תומר פדלון מציג זווית פחות מוכרת של חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן - ההשפעה הישירה שחווה כתוצאה מכך עיראק. בעידן הגלובלי הזיקות בין כלכלות של מדינות שונות הופכות הדוקות יותר ושינוי באחת משליכה על רעותה. זהו המקרה של איראן ועיראק. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין והפעלת הסבב הראשון בסנקציות כבר פגעו באופן משמעותי בתיירות לעיראק ובהשקעות בבנקים האיראניים. מאז אפריל 2018 איבד הריאל האיראני חצי משוויו מול הדולר ואזרחים איראניים רבים ביטלו עקב זאת את טיולי הדת המתוכננים בעיראק. הפגיעה בתיירות ובהשקעות של אזרחים עיראקיים בעקבות הסנקציות על איראן מעוררת חשש כבד בעיראק מפני אי-יציבות כלכלית. ארצות הברית מצדה צריכה לחשוב על מענה לאתגר הכלכלי הניצב בפני עיראק, אך גם לא לזנוח את האתגר הפוליטי הקשור במדינה זו.

תומר פדלון מציג זווית פחות מוכרת של חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן - ההשפעה הישירה שחווה כתוצאה מכך עיראק. בעידן הגלובלי הזיקות בין כלכלות של מדינות שונות הופכות הדוקות יותר ושינוי באחת משליכה על רעותה. זהו המקרה של איראן ועיראק. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין והפעלת הסבב הראשון בסנקציות כבר פגעו באופן משמעותי בתיירות לעיראק ובהשקעות בבנקים האיראניים. מאז אפריל 2018 איבד הריאל האיראני חצי משוויו מול הדולר ואזרחים איראניים רבים ביטלו עקב זאת את טיולי הדת המתוכננים בעיראק. הפגיעה בתיירות ובהשקעות של אזרחים עיראקיים בעקבות הסנקציות על איראן מעוררת חשש כבד בעיראק מפני אי-יציבות כלכלית. ארצות הברית מצדה צריכה לחשוב על מענה לאתגר הכלכלי הניצב בפני עיראק, אך גם לא לזנוח את האתגר הפוליטי הקשור במדינה זו.

השגריר ד"ר עודד ערן מציג את ההיבטים המדיניים, הביטחוניים, הסביבתיים והכלכליים שנובעים משאלת הצבת אסדות הגז בים התיכון בשטחה של ישראל נוכח המחאה הציבורית הגוברת. הגז המצוי בים התיכון הוא משאב כלכלי אנרגטי חיוני שיש לפתחו למצותו, כאשר השאלה היא באיזה מחיר והאם ניתן ליישב בין האינטרסים המתנגשים. הגז הוא גם בסיס לשיתוף פעולה אזורי שמשרת את ישראל, כמו למשל עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. שאלת מיקום אסדות הגז קשורה גם להיבטים סביבתיים וגם להיבטים ביטחוניים. מהם השיקולים לקביעת האסדות והאם ניתן לגשר בין השיקול הסביבתי לבין השיקול הביטחוני? וכיצד יכולה מדינת ישראל לסייע בפתרון?

השגריר ד"ר עודד ערן מציג את ההיבטים המדיניים, הביטחוניים, הסביבתיים והכלכליים שנובעים משאלת הצבת אסדות הגז בים התיכון בשטחה של ישראל נוכח המחאה הציבורית הגוברת. הגז המצוי בים התיכון הוא משאב כלכלי אנרגטי חיוני שיש לפתחו למצותו, כאשר השאלה היא באיזה מחיר והאם ניתן ליישב בין האינטרסים המתנגשים. הגז הוא גם בסיס לשיתוף פעולה אזורי שמשרת את ישראל, כמו למשל עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. שאלת מיקום אסדות הגז קשורה גם להיבטים סביבתיים וגם להיבטים ביטחוניים. מהם השיקולים לקביעת האסדות והאם ניתן לגשר בין השיקול הסביבתי לבין השיקול הביטחוני? וכיצד יכולה מדינת ישראל לסייע בפתרון?

השגריר ד"ר עודד ערן מציג את ההיבטים המדיניים, הביטחוניים, הסביבתיים והכלכליים שנובעים משאלת הצבת אסדות הגז בים התיכון בשטחה של ישראל נוכח המחאה הציבורית הגוברת. הגז המצוי בים התיכון הוא משאב כלכלי אנרגטי חיוני שיש לפתחו למצותו, כאשר השאלה היא באיזה מחיר והאם ניתן ליישב בין האינטרסים המתנגשים. הגז הוא גם בסיס לשיתוף פעולה אזורי שמשרת את ישראל, כמו למשל עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. שאלת מיקום אסדות הגז קשורה גם להיבטים סביבתיים וגם להיבטים ביטחוניים. מהם השיקולים לקביעת האסדות והאם ניתן לגשר בין השיקול הסביבתי לבין השיקול הביטחוני? וכיצד יכולה מדינת ישראל לסייע בפתרון?

​ד"ר לירן ענתבי הציגה את הדילמה המתפתחת סביב השימוש במערכות נשק אוטונומיות. הטכנולוגיה מאפשרת כבר כיום, ובוודאי בעתיד, מציאות בה בינה מלאכותית תביא לקבלת החלטות עצמאית של כלי נשק ללא מעורבות אנושית. הדבר מעלה שלל סוגיות אתיות ומשפטיות, כמו למשל על מי תהיה מוטלת האחריות (accountability) במקרה של פשעי מלחמה שיתבצעו על ידי אותן מערכות? הקהילה הבינלאומית חצויה בין מדינות המעוניינות להטיל מגבלות על השימוש בנשק אוטונומי, לבין מדינות שמתנגדות לכך ומעוניינות לאפשר פיתוח טכנולוגי חופשי. מדינות אלה, ביניהן, ארצות הברית, רוסיה וישראל, התאגדו לאחרונה באו"ם כדי לסכל מהלכים שיגבילו את הפיתוח והשימוש במערכות אוטונומיות.

​ד"ר לירן ענתבי הציגה את הדילמה המתפתחת סביב השימוש במערכות נשק אוטונומיות. הטכנולוגיה מאפשרת כבר כיום, ובוודאי בעתיד, מציאות בה בינה מלאכותית תביא לקבלת החלטות עצמאית של כלי נשק ללא מעורבות אנושית. הדבר מעלה שלל סוגיות אתיות ומשפטיות, כמו למשל על מי תהיה מוטלת האחריות (accountability) במקרה של פשעי מלחמה שיתבצעו על ידי אותן מערכות? הקהילה הבינלאומית חצויה בין מדינות המעוניינות להטיל מגבלות על השימוש בנשק אוטונומי, לבין מדינות שמתנגדות לכך ומעוניינות לאפשר פיתוח טכנולוגי חופשי. מדינות אלה, ביניהן, ארצות הברית, רוסיה וישראל, התאגדו לאחרונה באו"ם כדי לסכל מהלכים שיגבילו את הפיתוח והשימוש במערכות אוטונומיות.

​ד"ר לירן ענתבי הציגה את הדילמה המתפתחת סביב השימוש במערכות נשק אוטונומיות. הטכנולוגיה מאפשרת כבר כיום, ובוודאי בעתיד, מציאות בה בינה מלאכותית תביא לקבלת החלטות עצמאית של כלי נשק ללא מעורבות אנושית. הדבר מעלה שלל סוגיות אתיות ומשפטיות, כמו למשל על מי תהיה מוטלת האחריות (accountability) במקרה של פשעי מלחמה שיתבצעו על ידי אותן מערכות? הקהילה הבינלאומית חצויה בין מדינות המעוניינות להטיל מגבלות על השימוש בנשק אוטונומי, לבין מדינות שמתנגדות לכך ומעוניינות לאפשר פיתוח טכנולוגי חופשי. מדינות אלה, ביניהן, ארצות הברית, רוסיה וישראל, התאגדו לאחרונה באו"ם כדי לסכל מהלכים שיגבילו את הפיתוח והשימוש במערכות אוטונומיות.

מבט על, גיליון 1094, 12 בספטמבר 2018

http://www.inss.org.il/he/publication/%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%a1%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%99/

מבט על, גיליון 1094, 12 בספטמבר 2018

http://www.inss.org.il/he/publication/%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%a1%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%99/