בפרק הזה בפודקאסט "מחקר בראש טוב" אירחתי את פרופ׳ דורית ארם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, העומדת בראש המעבדה לחקר הגיל הרך.

בפרק שוחחנו על אחד הנושאים החשובים והרגישים ביותר: הורות מיטיבה בתוך חיים עמוסים, תובעניים ומלאי ציפיות.

דיברנו על האתגר של הורות לצד עשייה אקדמית, מחקר, דוקטורט, קריירה, זוגיות וחיי משפחה — ועל השאלה איך אפשר להיות הורים נוכחים, אוהבים ומובילים, גם כשיש דד־ליינים, מאמרים, הצעות מחקר, ביקורת, עומס ורגשות אשמה הוריים.

במרכז השיחה עומד מודל מחומש ההורות, שמציע דרך בהירה ופרקטית להתבונן בהורות דרך חמישה עקרונות מרכזיים:
מודעות, שותפות, מנהיגות, אהבה ללא תנאי, עידוד לעצמאות והנהגת כללים.

דיברנו על למה הילדים שלנו לא אמורים להיות אנחנו, איך מגיבים כשילדים בוחרים דרך אחרת מזו שדמיינו עבורם, למה חשוב שגם הם יראו אותנו מתמודדים עם כישלונות ואכזבות, ואיך אפשר להחזיק בבית גם אהבה, גם עצמאות, גם כללים — וגם הרבה חמלה עצמית.

זה פרק על הורות, אבל לא רק.
זה פרק על בחירה, נוכחות, אחריות, גבולות, שותפות, והיכולת לגדל ילדים — וגם את עצמנו — מתוך יותר מודעות, בהירות ואנושיות.

האזנה מועילה ונעימה!

לתכנים נוספים אני מזמינה אותך לעקוב אחריי באינסטגרם ובפייסבוק

בפרק הזה בפודקאסט 'מחקר בראש טוב' אני מארחת את פרופ' גד יאיר, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וראש התוכנית לחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי, לשיחה מרתקת על הדרך האקדמית שלו, על חשיבה מחקרית, על תרבות, על מצוינות — ועל הקשר העמוק בין הסביבה שבה אנחנו מתעצבים לבין האופן שבו אנחנו חוקרים.

דיברנו על הרגע שבו מאמר אחד בתחילת התואר הראשון גרם לו להבין שהוא רוצה להיות חוקר; על ילדות בבית אורייני ומלא שאלות; על האקדמיה כמקום שאליו מגיעים כדי לחפש תשובות; ועל האופן שבו משפחה, חשיפה מוקדמת לידע וסקרנות אינטלקטואלית יכולים לעצב מסלול חיים.

בהמשך השיחה נכנסנו לעומק אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את פרופ' יאיר: איך תרבות מעצבת את גבולות החשיבה שלנו. דיברנו על ההבדלים בין חשיבה ישראלית, גרמנית ואמריקאית; על הנטייה הישראלית לאלתר, לחדש ולחשוב מחוץ לקופסה; ועל המחיר האפשרי של יצירתיות בלי שיטה, תכנון ומתודולוגיה מספיק מדויקים.

שוחחנו גם על הצעות מחקר, על חשיבות התכנון מראש, על הפער בין סיפור מחקרי מצוין לבין ביצוע מחקרי שיטתי, ועל למה הצעת מחקר היא לא רק מסמך שצריך “לעבור” — אלא תוכנית עבודה אמיתית.

לקראת סוף הפרק דיברנו על מצוינות אקדמית: לא כסיסמה שחוקה, אלא כעבודה קשה, מתמשכת ומאומנת; על הפצת ידע כשליחות ציבורית; על ההשפעה של בינה מלאכותית על החשיבה והכתיבה האקדמית; ועל העצה החשובה ביותר שלו לתלמידות ותלמידי מחקר בתחילת הדרך.

זה פרק על מחקר אקדמי, אבל לא רק. זה פרק על סקרנות, תרבות, שיטה, יצירתיות, יחסי אנוש — ועל האומץ לחשוב מחשבות שעוד לא חשבו קודם.

לתוכן נוסף אני מזמינה אותך לעקוב אחרי באינסטגרם ובפייסבוק

רוב הדוקטורנטים לא נתקעים בגלל חוסר יכולת.
הם נתקעים בגלל חוסר מיקוד.

ובגלל היעדר שיטה.

בפרק הזה בפודקאסט “מחקר בראש טוב” אני מארחת את ד"ר נתנאל בלמס לשיחה על מסע דוקטורט לא שגרתי — כזה שכלל גם תפניות חדות, קבלת החלטות מורכבות, ואירוע מטלטל במיוחד: אובדן המנחה באמצע הדרך.

ובכל זאת — הדוקטורט הזה הסתיים תוך 3 שנים.

בשיחה אנחנו מדברים על:
• איך בוחרים נושא מחקר שמחזיק גם ברגעי משבר
• למה הקשר עם המנחה הוא לא רק מקצועי — אלא גם אנושי
• מה קורה כשהמציאות משתנה — ואיך ממשיכים משם
• איך נמנעים מהתפזרות לתיאוריות ושיטות
• ולמה דוקטורט הוא בעצם פרויקט יזמי לכל דבר

אבל מעבר לכל אלה —
זה פרק על דבר אחד מרכזי:
איך שיטה ברורה ומיקוד יכולים לשנות את כל מהלך הדוקטורט.

נתנאל משתף גם בתהליך הליווי שעבר במסגרת בית הספר לליווי אקדמי, ואיך עבודה עם מבנה סיסטמטי, חשיבה ממוקדת ותהליך מנוהל — אפשרו לו לא רק להתקדם, אלא גם לקצר את הדרך ולסיים תוך 3 שנים.

לדבריו, אילו היה פוגש את השיטה הזו כבר בתחילת הדרך — ייתכן שהיה מסיים אפילו מהר יותר.

אם יש לך תחושה של עומס, פיזור או חוסר כיוון בתהליך הפרק הזה יכול לשנות את ההסתכלות שלך על הדוקטורט.

בפרק הזה בפודקאסט "מחקר בראש טוב" אני מארחת את פרופ' סראב אבו־רביעה קווידר — סגנית נשיא לגיוון והכלה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופרופסור חברה בבית הספר לחינוך — לשיחה עמוקה, אישית ומעוררת השראה על הקשר שבין סיפור החיים האישי לבין הדרך האקדמית.

שוחחנו על המסע האישי שלה אל עולם ההשכלה הגבוהה, על הפערים שחוותה כבר בילדות, על הבחירה להיאבק על הזכות להזדמנות, ועל האופן שבו חוויות של אי־צדק, הדרה ואי־שוויון עיצבו את תחומי המחקר והעשייה שלה.

דיברנו גם על המשמעות של קריירה אקדמית: מה היא באמת דורשת, איך האקדמיה יכולה להפוך למרחב של מפגש, חשיבה ביקורתית ושינוי, ולמה כל כך חשוב לקדם ייצוג, שייכות והזדמנויות עבור קבוצות מיעוט.

זהו פרק על זהות, חינוך, מחקר, שייכות, אומץ ותקווה — ועל האפשרות לראות באקדמיה לא רק מקום של ידע, אלא גם מרחב שיכול לפתוח דלתות, לחבר בין עולמות, ולאפשר עתיד טוב יותר.

בסיום הפרק פרופ' אבו־רביעה קווידר משתפת גם בתובנות חשובות לסטודנטים ולסטודנטיות בתחילת הדרך, ובתזכורת חשובה לא לפחד לחוות את האקדמיה באמת — לא רק ללמוד בה, אלא גם לצמוח בתוכה.

בפרק הזה אני מארחת את פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, ראשת בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, לשיחה על אחת הגישות המסקרנות ופורצות הדרך במחקר: החריג החיובי (Positive Deviance).

מה אם הפתרונות לבעיות מורכבות כבר קיימים — אבל פשוט לא במקום שבו אנחנו רגילים לחפש?

הגישה הזו מציעה להפנות מבט אל מי שכן מצליחים לייצר פתרונות — דווקא מתוך אותם תנאים, אותם משאבים, ואותה מציאות.

בפרק דיברנו על:

- איך מחקר מתחיל בכלל ברגע אנושי — ולא בנתונים- מהי תקשורת בריאות, ולמה היא יכולה להציל חיים- איך “חריגים חיוביים” מייצרים פתרונות פרקטיים מהשטח- למה הממוצע לפעמים מטעה — ומה אפשר ללמוד מהשוליים- איך מבנים פשוטים (כמו 1-2-4-All) משנים שיח ופותחים חשיבה- ומה חשוב באמת לפתח כתלמידי ותלמידות מחקר

וגם — שיחה עמוקה על:
משמעות, אותנטיות, חשיבה ביקורתית
והיכולת לשאת מורכבות — בלי לאבד בהירות.

🎯 אם אתם בתחילת הדרך המחקרית (או באמצע) — זה פרק שיכול לשנות לכם את נקודת המבט.

איך משלבים בין אמהות ואקדמיה — בלי לבחור ביניהן?

בפרק הזה אני מארחת את ד"ר ענבל כהן מידן לשיחה פתוחה וכנה על אחד האתגרים המרכזיים של חוקרות וחוקרים:
השילוב בין מחקר, הורות וחיים.

בפרק אנחנו מדברות על:
איך מקבלים החלטות מורכבות מתוך בחירה מודעת,
איך מנהלים תהליך מחקר בתוך עומס יומיומי,
ואיך אפשר להתקדם גם כשאין “זמן פנוי”.

דרך הסיפור האישי של ענבל — שהשלימה דוקטורט תוך גידול ילדים בחינוך ביתי — אנחנו מפרקות את אחד המיתוסים הגדולים:
שצריך לבחור בין אמהות לבין התפתחות אקדמית.

המסר המרכזי של הפרק:
זה לא עניין של זמן — זה עניין של שיטה.

אם יש לך מחשבה על תזה או דוקטורט, או שאת.ה כבר בתוך התהליך ומרגיש.ה תקיעות, עומס או פיזור —
הפרק הזה בדיוק בשבילך.

כמו שהבטחתי בפרק — זו ההדרכה שתעזור לך ליצור יותר שקט ושיתוף פעולה בבית 👇

להורדת ההדרכה ללא עלות

האזנה נעימה! 🎧

בפרק הזה אני מארחת את פרופ' נטע זיו לשיחה מרתקת על התפר שבין עשייה בשטח למחקר אקדמי.

דיברנו על האופן שבו מפגש עם מציאות חברתית, משפטית ואנושית יכול להצמיח שאלות מחקר עמוקות, על החשיבות של מבט ביקורתי ורפלקסיבי גם כלפי הפרקטיקה שלנו עצמנו, ועל הדרך שבה מחקר יכול להשפיע בחזרה על השטח.

דרך דוגמאות מעולמות הדיור הציבורי, ועדות הקבלה, זכויות אדם ומדיניות רווחה, פרופ' נטע זיו מראה כיצד תופעות נקודתיות הופכות למסגרות תיאורטיות רחבות, וכיצד סקרנות, אי-נחת ורצון להבין לעומק הם מנוע אמיתי למחקר משמעותי.

________________________

לתוכן נוסף בואו לעקוב אחריי

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

מה המשמעות של "קבוצות מגוון" באקדמיה הישראלית?
למה עדיין יש תת-ייצוג של אוכלוסיות מסוימות בתארים מתקדמים ובסגל האקדמי?
ומה האחריות של האקדמיה – ושלנו – בנושא הזה?

בפרק הזה אני מארחת את פרופ' מונא חורי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון, לשיחה כנה ועמוקה על:

• מי הן קבוצות המגוון באקדמיה הישראלית

• החסמים הסוציו־אקונומיים, הלשוניים והמערכתיים

• המעבר מהנגשה למצוינות מכלילה

• חשיבות המגוון למצוינות מחקרית

• האתגר בהרחבת ייצוג חברי הסגל

• ומה המסר החשוב לסטודנטים וסטודנטיות שמגיעים מרקעים לא שגרתיים

זה פרק שמזכיר לנו שהשכלה היא זכות – ושמגוון אינו רק ערך חברתי, אלא מנוע למצוינות אקדמית.

________________________

לתוכן נוסף בואו לעקוב אחריי

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

אנחנו חיים בעידן של אינסטנט, טיקטוק ותשובות מהירות.
אבל ייתכן שהאתגר המרכזי של מערכת החינוך היום איננו עודף המידע ב"כיס" של כל תלמיד – אלא המחסור בכלים לחשוב.

בפרק הזה אני משוחחת עם גונן אילן, מורה לאזרחות ודוקטורנט למשפטים, על השאלה:איך מחקר אקדמי יכול להיכנס לכיתה – לא כתוכן נוסף, אלא כגישה פדגוגית?

בשיחה דיברנו על:

• פיתוח חשיבה ביקורתית דרך פרקטיקות מחקריות

• עבודה עם קשב בעולם מקוטע

• דיבייט ככלי לריכוך קיטוב בשיח

• האטת תרבות האינסטנט ותרגול תהליך

• הפיכת למידה פורמלית לשותפות פדגוגית

זהו פרק על חיבור בין עולמות –בין האקדמיה לבית הספר,בין תיאוריה לפרקטיקה,ובין ידע לחשיבה.

מחקר אינו שייך רק לאוניברסיטה.הוא דרך לחשוב – וכאשר מביאים אותה לכיתה, משהו משתנה.

האזנה נעימה 🎙️

________________________

לתוכן נוסף בואו לעקוב אחריי

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

בפרק אני מארחת את פרופ' רבקה תובל-משיח, מומחית לחוסן ולהתמודדות עם טראומה

 בפרק אנחנו מדברותעל קשת הרגשות שאנחנו חווים בלימודי המחקר, ועל נתון מדהיםשחושפת פרופ' תובל-משיח:

דוקטורנטים ודוקטורנטיות סובלים מדיכאון וחרדה פי 6 מהאוכלוסייה הכללית, האקדמיה, שבעבר נתפסה כחממה מוגנת ומכילה, הפכה עבור רבים ב-25 השנים האחרונות למחוללת חרדה

 ✨ מה מחכה לך בפרק?

· איך הפכה האקדמיה עבור סטודנטים רבים לזירהמנוכרת של בדידות, לחץ ואי-ודאות

· איך מתמודדים עם "רכבת ההרים" הרגשיתושומרים על עצמנו בתהליך?

· כלים להגדלת החוסן המנטלי והרגשי

________________________

לתוכן נוסף בואו לעקוב אחריי

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם שלי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠