משדרים ביטחון

In December Morocco became the fourth Arab state in four months to reach an agreement with Israel (after the United Arab Emirates, Bahrain and Sudan) under US auspices. While this is a welcome development, seeing as Israelis can (and do!) regularly travel to Morocco, despite the lack of formal diplomatic relations between the states, what change can the new agreement be expected to deliver? What are the gains and what is the price that the deal combines for stakeholders? How is it being perceived internationally, regionally and locally? And given Morocco’s King Mohamed VI role in establishing and chairing the Al-Quds Committee of the OIC (Organization of Islamic Conference) can we expect to see active Moroccan involvement in future Israeli-Palestinian negotiations on the core issue of Jerusalem? Find out the answers to these questions and more in the conversation between two INSS Research Fellows, as Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky interviews Dr. Sarah Feuer.

כינון היחסים הרשמיים בין ישראל למרוקו: רקע והשלכות

ד"ר שרה פוייר מסבירה את התמריצים ושיקולי המדיניות שהובילו את מלך מרוקו, מוחמד השישי, להסכים לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. מה מאפיין את מדיניות החוץ של מרוקו בכלל, וביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט? כיצד מתקבל המהלך בקרב חוגי השלטון האסלאמיים? מה חשיבותו למדיניות החוץ של ישראל ביבשת אפריקה?

"מעבר לרשת" – ביקור ״הדיקטטור המועדף״ א-סיסי בצרפת: הפסגה שעוררה זעם במצרים

אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בביקורו של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי בפריז ופגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון – אירוע שעורר זעם רב בקרב אקטיביסטים ומעצבי דעת קהל במצרים, כשברקע גלי מעצרים של פעילי זכויות אדם ועורכי דין במדינה. נלמד כיצד פריסת השטיח האדום בפני נשיא מצרים חידדה בפני הציבור הערבי את הטענה כי בעיני המערב, מכירת נשק ועסקים חשובים יותר מקידום דמוקרטיה וזכויות אדם – ולכן אין פרטנר מערבי להפלת הרודנים הערביים.

נורמליזציה בספורט: עסקת בית"ר והשלכותיה

בעקבות עסקת הרכישה של מחצית מהבעלות על בית"ר ירושלים על ידי איש עסקים מהאמירויות, ד"ר אופיר וינטר וד"ר תומר פדלון מנתחים את התופעה של קידום יחסי השלום בין ישראל לעולם הערבי והעולם המוסלמי, ולחילופין – הבעת מחאה פוליטית נגד ישראל, דרך תחרויות ספורט. האם ומדוע מצרים התנגדה לאורך השנים לנורמליזציה עם ישראל בתחום הספורט? מה ההבדל בין הגישה המצרית לגישת האמירויות בנושא הנורמליזציה, המתבטאת ברכש המפתיע של מחצית מבית"ר י-ם? ועוד בהקשר הזה: האם וכיצד השלום ה"חם" עם איחוד האמירויות עשוי להשפיע השלום ה"קר" עם מצרים?

ד"ר שרה פוייר מסבירה את התמריצים ושיקולי המדיניות שהובילו את מלך מרוקו, מוחמד השישי, להסכים לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. מה מאפיין את מדיניות החוץ של מרוקו בכלל, וביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט? כיצד מתקבל המהלך בקרב חוגי השלטון האסלאמיים? מה חשיבותו למדיניות החוץ של ישראל ביבשת אפריקה?

בעקבות עסקת הרכישה של מחצית מהבעלות על בית"ר ירושלים על ידי איש עסקים מהאמירויות, ד"ר אופיר וינטר וד"ר תומר פדלון מנתחים את התופעה של קידום יחסי השלום בין ישראל לעולם הערבי והעולם המוסלמי, ולחילופין – הבעת מחאה פוליטית נגד ישראל, דרך תחרויות ספורט. האם ומדוע מצרים התנגדה לאורך השנים לנורמליזציה עם ישראל בתחום הספורט? מה ההבדל בין הגישה המצרית לגישת האמירויות בנושא הנורמליזציה, המתבטאת ברכש המפתיע של מחצית מבית"ר י-ם? ועוד בהקשר הזה: האם וכיצד השלום ה"חם" עם איחוד האמירויות עשוי להשפיע השלום ה"קר" עם מצרים?

אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בביקורו של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי בפריז ופגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון – אירוע שעורר זעם רב בקרב אקטיביסטים ומעצבי דעת קהל במצרים, כשברקע גלי מעצרים של פעילי זכויות אדם ועורכי דין במדינה. נלמד כיצד פריסת השטיח האדום בפני נשיא מצרים חידדה בפני הציבור הערבי את הטענה כי בעיני המערב, מכירת נשק ועסקים חשובים יותר מקידום דמוקרטיה וזכויות אדם – ולכן אין פרטנר מערבי להפלת הרודנים הערביים.

מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, והחוקרת הבכירה אורנה מזרחי חונכים את אולפן הפודקאסט החדש בשיחה עם ד"ר ירון שניידר על המזכר שכתבו בנושא המערכה הבאה בזירה הצפונית. מהם האתגרים שעמם יתמודד צה"ל בימי הלחימה, שהפעם עלולה להתנהל מול שתי (ואולי אף שלוש או ארבע) זירות במקביל? מהו האיום הנשקף לעורף הישראלי והאם מערכת הביטחון ערוכה להתמודד עמו? כיצד יש להיערך לתרחישים השונים כדי להימנע מהפתעות במהלך המערכה – והאם עדיין ניתן למנוע את "מלחמת הצפון הראשונה"?

חיסול מדען הגרעין האיראני: משמעויות לישראל ותגובת איראן

סימה שיין מנתחת את פרשת חיסול מדען הגרעין האיראני, מוחסן פח'ריזאדה, והשלכותיה עד כה: כיצד מתייחסים לחיסול בארה"ב, במדינות המפרץ ובתוך איראן? האם ישראל תישאר לבדה במערכה נגד התחמשותה של איראן בנשק גרעיני? מה המשמעות של האירוע לגבי המעמד האסטרטגי של מדינת ישראל באזור? ובעקבות ההבטחה של בכירי המשטר האיראני לנקום את מותו של פח'ריזאדה - אילו תרחישי תגובה נמצאים על הפרק וכיצד יעדיף המשטר לפעול?

מעבר לרשת – העולם הערבי והחיסול באיראן

אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח בעולם הערבי בעקבות חיסולו של מדען הגרעין האיראני, מוחסן פח'ריזאדה. נלמד מדוע רוב הציבור הערבי לא התעניין בכלל בסוגיה, ומה בכל זאת עניין את אלו שכן: מה חושבים הערבים על ״ההמתנה האסטרטגית״? האם איפוק נתפס כאקט של כוח או חולשה? האם הם מאמינים שאיראן תתקוף את ישראל כצעד הרתעתי? ומדוע דווקא החולשה המודיעינית האיראנית, שאפשרה לישראל (לפי הדיווחים) להגיע לכאלו הישגים מרשימים בשנה האחרונה, היא שהעסיקה בעיקר את השיח הערבי?

מגלים טפח – מגלים טפחיים: הזדמנויות וסיכונים בחשיפת המודיעין של ישראל

אופק רימר, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, מציג את מחקרו בנושא חשיפה פומבית של חומר מודיעיני למטרות אסטרטגיות – כגון חשיפת ארכיון הגרעין האיראני וחשיפת אתרי הטילים של חיזבאללה בבירות. זאת, בהמשך למאמר שכתב לכתב העת "עדכן אסטרטגי". מדוע ישראל התחילה לחשוף יותר ויותר מודיעין בשנים האחרונות? אילו מטרות אסטרטגיות ויתרונות יש לחשיפת מודיעין? מה הנזקים שיכולים להיגרם מחשיפת מודיעין ואיך אפשר לצמצם אותם?

סימה שיין מנתחת את פרשת חיסול מדען הגרעין האיראני, מוחסן פח'ריזאדה, והשלכותיה עד כה: כיצד מתייחסים לחיסול בארה"ב, במדינות המפרץ ובתוך איראן? האם ישראל תישאר לבדה במערכה נגד התחמשותה של איראן בנשק גרעיני? מה המשמעות של האירוע לגבי המעמד האסטרטגי של מדינת ישראל באזור? ובעקבות ההבטחה של בכירי המשטר האיראני לנקום את מותו של פח'ריזאדה - אילו תרחישי תגובה נמצאים על הפרק וכיצד יעדיף המשטר לפעול?

אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח בעולם הערבי בעקבות חיסולו של מדען הגרעין האיראני, מוחסן פח'ריזאדה. נלמד מדוע רוב הציבור הערבי לא התעניין בכלל בסוגיה, ומה בכל זאת עניין את אלו שכן: מה חושבים הערבים על ״ההמתנה האסטרטגית״? האם איפוק נתפס כאקט של כוח או חולשה? האם הם מאמינים שאיראן תתקוף את ישראל כצעד הרתעתי? ומדוע דווקא החולשה המודיעינית האיראנית, שאפשרה לישראל (לפי הדיווחים) להגיע לכאלו הישגים מרשימים בשנה האחרונה, היא שהעסיקה בעיקר את השיח הערבי?

אופק רימר, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, מציג את מחקרו בנושא חשיפה פומבית של חומר מודיעיני למטרות אסטרטגיות – כגון חשיפת ארכיון הגרעין האיראני וחשיפת אתרי הטילים של חיזבאללה בבירות. זאת, בהמשך למאמר שכתב לכתב העת "עדכן אסטרטגי". מדוע ישראל התחילה לחשוף יותר ויותר מודיעין בשנים האחרונות? אילו מטרות אסטרטגיות ויתרונות יש לחשיפת מודיעין? מה הנזקים שיכולים להיגרם מחשיפת מודיעין ואיך אפשר לצמצם אותם?