פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם

לאחרונה הגיעו אלי פניות ממאזינים , חלקם סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה שמעוניינים להכיר טוב יותר את פועלו של הפסיכולוג החינוכי כדי להבין האם ללכת לכיוון הזה וללמוד את המקצוע. וזה גרם לי לתהות מה היא המחשבה הראשונה שעולה לאנשים בכלל כשהם שומעים את המילה פסיכולוג או פסיכולוגיה?

אז הלכתי ושאלתי כמה אנשים לא מהתחום שלנו, מאין סקר קצר ולא מייצג, מה הדבר הראשון שעולה להם לראש להם כשהם שומעים את המילה פסיכולוג? והמחשבות שעלו היו באמת קשורות בעיקר לטיפול בחדר טיפולים, קליניקה, אחד על אחד וגם לתכונות כמו סבלנות והכלה. זה כמובן לא מחקר מדעי, אבל התפיסה הרווחת הזו, שפסיכולוגיה מתרחשת בעיקר בחדר הטיפולים היא בדיוק הרעיון שעליו הפסיכולוגיה החינוכית באה לקרוא תיגר. פסיכולוגיות חינוכיות עוסקות כמובן גם בטיפול בקליניקה אך הרעיון המרכזי והייחודי שעומד בבסיס המקצועי שלנו הוא שהתערבויות פסיכולוגיות יכולות להיות יעילות גם כאשר הן מתרחשות מחוץ לקליניקה, בדופק של החיים, ובמיוחד כאשר מדובר בילדים, שהתפתחותן הנפשית תלויה מאוד בסביבתם המשפחתית והחינוכית.

הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת בבריאות הנפשית של הילד וסביבתו והפסיכולוג החינוכי פועל בחוץ, במסגרות החינוכיות כדי לקדם את הבריאות הנפשית של הילד, והוא למעשה  לוקח את הקליניקה שלו אתו לכל מקום אליו הוא מגיע.

המודל של הפסיכולוגיה החינוכית שקיים בארץ הוא כזה שמאפשר לפסיכולוגיות לשמור על עמוד שידרה מקצועי ועל אתיקה מקצועית גבוהה. זאת משום שהפסיכולוגית החינוכית אינה עובדת של המסגרת החינוכית לה היא נותנת שירות, אלא היא מועסקת ע"י הרשות המקומית. באופן הזה היא יכולה להחזיק את צרכי הילד במרכז התעסקותה מבלי להיות כפופה לשיקולים מערכתיים כאלה ואחרים. משרד החינוך , ובאופן ספציפי אגף שפ"י הוא הגורם המקצועי שמתווה את העשייה הפסיכולוגית במערכת החינוך, ומשרד הבריאות הוא הסמכות שנותנת לפסיכולוגים החינוכיים את רישיונם המקצועי לאחר התמחות ארוכה וקשה ואחרי בחינת מומחיות.

הפסיכולוגיה החינוכית היא מקצוע מרתק שמורכב מפסיפס צבעוני של התערבויות אפשריות. הפסיכולוגים החינוכיים הם פסיכולוגים מגוונים, בעלי ידע נרחב בתחומים רבים. הגיוון ומרחבי הידע הרבים שהפסיכולוגית החינוכית נדרשת אליהם מייצרים מקצוע שבו תמיד יש מה ללמוד, במה להשתלם ולאן להתפתח. יחד עם זאת, ריבוי התחומים יכול לייצר עומס רב ולפגום בתחושת הקומפטנטיות המקצועית.

בפרק היום אני מארח פסיכולוגית חינוכית מומחית מקסימה ומוכשרת משפ"ח רמת גן, ענבל נתן, שגם אחראית על תחום החירום אצלנו בשפ"ח רמת גן. יחד נשוחח על קווים לדמותו של המקצוע שלנו, הפסכולוגיה החינוכית, נבין את ייחודיותו, את תחומי הליבה שלו ואת היופי וגם הקושי שטמונים בעשייה פסיכולוגית במערכת החינוך.

האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק בנושא מרתק וייחודי במיוחד- פסיכולוגיה בזמן חירום.אירוע חירום הוא אירוע לחץ משמעותי שקיימת בו סכנה לרציפות התפקודית של האדם כשלא בטוח שעומדים לרשותו המשאבים הפנימיים והחיצוניים להתמודדות עם האירוע. באירוע חירום ישנה משמעות רבה לתפיסה הסובייקטיבית של הפרט את האירוע, ואנשים שונים יתפסו מצבים מסוכנים באופנים שונים. לכן חלק מהם יפתחו תגובות נפשיות חמורות יותר מאחרים. אירוע חירום יכול להיות: התקפת טילים, אירוע אלימות, פגיעה מינית, תאונת דרכים ויש עוד כמובן.

אצל רוב הפסיכולוגים החינוכיים העבודה השוטפת כוללת בעיקר פסיכותרפיה, פסיכודיאגנוסטיקה והתערבויות מערכתיות שונות ומגוונות. ואירועי החירום מגיעים לפתחנו באופן לא רציף, אחת לכמה זמן.

אבל אצל שני האורחים שלי בפרק היום, שמעונה גרודזין קיסרי וד"ר יאן סרדצה המצב הוא אחר. שניהם גרים ועובדים באזור עוטף עזה, וחווים כבר שנים מצב ייחודי של טראומה מתמשכת בקרב התושבים והקהילה.עוטף עזה הוא אזור רחב שכולל כמה מועצות אזוריות שאנחנו בטח מכירים, לצערינו, מהדיווחים בחדשות בזמן סבבי לחימה. האזור ממוקם קילומטרים ספורים בלבד מרצועת עזה, והוא הראשון לספוג שיגורים של ארטילריה רקטית מרצועת עזה. כתוצאה מההתקפות הללו נהרגים ונפצעים אזרחים, והמחירים הנפשיים שהאוכלוסייה משלמת כוללים בין השאר עלייה בשכיחות הפרעות דחק פוסט טראומתיות, עלייה ברמת הדיכאון ובקרב ילדים ומתבגרים אנחנו יכולים לראות גם קשיים בלימודים, ירידה ביכולות הריכוז וגם נטייה מוגברת לשימוש בסמים להקלה בכאבים הנפשיים.

אז בפרק היום נדבר על הייחודיות של החיים בחבל ארץ זה, כפסיכולוגים וכאזרחים, ונשוחח על התפקיד המיוחד של הפסיכולוג החינוכי בסביבת חיים שבה מצב החירום הוא מתמשך.

האזנה נעימה1

בפרק היום נעסוק בנושא מיניות, ובאופן מדויק ברצף שבין מיניות בריאה לבין פגיעות מיניות.

לפי ארגון הבריאות העולמי: "מיניות האדם: היא צרוף של המרכיבים הגופניים, הרגשיים, האינטלקטואליים והחברתיים של ההוויה המינית, באופן המעשיר ומחזק את האישיות, התקשורת והאהבה".

בשנת 2000 הארגון הגדיר מה היא בריאות מינית:

"בריאות מינית היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית בהקשר למיניות. יש צורך בגישה חיובית ומכבדת למיניות וליחסי מין. צריכה להתקיים האפשרות לחוויה מינית מהנה ובטוחה, ללא כפיה, אפליה או אלימות."

פעוטות וילדים צעירים אוספים מידע לגבי גופם והגוף של הוריהם, אחיהם , חבריהם. התנהגויות כמו אוננות וזיקפה אצל בנים ורטיבות נרתיקית אצל בנות קיימת מגיל צעיר מאוד, אך בניגוד למיניות של מבוגרים, המיניות של ילדים מגיעה מתוך סקרנות ומתוך רצון לחקור ולהכיר את סודות הגוף שלי ושל האחר, הם עדיין אינם מחברים את הגילויים המרעישים הללו לתכנים מיניים. בגיל ההתבגרות מצב זה משתנה הודות לשינויים פיזיולוגיים, הורמונליים ורגשיים המביאים להרחבת יכולתו של המתבגר לנהל קשרים בין אישיים משמעותיים הכוללים גם היבטים מיניים.

ברצף החיים שבין גיל הגן לבין גיל ההתבגרות, הילדים פוגשים מרצון או שלא מרצון בהתנהגויות מיניות מגוונות שלהם ושל אנשים אחרים בסביבת חייהם. עלינו המבוגרים מופקדת האחריות לשמור עליהם, לשמור על התפתחות מינית בריאה ותקינה, ולסייע להם במקרים שבהם הם פוגשים התנהגות מינית שאינה מותאמת לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים או להתנהגות מינית בלתי הולמת שאינה הדדית.

אז בפרק היום נשוחח על הרצף שבין מיניות בריאה לבין לפגיעות מיניות, נרחיב על ההתפתחות המינית בגילאי הגן ובית הספר, נבין כיצד ניתן לפתח מיניות בריאה, כיצד ניתן לסייע לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית ונראה אילו קשיים מתעוררים כאשר אירוע של פגיעה מינית מתרחש בבי"ס או בגן.

ולצורך הדיון היום, הזמנתי שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום,

את נתלי בן שלמה , פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, רכזת ארצית של תחום מיניות ומניעת פגיעות מיניות באגף פסיכולוגיה -שפ"י. מנהלת שפח יואב.

דיקלה חווה , פסיכולוגית חינוכית מומחית משפח רמת השרון. רכזת תחום מיניות ומגדר בשפ"ח.

האזנה נעימה1

בפרק הרביעי של 'פנס ללב', נעסוק באחד הנושאים המורכבים שבהם אנחנו נתקלים בעבודה הפסיכולוגית שלנו במערכת החינוך, והיא אלימות ובעיות התנהגות.

אני יכול להרשות לעצמי לחשוב שלרבים מאיתנו אם לא לכולנו יש לפחות זיכרון אחד לא נעים מתקופת בית הספר או הגן , שבהם היינו מעורבים באירוע שכלל אלימות, כתוקפים או כמותקפים או גם וגם.

תחושת ביטחון היא בסיס להתפתחות תקינה, לצמיחה אישית וללמידה. הגנים ובתי הספר צריכים להבטיח את שלומם ואת ביטחונם של התלמידים והתלמידות, ובכך לספק לכל אחד מהם את הזכות לשמירה על גופם, על בריאותם הנפשית ועל רכושם.  יחד עם זאת, אלימות הייתה ועודנה אתגר ממשי בקרב ילדים ובני נוער במסגרות החינוכיות, ובשנים האחרונות, ראינו עלייה במקרי האלימות בבתי הספר אולי גם בעקבות מגיפת הקורונה והמצוקות שהוחרפו , או שדווקא הסיבה לכך היא שהרשתות החברתיות היום מהדהדות את מקרי האלימות אל תוך השיח הציבורי ואל ערוצי התקשורת המרכזיים.

אנחנו נביא את הפרספקטיבה של הפסיכולוגיה החינוכית לתחום הזה, ונדון במקורות של התוקפנות, שהיא בבסיס ההתנהגות האלימה, נדבר על ההפרעות השונות שאנחנו מכירים, על המסלולים השונים שבהם יכולה להתפתח הפרעת התנהגות וכמובן כמובן על דרכי ההתערבות, המניעה והטיפול שבהם אנחנו נוקטים כדי לעזור לילדים, מתבגרים, הורים וצוותי חינוך.

ולצורך הדיון היום הזמנתי שתי פסיכולוגיות חינוכיות מומחיות, שהן גם מומחיות בתחום הזה, את גב' ליאת דותן וגב' תרי שטרנברג.

האזנה נעימה!

השבוע נציין בארץ את יום הזיכרון לשואה ולגבורה . לשואה יש תפקיד משמעותי בתהליכי החברות שעוברים חלק גדול מהילדים והמתבגרים בארץ.  הם פוגשים בכל שנה את ימי הזיכרון, הטקסים, הצפירה, השירים, סרטים שעוסקים בשואה, חלקם אף פוגשים ניצולי שואה ושומעים את הסיפורים שלהם, חלקם יוצאים למסעות לפולין. הילדים לא יכולים שלא לפגוש את הנושא הזה, שהופך לחלק מעצב בזהותם ובנפשם כישראלים וכיהודים.

המפגש הישיר הזה עם הרשע האנושי, עם הכאב והמוות כמו גם עם גבורה בלתי נתפסת מעלה שאלות פסיכולוגיות באשר לדרך שבה ראוי להנגיש את הנושא הטראומתי והטעון הזה.

ולצורך השיחה המרתקת הזו אני מארח בפרק שני מומחים בתחום,

את ד"ר גילה מצליח-ליברמן פסיכולוגית חינוכית בכירה, מנהלת השירות הפסיכולוגי באזור. ואת משה אלון, פסיכולוג חינוכי בכיר, אנאליסט יונגיאני ומטפל משפחתי.  

האזנה נעימה!

ובפרק השני נעסוק בנושא הלהט"ב.

להט"ב: לסביות, הומואים, טרנסג'נדריים וביסקסואליים. המונח נתבע בסוף שנות ה80 בארה"ב. זהו מונח מורכב שמאגד בתוכו זהויות מיניות, נטיות מיניות וזהויות מגדריות.

בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות מה-DSM, אך המאבק של הקהילה הלהט"בית בזירה הפוליטית, והחברתית בארץ ובעולם ממש לא תם.

למשל, בפברואר 2022 יצא בישראל חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות בארץ האוסר על טיפולי המרה כשיטת טיפול לגיטימית באוכלוסיית הלהט"ב.

גם השיח וההמשגות סביב הנושא הזה הוא דינאמי ומתפתח כל הזמן, למשל במקום להט"ב יש שיגידו להטב"ק, כאשר האות ק' התווספה עבור המילה קוויר, שמתארת השתייכות לזהות מגדרית או נטייה מינית שאינה מהזרם המרכזי. ויש כמובן דוגמאות רבות נוספות.

בפרק היום נעסוק בהמשגות תיאורטיות מרכזיות, בסוגיות של זהות והשתייכות בקרב ילדים ובני נוער להט"בים וכמובן בעבודה הפסיכולוגית חינוכית בתחום הכה חשוב הזה.

ולצורך השיחה היום, הזמנתי שלושה מומחים בתחום, ד"ר לירן זליגמן משפ"ח כפר שמריהו שאיתו אדבר על המשגות חשובות ומחקרים משמעותיים בתחום, את גיא יקר משפ"ח תל אביב שאיתו אדבר על מרכז הלהט"ב בשפ"ח תל אביב אותו הוא מרכז ועל תפקיד הפסיכולוג החינוכי בשטח בתחום הלהט"ב, ולבסוף אארח את רפאל דן משפ"ח בת ים ונדבר כל סוגיות של זהות, השתייכות ובדידות.

האזנה נעימה!

ברוכים הבאים ל"פנס ללב" – פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית של מחוז ת"א בהגשת אלון רם.

בכל פרק נעמיק בתחום אחר מתוך העשייה המקצועית הרחבה והייחודית של הפסיכולוגיות והפסיכולוגים החינוכיים במערכת החינוך: מהתערבויות פרטניות עם ילדים ומתבגרים דרך עבודה עם הורים ומשפחות ועד עבודה מערכתית עם צוותי חינוך, בכל פרק אפגוש פסיכולוגיות ופסיכולוגים מרתקים מכל קצוות הקשת המקצועית.

אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה ומטפל קוגניטיבי התנהגותי מומחה.

ובפרק הראשון נדבר על אוטיזם. 

אוטיזם הוא מצב התפתחותי - נוירולוגי שמשפיע על האופן שבו אנשים יוצרים קשר עם אנשים אחרים ועל הדרך שבה הם מבינים את הסביבה.

כיום אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה של עלייה משמעותית באבחון אוטיזם וקיים צורך להיערך ולפעול להקמת מסגרות ומענים מתאימים לנוכח העלייה בשכיחות.

לצורך השיחה היום הזמנתי שני מומחים בתחום:

גלי נאור זיידמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לקראת סיום התמחות בפסיכולוגיה התפתחותית, מנהלת שפ"ח בתים, עם ניסיון רב בעבודה טיפולית עם אוכלוסייה של ילדים ונוער הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

וכפיר נוי, פסיכולוג חינוכי והתפתחותי מומחה מדריך, מנהל היחידה ההתפתחותית בשפ"ח רמת גן, ראש תחום פסיכולוגיה במכון להתפתחות הילד בבי"ח שיבא בתל השומר.

האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק בחדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי החינוכי. 

בימים שבהם הפסיכולוגים החינוכיים נדרשים להתמודד עם עומסים כבדים ואתגרים רגשיים מורכבים, חדשנות ויזמות אינן מותרות אלא צורך מקצועי ממשי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושת אוטונומיה, יצירתיות, ומעורבות פעילה במיזמים ובפרויקטים בעבודה תורמות לשימור תחושת משמעות, להפחתת שחיקה ולהגברת המחויבות המקצועית.

אבל חדשנות לא מתרחשת לבד. היא זקוקה לקרקע מאפשרת: הנהלות יצירתיות שלא חוששות ודוחפות קדימה, צוותים שמרשים לעצמם לחשוב אחרת, ומרחב שמכיל גם ניסוי וטעייה. כי חדשנות בשירות הפסיכולוגי איננה רק טכנולוגיה או פרויקט נוצץ כזה או אחר אלא דרך להיות יותר נאמנים למהות שלנו: התחברות לצרכי השטח וקירבה לחוויה של הלקוחות שלנו.

וכדי לדבר על חדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי אני גאה ושמח לארח שני נציגים משפ"ח חולון, שירות פסיכולוגי שחרט על דגלו את הנושא הזה והוא נמצא בדי.אנ.איי הארגוני שלו.

ד"ר ישראל אפל, פסיכולוג חינוכי מומחה בהסמכה להדרכה ופסיכולוג קליני מומחה מדריך. מנהל השרות הפסיכולוגי בחולון ומרכז את תחום העבודה המערכתית במטה אגף פסיכולוגיה. 

ורותי כהן טרכטנברוט, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. מנהלת יחידת הגיל הרך בשרות הפסיכולוגי בחולון. רכזת מדרשה ופיתוח מקצועי של מחוזות תל אביב ומרכז. רכזת פרויקטים ותוכניות לאומיות באגף פסיכולוגיה בשפ"י וחברה בוועד החטיבה החינוכית בהפ"י. 

האזנה נעימה!

בפרק היום נדבר על אבדנות. מעל מיליון אנשים מתאבדים בשנה בעולם, בישראל לבדה מתאבדים לפחות 550 אישה ואיש בשנה, למרות שאנחנו יודעים שסביב אבדנות ישנה תופעה של תת דיווח ואפשר להגיד בסבירות די גבוהה שהמספרים הן בארץ והן בעולם גבוהים מכך.  

התיאוריה הרווחת כיום שמסבירה התנהגות אבדנית היא של ד"ר ג'ון מאן מאוניברסיטת קולומביה. לפי גישה זו התאבדות היא שילוב של הפרעת מצב רוח כמו דיכאון בשילוב אירוע חיים סטרסוגני. השילוב הזה מוביל למחשבות אבדניות ומשם לניסיון אבדני בתיווך של אימפולסיביות וזמינות של אמצעים קטלניים. אנחנו גם יודעים שהאדם האבדני חווה תחושה של הילכדות, שבה אף אחד לא מבין אותו או יכול לסייע לו , אופן חשיבה הוא של ראיית מנהרה, כלומר חשיבה מאוד צרה וקיצונית. יחד עם זאת תמיד קיימת אצלו גם תחושה של אמביוולנטיות כלפי המוות, כלומר יצר החיים עדיין פועם בו גם במצבים בהם הוא מבצע ניסיון אבדני.

בפרק הנוכחי אנחנו נדבר על המשמעות שלנו כפסיכולוגים חינוכיים שעוסקים  באובדנות במסגרות החינוך ובשפ"חים, נדבר על השינוי המשמעותי שחל במקצוע שלנו בתחום הזה, ניגע בהערכת אובדנות ומה היא כוללת ונעסוק בטיפול פרטני קצר מועד למניעת אובדנות. כמו כן נעסוק בהתערבויות מערכתיות שאנחנו עושים כמניעה וכהתערבות לאחר אקט אבדני כמסגרת טיפולית מערכתית מחזיקה ומאפשרת.

והאורחים שלי היום הם:

עפרה אלרואי,

פסיכולוגית קלינית וחינוכית -מדריכה, עוסקת שנים רבות בטיפול בילדים ובנוער, בהדרכות הורים, פסיכולוגים ואנשי חינוך. היא שימשה כמנהלת בכירה בשירות הפסיכולוגי של עירית תל אביב יפו , כיום רכזת מחוז תל אביב מטעם שפ״י במשרד החינוך למניעה ולטיפול בדיכאון ובאובדנות ובעלת קליניקה פרטית. מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר גויסה למערך התגבור הפסיכולוגי עבור תושבי עוטף עזה.

וד״ר אוהד עזרא,

פסיכולוג חינוכי מומחה, בהסמכה להדרכה. מנהל תחנת שירות פסיכולוגי ״הקריה״ בשפ״ח תל אביב יפו. תחנה המספקת שירותים פסיכולוגים למסגרות חינוך ולאוכלוסיות רב-תרבותיות. רכז מניעה וטיפול בסיכון אובדני בשפ״ח תל אביב. בעל קליניקה פרטית, מטפל בילדים, בני נוער והורים.

האזנה נעימה!