משדרים ביטחון

עסקת החטופים – דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס.

מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח?

פייקלנד - פרק 5 | כך הפכה אל-ג'זירה למכונת הרעל של המזרח התיכון

כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת, מסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק.

ביטחון המזון במלחמה: משבר התעשייה והאספקה

גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו:

מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו?

גל אנטישמיות במערב - על סטרואידים

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס.

מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח?

גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים ובטחון לאומי במכון, ודודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון, בדיון על המשבר שמאיים על ביטחון המזון של ישראל והדרכים לטפל בו ולמנוע את החרפתו:

מהם האתגרים שנחשפו עם תחילת המלחמה בתחום שרשראות האספקה של תעשיית המזון - החל באספקת מוצרי הגלם, דרך הייצור, ועד לצרכנים בשווקים? במה מתבטא המשבר הנוכחי לעומת המשברים שהתעוררו בתחום זה בתקופת הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה? כיצד צריכה ישראל לתכלל את הטיפול במשבר זה, על מרכיביו השונים, ולאיזה אתגרים עתידיים יש להיערך בעקבותיו?

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

כבר כמעט 30 שנה שהרשת הקטארית אל-ג'זירה משנה את פני המזרח התיכון, בוחשת בתוך דיקטטורות ודמוקרטיות כאחת ומסייעת למחבלים ולרוצחים דוגמת חמאס. מגיש "פייקלנד" אטילה שומפלבי מראיין את רועי קייס (כאן11) ופרופ' קובי מיכאל (INSS) על הנשק המסוכן של שליט קטאר שלא נופל משום טיל מדוייק.

הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

בתוך הראש של יחיא סינוואר: דיבייט באולפן

פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – חוקרי הזירה הפלסטינית במכון שלא תמיד רואים עין בעין – מנסים להיכנס לראשה של הנהגת ארגון הטרור חמאס והעומד בראשו יחיא סינוואר.

מה הייתה התכלית האסטרטגית של מתקפת ה-7 באוקטובר בעבור הנהגת חמאס? איך ההנהגה מבינה ברגע זה את האירוע ולאן היא מבקשת להוליך אותו? וגם – איך משפיעים האירועים על תודעת הזהות הפלסטינית?

רשת ביטחון | הגבול מתחמם - לקראת מלחמה בצפון?

חילופי האש בגבול הצפון, שנמשכים כבר מעל חמישה שבועות, הולכים ומסלימים, ומציבים בפני ישראל דילמה לגבי המשך הלחימה.

בן ירושלמי משוחח עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ומומחית ללבנון, כדי להבין את הלך הרוח בקרב חזבאללה והעומד בראשה, הביקורת מתוך לבנון, התהיות במערכת לגבי המשך הלחימה והאם פנינו להסלמה ומלחמה כוללת.

מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק א' – מה חושב הציבור העזתי?

השבוע מתחלקת התוכנית ״מעבר לרשת״ לשני חלקים: האחד על הזירה הדרומית והשני על הצפונית.

בחלק הראשון ננסה להקשיב לקולות ולתמונות המגיעים מעזה. נבין את השיח על ה״נכבה השנייה״, ומדוע פלסטינים רבים העדיפו לברוח דרומה למרות שנשבעו שעדיף מותם על עקירותם. נדבר על הרובים שמופנים כלפיהם מצד חמאס, על הצילומים המשפילים בראייתם של הזקנים והצעירים שעוברים את המסע מצפון לדרום. כמו כן, נקשיב לקולות הרופאים והעיתונאים שמנסים לתווך לנו את סיפורי הילדים הפצועים, הרעב והמחסור בתרופות. נסיים את החלק בביקורת הקשה שנמתחת כלפי מנהיגי מדינות ערב, על כך שאינם עושים דבר עבור הציבור העזתי.

מעבר לרשת | בין עזה לנסראללה: חלק ב' – מה חושב הציבור הלבנוני?

לאחר שהחלק הראשון של התוכנית עסק בציבור העזתי, מפנה המגישה אורית פרלוב את המבט צפונה ועוסקת בשיח הציבורי בלבנון כלפי המערכה של חזבאללה נגד ישראל.

מה בראיית הציבור האינטרס של חזבאללה? מדוע עדיפה לדעתם ״חזית לוחצת״, כדברי נסראללה, ולא מלחמה אזורית כוללת? כמו כן, נראה את הקמפיינים והביקורת המופנית כלפי מנהיגי מדינות ערב שנתפסים ״כמגן אנושי״ של ישראל מחד, ואת הביקורת שמופנית כלפי העיתונאים הלבנונים מאידך שמואשמים בבגידה וב"שיתוף פעולה ברצח הילדים העזתים", בשל הביקורת הקשה שהם מותחים כלפי חזבאללה וסירובם לאפשר ללבנון להכנס למלחמה עם ישראל. וגם: נחזור לבית החולים החולים שיפא - האם זה המקום שיחתום את המערכה?

המלחמה בעזה חשפה את העוצמה של החברה הישראלית שהתגייסה לכל משימה אפשרית, אבל גם את חולשתה של מערכת ההסברה הרשמית. אלפי ישראלים עם מקלדת התגייסו לקרב על התודעה ברחבי תבל - וגם בעולם הערבי. על ההבדלים בין הזירות, על מה שעובד ומה שלא, על מסרים, סרטונים ומהירות תגובה: אטילה שומפלבי עם ד"ר אלי דוד, אלה קינן ואביתר אדרי, על מערך ההסברה האזרחי הפעיל בעולם.

הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

חילופי האש בגבול הצפון, שנמשכים כבר מעל חמישה שבועות, הולכים ומסלימים, ומציבים בפני ישראל דילמה לגבי המשך הלחימה.

בן ירושלמי משוחח עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ומומחית ללבנון, כדי להבין את הלך הרוח בקרב חזבאללה והעומד בראשה, הביקורת מתוך לבנון, התהיות במערכת לגבי המשך הלחימה והאם פנינו להסלמה ומלחמה כוללת.

40 days have passed since the October 7 massacre of Israeli citizens by Hamas terrorists and Gazan civilian accomplices. While Israel’s primary military efforts are concentrated in the Gaza Strip, it seems that the situation on the northern border has escalated sharply. Hezbollah’s ongoing attacks against Israeli civilians, including the use of heavier explosives, along with the evacuation of tens of thousands of Israeli civilians from their homes near the border due to the security threat, clearly demand a response from Israel. What the response will be, as well as its scope, remains be seen. In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Orna Mizrahi, senior researcher at INSS and former deputy national security advisor. Together they discuss the current escalation in the north and consider: What is the nature of the fighting on the Lebanese border since the beginning of the war in Gaza? What motivates Hezbollah to join the war? Can we expect a full-scale war? And what should happen along the Lebanese border on “the day after” the war in Gaza?

פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – חוקרי הזירה הפלסטינית במכון שלא תמיד רואים עין בעין – מנסים להיכנס לראשה של הנהגת ארגון הטרור חמאס והעומד בראשו יחיא סינוואר.

מה הייתה התכלית האסטרטגית של מתקפת ה-7 באוקטובר בעבור הנהגת חמאס? איך ההנהגה מבינה ברגע זה את האירוע ולאן היא מבקשת להוליך אותו? וגם – איך משפיעים האירועים על תודעת הזהות הפלסטינית?