אורית פרלוב מציגה הפעם בפינתה את השיח של תושבי הרצועה במהלך שלושת ימי מבצע "עלות השחר". תחילה מציגה פרלוב את הקמפיינים התודעתיים שהופצו על ידי העזתים, והתמקדו בשלושה נושאים: הילדים שנהרגו, נפצעו והתייתמו; השתיקה של מנהיגי מדינות ערב; והחיבור בין סבבי הבחירות בישראל לסבבי הלחימה בעזה ("נתניהו, בנט ולפיד מגיעים לקלפיות באמצעות הטילים ודמם של הפלסטינים").

בהמשך, בוחנת פרלוב את ״דילמת השעונים ההפוכים״ - מדוע דין הגדה המערבית ודין עזה אינו כדין ירושלים ומדוע אלה נותרו סוגיות מפצלות בחברה הפלסטינית ולא מאחדות. וגם - כיצד נשמע ונראה בלבול תודעתי ברצועה?

הפרק מסתיים בביקורת הקשה שהוטחה בחמאס ש״הלך לישון שנ״צ בשישי בארבע אחר הצהרים ולא התעורר מאז". כמו כן תישאל השאלה מדוע רבים משווים כעת את חמאס לרש״פ ובטוחים שהארגון משתף פעולה עם ישראל.