שלטון הרשות, ובמשתמש גם בתסיסה של האוכלוסייה הפלסטינית, גם זו שתומכת בפת"ח, ובהשגת תמיכה של אוכלוסייה זו.

נוצר מצב שבו פעילים של גדודי אל אקצא למשל, חוברים לפעילויות של חוליות מטעם הגה'אד האסלאמי, כך שנוצרת אנרכיה, אין שליטה ואין אפילו שיוך ארגוני.

זאת ועוד שמאחורי הקלעים מתנהל קרב ירושה של שלטונו של אבו מאזן. זה מערער את יציבות הרשות הפלסטינית עוד יותר, וחמאס מודע לכך ומנצל את המצב. הסדר הישן מתערער. הצטרפו אלינו לפרק 3 של פודקאסט "על הכוונת": שוברים שורות: השבאב של שכם.

עם:

ערן להב - מומחה לטרור, אנליסט וחוקר. מנהל ערוץ "מבטרור" שמספק מידע מהימן ואיכותי על הטרור האסלאמיסטי והג'יהאד העולמי. מחבר הספר "היצואן" שעוסק באחד הטרוריסטים הגדולים לשעבר - קסאם סולימאני.

חן שגב - עיתונאי עצמאי בתחומי המזרח התיכון והעולם המוסלמי. בעלים של ערוץ החדשות:

MTI-Ashram

העוסק בכל החדשות על העולם המוסלמי הסובב אותנו.

בפרק הראשון של "על הכוונת", ערן להב וחן שגב גאים להציג לכם את סדר היום העכשווי במזרח התיכון בין כל האירועים האחרונים, ביחד עם קריצה לעבר.

המזרח התיכון תמיד רועש וגועש, וכך גם האינטרסים של כל אחת מהשחקניות במשחק הזה - זו ממש מערבולת. בפרק הזה אנחנו נצלול למערבולת האינטרסים בין איראן ושאיפותיה האזוריות, סעודיה, ישראל, חיזבאללה, חמאס וגם סין. סין? כן כן, תישארו איתנו ותבינו למה.

האיראנים מנסים לפייס את הנמסיס שלהם - הסעודים, היריבים הכי גדולים שלהם באזור מלבד ישראל כמובן. בנוסף בעולם האסלאם אנחנו נמצאים בשיאו של השסע השיעי-סוני. איראן, מנהיגת העולם השיעי, מול סעודיה מנהיגת העולם הסוני.

הקמת ברית אזורית של מדינות כמו ישראל, מצרים, ירדן, סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות ועוד מדינות נוספות מגדירה את האיראנים כאויב משותף.

כל זה קורה כדי לבלום את שאיפותיה של איראן להגמוניה אזורית. השאיפה והחתירה של הרפובליקה האסלאמית לפצצה גרעינית הן חלק משאיפותיה להגמוניה אזורית, הגמוניה שיעית.

המדיניות האיראנית מושתתת על כך, וכתוצאה מכך היא מפעילה את ארגוני השליחים שלה, הפרוקסיס: חיזבאללה, החות'ים, השיעים בעיראק וחמאס והג'יהאד האסלאמי - וזאת כדי לקדם את מטרותיה האזוריות.

כל הסיוע לפרוקסיס וכל הפעילות נובעים משאיפותיה האזוריות של הרפובליקה האסלאמית.

ומה עם תוכנית הגרעין?

איך כל זה בא לידי ביטוי במדיניות האמריקנית?

מה רוצה ביידן?

מה משמעות הביקור של ביידן בסעודיה ובישראל?

מה שורש היריבות בין איראן לסעודיה?

ולמה סין?

על הכוונת כאן כדי לעשות סדר בכל מה שקורה השבוע ונמצא על הכוונת שלכם, שלנו ועל סדר היום של כולנו.

על הכוונת - הפודקאסט היחיד שמביא לכם מהדורת חדשות ביטחונית בעברית.

עם:

ערן להב - מומחה לטרור, אנליסט וחוקר. מנהל ערוץ "מבטרור" שמספק מידע מהימן ואיכותי על הטרור האסלאמיסטי והג'יהאד העולמי. מחבר הספר "היצואן" שעוסק באחד הטרוריסטים הגדולים לשעבר - קסאם סולימאני.

חן שגב - עיתונאי עצמאי בתחומי המזרח התיכון והעולם המוסלמי. בעלים של ערוץ החדשות:

MTI-Ashram

העוסק בכל החדשות על העולם המוסלמי הסובב אותנו.