משדרים ביטחון

אלדד שביט ויורם שוייצר על המשמעויות של נסיגת ארה"ב מאפגניסטן והשתלטות טאליבן על המדינה. מה הוביל את ארה"ב להתערבות במדינה ומה גרם לה לחשב מסלול מחדש? כיצד הנסיגה משפיעה על המדינות המתחרות בהשפעה האמריקנית באסיה ובמזרח התיכון? כיצד עלה ארגון טאליבן לשלטון, מה הקשר שלו לאל-קאעדה והאם חידוש שלטונו מגביר את איום הטרור מאפגניסטאן, גם עבור ישראל? ומה משמעויות האירוע בהקשר של המעורבות האמריקנית ברחבי העולם?

אורית פרלוב דנה בפינתה הפעם בשיח הערבי על המהלך השנוי במחלוקת של נשיא תוניסיה - אירוע שעלולות להיות לו השלכות לא רק על המדינה שבה החל גל האביב הערבי, אלא גם על האזור כולו – ואפילו על ישראל.

כיצד רואים התוניסאים את המהלך של הנשיא שמציב את הדמוקרטיה המקומית, המעורערת גם ככה, בסכנה? מדוע במצרים מגחכים כעת על אחיהם ליבשת? כיצד האירועים מאחדים את המפרציות? באילו מדינות ממתינים האזרחים לראות מה יעלה בגורל נשיא תוניסיה, כדי שידעו כיצד עליהם לפעול? ולמה בישראל צריכים לשים לב?

בתקופה האחרונה ניתן להבחין בשיתוף פעולה ותיאום הולכים וגוברים בין חלקי "ציר ההתנגדות לישראל" - הארגונים הפלסטינים, חזבאללה, איראן, המיליציות השיעיות ועוד. בפודקאסט זה מנתחים מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, והחוקר הבכיר, ד"ר קובי מיכאל, את משמעויות חיבורים מעניינים אלה – בין הפלסטינים לציר השיעי, בין אירועים בעזה לאירועים בירושלים ובגדה המערבית, בין הזירה הצפונית לזירה הדרומית ועוד.

מה ההיגיון של החיבור בין השחקנים והזירות? מה המוטיבציה של השחקנים הללו? כיצד הם משפיעים ומושפעים מהתפתחויות במרחב שבו הם פועלים? ואילו שינויים תפיסתיים ואסטרטגיים צריכה ישראל ליישם, במענה לאתגר זה?

ההסלמה בצפון: שינוי כללי המשחק?

חוקרי המכון הבכירים אורנה מזרחי ויורם שוייצר מנתחים את האירועים האחרונים בזירה הצפונית: ירי הרקטות מלבנון שעליו נטל חזבאללה אחריות ותקיפת חיל האוויר בלבנון בתגובה – הראשונה מאז 2013.

מהי משוואת ההרתעה בין ישראל לחזבאללה ולמה שימורה חשוב כל כך לארגון כפי שעלה בנאומו האחרון של נסראללה?

מהו חלקם של איראן וחמאס בשיגורי הרקטות מלבנון?

מהי השפעת המצב הפנימי בלבנון והביקורת הגוברת על חזבאללה על מדיניותו מול ישראל? ומהם האתגרים ודרכי הפעולה האפשריים לישראל בתגובה לאירועים אלה?

המלחמה הדיגיטלית: כיצד ניתן להערך למערכה הבאה?

הפעם בפינתן, ד"ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון, צוללות אל מעמקי זירת הרשתות החברתיות במבצע שומר החומות, יחד עם חוקר המכון דודי סימן טוב, בעקבות פרסום מאמרם האחרון של אורפז וסימן טוב: "המערכה שלא נגמרה: זירת הרשתות החברתיות ב'שומר החומות'", הסוקר את האירועים שהתרחשו בימי המבצע ברשתות החברתיות ברצועת עזה ובערי ישראל, ומציע כיווני פעולה עתידיים.

בפרק משוחחים השלושה על האתגרים שמציבה הזירה הדיגיטלית: מהם הפערים שתורמים להישגי חמאס בזירה הדיגיטלית ברשתות החברתיות? מהם המסרים והנרטיבים שכל צד ביקש להעביר דרך הרשתות במהלך המבצע? מה היה שונה הפעם לעומת מבצעים קודמים, בזירה הדיגיטלית? והאם יש בכלל דבר כזה "ניצחון" בזירה זו?

איראן בעידן ראיסי ומחאת החשמל והמים

חוקר המכון ד"ר רז צימט על השינויים המסתמנים בצמרת השלטון האיראני עם כניסתו של השמרן הקיצוני, אברהים ראיסי לתפקיד הנשיא, במקום רוחאני המתון, ועל גלי המחאה שפרצו במדינה בחודשים האחרונים, על המצב הכלכלי הרעוע ובמיוחד מצוקת חשמל ומים.

איזה שינויים צפויים בעמדות מפתח ובפרט במדיניות החוץ והביטחון? כיצד הבעיות הפנימיות והבינלאומיות עמן מתמודדת איראן ישפיעו על עיצוב המדיניות בתקופה הקרובה? מה ניתן ללמוד מגל המחאה על מצבו של המשטר האיראני כיום?

חוקר המכון ד"ר רז צימט על השינויים המסתמנים בצמרת השלטון האיראני עם כניסתו של השמרן הקיצוני, אברהים ראיסי לתפקיד הנשיא, במקום רוחאני המתון, ועל גלי המחאה שפרצו במדינה בחודשים האחרונים, על המצב הכלכלי הרעוע ובמיוחד מצוקת חשמל ומים.

איזה שינויים צפויים בעמדות מפתח ובפרט במדיניות החוץ והביטחון? כיצד הבעיות הפנימיות והבינלאומיות עמן מתמודדת איראן ישפיעו על עיצוב המדיניות בתקופה הקרובה? מה ניתן ללמוד מגל המחאה על מצבו של המשטר האיראני כיום?

הפעם בפינתן, ד"ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון, צוללות אל מעמקי זירת הרשתות החברתיות במבצע שומר החומות, יחד עם חוקר המכון דודי סימן טוב, בעקבות פרסום מאמרם האחרון של אורפז וסימן טוב: "המערכה שלא נגמרה: זירת הרשתות החברתיות ב'שומר החומות'", הסוקר את האירועים שהתרחשו בימי המבצע ברשתות החברתיות ברצועת עזה ובערי ישראל, ומציע כיווני פעולה עתידיים.

בפרק משוחחים השלושה על האתגרים שמציבה הזירה הדיגיטלית: מהם הפערים שתורמים להישגי חמאס בזירה הדיגיטלית ברשתות החברתיות? מהם המסרים והנרטיבים שכל צד ביקש להעביר דרך הרשתות במהלך המבצע? מה היה שונה הפעם לעומת מבצעים קודמים, בזירה הדיגיטלית? והאם יש בכלל דבר כזה "ניצחון" בזירה זו?

חוקרי המכון הבכירים אורנה מזרחי ויורם שוייצר מנתחים את האירועים האחרונים בזירה הצפונית: ירי הרקטות מלבנון שעליו נטל חזבאללה אחריות ותקיפת חיל האוויר בלבנון בתגובה – הראשונה מאז 2013.

מהי משוואת ההרתעה בין ישראל לחזבאללה ולמה שימורה חשוב כל כך לארגון כפי שעלה בנאומו האחרון של נסראללה?

מהו חלקם של איראן וחמאס בשיגורי הרקטות מלבנון?

מהי השפעת המצב הפנימי בלבנון והביקורת הגוברת על חזבאללה על מדיניותו מול ישראל? ומהם האתגרים ודרכי הפעולה האפשריים לישראל בתגובה לאירועים אלה?

איראן והתקריות בזירה הימית

בעקבות תקיפת הספינה שהובילה למותם של שני אנשי צוות והשתלטות חמושים על ספינה נוספת מול איחוד האמירויות, חוקרת המכון סימה שיין מנתחת את המעורבות האיראנית בתקריות הללו ואת הקשרן הבינלאומי: מה מנסה איראן לבחון ומה היא מבקשת לאותת למדינות המטילות עליה את האחריות לתקריות הימיות? האם תיתכן הסלמה צבאית בזירה הימית, בעקבות האירועים וחילופי המסרים האחרונים בין איראן לישראל, בריטניה וארה"ב? מה מאפיין את התגובה האמריקנית לאירועים האחרונים? כיצד ההתפתחויות האלה קשורות לניסיונות להחזיר את איראן להסכם הגרעין וכיצד תוכל ישראל לקדם את יעדיה בסוגיה האיראנית, בסיוע בינלאומי?

מעבר לרשת: על מים ועל נפט - סכסוכים במזה״ת - ״שומר הנילוס״ ו״הברקזיט המפרצי״

בפינתה השבוע מדלגת חוקרת המכון אורית פרלוב בין הסכסוכים השונים במזרח התיכון – שלא בטוח שמעתם עליהם. נתחיל בסכסוך בין מצרים, סודאן ואתיופיה סביב ״סכר התחייה״, שמעסיק בימים אלו את הציבור המצרי והאתיופי ביתר שאת. מדוע המצרים מגדירים זאת כאיום הלאומי המרכזי - ואף הקיומי - העומד מולם? כיצד מתאפיין השיח ברשתות במצרים ובאתיופיה סביב נושא זה? מדוע האתיופים מגחכים על איומי מצרים בהקשר זה? האם אנחנו עומדים בפתחה של הסלמה בגזרה, או שמסתמנת פשרה באופק? ואיפה עומדת ישראל בכל הסיפור - האם סכסוך אזורי זה יכול להשפיע על יחסי ישראל-מצרים?

נמשיך למפרץ הפרסי – האם אנחנו קרובים ל"ברקזיט מפרצי"? משבר הנפט בין איחוד האמירויות וסעודיה, שהסלים עד לכדי איום מצד איחוד האמירויות שתפרוש מאופ״ק אם לא תקבל את דרישותיה, עורר גלים ברשתות. כעת, משהושגה פשרה בין שתי בעלות הברית הקרובות באופ״ק, פרלוב מנתחת את מה שקורה מתחת לפני השטח - כיצד קרה שסעודיה, שהתאפיינה בשיח ניצי סביב הסוגיה, הסכימה להגיע לפשרה? האם אנו עדים לתחילתם של סדקים בציר הפרגמטי? האם לברית החדשה בין ישראל לאיחוד האמירויות יש השפעה על עצמאותה הגוברת של איחוד האמירויות מול סעודיה?

משברים בסוריה ויחסי רוסיה-ישראל

חוקרי המכון, ד"ר כרמית ולנסי והשגריר לשעבר ברוסיה צבי מגן, על המציאות של סכסוכים בלתי פתורים והתפרצות מחדש של קרבות בין מורדים למשטר בסוריה: מה עומד ביסוד המחלוקות בין המעצמות והמדינות שהתערבו במלחמת האזרחים והאם מסתמן באופק פתרון מדיני? האם יש דרך לפתור את המשבר ההומניטרי המתהווה במחוז אידליב? מה עומד ברקע להתחדשות הקרבות במחוז דרעא הקרוב לגבול עם ישראל? מדוע נשמעים בעת האחרונה קולות ביקורת ברוסיה על התקיפות המיוחסות לישראל? ומה מצב ההתבססות האיראנית בסוריה?

תוניסיה: ממהפכה מוצלחת לכישלון מדינתי?

בתוניסיה אושרה אחרי המהפכה ב-2011 חוקה דמוקרטית והתקיימו בחירות דמוקרטיות, אבל בעת האחרונה השלטון נקלע לעימות או קרע פנימי בין הנשיא לממשלה והפרלמנט. חוקרת המכון ד"ר שרה פוייר מסבירה את ההתפתחויות האחרונות שם ודנה בסוגיות: האם הדמוקרטיה שקמה בתוניסיה בסכנה? מה מסביר את המצב שאליו נקלעה? ומה חלקם של שחקנים חברתיים, כמו התארגנויות מחאה, בהתפתחויות האחרונות?

חוקרי המכון, ד"ר כרמית ולנסי והשגריר לשעבר ברוסיה צבי מגן, על המציאות של סכסוכים בלתי פתורים והתפרצות מחדש של קרבות בין מורדים למשטר בסוריה: מה עומד ביסוד המחלוקות בין המעצמות והמדינות שהתערבו במלחמת האזרחים והאם מסתמן באופק פתרון מדיני? האם יש דרך לפתור את המשבר ההומניטרי המתהווה במחוז אידליב? מה עומד ברקע להתחדשות הקרבות במחוז דרעא הקרוב לגבול עם ישראל? מדוע נשמעים בעת האחרונה קולות ביקורת ברוסיה על התקיפות המיוחסות לישראל? ומה מצב ההתבססות האיראנית בסוריה?

בתוניסיה אושרה אחרי המהפכה ב-2011 חוקה דמוקרטית והתקיימו בחירות דמוקרטיות, אבל בעת האחרונה השלטון נקלע לעימות או קרע פנימי בין הנשיא לממשלה והפרלמנט. חוקרת המכון ד"ר שרה פוייר מסבירה את ההתפתחויות האחרונות שם ודנה בסוגיות: האם הדמוקרטיה שקמה בתוניסיה בסכנה? מה מסביר את המצב שאליו נקלעה? ומה חלקם של שחקנים חברתיים, כמו התארגנויות מחאה, בהתפתחויות האחרונות?