אחרי ששמענו את הילדים מדברים בפשטות ובחוסן על התקופה, פתחנו בינינו שיחה כנה על מה שקורה מתחת לפני השטח.
המתח בלילות, העייפות, האחריות, והניסיון להחזיק שגרה בתוך מציאות לא יציבה. דיברנו על הפער בין איך שהילדים חווים את המצב לבין מה שעובר עלינו כהורים, על הצורך בעוגנים כמו לו"ז, על גבולות לצד הקשבה, ועל האיזון בין שליטה לאמונה.
פרק אישי על הורות בזמן חוסר ודאות, על נשימה בתוך עומס, ועל הכוחות שמתגלים דווקא ברגעים הכי מאתגרים