משדרים ביטחון

חוקרת המכון הבכירה אורנה מזרחי וחוקר המכון דניאל ראקוב, מנתחים את מהלכי רוסיה בזירה הצפונית: מההתערבות במשבר הכלכלי והפוליטי המחריף בלבנון, דרך הפעילות הצבאית בסוריה ועד למעורבות הרוסית בזירה הימית: מה האינטרס של לבנון וחזבאללה לפנות לעזרת רוסיה? מה שואפת להשיג רוסיה בלבנון, בהמשך להתערבותה בסוריה? כיצד משפיעים היחסים של רוסיה עם איראן וחזבאללה על מהלכיה המדיניים והצבאיים ומה משמעות הדיווח לפיו רוסיה תלווה אוניות משא איראניות בדרכן לסוריה?

על רקע זה, מנתחים מזרחי וראקוב מה יכולה ישראל להעלות ולקדם דרך רוסיה, במסגרת הדיאלוג בעניין המב"מ, ומה הלקחים שניתן להפיק מאירוע נפילת טיל היירוט הסורי בנגב?

https://www.inss.org.il/he/publication/lebanon-russia/

חוקרי המכון ד״ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל משוחחים על המשמעויות וההשלכות של הכרת נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בג'נוסייד שהתבצע בבני העם הארמני על ידי האימפריה העות'מאנית, לימים טורקיה, בראשית המאה שעברה.

מה החשיבות של ההכרה ומה נטען בטורקיה לגביה? אילו השלכות אזוריות צפויות בעקבות השינוי במדיניות החוץ האמריקנית בעידן ביידן, המתבטא בצעד זה? כיצד מושפעת משינוי זה מערכת היחסים הרעועה בין טורקיה לישראל?

מנהל המכון, תא״ל (מיל.) אודי דקל, עוזרת המחקר נועה שוסטרמן וחוקרי המכון הבכירים השגריר ד״ר עודד ערן; ד״ר קובי מיכאל; ויוחנן צורף, דנים בגורמים שהובילו להסלמה בירושלים ולירי הרקטי לעוטף עזה, ובהשלכות הצפויות לישראל.

מהן הסיבות שהובילו להסלמה דווקא בעת הזו? איך ההסלמה קשורה לבחירות הפלסטיניות? האם חוסר התגובה הישראלית ההולמת לשיגורים מהרצועה מהווה פשיטת רגל במדיניות הביטחון הישראלית?

מה העמדה הירדנית והבינלאומית לאירועים האחרונים? והאם המהומות בירושלים עולות לזלוג לגדה, לעמאן ואף לבירות ערביות נוספות?

ישראל-איראן: עימות תוך כדי משא ומתן על הסכם הגרעין

חוקרת המכון הבכירה וראש תוכנית מחקר איראן במכון, סימה שיין, עושה סדר בהתפתחויות האחרונות בטהראן, בוושינגטון ובווינה, ובהשלכותיהן על ישראל. זאת, על רקע ההתקדמות במו"מ על חזרת ארה"ב ואיראן להסכם הגרעין, אירוע החבלה בנתנז והתקיפות הימיות. עד כמה יכולה ישראל להשפיע על עמדת ארה"ב במו"מ עם איראן ומה ישרת את האינטרס הישראלי בהקשר זה? איזה דיאלוג פנימי מתנהל באיראן בנושא הגרעין? כיצד מתקבלות ההחלטות? ומהן ההשלכות של האירוע בנתנז על תחושת החדירות? וגם: מה הסיכויים להסלמה צבאית בין ישראל לאיראן בעת הנוכחית?

"מעבר לרשת" – חיזור גורלי: יחסי טורקיה-מצרים

בעקבות הגעתה של משלחת דיפלומטית רשמית טורקית לקהיר בפעם הראשונה זה 8 שנים, מאז ההפיכה הצבאית במצרים בקיץ 2013, ולאור ריבוי הידיעות על ניסיונות ההתקרבות הטורקיים למצרים והרצון לנרמול היחסים, עוסקת חוקרת המכון אורית פרלוב בפינתה השבוע בחיזור הגורלי של טורקיה אחרי מצרים: מה עמד מאחורי הקרע בין שתי המדינות? למה נותקו היחסים? מה הטענות של מצרים כלפי טורקיה ומה התנאים המקדימים והצעדים בוני האמון שהכתיבה מצרים לטורקיה למו״מ ישיר?

כמו כן נבחן את התזמון - מדוע דווקא עכשיו בוחרת טורקיה לנסות ולהתקרב למצרים? מדוע שינתה את הטון ואף סגרה מספר ערוצי תקשורת של האחים המוסלמים במדינה? נדון גם בכישלון מדיניות החוץ, ובכישלון הכלכלי והפוליטי של ארדואן, ונסיים בדעת הקהל במצרים - כמה אמון הם נותנים ואיך הם מעריכים את סיכויי ההצלחה של הניסיונות הטורקיים?

הפעם בפינה "קול האמת" בפודקאסטרטגי, חוקרות המכון ענבל אורפז וד״ר תומר שדמי, בוחנות את ניסיונות ההשפעה האיראנית ברשתות החברתיות ומציגות את המקרה בו קמפיין דיגיטלי ברשת ניסה להתחזות לקמפיין של מחאת הדגלים השחורים, והפיץ תמונות מתוך המחאה יחד עם מסרים שביקשו להדגיש ולהעצים התנגשויות אלימות בין המפגינים לבין המשטרה. מובילי הקמפיין ניסו בזהות בדויה ליצור קשר עם פעילי המחאה, כדי לקבל מהם תמונות ואינפורמציה מתוך המחאה. נשאלת השאלה מי עומד מאחורי הקמפיין הזה - והאם אכן מדובר באיראן כפי שהדיווח הרשמי של פייסבוק טוען?

החוקרות שוחחו עם ד״ר רז צימט, חוקר המכון המתמחה באיראן, על מאמצי ההשפעה האיראניים, המבקשים להשפיע על התודעה בישראל ובאזור. מה מאפיין קמפייני השפעה איראנים מסוג זה ברשתות חברתיות? איך נראה המנגנון האיראני שניגש לבצע קמפיין כזה? מהי המוטיבציה האיראנית בהפעלת הקמפיין? ועל מי מוטלת האחראיות בישראל להתמודד ולחשוף את אותם הקמפיינים?

חוקרת המכון הבכירה וראש תוכנית מחקר איראן במכון, סימה שיין, עושה סדר בהתפתחויות האחרונות בטהראן, בוושינגטון ובווינה, ובהשלכותיהן על ישראל. זאת, על רקע ההתקדמות במו"מ על חזרת ארה"ב ואיראן להסכם הגרעין, אירוע החבלה בנתנז והתקיפות הימיות. עד כמה יכולה ישראל להשפיע על עמדת ארה"ב במו"מ עם איראן ומה ישרת את האינטרס הישראלי בהקשר זה? איזה דיאלוג פנימי מתנהל באיראן בנושא הגרעין? כיצד מתקבלות ההחלטות? ומהן ההשלכות של האירוע בנתנז על תחושת החדירות? וגם: מה הסיכויים להסלמה צבאית בין ישראל לאיראן בעת הנוכחית?

בעקבות הגעתה של משלחת דיפלומטית רשמית טורקית לקהיר בפעם הראשונה זה 8 שנים, מאז ההפיכה הצבאית במצרים בקיץ 2013, ולאור ריבוי הידיעות על ניסיונות ההתקרבות הטורקיים למצרים והרצון לנרמול היחסים, עוסקת חוקרת המכון אורית פרלוב בפינתה השבוע בחיזור הגורלי של טורקיה אחרי מצרים: מה עמד מאחורי הקרע בין שתי המדינות? למה נותקו היחסים? מה הטענות של מצרים כלפי טורקיה ומה התנאים המקדימים והצעדים בוני האמון שהכתיבה מצרים לטורקיה למו״מ ישיר?

כמו כן נבחן את התזמון - מדוע דווקא עכשיו בוחרת טורקיה לנסות ולהתקרב למצרים? מדוע שינתה את הטון ואף סגרה מספר ערוצי תקשורת של האחים המוסלמים במדינה? נדון גם בכישלון מדיניות החוץ, ובכישלון הכלכלי והפוליטי של ארדואן, ונסיים בדעת הקהל במצרים - כמה אמון הם נותנים ואיך הם מעריכים את סיכויי ההצלחה של הניסיונות הטורקיים?

הפעם בפינה "קול האמת" בפודקאסטרטגי, חוקרות המכון ענבל אורפז וד״ר תומר שדמי, בוחנות את ניסיונות ההשפעה האיראנית ברשתות החברתיות ומציגות את המקרה בו קמפיין דיגיטלי ברשת ניסה להתחזות לקמפיין של מחאת הדגלים השחורים, והפיץ תמונות מתוך המחאה יחד עם מסרים שביקשו להדגיש ולהעצים התנגשויות אלימות בין המפגינים לבין המשטרה. מובילי הקמפיין ניסו בזהות בדויה ליצור קשר עם פעילי המחאה, כדי לקבל מהם תמונות ואינפורמציה מתוך המחאה. נשאלת השאלה מי עומד מאחורי הקמפיין הזה - והאם אכן מדובר באיראן כפי שהדיווח הרשמי של פייסבוק טוען?

החוקרות שוחחו עם ד״ר רז צימט, חוקר המכון המתמחה באיראן, על מאמצי ההשפעה האיראניים, המבקשים להשפיע על התודעה בישראל ובאזור. מה מאפיין קמפייני השפעה איראנים מסוג זה ברשתות חברתיות? איך נראה המנגנון האיראני שניגש לבצע קמפיין כזה? מהי המוטיבציה האיראנית בהפעלת הקמפיין? ועל מי מוטלת האחראיות בישראל להתמודד ולחשוף את אותם הקמפיינים?

בתכנית פודקאסטרטגי מיוחדת לרגל יום העצמאות ה- 73 למדינת ישראל, ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין מסכם שנה עמוסה בטלטלות ובאתגרים מבית ומחוץ.

האם ההתפתחויות האחרונות מול איראן מבשרות על תפנית אסטרטגית? מה יכול לשדרג את יחסי ישראל עם מדינות ערב ועם הפלסטינים?

מהם האתגרים הפנימיים שצריכים להישאר על סדר היום של ישראל, גם אחרי שמגפת קורונה תחלוף?

וגם: לקראת סיום מינויו כראש המכון, מסכם האלוף (מיל.) ידלין את תשע השנים שבהן כיהן בתפקיד הבכיר: השינויים, ההצלחות ומבט לעתיד.

פודקאסט מיוחד ליום הזיכרון לשואה ולגבורה: האנטישמיות העכשווית במערב אירופה ובארה"ב

חוקרי המכון עדי קנטור ושחר עילם, מצוות הפרויקט במכון שעוסק בתופעת האנטישמיות בת-זמננו, מנתחים את ההתפתחויות והמגמות באנטישמיות בת-זמננו בארה"ב ובאירופה כיום.

מהם המאפיינים הבולטים של תופעת האנטישמיות, וכיצד היא קשורה לשינויים חברתיים-פוליטיים ולעידן הרשתות החברתיות? הפודקאסט מציג במבט על את תוצרי הפרויקטים המחקריים של המכון בתחומים אלה, ואת ההמלצות למאבק באנטישמיות בת-זמננו.

המחקר המודיעיני: בירור המציאות בעידן של שינויים ותמורות

סגן ראש המכון למחקר, תא"ל (מיל.) איתי ברון, ומנהל המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, תא״ל (מיל.) יוסי קופרווסר, שכיהנו בעבר כראשי חטיבת המחקר באמ"ן, משוחחים בעקבות פרסום המהדורה המעודכנת של ספרו של ברון, "המחקר המודיעיני - בירור המציאות בעידן של שינויים ותמורות" בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.

כיצד השינויים במציאות העולמית משפיעים על עבודת המודיעין, ועל תפיסת המציאות על ידי חוקרי מודיעין בפרט? מהם האתגרים שמציב לפתחם עידן הפוסט-אמת והפייק ניוז? האם על ארגוני מודיעין לחתור לפירוש המציאות כאמת אחת? מה ניתן ללמוד בהקשר זה מהוויכוח שהתעורר בין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לארגוני המודיעין בארה"ב? ומהי התנהלות אחראית של גופי מודיעין, בהתחשב במציאות המתהווה?

"מעבר לרשת": משחקי הכס - הגרסה הירדנית

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בדרמה המלכותית שפקדה את הממלכה ההאשמית של ירדן: בסוף השבוע הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית והוושינגטון פוסט כי בעקבות ניסיון הפיכה כושל של הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, החל גל של מעצרים במדינה.

ניסינו לברר האם אכן היה מדובר בניסיון הפיכה - ואם לא, אז מה כן קרה? על מה הציבור הירדני כועס ובמי הוא תומך? האם למדינות שכנות יש חלק במזימה? וכיצד האירועים ישפיעו על יציבותה של ירדן?

חוקרי המכון עדי קנטור ושחר עילם, מצוות הפרויקט במכון שעוסק בתופעת האנטישמיות בת-זמננו, מנתחים את ההתפתחויות והמגמות באנטישמיות בת-זמננו בארה"ב ובאירופה כיום.

מהם המאפיינים הבולטים של תופעת האנטישמיות, וכיצד היא קשורה לשינויים חברתיים-פוליטיים ולעידן הרשתות החברתיות? הפודקאסט מציג במבט על את תוצרי הפרויקטים המחקריים של המכון בתחומים אלה, ואת ההמלצות למאבק באנטישמיות בת-זמננו.