משדרים ביטחון

האם קיימת אופוזיציה רוסית חמושה? מה הסיפור של אלכסי נבלני שכולם דיברו עליו לפני כמה שנים? והאם שיר יכול לאיים על השלטון?

השגריר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - בפרק על המתנגדים ועל והדרכים להתנגד למשטרו של פוטין.

לראשונה מאז 2014 אין יותר חטופים בעזה, עם השבת גופתו של רס״ל רן גאוילי ז"ל, וכעת מתחיל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ.

אז מה עכשיו? פתיחת מעבר רפיח, התפרקות חמאס מנשקו, תחילת עבודתה של ממשלת הטכנוקרטים בעזה והכנסת כוח בינלאומי לרצועה - אלה רק חלק מהנושאים הסבוכים שעל הפרק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מנסים לעשות סדר ולזהות את המוקשים המומחים עפר שלח, חוקר בכיר ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים" ויוחנן צורף, גם הוא חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים".

איראן, סין, קטר, רוסיה ושחקנים לא מדינתיים עמלים קשה לזרוע כאוס אל תוך חברות דמוקרטיות, בייחוד בתקופת בחירות. באיחוד האירופי פיתחו סט כלים להתמודדות עם התופעה, המסכנת את הביטחון הלאומי של מדינות, לעיתים לא פחות מטילים בליסטים. מה הוא סט הכלים, עד כמה הוא אפקטיבי ומה בישראל יכולים לאמץ כדי לבלום גם פה את הניסיונות להשפיע ולהרוס?

ד"ר עופר פרידמן - מרצה בכיר במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' לונדון, ועו"ד עמית אשכנזי, מומחה למשפט וטכנולוגיה - לשעבר היועץ המשפטי של מערך הסייבר הלאומי' בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

אליזבת' צורקוב, עמיתה בכירה במכון "ניו ליינס", וד"ר מייקל נייטס, מומחה לעיראק ולמדינות המפרץ, מתארחים בפרק מיוחד של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" העוסק במצבה של עיראק כיום, בתפקיד שממלאות בה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, ובהפיכתה של המדינה למוקד פעילות של הציר השיעי בהובלת איראן. יחד עם ד"ר ירון שניידר, דנים השניים באיומים הנוכחיים על ישראל מהזירה העיראקית, בתהליך התחזקותן של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק - בהקשרים הצבאי, הפוליטי והכלכלי - ובפער בין החזון הדמוקרטי שניסתה ארה"ב לממש בעיראק מאז הפלת משטרו של סדאם חוסין ב-2003, לבין המציאות הפוליטית כיום. בנוסף, הדיון עוסק בחשיבותה של עיראק עבור איראן, לא רק בהקשר הצבאי של הפעלת שלוחים אלא גם כ"ריאה כלכלית", כמו גם באופן שבו השתנתה המדיניות האמריקאית כלפי עיראק בתקופה האחרונה, נוכח המעורבות האיראנית ופעילות המיליציות.

* הראיון המשולב בפרק הוקלט בשפה האנגלית בדצמבר 2025

"הגיע הזמן לחפש הנהגה אחרת באיראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאתר פוליטיקו. אם כך, האם הוא עדיין מכוון להתערבות אמריקנית נגד משטר האיתוללות, ואם כן, מהם התסריטים שעדיין על השולחן? מה מצב המחאה, במסגרת מעט המידע האמין שניתן לאסוף? וכיצד ניתן להעריך את הסיכונים לסבב אלים נוסף בין ישראל לאיראן?

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר בתכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

כיצד הפכה ויקיפדיה מזירה של ידע להמונים למוקד השפעה גלובלי המעצב את התודעה העולמית ביחס לישראל, ובמקרים רבים לרעת ישראל?

בניגוד לחזון הנאיבי והרומנטי של ויקיפדיה, חלו שינויים בתהליכי העריכה שהפכו את האנציקלופדיה לכלי המביא לידי ביטוי נרטיב חד-צדדי, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר. דוד סימן-טוב, ד"ר שלומית ליר ואלה קינן בשיחה על "הקרב על הידע" כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיות הדיגיטליות, וכן ברשתות ובמודלי השפה, ועל הדרכים להתמודד עמו.

ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?

ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה.

בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי:

• הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזורית ופירוק מדינות הלאום הערביות.

• הטענה השניה עוסקת באסטרטגיה הישראלית כביכול, להדוף את ההשפעה הטורקית בקרן אפריקה.

• והטענה השלישית עוסקת בצורך הבטחוני-מסחרי של ישראל לבנות נוכחות בטחונית ומודיעינית בים האדום וסביב מצרי באב אל-מנדב, וזאת לאור התקפות החות׳ים במהלך מלחמת חרבות ברזל והפגיעה בערוצי הסחר הימיים שהובילו לפגיעה משמעותית בנמל אילת.

ביום שבת, 3 בינואר, ארה"ב יצאה למבצע ממוקד בוונצואלה, עצרה את הנשיא ניקולס מדורו ורעייתו והביאה אותם למתקן מעצר בניו יורק.

איך זה מסתדר עם המדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ וההבטחה לסגור מלחמות ולא לפתוח חזיתות? עד כמה ההתרחשות משפיעה על התהליכים הנוכחיים באיראן? והאם אפשר גם לשלוף את חמינאי ממיטתו? כל התשובות בשיחה המרתקת של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון; ד"ר רז צימט - מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקר ורכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון.