מורה הנבוכים לרמב״ם

כותרת משנה: שיעור 32 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[6], סיום פרק א (יא-יב) וסיכומו

תאריך: שני, ט סיון התש"ף

תקציר: השלמנו את לימוד פרק א מהלכות יסודי התורה בבירור שלילת מאורעות הגוף כולם משייכות לבורא, ביארנו את מהלך הפרק כולו לפי תוכנו ולפי מקורותיו, וביארנו מהו העיקרון שלפיו ניסח הרמב"ם את י"ג העיקרים בפירוש המשנה ומדוע הרמב"ם שינה וניסחם מחדש במשנה תורה.

כותרת משנה: שיעור 31 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[5], פרק א, הלכה י

תאריך: ראשון, ח סיון התש"ף

תקציר: הרמב"ם לימדנו על חוסר האפשרות להשיג את אמיתת מציאות ה' כפי שהיא, ומהם המדריגות העליונות ביותר שלהן זכה משה כשביקש "הראיני נא את כבודך" וניתנה לו השגת ה"אחור" ברמה העליונה ביותר האפשרית לאדם החי (ומאחר והשגת ה"פנים" ממש – נמנעת). עיינו בדברי הרמב"ם כאן, והעמקנו בהם בהשוואה לדבריו במו"נ באותו העניין.

כותרת משנה: שיעור 30 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[4], פרק א, ח-ט

תאריך: רביעי, ד סיון התש"ף

תקציר: אחרי ראיתו של הרמב"ם לייחוד ושלילת הגשמות שלמדנו בהלכה ז, מלמדנו הרמב"ם על שלילתה ממקראות התורה והנביא בהלכות ח-ט.

ביארנו תחילה את דבריו בהלכות אלו, ואחר, הוספנו לבאר את הנופך הנוסף שנסך בהם הרמב"ם במורה הנבוכים (בכלל זה נגענו בעקרונות מתי יש לפרש מקראות שלא כפשוטם, בדרכה של התורה לדבר בלשון בני אדם ובמשמעויות הסודיות שנכללו במשלי התורה המגושמים).

כותרת משנה: שיעור 29 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[3], פרק א, הלכה ז

תאריך: שלישי, ג סיון התש"ף

תקציר: למדנו תחילה את הגדר העמוק של מצוות ייחוד ה' להרמב"ם, ואת ההוכחה שהביא להאמנתו כדרך לקיום מצווה חשובה זו.

אחר, דנו בתקפותה של ראייתו וביארנו מהם היסודות הנצחיים הנלמדים מדברי הרמב"ם בעניין.

ולבסוף הראינו אלו עיקרים מי"ג העיקרים כלל הרמב"ם בפרקנו.

כותרת משנה: שיעור 28 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[2], פרק א, א-ו[2]

תאריך: שני, ב סיון התש"ף

תקציר: תחילה הראינו שכל מאפייניה וגדריה המיוחדים של מצוות האמונה לפי שיטת הרמב"ם - כלולים ורמוזים הם בעצם הכותרת שנתן לה הרמב"ם כ"יסוד היסודות ועמוד החכמות".

אחר, הרחבנו בביאור גדר איסור "לא יהיה לך" לפי הרמב"ם, שהוא בקביעת הכפירה בדעת ולא בהרהור גרידא (ודנו גם בהיתר לעסוק בדעות וספרי מינות לשם בירור האמונה וביסוסה). 

ולבסוף ביארנו את התועלות הגדולות שמצא הרמב"ם בלימוד על מציאות ה' כמסבב הגלגל בדווקא (וכן דנו במגמתו המכוונת לתת בזה הוכחה מוחלטת למציאות ה' אפילו לפי מאמיני הקדמות, וציינו שזו דוגמא להצפנת עניין מחמת סיבת הסתירה השביעית).

#################  נספח ###############

##                הלכות יסודי התורה, פרקים א-ד          ##

##                                   14 שיוערים                         ##

##                                מספרים 27-40                     ##

######################################

כותרת משנה: שיעור 27 - ח"ב, הרחבה מיסודי התורה[1], פרק א, א-ו[1]

תאריך: ראשון, א סיון התש"ף

תקציר: בסיום פרקי "הא-ל והעולם" שבתחילת חלק שני של המורה עברנו ללימוד פרקים א-ד מהלכות יסודי התורה. מפני שיש בזה הרחבה ממקור מקביל וחשוב וכן סיכום של תוכן הפרקים שלמדנו עד כה. כמו כן, בפרקים הללו אנו לומדים על מקומם החשוב מבחינה הלכתית ותורנית של ענייני האמונה שבהם אנו עוסקים במורה הנבוכים.

הספקנו בשיעור זה לעסוק במצוות האמונה ובגידרה ועניינה ע"פ דרכו הייחודית של הרמב"ם.

כותרת משנה: שיעור 26 - ח"ב, תוספת עיונים והרחבות לפרקים ב-יב

תאריך: כח אייר התש"ף

תקציר: עיינו והרחבנו בשני נושאים עמוקים שנידונו בתוך חטיבת הפרקים ב-יב שזה עתה השלמנו.

הנושא הראשון היה השוואת התיאור השיכלי של הרמב"ם למלאכים כשכלים נבדלים ולשפע השיכלי שמשפיע ה' לעולם, לעומת שיטת רס"ג שמתאר את ההופעה האלוקית והמלאכים כאורות נבראים ולעומת שיטת ריה"ל הממצעת בין שתי השיטות.

והנושא השני שהרחבנו בו הוא דרכו הפרשנית של הרמב"ם, דהיינו מהם הקריטריונים שעל פיהם הרמב"ם מפרש מקראות שלא כפשוטם, והסברנו לפי זה ובהקשר זה ביאורים יפים במבנה הספר ובמגמתו.

כותרת משנה: שיעור 25 - ח"ב, סיכום פרקים ב-יב והרחבה בעניינם

תאריך: כח אייר התש"ף

תקציר: התחלנו בסיכום תוכן הפרקים ב-יב ובביאור מהלכם, ואחר, הוספנו להתבונן בעניינם ובתפקידם המשמעותי במהלך הכולל של ספר מורה הנבוכים.

דיברנו על המהלך שהחל בחלק א פרק סח ונשלם כאן, ועל שני המסרים של של מהלך זה ברובד הגלוי וברובד העמוק. על דרך ההוכחה הודאית הטכנית וההקדמה לראיות על חידוש העולם, ועל סודות מעשה בראשית ומרכבה שהולכים ומתבררים ממילא בתוך מהלך זה, והראנו איך זוהי מגמת המורה כולו, וסקרנו במבט כללי כיצד היא ממומשת בו.

והנושא השני שהרחבנו בו הוא דרכו הפרשנית של הרמב"ם, דהיינו מהם הקריטריונים שעל פיהם הרמב"ם מפרש מקראות שלא כפשוטם, והסברנו לפי זה ובהקשר זה ביאורים יפים במבנה הספר ובמגמתו.

כותרת משנה: שיעור 24 - ח"ב, השלמת פרק יב[2], פסקאות 4-8

תאריך: חמישי, כז אייר התש"ף

תקציר: השלמנו את לימוד פרק יב המבאר את מהות השפע הא-לוקי. למדנו כי שפע זה - בו יצר ה' את המציאות, בו הוא מקיימה, על ידו הוא פועל בה את כל פעולותיו, בו הוא מנבא את הנביאים ובו הוא נמצא לאדם ומשגיח עליו ודרכו דבק האדם בא-לוקיו. ומכאן החשיבות העצומה של הבנת מהות שפע נשגב זה.

שפע א-לוקי קבוע זה שממשיך הבורא לעולמו - נמשל בכתבי הקודש למקור מים חיים ולאור השגה מאיר, ובביאור משלים אלו חתם הרמב"ם את הפרק.

כותרת משנה: שיעור 23 - ח"ב, פרק יב[1], פסקאות 1-3

תאריך: רביעי, כו אייר התש"ף

תקציר: פרק יב הוא פרק יסודי החותם ומעמיק את תפיסת פעולת הנבדל ומהות השפע הנמשך מהא-לוה אל השכלים ואל כלל המציאות למדרגותיה שעליהם למדנו בפרקים ב-יא.

לשם הבנת פעולה זו של הנבדל הרמב"ם מקדים ומלמד את סיבות הפעולה הפיזית ומבדיל בינה לבין פועל הנבדל.

בשיעור זה הספקנו ללמוד את עיקרה של הבחנה זו, ועוד נשלימה - יחד עם הבנת מהות השפע וחשיבות תפיסתו - בע"ה בשיעור הבא.