ב-4 בדצמבר 2015, לפני עשר שנים, והוא בן 75, מת יוסי שריד. בזה אחר זה כתב, דובר, ח״כ במפלגת העבודה, שר במרצ בממשלות רבין, פרס וברק, מהקולות הצלולים והרהוטים ביותר בפוליטיקה הישראלית לדורותיה.

בעשור ללכתו מובא במלואו, כתריסר שנים לאחר הקלטתו, ראיון איתו לסידרה ״לא תשקוט הארץ״, על המלחמה שלא נמנעה - מלחמת יום הכיפורים. קטעים קצרצרים מהראיון שולבו בארבעת פרקי ״לא תשקוט״ (עמית גורן הפקות).

במרכז השיחה עומדת האכזבה המרה מהמדיניות השלטת, שדחקה את עמדותיו של שריד למיעוט במפלגתו ולבסוף גם דחפה אותו החוצה, אך עוד יותר מכך מבליט הראיון, באופן מוחלט ויחסי גם יחד, עד כמה חסר שריד בחיי הציבור. בתוכן ובסגנון, בשנינות המושחזת ובכשרון התיאורי, סיפר שריד לאמיר אורן וצוות ההפקה על המדרון שהוביל ל-6 באוקטובר 1973. על פנחס ספיר וישראל גלילי, לוי אשכול ומשה דיין ומעל כולם גולדה מאיר וסירובה לשאת-ולתת עם אנואר סאדאת על החזרת כל סיני למצרים.

שריד חזר בראיין לימים הרחוקים של שנותה-60׳ וה-70’, בניתוחים פוליטיים מהולים בחוויות אישיות, כולל המעשה בגיסו - ד״ר נחום ורבין, רופא מעוז המזח שהלך עם החיילים שהציל לשבי - ובקצין מצרי שאליו התוודע שריד בהפסקת האש שבתום המלחמה.

10 שנים לאחר שנעקר ממשפחתו ומהנוף הציבורי נשמעות תובנותיו של שריד על הנהגות ומלחמות טריות, מפוכחות, נבואיות ועל-זמניות. כששאיפותיו האישיות מאחוריו והוא פנוי ומפוייס, זהו שריד בשיא כוחו, רמה אחרת מהמקובלת כיום בכנסת ובממשלה.

(C) כל הזכויות שמורות ל״עמית גורן הפקות״