בפרק הזה של "משהו עם גישור" נדב עוסק בסכסוך המתוקשר בין תמיר קליסקי לזאב נחמה, כדי לשאול שאלה רחבה יותר: למה שותפים ליצירה, לעשייה ולדרך של עשרות שנים מגיעים לבית משפט במקום לשיחה.
זו שיחה על פגיעה, צורך בהכרה, אגו, קרדיט, הסלמה משפטית, והמחיר הכבד שמשלמים כשמחלוקת מקצועית או אישית מתנהלת דרך תביעות במקום דרך גישור.
הפרק בוחן מה קורה לאמנים, לשותפים, ליצירה ולמוניטין כשההליך הופך למאבק פומבי, ומציע הסתכלות אחרת: גם כשיש כעס, גם כשיש משקעים, וגם כשהיחסים כבר נפגעו, עדיין אפשר לבחור בדרך שמצמצמת נזק ולא מעמיקה אותו.
#משהועםגישור #גישור #אתניקס #תמירקליסקי #זאבנחמה #סכסוךביןשותפים #גישורעסקי #פתרוןסכסוכים #קרדיטביצירה #פודקאסטישראלי
במשך שלושה עשורים פעלה להקת אתניקס בהרמוניה בין חבריה, כשאת רוב היצירה כותבים ביחד הסולן זאב נחמה והקלידן תמיר קליסקי. הלהקה הצליחה לייצר שורה של אלבומים שנחלו הצלחה מסחרית גדולה, הכניסו לפס הקול של המוזיקה הישראלית אין ספור להיטים ודחפו קדימה אמנים בתחילת דרכם כמו אייל גולן וזהבה בן.
בשנת 2016 פרץ סכסוך בין קליסקי לזאב נחמה וליתר חברי הלהקה. ומאז? 5 שנים, 3 שופטות, אין ספור דיונים, מאות אלפי שקלים לעורכי דין, הכפשות הדדיות בתקשורת, פגיעה במוניטין לשני הצדדים, שעות עבודה שיכלו להיות מנותבות ליצירה ובמקום זה בוזבזו על מלחמה משפטית. האם זה היה התסריט היחידי לניהול הסכסוך הזה?