מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה

התקווה, כתב דויד גרוסמן, דומה לעוגן שאנחנו זורקים אל עבר עתיד טוב יותר, שבאמצעותו אנחנו מושכים את עצמנו אליו. בפרק סיום עונת הקיץ של ״מקור להשראה״ נתבונן בקשר שבין תקווה לחופש, נקשיב לתפיסתה של נעמה שקד על כוח הלב, כוח הרוח והנשמה, ועל יכולות הריפוי הטמונות בהם, ונסיים בהכוונת הלב, רגע לפני כיפור, לכך שתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן, שעה של צדקה וחסד וישועה. 

ההסכת יוצא להפסקה קצרצרה עד אחרי החגים. עד אז, מוזמנים לשתף בקהילת הפייסבוק שלנו מחשבות על הפרקים, פידבקים ורעיונות לנושאים והוגים שתרצו שנעמיק בהם >> https://bit.ly/3LghTYi

פרידריך ניטשה האמין שנוכל לגאול את העבר אם נשכיל ״להפוך כל ׳היה׳ ל-׳כך רציתי שיהיה!׳״. בפרק נגלה כיצד התפיסה של ניטשה מתכתבת עם התפיסה של ריש לקיש, שמאמין כי מעשה התשובה שולט בזמן והופך זדונות לזכויות, נשאל כיצד הרעיונות הללו מתכתבים עם הפרקים הקודמים בהסכת, ונגלה מה ניטשה מאחל לנו בפתח השנה החדשה.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

בגלויה ששלחה לרוזה לוקסמבורג הכלואה, מפנה אליה חברתה סוניה שאלה קיומית, שרובנו ככל הנראה שאלנו את עצמנו בשלב כלשהו: ״מדוע כל זה כך״? בפרק נציץ לתשובתה של רוזה האדומה, ולתפיסה שפיתחה ושגילמה בחייה, תפיסה המשלבת בין רדיפת צדק ומאבק במציאות וברוע, לקבלה אוהבת ומכילה של אותה המציאות שבה היא נאבקת. 

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >>https://bit.ly/3LghTYi

במלאת שנה לאסון השבעה באוקטובר, נקדיש את הפרק לזכר הנרצחים והנופלים דרך העמקה במילים המפעימות שכתבה מהכלא ההוגה והמהפכנית היהודייה, רוזה לוקסמבורג. נרגיש יחד איתה  את הוד ואימת המלחמה, ניווכח כיצד המלחמה עשויה להוציא מחלק מהאנשים את האכזריות שבהם, ומהחלק האחר דווקא את הטוב והחמלה, ונכאב יחד עם רוזה, המתבוננת מתא הכלא בתְּאוֹ שעובר התעללות, את הבנאליות של הרוע. 

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נשא הפילוסוף והפסיכולוג הגרמני קרל יאספרס נאום על משמעות האשמה, כשבקהל יושבים גרמנים שזה עתה תמכו במפלגה הנאצית. בפרק נעמיק בנאומו האמיץ של יאספרס, שבו הוא מבחין בין ארבעה סוגי אשמה, ומצביע על האפשרות שהאשמה תוביל לתהליך היטהרות ותיקון, ותהפוך לכוח מיטיב ובונה בעולם.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

מעט אחרי השבעה באוקטובר כתב הרב אלחנן ניר בפתח אחד משיריו: "עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה". בפרק נכיר את שירו של ניר, נראה כיצד השיר מתפלמס עם הסיסמה "חדש אסור מן התורה", ננסה להבין את מהות הרצון בתורה חדשה, וניגע בקשר שבין ישן לחדש בהתמודדות עם המשבר שאנחנו מצויים בו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

הפילוסופית הצרפתייה סימון וייל פיתחה מושג בשם "קריאה", שנוגע לאופן שבו אנחנו מבינים ומקטלגים את עצמנו ואת האחר. בפרק נציץ למושג זה, נגלה כיצד הוא קשור למושגי השעבוד והכיבוש, נבחן מדוע "כל אדם זועק בדממה להיות נקרא אחרת", ונראה איך כל זה קשור לתפילת 'כל נדרי' על פי פרשנותו של הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

לבחור בתיקון ובשינוי זו רק תחילתו של המסע. לאחר מכן יש חיים שלמים של התמודדות עם המשא של העבר, ועם התגובות החברתיות למעשינו הקודמים. בפרק נכיר את האיסור להזכיר לבעלי תשובה את מעשיהם הראשונים, ונצלול לסיפור חברותם ומותם של רבי יוחנן וריש לקיש.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

כשבריונים מיררו את חייו של התנא רבי מאיר הוא התפלל שימותו. כשברוריה רעייתו שמעה זאת היא נזפה בו והזכירה לו שבמקרא כתוב: ״יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ״ - חטאים ולא חוטאים, ועל כן במקום להתפלל שימותו, עליו להתפלל על האפשרות שלהם לתיקון. בפרק נכיר את דמותה הייחודית של תלמידת החכמים ברוריה, ונתוודע לתפיסת עולמה בנוגע לתשובה, לקשר שבין רחם לרחמים, ולהשפעה של כל אלה על חיינו. 

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi 

בפרשת השבוע מופיע הציווי המפורסם: ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״. מדוע בחר הכתוב להורות לנו ״ובחרת בחיים״, ולא ״ובחרת בטוב״? בפרק נעמיק באפשרות שבחירת המילים הזו מעמידה את האתיקה ואת הבחירה בטוב כאמצעי, ואת מעשה הבחירה בחיים כמטרה. ננסה להבין יחד מה משמעות הבחירה בחיים, ואת הקשר העמוק שבין יצר ליצירה.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi