משדרים ביטחון

מדיניות נשיא איראן החדש ראיסי ומשמעויות לישראל

חוקרי המכון הבכירים סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את מדיניותו המסתמנת של הנשיא ראיסי, את עתיד השיחות על חזרה להסכם הגרעין בוינה ואת הדיאלוג בין ישראל לארה״ב בסוגיה האיראנית. מדוע העמדה האיראנית ביחס לגרעין ומדיניות החוץ האיראנית לא צפויה להשתנות בתקופת שלטון ראיסי? איזו מדיניות צריכה ישראל לנקוט ביחס לשיחות בוינה והאם איראן צפויה לחזור להסכם הגרעין?

פסגת פוטין-ביידן

חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, בשיחה על הפגישה ההיסטורית בין נשיאי ארה״ב ורוסיה בז׳נבה, ותוצאותיה: מהו הרקע לפגישה ומהן הבעיות שהחריפו ברוסיה בחודשים האחרונים? על אילו ציפיות נועדה הפסגה לענות, מנקודת מבטו של פוטין? אילו נושאים עלו בה ומהן ההבנות שהושגו בסיומה בתחומי הסייבר, עניינים גיאו-אסטרטגיים ופירוק נשק גרעיני? וגם: כיצד מומלץ לישראל לפעול ביחסיה עם שתי המעצמות, לאור תוצאות הפסגה?

טורקיה ב״שומר החומות״

חוקרי תוכנית המחקר על טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל, מספרים על התגובות באנקרה לסבב הלחימה האחרון בין ישראל לפלסטינים: כיצד הגיב הנשיא ארדואן למבצע והאם בהצהרותיו ניכר שינוי כלשהו ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני? מה היו התגובות של המפלגות ושל כלי תקשורת, בדגש על התקשורת המכוונת לזירה הבינלאומית? וגם: היחס בטורקיה לחילופי השלטון בישראל והפרויקטים המשותפים עם הרשות הפלסטינית.

חוקרי המכון הבכירים סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את מדיניותו המסתמנת של הנשיא ראיסי, את עתיד השיחות על חזרה להסכם הגרעין בוינה ואת הדיאלוג בין ישראל לארה״ב בסוגיה האיראנית. מדוע העמדה האיראנית ביחס לגרעין ומדיניות החוץ האיראנית לא צפויה להשתנות בתקופת שלטון ראיסי? איזו מדיניות צריכה ישראל לנקוט ביחס לשיחות בוינה והאם איראן צפויה לחזור להסכם הגרעין?

החזית האזרחית במבצע "שומר החומות"

חוקרי המכון מאיר אלרן וכרמית פדן, יחד עם מירב וידל, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול, בוחנים את החוסן של הציבור הישראלי במבצע האחרון ברצועת עזה, בדגש על יישובי עוטף עזה והערים שספגו את עיקר מטחי הרקטות והאיומים הצבאיים הנוספים מהרצועה. השיחה מתמקדת בתפיסת החוסן כאסטרטגיה להתמודדות עם מצבי חירום, בהבחנה בין חוסן תפקודי לחוסן נפשי, מרכיבי החוסן הקהילתי, וסוגיית ההתמודדות של מרכזי החוסן ביישובי עוטף עזה עם אתגרים ובעיות שהתעוררו בזמן המבצע, בפרט בעניין פינוי התושבים. בנוסף, מוצגות המלצות לחיזוק החוסן של החזית האזרחית, כחלק מההיערכות לאירועי לחימה עתידיים.

מעבר לרשת: התגובות בעולם הערבי לממשלה החדשה בישראל ולסוגיית שיקום עזה

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בשתי סוגיות שנמצאות על סדר היום וזוכות להתייחסות רבה בשיח בעולם הערבי – חילופי השלטון בירושלים ושיקום עזה.

בחלק הראשון דנה פרלוב בראייה הערבית את הממשלה החדשה ובשאלה העולה שוב ושוב – האם מדובר בשינוי אמיתי או באותה הגברת בשינוי אדרת? כיצד נתפסת כניסת רע"ם לקואליציה ומהן הגישות השונות למהלך? בהמשך עוסקת פרלוב ביחס העזתי לסיוע הכלכלי לרצועת עזה: את מי הציבור מעדיף כמגיש הסיוע – קטר, מצרים או הרשות – ומדוע?

הבחירות לנשיאות איראן: סוף עידן רוחאני

חוקר המכון רז צימט מנתח את מערכת הבחירות באיראן שבסיומן נדע מיהו מחליפו של חסן רוחאני בתפקיד נשיא המדינה. מדוע נפסלו הפעם מועמדים בולטים גם מהמחנה השמרני, שאיתו מזוהה המנהיג העליון? מיהו המועמד המוביל, אברהים ראיסי? כיצד צפויים להשפיע חילופי השלטון על עתיד המו"מ בעניין הסכם הגרעין ועל המצב הפנימי באיראן? עד כמה הציבור האיראני מתעניין בבחירות ומה שיעור ההצבעה הצפוי? והאם תיתכן התחדשות של המחאה הפנימית באיראן, על רקע מערכת הבחירות, כפי שהיה ב-2009?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בשתי סוגיות שנמצאות על סדר היום וזוכות להתייחסות רבה בשיח בעולם הערבי – חילופי השלטון בירושלים ושיקום עזה.

בחלק הראשון דנה פרלוב בראייה הערבית את הממשלה החדשה ובשאלה העולה שוב ושוב – האם מדובר בשינוי אמיתי או באותה הגברת בשינוי אדרת? כיצד נתפסת כניסת רע"ם לקואליציה ומהן הגישות השונות למהלך? בהמשך עוסקת פרלוב ביחס העזתי לסיוע הכלכלי לרצועת עזה: את מי הציבור מעדיף כמגיש הסיוע – קטר, מצרים או הרשות – ומדוע?

חוקרי המכון מאיר אלרן וכרמית פדן, יחד עם מירב וידל, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול, בוחנים את החוסן של הציבור הישראלי במבצע האחרון ברצועת עזה, בדגש על יישובי עוטף עזה והערים שספגו את עיקר מטחי הרקטות והאיומים הצבאיים הנוספים מהרצועה. השיחה מתמקדת בתפיסת החוסן כאסטרטגיה להתמודדות עם מצבי חירום, בהבחנה בין חוסן תפקודי לחוסן נפשי, מרכיבי החוסן הקהילתי, וסוגיית ההתמודדות של מרכזי החוסן ביישובי עוטף עזה עם אתגרים ובעיות שהתעוררו בזמן המבצע, בפרט בעניין פינוי התושבים. בנוסף, מוצגות המלצות לחיזוק החוסן של החזית האזרחית, כחלק מההיערכות לאירועי לחימה עתידיים.

חוקר המכון רז צימט מנתח את מערכת הבחירות באיראן שבסיומן נדע מיהו מחליפו של חסן רוחאני בתפקיד נשיא המדינה. מדוע נפסלו הפעם מועמדים בולטים גם מהמחנה השמרני, שאיתו מזוהה המנהיג העליון? מיהו המועמד המוביל, אברהים ראיסי? כיצד צפויים להשפיע חילופי השלטון על עתיד המו"מ בעניין הסכם הגרעין ועל המצב הפנימי באיראן? עד כמה הציבור האיראני מתעניין בבחירות ומה שיעור ההצבעה הצפוי? והאם תיתכן התחדשות של המחאה הפנימית באיראן, על רקע מערכת הבחירות, כפי שהיה ב-2009?

הזירה הלבנונית – נסראללה וחזבאללה בעקבות מבצע "שומר החומות" והמו"מ הימי עם ישראל

חוקרת המכון אורנה מזרחי מסכמת את עיקרי הכנס שנערך במכון בסוגיית המו"מ הימי בין לבנון לישראל, בתיווך ארה"ב, במהלך החודשים האחרונים – מה הושג עד כה? מהי המחלוקת שעומדת על הפרק? מהם הבדלי הגישה בין ישראל ללבנון? מה עשוי לקדם פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים? מהי עמדת חזבאללה בעניין וכיצד הוא שוקל את צעדיו מול ישראל, בעקבות מבצע "שומר החומות"? וגם - שובו של נסראללה: מה מצבו הבריאותי של מזכ״ל חזבאללה? מה פשר "המשוואה החדשה" שעליה דיבר בנאומיו האחרונים והאם הוא מתכוון לממש את האיום המדובר?

קול האמת: מאחורי הקלעים של קמפייני ההשפעה ברשתות החברתיות

התקופה האחרונה מוכיחה שאפליקציות להעברת מסרים, כמו וואטסאפ וטלגרם, משמשות תשתית מרכזית להתארגנות לאירועי אלימות, ואף מספר משתמשים ישראלים נחסמו מהן. הרשתות הללו גם הפכו לזירת התארגנות חשובה לתיאום מבצעי השפעה על התודעה בפייסבוק ובטוויטר. בפרק זה, חוקרות המכון ד"ר תומר שדמי וענבל אורפז מארחות את ארמן איסמעיליזדה, ראש תחום מודיעין ודיסאינפורמציה בחברת ActiveFence, ויחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של קמפיינים מאורגנים שנועדו להפיץ דיסאינפורמציה ולהשפיע על הציבור באמצעות צבאות של משתמשים מזויפים.

איך מבצעי השפעה אלו מתארגנים ומה תפקידן של הרשתות החברתיות האלטרנטיביות? מי עומד מאחוריהם וכמה עולה לקנות משתמשים מזוייפים (רמז: לא כל כך הרבה)? ומה הם צעדי המדיניות הנדרשים - נוסף לשיפור המודעות של הציבור הרחב?

מצרים ומבצע "שומר החומות" – תפקידה ומעמדה האזורי

חוקר המכון אופיר וינטר מנתח את התפקיד שנטל על עצמו המשטר המצרי במהלך מבצע ״שומר החומות״ ועם סיומו – האם הדבר שונה מהתנהלות המשטר בהקשר העזתי קודם לכן? על מה מבוססת היוזמה המצרית לרגיעה ארוכת טווח? ומהם האינטרסים של המשטר המצרי בהקשר זה – מול ארה"ב, מול ישראל, מול מדינות האזור, ומול חמאס?

חוקרת המכון אורנה מזרחי מסכמת את עיקרי הכנס שנערך במכון בסוגיית המו"מ הימי בין לבנון לישראל, בתיווך ארה"ב, במהלך החודשים האחרונים – מה הושג עד כה? מהי המחלוקת שעומדת על הפרק? מהם הבדלי הגישה בין ישראל ללבנון? מה עשוי לקדם פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדים? מהי עמדת חזבאללה בעניין וכיצד הוא שוקל את צעדיו מול ישראל, בעקבות מבצע "שומר החומות"? וגם - שובו של נסראללה: מה מצבו הבריאותי של מזכ״ל חזבאללה? מה פשר "המשוואה החדשה" שעליה דיבר בנאומיו האחרונים והאם הוא מתכוון לממש את האיום המדובר?

חוקר המכון אופיר וינטר מנתח את התפקיד שנטל על עצמו המשטר המצרי במהלך מבצע ״שומר החומות״ ועם סיומו – האם הדבר שונה מהתנהלות המשטר בהקשר העזתי קודם לכן? על מה מבוססת היוזמה המצרית לרגיעה ארוכת טווח? ומהם האינטרסים של המשטר המצרי בהקשר זה – מול ארה"ב, מול ישראל, מול מדינות האזור, ומול חמאס?

התקופה האחרונה מוכיחה שאפליקציות להעברת מסרים, כמו וואטסאפ וטלגרם, משמשות תשתית מרכזית להתארגנות לאירועי אלימות, ואף מספר משתמשים ישראלים נחסמו מהן. הרשתות הללו גם הפכו לזירת התארגנות חשובה לתיאום מבצעי השפעה על התודעה בפייסבוק ובטוויטר. בפרק זה, חוקרות המכון ד"ר תומר שדמי וענבל אורפז מארחות את ארמן איסמעיליזדה, ראש תחום מודיעין ודיסאינפורמציה בחברת ActiveFence, ויחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של קמפיינים מאורגנים שנועדו להפיץ דיסאינפורמציה ולהשפיע על הציבור באמצעות צבאות של משתמשים מזויפים.

איך מבצעי השפעה אלו מתארגנים ומה תפקידן של הרשתות החברתיות האלטרנטיביות? מי עומד מאחוריהם וכמה עולה לקנות משתמשים מזוייפים (רמז: לא כל כך הרבה)? ומה הם צעדי המדיניות הנדרשים - נוסף לשיפור המודעות של הציבור הרחב?