מורה הנבוכים לרמב״ם

כותרת משנה: שיעור 22 - ח"ב, השלמת פרק יא[2], פסקאות 4-8

תאריך: שלישי, כה אייר התש"ף

תקציר: תחילה עיינו בדברי הרמב"ם על אופן המשכת השפע מהבורא לשכלים, לגלגלים וליסודות ועל ערכם של העליונים ביחס לתחתונים ועל תכלית השפעתם אליהם (והאם המלאכים נבראו עבור האדם או שכל אחד - תכליתו לעצמו). אחר, ביארנו בהרחבה את הפסקה החותמת את פרק יא (ועימו את מהלך הפרקים ב-יא) המלמדת על אובדן החוכמות העמוקות שהיו באומה ועל שיחזורן הנכון לפי הרמב"ם, דהיינו בהתאם לעומק הכרת המציאות שנתבארה בפרקים האחרונים.

כותרת משנה: שיעור 21 - ח"ב, פרק יא[1], פסקאות 1-3

תאריך: שני, כד אייר התש"ף

תקציר: תחילה דנו בביאור מקומם של שלושת המשמעויות שנתן הרמב"ם לחלום הסולם של יעקב אבינו, ואחר החלנו בלימוד פרק יא והמסר שהרמב"ם מלמדנו בתחילתו - שיש להתמקד בהבנת עקרונות המציאות הכוללים ולהניח לעיתים את העיסוק בפרטים, ומבאר שלכן פעמים שגם חז"ל בחרו שלא להתייחס אליהם, (בהקשר זה למדנו גם את פירושו של הרמב"ם, לעומת פירוש הרח"ק והעיקרים, לפסוק "היש מספר לגדודיו?!" שבאיוב).

כותרת משנה: שיעור 20 - ח"ב, השלמת פרק י[2], פסקאות 8-11

תאריך: ראשון, כג אייר התש"ף

תקציר: תחילה ערכנו השוואה בין משמעות ה"עניין הא-לקי" במשנת הרמב"ם ומשמעותו אצל ריה"ל,

ואחר, ניגשנו לפענח את הרמיזות שהביא הרמב"ם ממדרשי חז"ל ע"מ להראות כיצד הם כללו בחידותיהם את תפיסת המציאות כולה תוך הדגשת עקרונותיה היסודיים על פי המדע העדכני ביותר בזמן הרמב"ם.

כותרת משנה: שיעור 19 - ח"ב, פרק י[1], פסקאות 1-7

תאריך: חמישי, כ אייר התש"ף

תקציר: הרמב"ם מתאר חידוש פילוסופי-מדעי שנתחדש לו בדבר שורשי הכוחות השופעים והמניעים את עולמנו, ובאמצעותו הוא הגיע לתפיסת המציאות בצורה מסודרת וכוללת שיש בה עזר יסודי להבנת סיתרי פרשת המרכבה שראה יחזקאל.

החידוש לימד על ארבע רביעיות יסודיות במבנה המציאות (ארבעה גלגלים מניעים וארבעה יסודות מונעים, ארבע סיבות תנועה וארבע כוחות שופעים), ועמדנו על החשיבות הגדולה של חשיפת מבנה זה.

כותרת משנה: שיעור 18 - ח"ב, פרק ט

תאריך: רביעי, יט אייר התש"ף

תקציר: הרמב"ם לימדנו על האפשרויות ההגיוניות השונות שישנן באופן מניין הגלגלים, ומדוע הגיוני גם להכליל כמה גלגלים ולמנותם ככדור אחד בשל תכונה המשותפת לכולם, וכדו'.

לשם כך הוצרך הרמב"ם להתייחס גם למחלוקת האסטרונומית (שבזמנו טרם הוכרעה) על מיקומיהם של נגה וכוכב חמה, ואף בה עסק הרמב"ם בפרקנו. בשולי הדברים הוספנו ביאור לאן חותר הרמב"ם וכיצד עובדות טכניות אלו יועילו לו בחשיפת סודות מעשה מרכבה בהמשך בראשי פרקים.

כותרת משנה: שיעור 17 - ח"ב, הרחבה לפרק ח[2]

תאריך: שלישי, יח אייר התש"ף

תקציר: הרמב"ם לימד בפירקנו כי אפשר שחכמים לא דייקו בענייני האסטרונומיה שלא היתה מפותחת כ"כ בזמנם, והביא דוגמא לעניין אסטרונומי יסודי שהתלמוד מעיד שחכמים חזרו בהם בעניינו, והרמב"ם לא רואה כל פגם בכך.

בהקשר זה הרחבנו על יחסו של הרמב"ם הכולל הן לדיוק של הידע המדעי של חז"ל והן של הידע המדעי הנזכר בדברי הנביאים.

כותרת משנה: שיעור 16 - ח"ב, פרקים ז-ח[1]

תאריך: שני, יז אייר התש"ף

תקציר: בפרק ז הצביע הרמב"ם על רמזים בפסוקים המלמדים על שפעולות המלאכים נעשות מתוך מודעות והזדהות (והוא הדין לגבי הגלגלים המשכילים, שהרי פעולות המלאכים נפעלות על ידיהם), וכפי שביארו הפילוסופים.  גם בפרק ח, בדומה, הראה הרמב"ם את ההתאמה בין דעת חז"ל לפילוסופים בדבר קולות השמיים (בעניין זה נגע הרמב"ם במקורותיהם של חז"ל לאסטרונומיה שהייתה ידועה להם, ובאפשרות החזרה וההודעה לחכמי האומות בעניין זה, עניין שנרחיב בו בע"ה בפעם הבאה).

למדנו את הפרקים וביארנו את מקומם והקשרם במהלך הדברים שמלמדנו הרמב"ם.

כותרת משנה: שיעור 15 - ח"ב, סיכום והרחבה לפרק ו[4]

תאריך: ראשון, טז אייר התש"ף

תקציר: תחילה סיכמנו את פרק ו ובארנו את השלב בו אנו עומדים מבחינת מהלך הפרקים. אחר, השווינו בין דעת הרמב"ם לדעת הרמב"ן בעניין מהותם של המלאכים והתחקינו אחר שורשי מחלוקותיהם היסודיים.

כותרת משנה: שיעור 14 - ח"ב, השלמת פרק ו[3], פסקאות 8-9

תאריך: חמישי, יג אייר התש"ף

תקציר: פתחנו בהשלמה וסיכום הנלמד עד כה מתחילת הפרק על קיום השכלים הנבדלים לתורה ולחז"ל, והמשכנו בהבנה שכל תיאורי מראיהם של המלאכים השונים הנזכרים במקרא - כולם נראו בנבואה ובדמיון ולא במציאות הממשית, שהרי אין להם תבנית גופנית כלל, והרמב"ם הביא לזה כמה דוגמאות.

בסוף הפרק סיים הרמב"ם בתיאור וסיכום השווה והשונה בין דעת תורה לדעת אריסטו בעניין המלאכים והגלגלים.

כותרת משנה: שיעור 13 - ח"ב, פרק ו[2], פסקאות 6-7

תאריך: רביעי, יב אייר התש"ף

תקציר: כשבא הרמב"ם לתאם בפרקנו בין "השכלים הנבדלים" ל"מלאכים" הנזכרים בתורה ובדברי חז"ל - הוא נזקק להתמודד עם פירוש המלאכים הרווח המבינם כיצורים פלאיים שכל אבסורד אפשרי אצלם. הרמב"ם תומך את פירושו במאמרים שבהם ברור שאפילו הכוחות החיוניים הטבעיים ממש נקראו אצל חז"ל "מלאכים" (אף שזה היפך גמור לתפיסה הרווחת הנ"ל) ומכאן ק"ו שאין קושי בהבנה שחז"ל קראו כן אף את שורשיהם הנבדלים.

בהקשר לדברים הבאנו גם את דברי הרמב"ם מ"איגרת תחיית המתים" ששם הוא מוצא את היסוד הפסיכולוגי הגורם להבדלי הפירושים והשיטות במהות המלאכים.