מורה הנבוכים לרמב״ם

כותרת משנה: שיעור 42 - ח"ב, פרק יג[1], פסקאות 1-7

תאריך: שני, כג סיון התש"ף

תקציר: פתחנו בתיאור קצר כיצד מופיע יסוד אמונת חידוש העולם במשנה תורה, בדומה לדרך הצגתו בפה"מ ובמורה, (וזה במשנה תורה בשלושה מקומות: ריש יסודה"ת, ריש הל' ע"ז ופ"ג מהל' תשובה).

אחר, החלנו בלימוד פרק יג המציג את השיטות השונות בדבר קדמות העולם או חידושו.

הספקנו ללמוד את הדעה הראשונה, שהיא דעת תורתינו, שעולם כולו נברא מאין ע"י הבורא,

(ובתוך הרצאת דעת התורה לימד הרמב"ם שגם עצם מושג הזמן הוא דבר נברא שנתחדש עם בריאת העולם, ובהקשר זה הרחיב הרמב"ם בהגדרת מהות הזמן ומדוע קשה לתופסו),

ובסוף השיעור החלנו הלימוד גם של הדעה השנייה, המתקשה לקבל הווית יש מן האין המוחלט, והטוענת לפיכך מציאות חומר ראשוני קדום.

###########################

##           פרקי הבריאה (יג-לא)           ##

##                                                               ##

##                 35 שיעורים                        ##

##                 מס׳ 41-75                          ##

#############################

כותרת משנה: שיעור 41 - ח"ב, מעבר ופתיחה לפרקי חידוש העולם (יג-לא)

תאריך: ראשון, כא סיון התש"ף

תקציר: פתחנו בביאור שני פיממרושיו של הרמב"ם למאמר החכמים שריבוי המצוות הוא טובה גדולה לישראל, וכיצד, לדעת הרמב"ם, המצוות המעשיות מביאות לחיי העוה"ב (וכל זה כהשלמה לאיזכור עניין זה בשיעור הקודם).

אחר, ניגשנו לפרקי חידוש העולם והקדמנו מבוא על עניינם:

על מקומם במורה בסוף פרקי "דרך ההוכחה",

על הדרך הייחודית של הרמב"ם בביסוס אמונת חידוש העולם,

ועל חשיבותה העליונה של אמונת החידוש לדעת הרמב"ם.

כותרת משנה: שיעור 40 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[14], השלמת פרק ד, ח-יג

תאריך: חמישי, יט סיון התש"ף

תקציר: תחילה למדנו על צורות היסודות ונפשות החי, ועל ה"צלם" העליון הנצחי (הנוסף באדם מעבר לנפש החיונית שבו), שהוא החלק העליון שבנפש האדם והוא הנדמה לעליונים והמתקיים לנצח בצרור החיים.

אחר, למדנו את סיכומו של רמב"ם לפתחי חכמת "מעשה בראשית" שביאר בפרקים ג-ד, ואת סיכומו לפתחי פרדס סודות החכמה בכללם, וכיצד, להרמב"ם, בעסק בפרדס זה מתקיימות חמש המצוות העליונות שקראום חכמים "דבר גדול" ביחס לשאר מצוות התורה.

ולסיום עיינו בהדרכות הרמב"ם להקדים את הלימוד בשאר חלקי התורה תחילה, ובתנאים לכניסה לפרדס.

כותרת משנה: שיעור 39 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[13], פרק ד, ב-ז

תאריך: רביעי, יח סיון התש"ף

תקציר: המשכנו בלימוד תכונותיהם ומהותם של ארבעת היסודות וכל הברואים המורכבים מהם לפי תפיסת המדע בתקופת הראשונים, מתוך תיאורו של הרמב"ם בפרק ד מיסודי התורה.

בכלל הלימוד ניסינו לבאר את היחס הנכון לתיאור מדעי זה ולתועלת בלימודו אף לאחר שפג תוקפו.

כותרת משנה: שיעור 38 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[12], פרק ג, ו - פרק ד, א

תאריך: שלישי, יז סיון התש"ף

תקציר: השלמנו את לימוד פרטי הגלגלים והכוכבים, בגדליהם, מניינם ומהותם שביאר הרמב"ם בפרק ג בהלכות יסודי התורה, וכן למדנו על מהותם של החומר ההיולי וארבעת צורות היסודות שביאר הרמב"ם בסוף אותו הפרק.

בשולי הדברים ביארנו מדוע כלל הרמב"ם את עניין ד' היסודות עם הגלגלים בפרק ג ולא דחאם עם שאר ביאורם שבפרק ד, ובכך התברר עניינו של פרק ג כפרק המבאר את שורשי המציאות וראשיותיה היסודיות הפשוטות לעומת תיאור מהות הברואים המורכבים עצמם בפרק ד.

בסוף השיעור החלנו גם בלימוד פרק ד, והספקנו ללמוד את ההלכה הראשונה ממנו.

כותרת משנה: שיעור 37 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[11], פרק ג, א-ה

תאריך: שני, טז סיון התש"ף

תקציר: פתחנו בהעמקה והתבוננות בדרך שבה הלך הרמב"ם בהגיעו למסקנותיו במהות חכמות מעשה בראשית ומרכבה (ובזה השלמנו דברינו מהשיעור הקודם), והוספנו הערה וקריאת כיון כיצד ניתן להמשיך דרך זו בימינו.

]עוד הוספנו הערה מיבנית על טעם המקום בו בחר הרמב"ם לדבר על כללות המציאות במשנה תורה ובמו"נ].

אחר, ניגשנו ללימוד על הגלגלים וביארנו את דברי הרמב"ם על אודותם בהלכות א-ה בפרק ג.

כותרת משה: שיעור 36 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[10], השלמת פרק ב, יא-יב

ֿ

תאריך: ראשון, טו סיון התש"ף

תקציר: למדנו על התיאום והזהות שמצא הרמב"ם בין עומק פרשיות מעשה בראשית ומעשה מרכבה, והחכמות הללו שהזכירו חז"ל, עם סודות הכרת הטבע ומה שאחר הטבע (דהיינו טבע היסודות והגלגלים, ומציאות ה' והמלאכים שבאמצעותם הוא מנהיג את עולמו), וביארנו מה היו מקורותיו לזה.

בנוסף לזה דיברנו על חשיבות התפיסה הכוללת והחופש המסויים שיש בפיענוח הרמזים שיש בכתבי הקודש בעניינים עמוקים אלו, לדעת הרמב"ם, וסיימנו בהערה על הכללתו של הלימוד על הצלם שבאדם בחכמת מעשה מרכבה או בחכמת מעשה בראשית.

כותרת משנה: שיעור 35 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[9], פרק ב, ז-י

תאריך: חמישי, יב סיון התש"ף

תקציר: אחר שביאר לנו הרמב"ם את מהות המלאכים כשכלים נבדלים ובמה הם נפרדים זה מזה כעילה ועלול, הוא מוסיף ללמד על עשרת מדרגותיהם, על שמותיהם בכתבי הקודש ועל דרגות ידיעות ה' שלהם.

השיא והתכלית של הבירור הזה היא ביאור ייחודה של הדיעה הא-לוקית, שאינה דבר זולת העצמות, שהיא היחידה היודעת את הבורא כפי שהוא ובה יודע הבורא את המציאות כולה, הנמצאת מכוחו, בכלל עצם ידיעת עצמו.

כותרת משנה: שיעור 34 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[8], פרק ב, ג-ו

תאריך: רביעי, יא סיון התש"ף

תקציר: פתחנו בסקירה כוללת של מצוות אהבת ה' (השואפת לבארה מכל הבטיה ע"פ משנת הרמב"ם בכל כתביו), וזיהינו אותה עם שאיפת ההידמות לה' בכל היכולת, בהשגה במידות ובמעשים ובכל כוחות הגוף והנפש. הרחבנו בעניין והראינו ששאיפה זו היא השלימות התכליתית והאידיאל העליון של האדם הפרטי ושל כלל המין האנושי.

אחר, ניגשנו ללימוד המשכו ועניינו של פרק ג, כלומר ללימוד על מהות המלאכים וחילוקי מדרגותיהם, שזהו מכלל הנושא העמוק של חכמת מעשה מרכבה.

כותרת משנה: שיעור 33 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[7], פרק ב, א-ב

תאריך: שלישי, י סיון התש"ף

תקציר: תחילה עמדנו על תוכן ארבעת הפרקים הראשונים בהלכות יסודי התורה ועל מהלכם והראינו את הקבלת התוכן והמהלך של המורה לפרקים אלו - כיצד בשניהם פותח הרמב"ם בדעת ה' ואחר בסדר הברואים המורים עליו: השכלים, הגלגלים והיסודות.

ואחר, החלנו בלימוד תיאור האהבה והיראה שבפרק ב ועמדנו על עומק משמעותם לפי הרמב"ם וכיצד נכללים לדעת הרמב"ם כל לימודי מעשה בראשית ומעשה מרכבה בכללם.