מקרל

בעקבות אירועי הימים האחרונים, החלטנו שאי-אפשר להמשיך במסלול הדרך, אלא יש צורך להגיב למתרחש עכשיו. כאן ועכשיו. ברגע זה.

פרק ספיישל המחאה של מקרל בוחן לרגע מה קורה כרגע במדינה, וכיצד המצב בו אנו נמצאים – למעשה – מעלה דאגות וחששות עמוקים, ודורש פעולות נחושות. אבל מה זה אומר? מה בעצם הבעיה? מה מתרחש עכשיו, שלא התרחש לפני שבועיים? חודש? חצי שנה? שנה?!

תומר ועמרי עוזבים את המסורת הקבועה, ורגע לפני שצוללים אל השאלה 'מה קרה לחופש הביטוי', אשר נפתח אותה עם הפרק הבא, הם פותחים חדשות [למה..?], מישירים מבט אל ירושלים [זהירות לא להסתנוור!], ובוחנים את השאלה החשובה ביותר כרגע – מחאה למה? על מה? איך זה מועיל לי?

קריאה נוספת:

זמן אמת עונה 8 | פרק 4 - חוק בלי סדר

ברטולט ברכט – על האלימות

ומה אם אנחנו בעצם בכלל לא רציונליים?

כמעט כל תורה פוליטית מתבססת על ההנחה שבני אדם הם יצור רציונלי. אבל הפוליטיקה (שלא נדבר על הפוליטיקאים) של ימינו, בהחלט מציבים את ההנחה הזו בסימן שאלה גדול.

מהמהפכה הצרפתית אנו עושים זינוק עם פירואט ונוחתים בלב הסוגייה הקולוניאלית המערבית: בשורת התבונה!

עם ספק והיסוס, תומר ועמרי יוצאים למסע בעקבות התבונה, ומתחילים בשאלה המורכבת: האם האדם הוא חיה רציונלית? (מי שמכיר אותנו מקרוב, יודע שהתשובה היא... בין המנחשים תוגרל גלידה). מהג'ונגלים האפלים של הביצה הפרימורדיאלית ועד לנאורות המערבית, נפלס את דרכנו בנבכי-המבוך השכלתני: מאפלטון הלא-מסופק במדינתו, דרך דקארט הלא-מסופק מחושיו, אל פרויד הלא-מסופק מהמודע, ונעצור לקפה עם ז'אק לאקאן... אשר ככל הנראה לא היה מסופק מהפודקאסט הזה באופן כללי.

ואולי הרציונל האנושי הוא בכלל תקלה טראגית?

האם נצליח להביא אל המדיה החברתית טעימה מן העליונות האירופית במיטבה? אנחנו בספק, אבל אי אפשר לדבר על ספק מבלי לבקש מדקארט להביע דעה (או שתיים).

מה הקשר בין ספק ותבונה? בין קולוניאליזם ותבונה? בין אידיאל ותבונה? ובסופו של דבר, בין ישראל ותבונה? (זו הייתה הרמה להנחתה, אבל לא אבדה תקוותנו!). הייתכן והתבונה המערבית היא עקב אכילס של הפוליטיקה המערבית? או אולי, אם נעז להעמיק בחן, הבעיה אינה התבונה עצמה... אלא השימוש בה? ומה זה אומר להשתמש ב'תבונה' בכלל?!

מיזגו לכם כוס קפה, קחו איזה עבמבר טובה (אל תהיו יותר מדי אשכנזים בחייאת), עשו לנו לייק (בתבונה!), והיכונו לשעה (וקצת...) מרגשת של זכות הפירוש והיעדר רציונליות.

קריאה נוספת:

המדינה, כתבי אפלטון, תרגום: יוסף ליבס. שוקן:2016

פידרוס, כתבי אפלטון, תרגום: יוסף ליבס. שוקן:2016

דקארט ר., הגיונות של פילוסופיה ראשונית, תרגום: דורי מנור. ספרי עליית הגג:2013

איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה. דוד בר-גל, עופר אשכנזי, ערן רולניק. הוצאת כרמל.

לאקאן אתמול והיום: ראיונות עם ז'אק-אלן מילר. תרגום: קלאודיה אידן. רשת לאקאניאנית הוצאה לאור: 2023.

Freud, S. (1938) An Outline of Psycho-Analysis. The Standard Edition of the Complete Psychological Works of Sigmund Freud 23:139-208

זוכרים איך שיחקנו כשהיינו ילדים?

הייתה חבילה עוברת – היו אינסוף ניירות ובסוף פרס אחד. היום, כשעושים חבילה עוברת, כולם זוכים, כולם מקבלים פרס השתתפות. האם זהו שוויון?

הפרק הבא בטרילוגיית המהפכה הצרפתית שלנו ינסה להעמיק במושג שהפך בהרבה מובנים נרדף לצדק  - שוויון. הפעם, תומר ועמרי לוקחים את סימן השווה במתמטיקה ושואלים עד כמה הוא באמת שווה? האם שאלת השוויון היא כלל שאלה מתמטית? ומתי בכלל הופיע הרעיון הזה של שוויון, ואם כבר... אז מה זה בכלל אומר?

האם אי-פעם פגשנו שוויון ברחוב? בכנסת? בחצר המשחקים? ואולי אנחנו בכלל טועים לגמרי, והשוויון היחידי הוא במצב הטבעי, כשהיינו על העצים? ומה אם גרוע מכך... שוויון מגיע רק בסוף? אולי בכלל כולנו שונים זה מזה באופן רדיקלי?

קאנט חוזר לביקור, ומביא עמו את זיגמונד פרויד, מיל, רולס ורוסו [דמיינו את מסיבת היום הולדת הזו...]. ביניהם ככה נדחף לו איזה אחד בשם קארל מרקס [יאללה, איזה נדחף הוא...], שתמיד מתעקש על עודפות מסוימת... [דמיינו אותו בחבילה עוברת...].

אבל דבר אחד אנחנו מבטיחים – השוויון הכי טוב הוא לשמוע את הפרק ולהגיב! הלייק שלכם באמת שווה. (אבל מה אנחנו ממהרים קדימה... בואו פשוט נתחיל להשוות! אה... אולי זה נשמע לא טוב...)

קריאה נוספת:

תרבות בלא נחת. פרויד, זיגמונד. הוצאת דביר 2009.

הצו הקטגורי. עמנואל קאנט.

המערכת עם מיקי חיימוביץ', עונה 4, פרק 6: נלחמים על הבית

אריסטו, מדינת האתונאים, 7.3-4; פלוטארכוס, סולון, יח; דוד, אפרים. 2003. הדמוקרטיה הקלאסית. ירושלם: מאגנס, 50.

קארל מארקס - הקפיטל, ביקורת הכלכלה המדינית, ספריית פועלים

מיל, ג.ס., על התועלתיות, מאגנס: 1933

קאנט, ע., הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות, ספרי עליית הגג: 2010

Rawls, John. A Theory of Justice. Cambridge, MA: Belknap Press, 2005. Chicago (author-date), 17th ed. Chicago style.

Rousseau, J.-J. (2004). The social contract. Penguin Books.

על פניו, כולנו מקדשים את החירות ומאמינים ש"נולדנו לחופש". מנקודת מבט היסטורית, אמנם, נראה שרוב בני האדם לאורך הדורות לא טעמו את טעמה של החירות יום אחד בחייהם.

מהמהפכה החקלאית ועד לעת העכשווית, עולה שאלת עליית הצורך בשלטון מרכזי ויחסי הגומלין שלו עם חירות האדם. אנו נדרשים לנהל חברות, ובדרך... מה קרה לאינדיבידואל? והחברה, מה עליה? ואיך למעשה כוחות הטבע קשורים לשאלת החירות? בפרק זה, תומר ועמרי ממשיכים לחקור את שלושת ערכי הטריאדה שניצבים בלב המהפכה הצרפתית: שוויון, חירות ואחווה. הפעם, נתמקד במושג החירות.

נפלס את דרכנו אל החירות ונשתחרר מגחמותיו הקפריזיות של המלך [לואי?] אשר דורש כל בוקר חליטת תה, ומנכס לעצמו ורק לעצמו את כל המלפפונים של העם! [מה יהיה לואי...]

כמו כן, נראה כיצד החירות קשורה בעילת הסבירות, ככל שזה בכלל סביר לדרוש חירות. זוהי ללא ספק בעיה עמוקה אשר תדרוש מאיתנו לעמוד על כתפי ענקים: מהמשנה וקהלת, דרך עמנואל קאנט, ג'ון לוק, ג'ון סטוארט מיל, ואפילו - האסטרופיזיקאי ניל דגראס טייסון.

מאפלטון ואידאת הטוב, דרך גילוי האש ועד לממשלת ישראל 2024 – אנו נשאלים ושואלים: מה קרה לחירות שלנו והאם אי-פעם היא הייתה קיימת? ובעצם... מה כוללת חירות? מה ההבדל בינה ובין חופש? האם יש חירות בטבע, או במצב הקדם פוליטי? ואם חירות היא רק גורם הקשור בחברה... מהי משמעותה בימים בהם החברה מתפרקת? מהי חירות פוליטית? ומה קורה כשהטבע מנסה להרוג אותנו? האם ניתן כלל להיות בני חורין מהטבע?

קריאה נוספת:

** המסכת הראשונה על הממשל המדיני, ג'ון לוק, הוצאת רסלינג, 2008

** על הממשל המדיני: המסכת השנייה, ג'ון לוק, הוצאת מאגנס, 1948

** משנה פסחים י ה

** קהלת פרק י

** "תשובה לשאלה: הנאורות מהי?", עמנואל קאנט

** Mill, J. S. (2002). On Liberty. Dover Publications.

** deGrasse Tyson, Neil. “Earth Is Bad for Life”. February 19, 2008

המהפכה הצרפתית  הציבה בלב הרעיון הדמוקרטי המודרני שקם בעקבותיו שלושה מושגים: שוויון, חירות ואחווה. בפרק זה, תומר ועמרי מתחילים לצלול אל תוך שלושת המושגים הללו, והקשרם בחברה הישראלית בת ימינו. אבל... כראוי לתהליך חקירה - אנו עושים זאת בסדר הפוך!

אז נתחיל באחווה. מה קרה לאחווה? הרי אי אפשר לומר שהיא נעלמה, כלל וכלל לא – הנה אנו שומעים את הקריאות לאחדות, אחים אנחנו, ערבים זה לזה (ערבים ללא ערבים), איך אפשר לומר שאין אחווה (יהודית) במדינת ישראל? האמנם זוהי האחווה אליה התכוון המשורר?

מבין שלושת מושגי הטריאדה הצרפתית - איך קנתה לעצמה האחדות מקום בין השוויון והחירות כערך דמוקרטי מכונן? מה בין אחווה ואחדות? האם אנשים אחים
אנחנו ואת מי אנחנו בעצם שואלים את כל זה? איך כל זה קשור אל דוד בן-גוריון? עמנואל קאנט? קארל מרקס? זיגמונד פרויד? ז'אק לאקאן?! אין ספק שיש לנו דרך ארוכה ללכת בה...

מצרפת המהפכנית אל ישראל של ימינו, נצעד יד ביד ללא מורא וננסה להבין משהו על האופן בו תופסת אחדות האחים מקום כה מרכזי בשיח הפוליטי של ימינו, ומדוע בעצם כדאי לברר – טוב טוב, תחת זכוכית מגדל – מה היא אותה אחדות, האם מדובר באחווה ומתי היא הופכת לתחושת עליונות.

הערה: השיר המוזכר בתחילת הפרק הוא “There is no I in fuck you” של הלהקה Walls of Jericho.

קריאה נוספת:

"אל הפועלים הערבים", דוד בן-גוריון, במועצת פועלי הרכבה, אדר תרפ"ד, חיפה

Freud, Sigmund. Totem and Taboo.

Lacan, Jacques. Seminar VIII: Transference. Polity Press. 2019

Lacan, Jacques. Seminar XIX: …Or Worse. Polity Press. 2018

Lacan, Jacques. Seminar XX: On Feminine Sexuality, the Limits of Love and Knowledge. W. W. Norton & Company, 1999.

Laurent, Eric. “Racism 2.0”  

Marx, Karl. "On the Jewish question." Nonsense Upon Stilts (Routledge Revivals). Routledge, 2014. 137-150.‏

משהו השתנה בנוגע לשימוש בכוח, ליחסי הכוח ולמשמעות והתפקיד של כוח בחברה של ימינו. נראה שככל ויש לנו יותר כוח, כך אנו מרגישים יותר מוגבלים... מה קורה פה?

בפרק זה, נתחקה אחרי הדרכים העקלקלות בהן עבר הכוח המופקד בידי השליט ונבחן את ההיסטוריה של הכוח הפוליטי, לצד האחריות הקשורה בכוח.

או במילים אחרות – מה קרה לכוח?

כיצד השתנו מנגנוני הכוח בחברה? כיצד הפכה הענישה לפיקוח? והאם הפיקוח הפך לפיקוח עצמי? נראה שהמושג 'כוח' בימינו שינה את תכליתו, ומה לגבי ייעודו? האם בימינו, בחברה המודרנית, הכוח נעלם? ואם לא, מה אפשר לומר אודותיו? על מנגנוני הכוח שאנו משתמשים בהם בחברה המודרנית, אולי מבלי לחשוב עליהם יותר מדי? האם החברה של ימינו פחות מתענגת על השימוש בכוח?

נצא למסע עם פוקו, נשוחח עם ישעיהו לייבוביץ', נקרא מקטע קצר מן המשנה, נזכיר את אלבר קאמי, נראה איך הביטוח הלאומי קשור לסיפור, ואפילו... מותגים?! וגם נדבר על השומר בכניסה לקניון! (ד"ש לאבנר הגבר).

אז מה קרה לכוח...?

קריאה נוספת:

הזר, אלבר קאמי, הוצאת עם עובד

הסרט "שמונת השנואים" של קוונטין טרנטינו

משנה מכות, פרק א', משנה י'

דברים פרק כא, פסוקים י-יד

ישעיהו לייבוביץ'. "יש יהודונאצים" [סרטון יוטיוב]

Foucault, Michel. "Discipline." Rethinking the subject. Routledge, 2018. 60-69.‏

על מעשה עמלק והאתיקה של התהום, מאת תומר לביא. העוקץ [16.09.17].

משהו קרה לשמאל בישראל, אך לא רק בישראל – גם בעולם המערבי. כיצד ערכי השמאל המקוריים הלכו לאיבוד, לאורך הדורות, ואנו מוצאים עצמנו נקלעים בין ימין ומרכז, עם מיעוט סממני שמאל, ובכל זאת נראה כי המילה "סמולני" הפכה לקללה הנפוצה ביותר בשפה העברית. אז מה קרה לשמאל?

בפרק זה נצא למסע החל מהתמורות שחלו במבנה השלטון בעקבות המהפכה הצרפתית, דרך חוט המשי הנמתח מתקופה זו המכונה 'הקול השלישי', נתייחס אל דבריהם של מישל פוקו ופרנץ פנון, נדבר על לנין והגוש הסובייטי, ודרך הקמת מדינת ישראל והקיבוץ הישראלי עד לימינו אנו והפוליטיקה הישראלית והעולמית.

למעשה, נראה כיצד העמדה הפוליטית שבמובנים רבים בנתה את הדמוקרטיה המודרנית קרסה אל תוך עצמה ונבחן האם כלל קיים היום שמאל כהגדרתו בישראל.

** בפרק זה חלה טעות. המשפט "או שהעוגה לכולם או שלא תהיה עוגה" יוחס לצ'רלי ביטון, אך למעשה משפט זה כמובן נאמר על ידי סעדיה מרציאנו ז"ל.

קריאה נוספת:

Sieyès, Emmanuel-Joseph. "What Is the Third Estate?(1789)." teoksessa Emmanuel-Joseph Sieyès, Political Writings. Including the Debate between Sieyès and Tom Paine in (1791): 92-162.‏

MacLeish, Archibald. The American Cause. 1941

אליעזר שביד, תולדות ההגות היהודית בעת החדשה, כתר הוצאה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1977, עמודים 122–151

משה סמט, החדש אסור מן התורה - פרקים בתולדות האורתודוקסיה, הוצאת מרכז דינור והוצאת כרמל, 2005.