אנו חיים בזמנים של שינויים בלתי-פוסקים, שהתדירות שלהם רק הולכת וגוברת. אלו שינויים בחיים האישיים שלנו כמו גם הקולקטיביים, שינויים משמחים וגם כואבים. כל זה מחייב אותנו ללמוד להתמודד טוב עם שינויים, אתגר לא פשוט עבור רבים מאיתנו.

אז מה צריך כדי לחיות טוב בעולם משתנה? ישנן שלוש תכונות הכרחיות: אמון, צניעות וגמישות. כלומר, אמון ביכולת שלנו, צניעות המבוססת על הבנה כי ישנה חוכמה מאחורי מה שקורה לנו, וגמישות שמאפשרת לנוע עם השינויים השונים.

הפרק החדש מוקדש לשינויים אלו, ובמשך 30 דקות (וכמה שניות) אני מסביר בהרחבה מה הן שלוש התכונות הללו.

במפגש התקשור שהיה בימים האחרונים טוהר דיברו רבות על ההאשמה העצמית בה אנו חיים, המתגברת כעת אל נוכח הבהירות החדשה שנוצרת. בהתאם לכך - ולאירועים שאני עובר בחיי - החלטתי להקדיש למנגנון רגשי זה את הפרק הנוכחי.

אז מדוע אנו מאשימים את עצמנו? איך מתמודדים עם האשמות המגיעות אלינו מבחוץ? וכיצד כל זה קשור לערכים לפיהם אנו מבקשים לחיות? על כל זה אני מדבר בפרק החדש, ואתם מוזמנים להאזין.

אני ממשיך עם פרק אקלקטי, שגם בו אני מחבר שני תחומים שלכאורה אינם קשורים זה עם זה. הפעם זהו הפחד לאבד - מרכיב בסיסי בכל מערכת יחסים - והכרת תודה.

אני מדבר בפרק הזה על הפחד לאבד, על הנוכחות שלו בחיינו וכיצד הוא מנהל אותנו כאשר אנו לא מודעים אליו. משם אני ממשיך לדבר על הכרת תודה וכיצד השניים קשורים ביחד - כיצד, כאשר אני לומד להודות על מה שיש לי בחיים, אני מתחבר גם לפחד לאבד. ומדוע, גם אם אני יותר מפחד כתוצאה מכך, חשוב שנודה על מי ומה שיש לנו בחיינו.

ספרו לי אם התחברתם ומה עורר בכם הפרק, אשמח לקרוא.

זה ככל הנראה אחד הפרקים האקלקטיים ביותר שיצרתי: אני מתחיל בלדבר על גידול ילדים ומשם ממשיך להרגלי תזונה והיחס שלנו לעצמנו כאשר אנו אוכלים. אבל לכל זה ישנו מכנה משותף אחד ברור: מרד.

כלומר, מה הבעיה עם השימוש במילה הזו; כיצד ביטחון עצמי הפך למרד; ומה עושים אם רוצים לחזור להביא את עצמנו, כפי שאנחנו בעולם, אבל מתמודדים בדרך עם מרדנות מובנית בתוך עצמנו. אה, והכי חשוב - במי באמת כדאי לנו למרוד.

ספרו לי אם התחברתם ובמי אתם רוצים למרוד :)

יום הזיכרון ויום השואה הם הסיבה לכך שאני מתמקד בפן הבסיסי של החיים שלנו: מוות. ליתר דיוק, מוות וחיים.

אני מחלק את הפרק הזה לשני חלקים עיקריים. בחלק הראשון אני מדבר על ההתמודדות עם מוות, הסוגים השונים שלו וכיצד להתייחס לעצמנו בדרך. בחלק השני אני מדבר על מוות בתהליכי ההתפתחות שלנו, כיצד ההתמודדות עם מוות תודעתי קשור בהגשמה העצמית שלנו ובאיזה אופן ההבנה והקבלה של זה יכולה לעזור לנו בחיי היום-יום.

אני מקווה שהמילים שלי יעזרו לכם בדרכם.

מרגע הלידה שלנו אנו שומעים וחווים לא בצורות שונות, ולאט לאט מפנימים את המסר ומתנהגים בהתאם. אנו עוברים למעשה שטיפת מוח, המשפיעה על כל תחומי החיים שלנו ועל היכולת שלנו להגשים את עצמנו, שקשה מאוד להשתחרר ממנה - אבל זה לא שזה לא אפשרי.

כדי להמחיש את האופן בו מנגנון זה בנוי, אני הולך לעולם המשפט: פסק הדין אומר "אני לא מספיק טוב" וגזר הדין הוא "לא מגיע לי". ואני לא מתכוון לעבר, אלא להווה - הפנמנו הלכה למעשה את האופן בו התייחסו אלינו, ואנו ממשיכים לעשות לעצמנו את מה שעשו לנו, ולסבול מהמחיר הכבד שאנו משלמים על כך, לרוב מבלי להבין זאת.

כל זה נכון עד שאנו מביאים מודעות לתחום הזה - וזה בדיוק מה שאני מבקש לעשות בעזרת הפרק החדש בפודקאסט. 

הפרק החדש בפודקאסט מוקדש לחופש - מצב תודעה שאיני באמת מבין ועם זאת אליו אני שואף. וכמוני עוד אנשים רבים. מתוך זה הגעתי לדבר על מה כולא אותנו, איך אפשר להיות חופשיים יותר מכפי שאנחנו, ומדוע, בעצם, אין שום צורך ממשי לשחרר את עצמנו ממשהו.

מרגע שאנו נפרדים מהרחם, החיים שלנו רצופים מפרידות - ממקומות, מאנשים, ממצבים, ממי שהיינו. לפעמים הפרידות קלות ואף משמחות, בפעמים אחרות הן שוברות לב וכואבות. 

מאחר וכך, ולאור פרידות שאני עובר בתקופה האחרונה, החלטתי להקדיש את הפרק החדש בפודקאסט לפרידות. בעיקר, לדרך שבה כדאי לנו להתייחס לעצמנו כאשר אנו עוברים פרידה, שהיא שונה מהדרך בה נהוג להתייחס לכך בחברה שלנו. 

חשיפה היא שלב הכרחי בדרך ליצור אינטימיות וקירבה עמוקים יותר עם עצמנו ועם האנשים בחיינו. שלב ביניים, לכאורה, אבל שלב מורכב, שמהווה קושי ואתגר של ממש עבור רבים מאיתנו.

מאחר וכך, אני מקדיש את הפרק החדש בפודקאסט לנושא מסוים זה. אני מספר מהחוויות ומהתובנות שלי, מסביר ממה בעצם אנו מפחדים, מדוע זה כל כך מפחיד, ואיך אנו יכולים לעזור לעצמנו.

העולם שלנו מבוסס על בחירה חופשית, ובמידה מסויימת זו אכן הולכת וגוברת בזמנים בהם אנו חיים. אך חופש הבחירה שלנו מוגבל ולמעשה, במובנים מסויימים אין לנו חופש בחירה כלל. במובנים אחרים, יש לנו חופש בחירה גדול יותר מכפי שאנו מבינים, שיכול לשנות לטובה את כל חיינו.

בפרק הזה אני מדבר לעומק, ככל שאני יודע, על הנושא המורכב הזה, ומסביר היכן יש לנו בחירה, היכן אין לנו בחירה, וכיצד אפשר לעבור ממצב מדומה של אין בחירה לבחירה של ממש.