בחלק השני של השיחה מאפיין רב-ניצב בדימוס קראדי את דיוקנו של השוטר הישראלי ואת מניעיו להישאר בשירות מעניין אך לא מתגמל, מתאר את הגידול במשמר הגבול על חשבונה של המשטרה הכחולה (״הפלוגות מלאות, אבל הניידות ריקות״), סוקר את החלטותיו לאחד את אגפי החקירות והמודיעין ולהעביר את ניצב מזרחי לתפקיד אחר ומבחין בין שר בעל רקע אזרחי (הנגבי) לבין יוצאי השב״כ עזרא ודיכטר.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מדבר קראדי על המתח המובנה ביחסי שר-מפכ״ל, משחזר את ועדת זיילר לחקירת פרשת פריניאן מזוויתו, מנמק את התנגדותו לייבוא גל הירש ממילואי הפיקוד הצבאי הבכיר (״לא אישית, הוא קצין רב-זכויות, אבל תת-אלוף, חבל שלא הגיע למשטרה כמפקד מחוז״), מציין שקבוצת הניצבים ומעלה שהוא מרכז מתמקדת במאבק בהשתלטות בן גביר על המשטרה ומודה שאינו יכול למחוק מזכרונו מידע מודיעיני על פוליטיקאים. תיקיהם הפליליים של פוליטיקאים, מגלה קראדי, נפתחים בדרך כלל בחומר שמעבירים מתחריהם בתוך מפלגותיהם. אשר לו עצמו, הפוליטיקה מושכת ודוחה אותו בו זמנית. לשמע השיחות איתו, די ברור איזה קוטב ינצח.