על פילוסופיה ויהדות

בדיאלוג "פידרוס", אפלטון עוסק בכמה וכמה סוגיות כבדות משקל, בדיון נעים וקסום. נראה איך הדברים מתכתבים עם דבריו במקומות אחרים ועם הרמב"ם. לסרטונים שלי בנושאים המוזכרים: המשתה: https://youtu.be/PkrfMAwjvw0 פיתגורס: https://youtu.be/PPmMBTDTKEs תיאור הנפש בפוליטיאה: https://youtu.be/WvD5oHdnpPo

בפרק דן הרמב"ם במשמעויות השונות של המושג "צור", ובעיקר מוסיף פיסה נוספת לפאזל שיגיע לשיאו בפרק נ"ד בחלק א', בו יסביר הרמב"ם את משמעות המעמד המופלא של נקרת הצור, בו הגיע משה לנקודת השיא של השגת האל.

בפרק זה מסביר הרמב"ם אודות המושג "נצב". הוא מציע פירוש לסולם יעקב המהווה בעיניו משל - אולם כפי שנראה, בשני מקומות אחרים בכתביו הרמב"ם מציג פירושים אחרים לאותו מעמד. נראה גם מקבילה מעניינת למשל המערה של אפלטון.

לסרטון שלי אודות משל המערה: https://youtu.be/VYxLhkOxfVE

בפרק קצר ועמוק זה, מסביר הרמב"ם אודות המשמעויות השונות של המושג "אדם". נראה כיצד הדבר שופך אור נוסף על משל גן העדן שמציע הרמב"ם, וכיצד הרמב"ם מנסה לפרק שני מוקשים מקראיים לא פשוטים.

אפלטון ור' שמלאי מספרים לנו שניהם סיפור דומה: לפני שנולדנו, כבר ידענו את כל מה שחשוב. איך זה קורה? ומה דומה ומה שונה בין אפלטון לשמלאי?

בפרק מציג הרמב"ם את המשמעויות השונות של המושג "קימה". בדרך ניתן לראות כיצד, בדומה לפרק הקודם, הרמב"ם מטרים את העיסוק הנרחב במושג ההשגחה. אולם הפעם הוא נוקט עמדה שונה בתכלית מזו שנקט בה בפרק הקודם.

בפרק דן הרמב"ם במושג "ישיבה", ומציג כיצד הוא מתייחס לשלמות ולקביעות של האל. תוך כדי הדיון, מטרים הרמב"ם את העיסוק הנרחב בנושא ההשגחה, תוך שהוא לכאורה מצדד בעמדה של אריסטו - לפיה ההשגחה אינה נוגעת לפרטים.

בלז פסקל, העילוי המתמטי שחווה התגלות ששינתה את מסלול חייו, מציב בפני הקוראים בספרו "הגיגים" את ההימור הגדול מכולם. מה הוא מציע? ומה הביקורות העיקריות מול המהלך שלו?

הרמב"ם מסביר אודות המונחים "ירד" ו"עלה". בדרך אנחנו מקבלים טעימות ראשונות מהמתחים שיתבררו בהמשך הספר אודות מושגי הנבואה וההשגחה.

הרמב"ם מפרט את המשמעות האלגורית של המושג "כסא" ביחס לאל. בדרך אנחנו מקבלים נגיעה ראשונה בתורת שלילת התארים של הרמב"ם.