משדרים ביטחון

כרמית ולנסי וג'ס ויינברג משוחחים על ההתפתחויות של החודשים האחרונים בזירה הסורית, ובהן הכרזת הנסיגה האמריקאית מצפון מזרח המדינה, המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים, חיסול מנהיג דאע"ש והמשך מעורבותן של רוסיה ואיראן במדינה. האם לארצות הברית יש אסטרטגיה ברורה בסוריה ומה המשמעויות של נטישת הכורדים? האם ניתן לצפות למהלכים אמריקאים נגד איראן בסוריה, מעבר לסנקציות שהוטלו על המשטר? עד כמה שולט אסד במדינה - תשע שנים אחרי ההתקוממות ומלחמת האזרחים - וכיצד הוא מנסה לבצר את שלטונו?

גליה לינדנשטראוס מציגה את המשמעויות של הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת "ההסכמה הלאומית" בלוב, על רקע שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין ישראל, מצרים, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון: מה הסיכונים במהלך זה עבור יתר מדינות האזור וכיצד הן צפויות להגיב? במבט רחב יותר, נבחנים בריאיון יחסי טורקיה-ישראל, על רקע המתיחות המדינית הגוברת ביניהן. עד כמה התערערו היחסים בעת האחרונה ומה בכל זאת מאפשר את המשך שיתוף הפעולה בין המדינות?

משמעויות משפטיות ומדיניות של הצהרת מזכיר המדינה בעניין מעמד ההתנחלויות

פנינה שרביט-ברוך ומיכל חטואל משוחחות על הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, לפיה הקמת התנחלויות בגדה המערבית אינה סותרת את המשפט הבינלאומי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין גישת ממשל טראמפ לגישת ממשל אובמה בעניין זה, בהשפעתה ובמשמעויותיה של ההצהרה בתחומי המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה, וכן בהקשר הפוליטי בו ניתן לעגן אותה. מהם היתרונות והחסרונות של ההצהרה עבור ישראל?

150 שנים לתעלת סואץ: העורק הכלכלי החיוני של מצרים והזדמנויות לשיתוף פעולה ישראלי

אופיר וינטר ודן קטריבס (החל מדקה 20:15) מנתחים את חשיבותה של תעלת סואץ כנתיב סחר בינלאומי מרכזי וכציר להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים. הרחבת התעלה, כפרויקט דגל של משטר א-סיסי בשנים האחרונות, המחישה את החשיבות שמייחסת מצרים לנכס הזה גם כיום, כ-150 שנים לאחר פתיחתה. על הרקע הזה, השיחה בוחנת את האפיקים האפשריים להרחבה ולהעמקה של שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים דרך תעלת סואץ, וכן באמצעות אזורי התעשייה המוכרים (QIZ), הפועלים מאז 2005. ברקע כמובן הקשרים הכלכליים של מצרים עם ארצות הברית וסין וחשיבותם.

פנינה שרביט-ברוך ומיכל חטואל משוחחות על הצהרת מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, לפיה הקמת התנחלויות בגדה המערבית אינה סותרת את המשפט הבינלאומי. השיחה עוסקת בהבדלים המהותיים בין גישת ממשל טראמפ לגישת ממשל אובמה בעניין זה, בהשפעתה ובמשמעויותיה של ההצהרה בתחומי המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה, וכן בהקשר הפוליטי בו ניתן לעגן אותה. מהם היתרונות והחסרונות של ההצהרה עבור ישראל?

אופיר וינטר ודן קטריבס מנתחים את חשיבותה של תעלת סואץ כנתיב סחר בינלאומי מרכזי וכציר להידוק שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים. הרחבת התעלה, כפרויקט דגל של משטר א-סיסי בשנים האחרונות, המחישה את החשיבות שמייחסת מצרים לנכס הזה גם כיום, כ-150 שנים לאחר פתיחתה. על הרקע הזה, השיחה בוחנת את האפיקים האפשריים להרחבה ולהעמקה של שיתוף הפעולה בין ישראל למצרים דרך תעלת סואץ, וכן באמצעות אזורי התעשייה המוכרים (QIZ), הפועלים מאז 2005. ברקע כמובן הקשרים הכלכליים של מצרים עם ארצות הברית וסין וחשיבותם.

תכנית מיוחדת בעקבות הכנס הבינלאומי: "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", שנערך ב-7 בנובמבר והתמקד בהשפעות של תופעות הפייק ניוז, פוסט-אמת ומאמצי השפעה על קבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי, וכן באתגרים לרגולציה ולדמוקרטיה.

סיכום כנס "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי"

איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז מסכם את הכנס הבינלאומי הראשון של התוכנית. במסגרתו, ניסו המושבים המגוונים והדוברים מהדיסציפלינות השונות לעסוק במשולש שבין הקושי להבין את המציאות בעידן של "ריקבון" האמת, הקרב על ההשפעה ועל התודעה ושיקולי ביטחון לאומי. האם למצבה של האמת השלכות שליליות או דווקא חיוביות על הממד הפילוסופי-רעיוני והאם האמת חשובה כפי שהייתה גם בעידן שבו מהירות התגובה חשובה לעתים יותר מהדיוק? מיהם השחקנים הרלוונטיים ומיהם הגורמים האחראיים לגיבוש תמונת המציאות, ההתמודדות עם בעיות העידן וניהול הקרב על התודעה?

פייק ניוז והסכנות למוסדות הדמוקרטיים

פרופ' קרין נהון (החל מדקה 14:19) בשיחה על האופן בו דיס-אינפורמציה ופייק ניוז משפיעים על המוסדות הדמוקרטיים בעיצומו של פלונטר פוליטי בישראל. כיצד תיווך המידע הרב על ידי פלטפורמות שונות מוביל להפצת פייק ניוז ללא פיקוח רגולטורי ראוי ומסכן את היסודות הדמוקרטיים של דמוקרטיות ליברליות? מה מצב ההסדרה בנושא בישראל ומה השתנה מאז חוק הבחירות מ-1959, ומדוע ישנו סיכול מתמשך של ניסיונות החקיקה וההסדרה הרגולטורית על ידי פוליטיקאים?

המדיה החברתית והשפעתה על השיח בזמן בחירות

ד"ר ענת בן דוד (החל מדקה 27:00) מנתחת את תפקידה של המדיה חברתית במסגרת מערכות בחירות. כיצד הפכו הרשתות החברתיות מסוכן של דמוקרטיזציה בתקופת ה"אביב הערבי" לפלטפורמות שמכרסמות בדמוקרטיה הליברלית באמצעות המונופול על תיווך התקשורת? כיצד משפיע מאפיין הפרסונליזציה של האלגוריתמים אשר מפיצים את המידע בין המשתמשים וכיצד הוא מקשה על בחינת ההשפעה על השיח, בין השאר בזמן מערכות הבחירות, ומה עשויים להיות הפתרונות למצב הקיים?

איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז מסכם את הכנס הבינלאומי הראשון של התוכנית. במסגרתו, ניסו המושבים המגוונים והדוברים מהדיסציפלינות השונות לעסוק במשולש שבין הקושי להבין את המציאות בעידן של "ריקבון" האמת, הקרב על ההשפעה ועל התודעה ושיקולי ביטחון לאומי. האם למצבה של האמת השלכות שליליות או דווקא חיוביות על הממד הפילוסופי-רעיוני והאם האמת חשובה כפי שהייתה גם בעידן שבו מהירות התגובה חשובה לעתים יותר מהדיוק? מיהם השחקנים הרלוונטיים ומיהם הגורמים האחראיים לגיבוש תמונת המציאות, ההתמודדות עם בעיות העידן וניהול הקרב על התודעה?

פרופ' קרין נהון בשיחה על האופן בו דיס-אינפורמציה ופייק ניוז משפיעים על המוסדות הדמוקרטיים בעיצומו של פלונטר פוליטי בישראל. כיצד תיווך המידע הרב על ידי פלטפורמות שונות מוביל להפצת פייק ניוז ללא פיקוח רגולטורי ראוי ומסכן את היסודות הדמוקרטיים של דמוקרטיות ליברליות? מה מצב ההסדרה בנושא בישראל ומה השתנה מאז חוק הבחירות מ-1959, ומדוע ישנו סיכול מתמשך של ניסיונות החקיקה וההסדרה הרגולטורית על ידי פוליטיקאים?

ד"ר ענת בן דוד מנתחת את תפקידה של המדיה חברתית במסגרת מערכות בחירות. כיצד הפכו הרשתות החברתיות מסוכן של דמוקרטיזציה בתקופת ה"אביב הערבי" לפלטפורמות שמכרסמות בדמוקרטיה הליברלית באמצעות המונופול על תיווך התקשורת? כיצד משפיע מאפיין הפרסונליזציה של האלגוריתמים אשר מפיצים את המידע בין המשתמשים וכיצד הוא מקשה על בחינת ההשפעה על השיח, בין השאר בזמן מערכות הבחירות, ומה עשויים להיות הפתרונות למצב הקיים?

מהומות הדלק באיראן: תמונת מצב ומשמעויות ראשוניות

ד"ר רז צימט בפרשנות על המחאה הגואה באיראן ומשמעויותיה. מדוע החליטה הממשלה באיראן על קיצוב והעלאה משמעותית במחירי הדלק, ומדוע תגובת הציבור לרפורמה היתה כה חריפה? כיצד מתמודד המשטר עם המחאות ברחבי המדינה, ומהם הכלים שטרם השתמש בהם לדיכוי ההפגנות? מהם המאפיינים של המפגינים, האם ישנה הנהגה וארגונים שלוקחים אחריות על המחאה והאם ישנו ביטוי למאבק הכוחות בין השמרנים למתונים במסגרת המחאה? וגם על המשמעויות של גל המחאה – בהנחה שהמשטר יצליח להכיל את האירועים, מהן המשמעויות למשטר מקיצור טווחי הזמן בין גלי מחאות גדולים בתוך איראן?

קיצור שירות החובה לגברים בצה"ל – בעד ונגד

ד"ר שמואל אבן (החל מדקה 9:46) מנתח את השיקולים השונים לתהליך קיצור השירות לגברים שהחל להתבצע במספר פעימות ומשפיע על חלקים משמעותיים מהציבור הישראלי, וכן על הביטחון הלאומי. האם אנחנו הולכים לעבר הסבה לצבא קבע מקצועי או שמבוסס על גיוס מרצון, או שהאתגרים הביטחוניים ושיקולי כוח האדם של צה"ל ימנעו זאת? האם ניתן להשיג איזון בין השיקולים בעד ונגד - כיצד אפשר ליישב בין ההצעות לייעל את הצבא ולעזור לחברה ולמשק כנגד הסיכונים הביטחוניים שמכתיבים את ההחלטה שלא לקצר עוד?

מקומה של ישראל במשולש סין-ארה"ב-ישראל

גליה לביא (החל מדקה 23:06) מסכמת הכנס השנתי החמישי של תוכנית המחקר ישראל-סין במכון ומתארת את ההתפתחויות האחרונות סביב מורכבותו של משולש היחסים – סין-ארצות הברית-ישראל. לאחר פריחה וצמיחה ביחסים בין ישראל לסין בשנים האחרונות, שכללו השקעות, סחר ותיירות, התעוררה ישראל למציאות חדשה לאור מלחמת הסחר בין שתי המעצמות. בעקבות הדרישה האמריקאית להגבלת ההשקעות הסיניות, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. האם הוועדה תספק את האמריקאים או שההתקרבות הישראלית-סינית עשויה ליצור משברים מחריפים עם ארצות הברית?