ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?

ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?

מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, בוחן את סימני ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומדינות המפרץ הערביות בפרט, בעת האחרונה: חילופי מסרים מדיניים, מחוות דיפלומטיות כגון ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים במדינות האלה, פגישות בפורמים בינלאומיים וגם השתתפות של אנשי עסקים וספורטאים ישראלים באירועים בינלאומיים שמתקיימים במדינות המפרץ. מה עומד ברקע לכך והאם נוצרה אפשרות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ללא תלות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים? מה בכל זאת לא השתנה עדיין ומשמר את הפער בין מחוות סמליות להסכם שלום פורמלי? האם ישראל יכולה להיעזר בקשרים הטובים עם מדינות המפרץ בכדי לפתור את המשברים עם הרשות הפלסטינית ומול חמאס בעזה, ואולי אף למזער את ההשפעה האיראנית על חלק מהארגונים הפלסטינים?

מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, בוחן את סימני ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומדינות המפרץ הערביות בפרט, בעת האחרונה: חילופי מסרים מדיניים, מחוות דיפלומטיות כגון ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים במדינות האלה, פגישות בפורמים בינלאומיים וגם השתתפות של אנשי עסקים וספורטאים ישראלים באירועים בינלאומיים שמתקיימים במדינות המפרץ. מה עומד ברקע לכך והאם נוצרה אפשרות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ללא תלות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים? מה בכל זאת לא השתנה עדיין ומשמר את הפער בין מחוות סמליות להסכם שלום פורמלי? האם ישראל יכולה להיעזר בקשרים הטובים עם מדינות המפרץ בכדי לפתור את המשברים עם הרשות הפלסטינית ומול חמאס בעזה, ואולי אף למזער את ההשפעה האיראנית על חלק מהארגונים הפלסטינים?

ראיון מיוחד עם סגן יו"ר הוועד המנהל של המכון, השגריר לשעבר פרופ' איתמר רבינוביץ' על המציאות בסוריה כיום, האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת מדינת ישראל ומדיניותן של ארצות הברית ורוסיה בזירה. מהו המצב המדיני בסוריה כיום ועד כמה ישראל מצליחה להתמודד עם האיומים הביטחוניים הנשקפים מעבר לגבול? האם הלחימה הסתיימה ואסד החזיר את שליטתו על סוריה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שהצליח לשרוד את המלחמה הארוכה? כיצד ניתן לנתח את מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ בסוריה, בין השאר על רקע הכרתו בריבונות ישראלית על רמת הגולן? עד כמה המשולש המדיני בין ישראל, ארצות-הברית ורוסיה יכול לעזור לישראל לקדם את האינטרסים שלה בסוריה, וכיצד השפיעה על כך תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר האחרון?

ראיון מיוחד עם סגן יו"ר הוועד המנהל של המכון, השגריר לשעבר פרופ' איתמר רבינוביץ' על המציאות בסוריה כיום, האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת מדינת ישראל ומדיניותן של ארצות הברית ורוסיה בזירה. מהו המצב המדיני בסוריה כיום ועד כמה ישראל מצליחה להתמודד עם האיומים הביטחוניים הנשקפים מעבר לגבול? האם הלחימה הסתיימה ואסד החזיר את שליטתו על סוריה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שהצליח לשרוד את המלחמה הארוכה? כיצד ניתן לנתח את מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ בסוריה, בין השאר על רקע הכרתו בריבונות ישראלית על רמת הגולן? עד כמה המשולש המדיני בין ישראל, ארצות-הברית ורוסיה יכול לעזור לישראל לקדם את האינטרסים שלה בסוריה, וכיצד השפיעה על כך תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר האחרון?

ראיון אורח מיוחד עם סלי מרידור, שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, בעקבות חתימת טראמפ על הצהרה שמכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. טראמפ חתם השבוע על מכתב נשיאותי שתומך בישראל במהלך ביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, במקביל לוועידת איפא"ק ובעיצומה של מערכת הבחירות בישראל. מה משמעותו של המכתב הנשיאותי מבחינת ישראל והאם הוא יכול לסייע לה בקידום יעדים מדיניים או ביטחוניים בזירה הסורית כיום? מה האינטרס של טראמפ לבצע את המהלך דווקא כעת, לאחר רצף של מחוות מצידו לישראל, ולאיזה קהל או קהלים הוא משגר את המסר? האם ניתן להקביל את המהלך לפעולות של נשיאים קודמים ומדוע מידת ההשפעה בפועל של המכתב נמוכה ביותר? האם יכול המכתב להשפיע על הזירה הצפונית המאתגרת של ישראל, בתקופה בה ארצות הברית משקיעה פחות ופחות תשומות במזרח התיכון?

ראיון אורח מיוחד עם סלי מרידור, שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, בעקבות חתימת טראמפ על הצהרה שמכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. טראמפ חתם השבוע על מכתב נשיאותי שתומך בישראל במהלך ביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, במקביל לוועידת איפא"ק ובעיצומה של מערכת הבחירות בישראל. מה משמעותו של המכתב הנשיאותי מבחינת ישראל והאם הוא יכול לסייע לה בקידום יעדים מדיניים או ביטחוניים בזירה הסורית כיום? מה האינטרס של טראמפ לבצע את המהלך דווקא כעת, לאחר רצף של מחוות מצידו לישראל, ולאיזה קהל או קהלים הוא משגר את המסר? האם ניתן להקביל את המהלך לפעולות של נשיאים קודמים ומדוע מידת ההשפעה בפועל של המכתב נמוכה ביותר? האם יכול המכתב להשפיע על הזירה הצפונית המאתגרת של ישראל, בתקופה בה ארצות הברית משקיעה פחות ופחות תשומות במזרח התיכון?

ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מדברת על היחס לישראל בדעת הקהל האמריקאית, ובמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בנפרד, על רקע כינוס הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית, איפא"ק. מה מתחולל מאחורי הקלעים של כינוס הועידה, בתקשורת האמריקנית ובקרב גורמים פוליטיים שמנסים להשפיע על המדיניות כלפי ישראל, ואיך זה משפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בימים אלה? בנוסף – פורסם סקר דעת קהל חדש שבחן את היחס כלפי ישראל בתוך ארצות הברית: עד כמה ירדו אחוזי התמיכה בישראל? מהן המגמות בין ובתוך שתי המפלגות הגדולות? כיצד באה לידי ביטוי הירידה בתמיכה בהתבטאויות פומביות של חברות קונגרס דמוקרטיות על יהודי ארצות הברית? וגם, כיצד התקבלה האמירה של טראמפ על Jexodus (על משקלExodus - בריחה של יהודים מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית) והאם יש עדות לכך בפועל?

ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מדברת על היחס לישראל בדעת הקהל האמריקאית, ובמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בנפרד, על רקע כינוס הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית, איפא"ק. מה מתחולל מאחורי הקלעים של כינוס הועידה, בתקשורת האמריקנית ובקרב גורמים פוליטיים שמנסים להשפיע על המדיניות כלפי ישראל, ואיך זה משפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בימים אלה? בנוסף – פורסם סקר דעת קהל חדש שבחן את היחס כלפי ישראל בתוך ארצות הברית: עד כמה ירדו אחוזי התמיכה בישראל? מהן המגמות בין ובתוך שתי המפלגות הגדולות? כיצד באה לידי ביטוי הירידה בתמיכה בהתבטאויות פומביות של חברות קונגרס דמוקרטיות על יהודי ארצות הברית? וגם, כיצד התקבלה האמירה של טראמפ על Jexodus (על משקלExodus - בריחה של יהודים מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית) והאם יש עדות לכך בפועל?