MinDesign

הפעם הפרק מוקדש לרצפים Streaks.

מה זה רצף? הנה כמה דוגמאות:

השלמה של שבעה ימי לימוד שפה במהלך השבוע (Duolingo).

חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם תרגלתם.ן מדיטציה (Headspace).

חיווי של מספר הימים הרצופים שבהם ״הסתנאפתם.ן״ עם חבר.ה (Snapchat).

למה צריך רצף?

כדי להגביר את המוטיבציה של משתמשים להתמיד במשימות באופן עקבי לאורך זמן.

מתי נשתמש ברצף?

כאשר ההגעה ליעד דורשת השקעת זמן רב (רכישת שפה, הורדת משקל, כניסה לכושר גופני, …).

איך בונים רצף?

האזינו לפרק :)ֿ

טאדאאם…!

אנחנו שמחים להציג את הפרק השני בפינה החדשה שהשקנו ובה אנו מדברים על העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות.

בין היתר, נתחקה אחר הבחירות בפיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור ומהלכים אסטרטגיים נוספים.

בפעם שעברה דיברנו על ספוטיפיי ועכשיו הגיע תורה של ענקית הסטרימינג - נטפליקס.

כמה עובדות על נטפליקס: החברה נוסדה ב- 1997 על ידי ריד האסטינגס ומארק רנדולף, לא נמכרה לבלוקאסטר ב- 50 מיליון דולר, הכניסה בשנה שעברה 32 מיליארד דולר מ- 220 מיליון מנויים - פלטפורמת הסטרימינג המובילה בעולם.

עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: פרסונליזציה (השוו את מסך הפתיחה שמופיע אצלכם לשל חברים, בני משפחה או קולגות) צליל פתיחה מובחן (איך הוא נשמע?), ברירות מחדל (מה קורה חמש שניות לאחר סיום פרק?), הוכחות חברתיות (טופ 10, טרנדינג), ועוד (האזינו לפרק!).

לסיכום, הנה טעימה של כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק:

✅ מה הסיפור מאחורי צליל הפתיחה של נטפליקס ואיך זה קשור לעז?

✅ מה היו ההשלכות של הצפייה בסדרות גמביט המלכה ומשחקי הדיונון?

✅ איך הופכים באג לפיצ׳ר בעזרת עקרון התנהגותי?

✅ איך תובנות התנהגותיות משרתות את המטרות העסקיות של החברה?

הפעם הפרק מוקדש לספר Six-Minutes X-Ray: Rapid Behavior Profiling מאת Chase Hughes.

הספר והסופר חריגים בנוף (של הספרים שסיכמנו עד כה בפודקאסט).

המודלים שנציג לא מבוססים על מחקר אקדמי אלא על ניסיון מהשטח של אדם עם רקע ביטחוני (הוא עבד למעלה מעשרים שנה בחדרי חקירות כחוקר, מתשאל ומאבחן התנהגות).

נדבר על שני המודלים העיקריים שמוצגים בספר:

מפת צרכים

מפת החלטות

1- מפת צרכים

מפת הצרכים מסייעת להבין מהו הדבר שהכי חשוב לאדם שעומד מולך.

הצרכים מתחלקים לשני סוגים: צורך ראשי וצורך משני.

כל אחד מהצרכים מתחלק לשלוש קטגוריות (כמו כל דבר בצבא…).

צרכים ראשיים (מה חשוב לו)

אימפקט - השינוי וההשפעה שלו

אישור חברתי - קבלת אישור מהסובבים אותו

קבלה חברתית - השתייכות לקבוצה

צרכים משניים (איך האדם מנסה להצטייר כלפי חוץ)

אינטליגנציה

רחמים

כוח

זיהוי של הצורך הראשי והמשני מאפשר בניית פרופיל של אדם. דרכו ניתן להבין את המטרות, הפחדים והמוטיבציה של אותו אדם. לדוגמה, אנשים שהצורך הראשי שלהם הוא קבלה חברתית יחששו יותר מרכילות או שיפוטיות.

2- מפת החלטות

מפת ההחלטות מסייעת להבין מהו הגורם הדומיננטי או הקריטריון במערכת השיקולים שעל בסיסו האדם שמולנו מקבל החלטה.

ישנן שש קטגוריות:

שונות

חדשנות

חברתיות

קונפורמיזם

השקעה

האם זה הכרחי?

יצא לנו הפעם פרק ״בזק״ (כיאה למודל המוצג בו…).

משערים שתוך שש דקות (ואפילו פחות) תוכלו להתרשם מהפרופיל המיוחד של הפרק.

האזנה נעימה :)

בשנת 2020 פירסם פוג, חוקר הרגלים ומייסד המעבדה לעיצוב התנהגותי בסטנפורד את הספר Tiny Habits שנהפך תוך רגע לרב מכר עולמי.

לאורך הספר פוג מדגיש שוב ושוב את החשיבות של פירוק שינויים גדולים לצעדים קטנים ומצטברים.

הוא טוען ששינוי הרגלים לא חייב להיות דבר קשה וחולק במודלים ושיטות שאסף לאורך הקריירה כדי לשנות את ההתנהגות שלנו לטובה.

BJ FOGG של Tiny Habits: The Small Changes That Change Everything הפרק מוקדש לספר

כמה שאלות שענינו עליהן (בעזרתו של פוג) במהלך הפרק:

👈 מהי נוסחת ה״אחרי ש…״?

👈 איך חוגגים הצלחות?

👈 מהם עוגנים ואיך הם עוזרים לבנות הרגלים זעירים?

👈 ואיך בניית הרגלים קשורה לכלים לחשיבה יצירתית?

שאלת השאלות בעולם העבודה היא איך לרתום ולהניע עובדים? התשובה הפשוטה והלא מפתיעה היא, כמובן, כסף.

התשובה המורכבת (והקצת יותר מפתיעה) היא שכסף עשוי להוביל לתוצאות הפוכות ולא רצויות…

—

הפעם שוחחנו עם ד״ר גיא הוכמן, מומחה לקבלת החלטות, ראש תכנית התואר השני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, ראש החטיבה לקבלת החלטות בתכנית לתואר השני בפסיכולוגיה חברתית וCBO ושותף מייסד בחברת platera.ai.

ד"ר הוכמן בעל דוקטורט בפיסכולוגיה מהטכניון והשתלם בלימודי פוסט דוקטורט במעבדתו של פרופסור דן אריאלי בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת דיוק.

הייתה שיחה מעניינת על סוגי מוטיבציה ותמריצים, הנעת (והנאת) עובדים, קבלת החלטות, בונוסים, אוטונומיה, שנאת הפסד, תפקיד ה CBO, קבלת החלטות, ועוד.

—

כמה שאלות שד״ר גיא הוכמן ענה עליהן:

✅ מה ההבדל בין מוטיבציה חיצונית, פנימית ופרו-חברתית?

✅ איך בונוסים כספיים משפיעים על התפוקה בטווחי זמן שונים?

✅ מה התפקיד של אוטונומיה בקשר בין בונוסים לתפוקה?

✅ מתנה או כסף - מה עדיף?

✅ ״שנאת הפסד״ - האמנם?

✅ איך מעודדים צוותים רפואיים להתחסן לשפעת?

✅ מהן שלוש הממלכות בתחום של קבלת ההחלטות?

✅ מדוע כלכלה התנהגותית היא המדע של המובן מאליו?

✅ איך הוא הכיר את פרופ׳ דן אריאלי?

האזנה נעימה :)

השקנו פינה חדשה!

העקרונות ההתנהגותיים שבבסיס ההחלטות של חברות הטק הגדולות: פיצ׳רים במוצר, קמפיינים שיווקיים, מודלי תמחור, ועוד.

והתחלנו, איך לא, עם ספוטיפיי.

כמה עובדות על ספוטיפיי (נכון ל- 2022): 180 מיליון מנויים, 70 מיליון שירים, 2.9 מיליון פודקאסטים (אנחנו אחד מהם!), ~10 מיליון יורו הכנסות בשנה שעברה.

עוד עובדות בהיבט ההתנהגותי: (כמעט) לא עושים שימוש בנוטיפיקציות, בונים הרגלים (מה קורה כל יום שני?), מייצרים תחושת מחסור (מה קורה כל יום שני?), בונים ציפייה (מה קורה בסוף השנה?), ועוד (האזינו לפרק!).

ו… עוד עובדות שמעניינות (בעיקר אותנו ואולי גם אתכם, נכון לסוף 2022): יצרנו 448 דקות של תוכן (14 פרקים), 40% מהמאזינים שלנו עוקבים אחרי הפודקאסט, הדירוג שלנו הוא 4.9 (מתוך 5!), ביחס לשנה שעברה יש עלייה במספר שעות האזנה (229%), מספר העוקבים (185%) ומספר המאזינים (122%).

הנה טעימה של כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק:

✅ מה הקשר בין מכונות מזל לעיתוי של הפרסום של הסיכום השנתי?

✅ איזה באג הפך לפיצ׳ר בספוטיפיי?

✅ מה זה MAYA?

✅ איך פרדוקס הבחירה קשור לממשק ספוטיפיי?

✅ מה הפך את השיר HEY YA ללהיט ואיך זה קשור לסנדוויצ'ים?

✅ ומדוע (יחסית) מעט מנויים מפסיקים לשלם להם?

קיבלנו הצצה (רב-חושית) אל העתיד.

הפעם שוחחנו עם פרופ' אמיר עמדי, ראש מכון ברוך איבצ'ר לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן.

פרופ׳ אמיר עמדי הוא חוקר מוח ומחלוצי המחקר הרב חושי. אחד ממאה אנשי חזון של ארגון genius 100 visions (inspired by Einstein) Org ושותף בחברת רמפי שמחברים חוויות דיגיטליות ומציאות רבודה ביחד עם טיפול תרופתי.

הייתה שיחה פרקטית-פילוסופית מרתקת על מחקר רב-חושי ועל היישום שלו בתחומים מגוונים. במהלך השיחה הזכרנו, בין היתר, את הנושאים הבאים: מודעות, קשב, תפיסת מציאות, מטאוורס, לימוד שפה שנייה, חרדה, לחץ, דיכאון, הפרעות שינה, ADHD, סינסתזיה, פסיכדליה, מציאות רבודה.

כמה שאלות שפרופ' אמיר עמדי ענה עליהן:

✅ מה זו רב-חושיות?

✅ מה זאת סינסתזיה והאם היא קיימת אצל כולנו?

✅ האם המוח שלנו מוכן למטאוורס ואיך זה קשור לבחילות?

✅ מה הקשר בין "אשליית יד הגומי", "אפקט מקגרק", ושאלות פילוסופיות על המציאות?

✅ האם אפשר לראות דרך הידיים או לשמוע דרך העיניים?

✅ מה משותף לבילי אייליש, פארל וויליאמס ווסילי קנדינסקי?

✅ איך אפשר להוריד מינונים של משככי כאבים ולהשיג את אותו האפקט?

✅ האם צריך לחשוש מחברות כמו ניוראלינק של אילון מאסק?

✅ מה זה Cross-Modal Correspondence ואיך זה לשנות את עולם המסעדנות?

האזנה נעימה :)

הפעם אירחנו את ד״ר עדי ברלינר, מנהלת היחידה להיענות מטופלים מבוססת נתונים במכון המחקר של כללית.

יש לה דוקטורט מהטכניון, והיא ברשימת נבחרת המנהיגות המבטיחה 40 עד 40 של עיתון גלובס לשנת 2022.

השיחה עם עדי הייתה מעוררת השראה. היא סיפרה לנו על האופן שבו היא משלבת AI ביחד עם מדעי התנהגות בתחום הבריאות, על הקמת יחידה חדשה במערך החדשנות של כללית, על הדוקטורט שסיימה ועל חיים עם שלוש שעות שינה בלילה.

כמה שאלות שעדי ענתה עליהן:

✅ איך השילוב של AI ומדעי ההתנהגות ישנו את מערכת הבריאות?

✅ מה זה מודל ה BASIC?

✅ איזה נוסח של SMS סייע לצמצם את אי-ההגעה לתורים רפואיים בכ- 33% ולהגדיל את הביטול מראש בכ- 17%? (שיתוף פעולה עם חברת קיימא של דן אריאלי, משרד האוצר ובתי החולים של כללית)

✅ מה היה הכישלון של הצוות שלה בכללית?

✅ ומה החזיר את עדי לספסל הלימודים האקדמיים?

הפעם אירחנו את אליאב אללוף.

מומחה לשיווק, בעיקר B2C ו 2B2BC, שעבד ישירות עם למעלה מ-100 מותגים, ארגונים וחברות סטרטאפ, בארץ ובחו"ל. בין אלו אפשר למצוא את ישראכרט, בנק הפועלים, קניוני עופר, מיני (מקבוצת BMW), זארה, סטימצקי, טאבולה, אלקטריאון, אל-על, קוקה קולה, בנק לאומי, מיטב ד"ש (רימונים), MEET IN PLACE, גופי בטחון שונים שעדיף לא להזכיר את שמם, THE WEATHER CHANNEL (IBM), אושו אינטרנשיונל (הודו), MICHAEL BECKWITH מפרויקט הסוד (THE SECRET), אוניברסיטת סנטה מוניקה, ועוד.

מרצה בארץ ובעולם עם הרצאות "סטוריטלינג ת'כלס" (איך לספר את הסיפור שלנו?) ו"מוח קונה, מוח מוכר" (מה ההבדל בהתנהגות שלנו כשאנחנו קונים וכשאנחנו מוכרים?).

מחבר רבי המכר "למה כדאי להיות לטובת הכריש?" ו"מה למדו החברות המצליחות בעולם מסרטי המאפיה?" בהוצאת אוריון.

כמה שאלות שענינו עליהן בעזרתו של אליאב:

למה חומרי ניקיון מקציפים?

איך טימברלנד הפך ממותג של חקלאים למותג של היפ-הופ?

למה בעידן הדיגיטלי מותגים עדיין מפרסמים בשלטי חוצות?

איך המיניונים החליפו את הטעם של ממרח שוקולד השחר?

מדוע דווקא דברים שנתפסים כלא הגיוניים - הם למעשה הגיוניים מאוד…

(ושוחחנו גם על כמה מושגים כמו חדשנות פסיכולוגית, עקרון ההכבדה, סיגנלינג, פרסום מדעי, עקרון המשתמע).

הפרק מוקדש ל"אפקט המסגור" - הטייה ידועה לפיה אופן הצגת המידע משפיע על קבלת ההחלטה.

כלומר, מסגור המסר ישפיע על ההתנהגות שלנו.

לדוגמה: כנראה נעדיף שמפו ש"מכיל 97% חומרים טבעיים" ולא סבון ש "3% ממרכיביו הם כימיקלים או חומרים סינתטיים" (המסר השני כנראה יגרום לפיטוריו המיידיים של הקופירייטר שהגה אותו).

מלבד מחקר אקדמי נרחב סביב התופעה, אפקט המסגור הפך לכלי פופולרי ושימושי בעולמות השיווק, המכירות, יחסי הציבור ובקרב כל מי שמעוניינ.ת להניע א.נשים לפעולה.

כמה שאלות שענינו עליהן במהלך הפרק:

מהם שלושת סוגי המסגור?

מה זה "חוק ה- 100"?

איך מעודדים סטודנטים להימנע מדחיינות?

ו… האם חצי הכוס היא מלאה או ריקה?