על פילוסופיה ויהדות

סרט המופת "חגיגה בסנוקר" הציג היטב את השאלה הנוקבת והמפורסמת, אבל כשיהודה ברקן יורה את עשרת השמות, לא כל כך ברור מה הסיפור של כל אחד (ואחת) מהם. כאן המקום להבין במי מדובר ולמה. יהיה כיף.

שמעיה אומר: "אהב את המלאכה, ושנא את הרבנות; ואל תתוודע לרשות". מה המשמעות של היחס השלילי למוסדות השלטון ולפוליטיקה, ועוד כשהוא מגיע מאחד ממנהיגי הדור? ומה יש לרמב"ם לומר על זה?

הלל הזקן אומר לנו בין היתר: "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך". כאן אני מסביר מדוע אני חושב שהאמירה הזו היא דווקא חיובית ולא שלילית.

הלל הזקן אומר לנו בין היתר: "ואל תאמר - 'לכשאפנה אשנה', שמא לא תיפנה". בימינו גדושי הטכנולוגיה והמהירות נדמה שהאמירה הזו רלבנטית מתמיד. איך מתנהלים בין השגרה ותביעותיה לבין שאיפותינו ללמוד ולהשתפר?

יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.

מעניין לראות את נקודות ההשקה לסארטר ולתביעתו מהאדם לקחת אחריות על החלטותיו מחד, ולר' נחמן מברסלב ולתביעתו לראות בכל אחד את הנקודה הטובה.

רבי לויטס איש יבנה מעלה על נס את שפלות הרוח. ננצל את ההזדמנות לדבר מעט על מה שהיה לרמב"ם לומר בשבח הענווה, וגם על אימרת המחץ של יוסי בנאי בנושא.

הלל הזקן מעמיד בפנינו אתגר: עלינו לשאוף להיות אנשים טובים ללא קשר לנסיבות הספציפיות שבהן אנו נתונים. כאן נרחיב מעט על הרעיון המקסים הזה.

אלעזר בן ערך בעצם הלך לנו לאיבוד, וכאן ננסה להבין למה. ננצל את ההזדמנות להציץ מעט לתורתו של אפיקורוס המקורי, וגם ניגע במשל המערה של אפלטון.

רבי אליעזר הגדול הוא ללא ספק הדמות הטראגית ביותר בתלמוד, ואני מזדהה איתו מאוד. מה אפיין אותו? למה הוא עלה על מסלול התנגשות מול חבריו, ומדוע הם נקטו נגדו באמצעי החמור ביותר שעמד לרשותם?

"אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם". האם אפשר בכלל לפעול שלא למען גמול מסוים? ומה היה לקאנט לומר על זה?