מדברים משמעות

בעולם השפע רווי האפשרויות, הרבה פעמים אנחנו עסוקים במה שאנחנו מאבדים כשאנחנו בוחרים מוצר מסוים, מסלול קריירה מסוים, בן או בת זוג מסוימים, דפוס פעולה מסוים?

היכולת לבחור מייחדת אותנו כמין אנושי. כמעט בכל רגע נתון, אנחנו מוצפים בגירויים ובהזדמנויות לבחור ולקבל החלטות, מקטנות ועד גדולות – החל מהרגע שבו קמים בבוקר ועד הרגע שבו קורסים למיטה בסוף היום.

אבל למעשה, כשאנחנו מודעים לרווח הקטן, והכמעט בלתי מורגש, שבין הגירוי לתגובה שלנו אנחנו מגלים שאותו רגע הוא רגע טהור של בחירה שיכול להשפיע על איך היום שלנו הולך להיראות, איך נגיב לסביבה שלנו ואפילו למצבים מאתגרים שאין ביכולתנו לשנות.

בפרק זה מתארח ד"ר ניר פלג, שנע נכבד מחייו בין האקדמיה  שם הצליח בעמל רב לקבל דוקטורט בביולוגיה לחינוך שם פיתח חומרי לימוד ועסק בהוראת מדעים למורים. הוא עוסק זה מספר שנים  ברכישת ידע ובחקר עצמאי, בלימוד וכתיבה בתחביבו העיקרי: ניסיון לפיצוח תבניות להתמודדות מוצלחת עם קשיים.

בפרק התייחסנו לשאלות איך אפשר להגדיר בחירה, האם יש לנו בכלל בחירה, ומדוע זה חשוב, כיצד קשורה הגדלת יכולת הבחירה למציאת משמעות בחיים ומה אפשר לעשות החל מהיום בתוך היום יום שלנו להגדיל את מרחב הבחירה שלנו.

ויקטור פרנקל הציע שעצם ההכרה בסופיות חיינו יכולה להוות חוויית יקיצה חשובה בחיים. לדבריו, המפגש עם המוות והסופיות אינו נוטל מהחיים את משמעותם, אלא דווקא מעניק להם אותה.

המוות שהופך אותנו ערים יותר למעברי החיים, מנכיח את ההזדמנויות הייחודיות והחד־פעמיות של מצבנו, ומאלץ אותנו להיות אחראים לממשן בהווה. את המוות אנו פוגשים גם בכל המצבים המעבריים בחיינו, שתמיד כרוכים באובדן — סיומו של משהו שהיה והתחלה של מה שאמור להיות. וכמובן, עם פרידה מאדם אהוב, פרישה מעבודה ואובדן בריאות. על פי הלוגותרפיה, גם האובדן, כמו המוות, ממריץ לחיות באופן מלא יותר, ומעניק הזדמנות להגברת תחושת המשמעות בחיים.

בפרק זה מתארחת עדי ליליאור פסיכותרפיסטית גוף- נפש  ולוגותרפיסטית, מנחת קבוצות, מייסדת שותפה של קבוצות " סיפור דרך"- קבוצות תמיכה טיפוליות לאלמנים ואלמנות. מטפלת מאז ה-7.10.23 במסגרת ארגון "חוסן" במשפחות מקיבוצי העוטף שחוו אבדנים וטראומות, שותפה בסגל "מכון דרכים" בבנימינה- מכון המטפל בגישה מערכתית דינאמית, בעלת קליניקה בבנימינה,  

בפרק התייחסנו לנושא האובדן והיבטיו המגוונים, כיצד הוא מתחבר לנושא המשמעות בכלל ולוגותרפיה בפרט, לצד קווים מנחים לסיוע לא.נשים שחוו אבדן או מכירים מישהו שחווה אבדן.

אדם ממוצע יבלה מעל 90,000 שעות בעבודה. השאלה איך נחווה אותן – האם בהישרדות, בהמתנה מורטת עצבים לסוף השבוע, לקידום הבא, לחופשה הבאה, לפנסיה... או שהיא מקור לתרומה, להשפעה, לביטוי של הערכים שלנו? 

בשני העשורים האחרונים נושא המשמעות בעולם העבודה תופס יותר ויותר מקום מרכזי במחקר האקדמי, בשיח הציבורי ובחוויית הפרט והארגון. החשיבות הגוברת לנושא מודגשת בשל השינויים והשיבושים המאפיינים את העידן הנוכחי בכלל ועולם העבודה בפרט, ביניהם קצב שינויים מהיר, ריבוי אפשרויות, חוסר וודאות, התפתחויות טכנולוגיות ושינויים חברתיים גלובליים שמעצימים את הצורך בתחושת ערך, תכלית ומשמעות. 

בפרק זה מתארחת ד"ר תמר איצקסון, מרצה בכירה וחברת סגל בתכנית לייעוץ ופתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, עמיתת הוראה במחלקות לחינוך ולניהול באוניברסיטת בן גוריון. יועצת ארגונית ומנחת קבוצות.

יחד ניסינו להבין מה זה בכלל משמעות בעבודה, למה היא חשובה, מהם ה"צדדים האפלים" שלה, ואיך אפשר לטפח אותה, ברמה האישית והארגונית.

מוזמנים להצטרף אלינו למסע המשמעות, וכמובן נשמח שתשתפו עם אחרים כדי שגם הם יוכלו להרוויח מהתובנות...

מוכנים? לחצו Play 

פוטנציאל המשמעות קיים בכל רגע ורגע בחיינו, אך המודעות שלנו אליה מתעוררת רק אם קיימת בנו מכווּנות כלפיה. מכוונות שכזו דורשת מידה רבה של נוכחות. כשאנחנו קשובים ופתוחים לעולם סביבנו אנחנו מתחילים להבחין ברגעים, מצבים וחוויות שבהן טמון הפוטנציאל למשמעות. 

בפרק הפעם התארח ד"ר ריקרדו טרש, חבר סגל בבית הספר לחינוך ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, ויו"ר המרכז לחינוך קשוב ואכפתי. ד"ר טרש משלב בין הוראת קשיבות ומחקר אודות השפעותיה. תחומי המחקר שלו כוללים בן השאר השפעות קוגניטיביות, רגשיות ופיזיולוגיות של אימון בקשיבות ולמידה חברתית רגשית בקרב מורים ותלמידים.

בפרק העמקנו בשאלת החיבורים בין מיינדפולנס (קשיבות) לבין משמעות מתוך הבנה שמשמעות אינה יכולה להינתן או לעבור בתורשה על ידי ההורים או החברה, עליה להתגלות מתוך חיפוש, ביטוי הייחודיות שלנו ומתוך הערכים והבחירות. תהליך זה דורש התכווננות פעילה ומודעות עצמית. הפניית תשומת לב והתבוננות צלולה על עצמנו ועל העולם מאפשרות לנו לכייל ולדייק את המצפן הפנימי שלנו, לזיהוי מה שמניע אותנו ולחידוד הקשב לקריאת המשמעות בחיי היומיום שלנו. 

באופן פרדוקסלי, העולם כיום מחובר יותר מתמיד בזכות הטכנולוגיה והסלולרי, אבל הוא גם מפורק ומנוכר יותר מאי-פעם. מעבר לאתגרים שעידן הסלולר הביא איתו, כמו הקושי להיות נוכחים בכאן ועכשיו, הקושי לחוות שעמום והזמינות הבלתי פוסקת, התרבות הדיגיטלית מחזקת את הצורך שלנו באישורים חיצוניים. במובן הזה הסלולרי יכול לשמש כמקור לבריחה מהיכולת לחוות את החיים כפי שהם, ומאפשר סיפוק מיידי שמותיר אותנו בתחושת ריקנות לאורך זמן. מה כל זה אומר בנוגע לבני נוער וצעירים היום שמחוברים למסכים כבר מגיל צעיר? איך זה משפיע על תהליכים טבעיים של חיפוש משמעות וזהות בחייהם?

בפרק הפעם התארחה דנה אבירם, עו"סית, בעלת חברת "צעירים ברשת", בוגרת תוכנית הלוגותרפיה באוניברסיטת ת"א, סופרת ילדים ונוער שמתמחה ברשתות חברתיות. 

בפרק התייחסנו למקומן של הרשתות החברתיות בחיי צעירים היום, שמצד אחד העניקו לנו הזדמנות לתחושת שייכות, ובמה לביטוי הייחודיות שלנו בעולם, אך מצד שני גם סכנה שבצורך להיות מחוברים כל הזמן, לתעד ולעמוד בלחצי ההשוואה החברתית וה-FOMO.

 מה כל זה אומר ומה אפשר לעשות?

כבר נאמר שהחירות נמצאת במרחב שבין הגירוי לתגובה, אז מדוע רוב האנשים לא חשים חירות במצב זה? 

בפרק הפעם התארח ד"ר יונתן דוידוב, עו״ס,  מתמחה בטיפול במתח וחרדות, מרצה באוניברסיטת חיפה, ועוסק במחקר בתחום הפסיכולוגיה הקיומית. מחבר שותף של הספר "אותנטיות קיומית בתיאוריה ובמעשה" עם ד"ר פנינית רוסו-נצר.

בפרק דיברנו על הדאגות הקיומית המתקיימות במרחב שבין הגירוי לתגובה ומנהלות את התגובה האוטומטית שלנו, ועל האפשרות לווסת את הדאגות כדי לזכות בחירות מצבית לבחור את התגובה הרצויה לנו. ככל שנחווה חוויה של בחירה בתגובה שלנו - כך תגבר תחושת המשמעות בחיינו.

למרות שאנחנו מחוברים יותר מתמיד בזכות הטכנולוגיה ונהנים מרווחה כלכלית, רמות גוברות של מתח, חרדה ובדידות מאפיינות יותר ויותר את חיינו היום. בעוד שמתח וחרדה לרוב נתפסות כשליליות וככאלה שיש להימנע מהן או לפתור אותן, אולי אפשר לחשוב עליהן כעל הזדמנות לפגוש את מי שאנחנו באמת ולשחרר כוחות אותנטיים של יצירה? מה אם החרדה היא רק הצעד הראשון לפגוש את עצמנו באופן אינטימי ולגלות אנרגיות של חיוניות ועוצמה אישיים הנמצאים בתוכנו? 

התסכול הקיומי נמצא בלב ההוויה האנושית, ונובע מעצם היותו של האדם יצור תבוני המודע למוות ולסופיות שלו, ולפיכך שואל לגבי משמעות חייו. השאיפה למשמעות לצד העדר המענה הברור לשאיפה זו, מובילה את האדם להיחשף לתסכול הקיומי הנמצא שם כל הזמן, כאשר היכולת לשאת אותו ולהימנע מהשפעותיו ההרסניות כרוכה במציאת דרך ומשמעות לחיינו.

בפרק זה מתארח דוד מעוז ישראל, פסיכולוג, מטפל במצבי טראומה, חולי ואובדן, וכן משברים קיומיים וחיפוש רוחני אחר תחושת משמעות. דוד מרצה בתוכנית ללוגותרפיה באוניברסיטת תל אביב, מנהל היחידה הקלינית במכון מצפן, ומחבר שותף של הספר "משמעות מחפשת אדם" עם ד"ר פנינית רוסו-נצר.

בפרק התייחסנו למקורו של התסכול הקיומי ומקומו בגישת הלוגותרפיה, כיצד הוא מעצב את תפיסותינו והתנהגויותינו ומה ניתן לעשות כדי לנווט את חיינו ולמצוא משמעות.

"בני אדם הם לא יצורים של דחפים, אל של רעיונות ותפיסות". מהו ה"ווייז" שמכוון אותנו בחיים?
בפרק זה מתארח ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף, איש חינוך ומרצה בקרייה האקדמית אונו.

יחד ניסינו להבין למה בכלל משמעות חשובה לחיים כרעיון מעצב לחיים ושפה שמכוונת אותנו, ובמה היא שונה משפות אחרות כמו אושר. מה זה אומר על סבל, על הורות וחינוך, ומה אפשר לעשות כדי לעצב את חיינו בהתאם לשפת המשמעות.

שאלת המשמעות היא עתיקת יומין, אוניברסלית וייחודית לאדם. משחר האנושות ולאורך ההיסטוריה בני אדם חיפשו אחר פשר, משמעות ותכלית לקיומם - חיפוש משמעות מצוי בליבת הקיום האנושי, וחוצה דורות ותרבויות. מחקרים רבים מצביעים על תפקידה המרכזי של משמעות בחיים ברווחה נפשית ופיזית, כמו גם כמרכיב מפתח בהתמודדות עם מצבי משבר וסיכון. 

אולם, בעידן הפוסט- מודרני, הגלובלי והדיגיטלי של ימינו, בולטים אספקטים של חוסר יציבות, ניכור ואובדן משמעות. הלוגותרפיה (תרפיה באמצעות משמעות) הינה גישה טיפולית שנוסדה ע"י הנוירולוג והפסיכיאטר, פרופ' ויקטור פראנקל, מחבר רב-המכר העולמי "האדם מחפש משמעות". הגישה ממוקדת בטיפוח הגרעין הבריא באדם וביכולתו למצוא משמעות בכל מצב, לצמוח אל מול נסיבות החיים, על האתגרים וההזדמנויות שהם מזמנים, תוך מכוונות אל העתיד. 

בכל אלה ניגע על קצה המזלג בפרק זה שינסה "לעשות סדר" במושגים ובעקרונות – מהי משמעות בכלל? למה היא חשובה? 

איך אנחנו לא רק מתקיימים ושורדים, מתפקדים ומתנהלים, אלא חיים את החיים במלואם, חיים באמת? איך לא מבזבזים את המתנה המופלאה הזו, איך לא רק עוברים מפסגה אחת לשנייה אלא נושמים לריאות את מה שבדרך? איך לא מסתפקים ב"כמעט" ולמה לעיתים קרובות כל כך גם כשיש "הכל" עדיין יש תחושה שמשהו חסר?  איך לא להיות עסוקים רק ב"איך" אלא גם ב"מה" וב"לשם מה"?

בפרק קצר זה נציג את פודקסט "מדברים משמעות" - הפודקסט הראשון שמתמקד לעומק ולרוחב בשאלות של משמעות בחיים מזוויות שונות, שיאפשרו לנו להכיר את עצמנו ואת המסלולים ומפות הניווט המגוונות שיוצרות חיים משמעותיים לנו בהם מכיוונים נוספים וחדשים.