מדברים משמעות

געגוע לפעמים תופס אותנו לא מוכנים - למול שיר מתנגן, משחק ילדות, מקום, מאכל או צירוף מקרים משמעותי שמעלה רגש נוסטלגי של כמיהה וכיסופים.

 לפעמים הוא לא רק כלפי מה שמחוץ לנו אלא גם כלפי מה שמעולם לא היה לנו, למשהו שלא ידענו מהו ואבד או חסר. לפעמים הוא געגוע לעצמנו, למה שהיה יכול להיות. נוסטלגיה היא הרבה יותר מזיכרון – היא חלון לעבר שבו טמונים ערכים, חוויות ומשמעות שהשפיעו על מי שאנחנו היום. 

בפרק הזה מתארחת ד"ר הגר חג'ג' ברגר. הגר היא אנתרופולוגית, כותבת ואמא. חברת סגל בקריה האקדמית אונו. מתמחה באנתרופולוגיה פסיכולוגית ואקזיסטנציאלית. מחקריה עוסקים בתחומים של בריאות הנפש, חיפוש משמעות, הבנייה של רגשות. 

יחד יצאנו למסע של התבוננות על המושג נוסטלגיה כמנוע שבכוחו להוות עוגן לערכים, ומנוע לתקווה, ואף לחוסן הקולקטיבי שלנו בעידן של אי-וודאות.

אחד המלכודים העמוקים ביותר בחיים המודרניים הוא הנטייה שלנו לדחות את החיים עד שנהיה 'מושלמים מספיק' כדי לחיות אותם.

בפרק הזה מתארחת מעיין סרי: פסיכולוגית קלינית, מטפלת במרפאת בריאות נפש ציבורית בירושלים ובקליניקה פרטית במודיעין, מחברת הספר "רעבות" שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בנושא אכילה רגשית ודימוי גוף. 

יחד ניסינו להבין מה קורה כשאנחנו הופכים מטרה אחת - במקרה הזה המשקל - למסך שמסתיר את כל שאר החיים. איך זה משפיע על החלומות שלנו, על היחסים שלנו, על היכולת שלנו להיות נוכחים ברגע הזה, על האופן שבו אנחנו חיים את חיינו, ובמיוחד איך אפשר להתחיל לחיות חיים מלאי משמעות לא 'אחרי ש...', אלא דווקא עכשיו.

במודלים הכלכליים הקלאסיים, התועלות שלנו נמדדות יחד, בלי להבחין בין הנאה רגעית למשמעות עמוקה. אבל בחיים עצמם, אנחנו יודעים שזה לא אותו הדבר. יש הבדל בין לשבת מול סדרה בנטפליקס אחרי יום עבודה לבין להשקיע שעות ארוכות בפרויקט שמרגיש לנו חשוב – גם אם הוא קשה ומתיש.

בעולם השפע המהיר שאנחנו חיים בו אנחנו מקדשים נוחות ללא מאמץ כדי למקסם תועלות ורווח, אבל אולי ההון הנפשי שלנו – הרווחה הנפשית שלנו – דורשת השקעה של זמן, מאמץ ותשומת לב ממש כמו בבניית עסק חדש? איך נוכל להשתמש במשאבים האלו כדי לחיות חיים עשירים יותר – לא רק בבנק, אלא גם בנפש? 

בפרק הפעם מתארח ד"ר אריק שרמן, ראש המחלקה לכלכלה ומנהל וחוקר כלכלת אושר במרכז האקדמי רופין, ויחד ניסינו להבין איך אפשר לאזן בין רגעים של סיפוק מיידי לבין השקעה ארוכת טווח במה שבאמת חשוב לנו.

הורות היא מסע שממלא את חיינו במשמעות – היא מלמדת אותנו על נתינה, על צמיחה משותפת ועל האפשרות לגלות את עצמנו מחדש דרך עולמם של הילדים שלנו, אבל היא גם הרבה פעמים אתגר, ורגעי תסכול, וייאוש, ואכזבה, ואפילו כאב ואשמה.
 
הורים וילדים. ילדים והורים. מערכת יחסים שמלווה אותנו מרגע הלידה ועד הסוף, ומשפיעה עלינו יותר מכל מערכת יחסים מוכרת אחרת. ונדמה שמעולם לא היו להורים כל כך הרבה כלים לחנך את ילדיהם, אך יחד עם זאת, מעולם לא היה קל כל כך ללכת לאיבוד בתוכם.

בפרק הפעם מתארחת עינב ריבק, אמא. מטפלת באמנויות במשרד החינוך, מדריכת הורים, מדריכת מטפלים, לוגותרפיסטית מוסמכת ומנחה במכון מצפן, ויחד ניסינו לבחון מה הופך הורה ל"משמעותי", ואיך עוזרים לילדים לנווט את המצפן שלהם בתוך סערת העולם הרועש שבחוץ.

אנו נוטים להחשיב יותר את היש מאשר את האין, אבל האין במובנים רבים ממשמע את ה'יש'. זה הרווח שבין המילים, בין הפעולות לבין המעשים. הלבן של הדף שממשמע את הציור שעליו. 

לפי מסורות פילוסופיות רבות, תחושת ריקות אינה היעדר מוחלט – אלא דווקא מרחב שבו מתגלה הפוטנציאל האינסופי. ומה אם דווקא בתוך הריקות הזו, נמצאת המשמעות? אולי הריקות הזו היא דווקא הזמנה, אולי ההזמנה הגדולה ביותר שלנו, לפגוש את עצמנו, ולברר מה חשוב באמת?

בפרק זה מתארח תומר הרן, פסיכולוג רפואי מומחה, מורה ליוגה, מרצה במכון מפרשים ועובד בהוספיס תל השומר ובקליניקה פרטית. יחד צללנו לתוך החיבור המרתק בין רעיון הריקות לבין החיפוש אחר משמעות בחיים. דיברנו על האופן שבו הבנה של הריקות יכולה לפתוח בפנינו דלתות לשאלות הגדולות של הקיום וכיצד הבנת הריקות יכולה לתרום לאיכות חיינו, וגם דיברנו על דרכים פשוטות שמאפשרות לנו להתבונן על ריקות ומשמעות מנקודת מבט חדשה.

ויקטור פרנקל אמר שכשם שגלי קול במוזיקה ממלאים את האוויר, אך נשמעים רק אם יש לנו מַקלט להקשיב להם, כך גם המשמעות בחיינו – היא נוכחת, קוראת לנו, אבל דורשת מאיתנו להתכוונן, להקשיב, להיות פתוחים. וזה בדיוק מה שאימפרוביזציה ופלייבק מזמינים אותנו לעשות: להיפתח לרגע, לזרום עם מה שמגיע, ולגלות את מה שנסתר מאחורי המובן מאליו.

אפשר לחשוב על החיים כמעין במה של אלתור. כל רגע הוא הזמנה – לא תמיד מתוכננת, לא תמיד צפויה – אבל ייחודית וחד-פעמית. וכדי להשתתף בהזמנה הזאת, אנחנו צריכים לשחרר את הידוע והוודאי, להסכים ללכת לאיבוד ולגלות מחדש את העולם, ואפילו את עצמנו.

הפרק הזה הוא הזמנה לגלות את השיחה המתמשכת שלנו עם החיים – לא דרך מה שאנחנו כבר יודעים, אלא דרך מה שאנחנו מוכנים לגלות...

ויקטור פרנקל, אמר פעם ש"החיפוש אחר משמעות הוא המניע הראשוני של האדם." אבל איך אנחנו מוצאים את המשמעות הזו? אחת הדרכים העוצמתיות ביותר לגילוי משמעות עוברת דרך מרכיב הפשר – אותה שאיפה להבין את עצמנו ואת העולם סביבנו שמתחילה מוקדם בהתפתחות עם אותה שאלה בסיסית ויסודית כל כך שילדים שואלים בכל שפה – "למה". 

הנרטיב, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים על עצמנו – על מי שאנחנו, למה אנחנו כאן, ומה אנחנו מקווים להשיג – הוא לא רק שיקוף של הזהות שלנו, אלא גם דרך שבה אנחנו יוצרים אותה. הוא האופן שבו אנחנו מחברים יחד את חרוזי האירועים והחוויות בחיינו לשרשרת קוהרנטית שיש בה רצף והמשכיות. 

בפרק 13 מתארח עו"ד אופיר צומן - מומחה פרזנטציה ושכנוע. דוקטורנט חוקר מנהיגות כריזמטית. מרצה לאתיקה. ומנטור לניהול קריירה. בפרק דיברנו על איך לספר את הסיפור האישי שלנו בצורה שתורמת לחיבור עמוק יותר למשמעות בחיינו.

במובנים רבים, העולם שבו אנחנו חיים היום, העידן הפוסט-פוסט מודרני, עידן ריבוי האמיתות וקריסות האמיתות המוחלטות, הוא עידן שהתרוקנו ממנו מהויות כמו מסתורין. קסם. פליאה. והנשגב. אבל אבל גם בתוך עולם של VUCA ו BANI של קצב מהיר, חוסר ודאות, שבריריות, תנודתיות, מורכבות, רשתות חברתיות ו AI, לכולנו יש איזושהי היכרות עם הסיפורים האלה שמשקפים אמת אנושית אוניברסלית – ומספיק אם נזכיר את אדיפוס, מסע הגיבור, אטלנטיס, המלך מידאס, המיתולוגיה היוונית ועוד ועוד.

בפרק מס' 12 מתארח ד"ר צבי סער חסן, שכתב את מחקר הדוקטורט שלו בפילוסופיה יהודית על ויקטור פראנקל, ברוך שפינוזה והקשר שבין דת, מיתוסים ורציונליזם לבין משמעות בחיים ופסיכותרפיה. בוגר התוכנית ללוגותרפיה, אדם פשוט ומאמין אדוק בשוקו של בוקר ובשתי מילים: פילוסוף-משורר. בפרק התחלנו מהגדרת המיתוס ומקומו בהתפתחות האנושית בכלל ובתקופה הפוסט-מודרנית בפרט, ושאלנו - מה התפקיד של המיתוס בחיים משמעותיים?

מטרות וערכים הם נושאים מרכזיים שעולים כשאנחנו חושבים על מה מניע אותנו בחיים ואיך אנחנו מגדירים את עצמנו דרך הדברים שאנחנו שואפים אליהם והערכים שאנו מאמצים, לא רק בחוויה של העולם, ביצירה ובמה שאנחנו נותנים לו, אלא גם במצבי קצה של נסיבות מאתגרות.

במובן עמוק, אפשר לראות במטרות וערכים את כוכב הצפון, המצפן או המגדלור שמנחה אותנו במסע החיים, ומדייק אותנו בשאלה איזה סוג של אנשים אנחנו שואפים להיות. 

בפרק זה מתארח ד"ר עופר אטד, מומחה בינלאומי לפסיכולוגיה חיובית, אינטליגנציה רגשית ואימון. יחד ניסינו לברר את הקשר בין ערכים, מוטיבציה ומטרות והיכולת להגיע לחיים משמעותיים.

"הבל הבלים, הכל הבל" אומר לנו קהלת ... מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש? דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת"

כולנו חווינו מתישהו את התחושה של החזרתיות שבשגרה, שאנחנו נמצאים בלופ אינסופי של לקום בבוקר, לעמוד בפקקים, ללכת לעבודה, לחזור הביתה, לאכול ארוחת ערב, לבלות קצת עם הילדים, לשבת מול נטפליקס וחזור חלילה. מתישהו כולנו שאלנו את עצמנו "אז מה הטעם". הרבה פעמים זו בדיוק החוויה של חוסר משמעות – סתמיות, שיעמום. אבל מה אם אפשר להסתכל על החוויה הזו ממבט שונה?

בפרק זה מתארח ליאור טל שדה, מגיש ההסכת היומי של בית אביחי "מקור להשראה" ומחבר הספר "מה למעלה מה למטה" שיצא בהוצאת כרמל. ליאור מרצה ומנחה קבוצות בכירים שעוסקות בחיבור עולמות הרוח לאתגרי החיים והחברה בישראל. בעברו כיהן כמנכ"ל המכון הדמוקרטי, הגיש את ההסכת "קולות של רוח" בגלי צה"ל ועמד בראש מכינת בינ"ה. 

יחד ניסינו להבין מה זה ההבל שמדבר עליו קהלת, מה הפתרון שלו להבל החיים, ומה אפשר ללמוד מקהלת על משמעות החיים.