לא פעם מנהלות ומנהלים של בתי ספר מבקשים את עזרתנו עם כיתה שקשה לה, שהאקלים הרגשי בה סוער, שקשה ללמד בה, שאפשר לראות שיש קשיים חברתיים, חוסר לכידות, קבוצות השתייכות שאינן גמישות, שהיחסים אולי בין המחנכת לתלמידים לא מיטביים, שהיחסים בין התלמידים לבין עצמם לא מיטביים, במקרים יותר קיצוניים נוכל גם לראות בריונות, חרם. משהו בכיתה לא עובד.

כיתה היא קבוצה מיוחדת במינה, מצד אחד זו קבוצת השתייכות לתלמידים ולתלמידות, שבה הם מתפתחים, מצליחים מתקשים, כיתה היא גם חלק מארגון גדול יותר, מבי"ס, והיא מושפעת מהאקלים הבית ספרי, מהחזון הבית ספרי ומהדרך בה ביה"ס מתנהל. לכיתה כקבוצה יש מטרות רבות, לימודיות, חברתיות, רגשיות, היא קרקע פורייה להתפתחות הפרט , אך כיתה היא גם קול ייחודי שאומר משהו על הנפש הארגונית של ביה"ס.

איפה אנחנו כאנשי מקצוע שנכנסים לכיתה נשים את הפנס שלנו, מה נחפש? האם נתבונן בכיתה כאוסף של פרטים?,האם בכיתה כקבוצה, כשלם? אפשר גם להתבונן בכיתה כחלק משכבה או מחטיבה או מכלל ביה"ס? על אילו יחסים נשים דגש? יחסים של התלמידים אחד לשני? של תת קבוצה אחת לתת קבוצה אחרת? מה עם קבוצת ההורים? אולי היחסים בין המחנכת לתלמידים היא המקום שיש להתבונן בו? ואולי כל הדברים האלה יחד.

בפרק היום ננסה להרחיב את הדיון הזה ולהבין יותר לעומק את התיאוריה והפרקטיקה מאחורי התערבות פסיכולוגית בכיתה. בחלק הראשון של הפרק אני מארח את ניצן גולדשמיט, ונדבר על הכיתה כקבוצה ועל הכיתה כחלק מארגון גדול יותר (ביה"ס) מתוך הפרספקטיבה של הפסיכואנליזה הארגונית, ובחלק השני אשוחח עם הדר לזרוביץ שתציג מודל פרקטי לעבודה של פסיכולוג בכיתה, שהיא ושותפיה בשפח גבעתיים פיתחו והם מעבירים אותו לכיתות בבתי ספר ברחבי העיר.

לאחרונה הגיעו אלי פניות ממאזינים , חלקם סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה שמעוניינים להכיר טוב יותר את פועלו של הפסיכולוג החינוכי כדי להבין האם ללכת לכיוון הזה וללמוד את המקצוע. וזה ככה גרם לי לתהות מה היא המחשבה הראשונה שעולה לאנשים בכלל כשהם שומעים את המילה פסיכולוג או פסיכולוגיה. אז הלכתי ושאלתי כמה אנשים לא מהתחום שלנו, מאין סקר קצר ולא מייצג מה הדבר הראשון שעולה להם לראש להם כשהם שומעים את המילה פסיכולוג, והמחשבות שעלו היו באמת קשורות בעיקר לטיפול בחדר טיפולים, קליניקה, אחד על אחד וגם לתכונות כמו סבלנות והכלה. זה כמובן לא מחקר מדעי, אבל התפיסה הרווחת הזו, שפסיכולוגיה מתרחשת בעיקר בחדר טיפולים היא בדיוק הרעיון שעליו הפסיכולוגיה החינוכית באה לקרוא תיגר. פסיכולוגיות חינוכיות עוסקות כמובן גם בטיפול בקליניקה אך הרעיון במרכזי והייחודי שעומד בבסיס הפרופסיה שלנו היא שהתערבויות פסיכולוגיות יעילות גם כאשר הן מתרחשות בדופק של החיים, כלומר איפה שהחיים קורים. ובמיוחד כאשר מדובר בילדים, שהתפתחותן הנפשית תלויה מאוד בסביבתם המשפחתית והחינוכית.

הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת בבריאות הנפשית של הילד וסביבתו והפסיכולוג החינוכי פועל בחוץ, במסגרות החינוכיות כדי לקדם את הבריאות הנפשית של הילד, והוא למעשה  לוקח את הקליניקה שלו אתו לכל מקום אליו הוא מגיע.

המודל של הפסיכולוגיה החינוכית שקיים בארץ הוא כזה שמאפשר לפסיכולוגיות לשמור על עמוד שידרה מקצועי ועל אתיקה מקצועית גבוהה. זאת משום שהפסיכולוגית החינוכית אינה עובדת של המסגרת החינוכית לה היא נותנת שירות, אלא היא מועסקת ע"י הרשות המקומית. באופן הזה היא יכולה להחזיק את צרכי הילד ואת צרכיו במרכז התעסקותה מבלי להיות כפופה לשיקולים מערכתיים כאלה ואחרים. משרד החינוך , ובאופן ספציפי אגף שפ"י הוא הגורם המקצועי שמתווה את העשייה הפסיכולוגית במערכת החינוך, ומשרד הבריאות הוא הסמכות שנותנת לפסיכולוגים החינוכיים את רישיונם המקצועי לאחר התמחות ארוכה וקשה ואחרי בחינת מומחיות.

הפסיכולוגיה החינוכית היא מקצוע מרתק שמורכב מפסיפס צבעוני של התערבויות אפשריות. הפסיכולוגים החינוכיים הם פסיכולוגים מגוונים, בעלי ידע נרחב בתחומים רבים. הגיוון ומרחבי הידע הרבים שהפסיכולוגית החינוכית נדרשת אליהם מייצרים מקצוע שבו תמיד יש מה ללמוד, במה להשתלם ולאן להתפתח. יחד עם זאת, ריבוי התחומים יכול לייצר עומס רב ולפגום בתחושת הקומפטנטיות המקצועית.

בפרק היום אני מארח פסיכולוגית חינוכית מומחית מקסימה ומוכשרת משפ"ח רמת גן, את ענבל נתן, שגם אחראית על תחום החירום אצלנו בשפ"ח רמת גן. יחד נשוחח על קווים לדמותה של הפרופסיה שלנו, הפסכולוגיה החינוכית, נבין את ייחודיותה, את תחומי הליבה שלה ואת היופי וגם הקושי שטמונים בעשייה פסיכולוגית במערכת החינוך

בפרק היום נעסוק בנושא מיניות, ובאופן מדוייק ברצף שבין מיניות בריאה לבין פגיעות מיניות

לפי ארגון הבריאות העולמי: "מיניות האדם: היא צרוף של המרכיבים הגופניים, הרגשיים, האינטלקטואליים והחברתיים של ההוויה המינית, באופן המעשיר ומחזק את האישיות, התקשורת והאהבה"

בשנת 2000 הארגון הגדיר מה היא בריאות מינית:

"בריאות מינית היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית בהקשר למיניות. יש צורך בגישה חיובית ומכבדת למיניות וליחסי מין. צריכה להתקיים האפשרות לחוויה מינית מהנה ובטוחה, ללא כפיה, אפליה או אלימות."

פעוטות וילדים צעירים אוספים מידע לגבי גופם והגוף של הוריהם, אחיהם , חבריהם. התנהגויות כמו אוננות וזיקפה אצל זכרים ורטיבות נרתיקית אצל נקבות קיימת מגיל צעיר מאוד, אך בניגוד למיניות של מבוגרים, המיניות של ילדים מגיעה מתוך סקרנות ומתוך רצון לחקור ולהכיר את סודות הגוף שלי ושל האחר, הם עדיין אינם מחברים את הגילויים המרעישים הללו לתכנים מיניים. בגיל ההתבגרות מצב זה משתנה הודות לשינויים פיזיולוגיים, הורמונליים ורגשיים המביאים להרחבת יכולתו של המתבגר לנהל קשרים בין אישיים משמעותיים הכוללים גם היבטים מיניים.

ברצף החיים שבין גיל הגן לבין גיל ההתבגרות, הילדים פוגשים מרצון או שלא מרצון בהתנהגויות מיניות מגוונות שלהם ושל אנשים אחרים בסביבת חייהם. עלינו המבוגרים מופקדת האחריות לשמור עליהם, לשמור על התפתחות מינית בריאה ותקינה, ולסייע להם במקרים שבהם הם פוגשים התנהגות מינית שאינה מותאמת לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים או להתנהגות מינית בלתי הולמת שאינה הדדית.

אז בפרק היום נשוחח על הרצף שבין מיניות בריאה לבין לפגיעות מיניות, נרחיב על ההתפתחות המינית בגילאי הגן ובית הספר, נבין כיצד ניתן לפתח מיניות בריאה, כיצד ניתן לסייע לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית ונראה אילו קשיים מתעוררים כאשר אירוע של פגיעה מינית מתרחש בבי"ס או בגן.

ולצורך הדיון היום, הזמנתי שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום,

את נתלי בן שלמה , פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, רכזת ארצית מיניות ומניעת פגיעות מיניות אגף פסיכולוגיה -שפ"י. מנהלת שפח יואב.

דיקלה חווה , פסיכולוגית מומחית משפח רמת השרון. רכזת תחום מיניות ומגדר

מקווה שתהנו

בפרק הרביעי של פנס ללב, נעסוק באחד הנושאים המורכבים שבהם אנחנו נתקלים בעבודה הפסיכולוגית שלנו במערכת החינוך, והיא אלימות ובעיות התנהגות.

אני יכול להרשות לעצמי לחשוב שלרבים מאיתנו אם לא לכולנו יש לפחות זיכרון אחד לא נעים מתקופת בית הספר או הגן , שבהם היינו מעורבים באירוע שכלל אלימות, כתוקפים או כמותקפים או גם וגם.

תחושת ביטחון היא בסיס להתפתחות תקינה, לצמיחה אישית וללמידה. הגנים ובתי הספר צריכים להבטיח את שלומם ואת ביטחונם של התלמידים והתלמידות, ובכך לספק לכל אחד מהם את הזכות לשמירה על גופם, על בריאותם הנפשית ועל רכושם.  יחד עם זאת, אלימות הייתה ועודנה בעיה ממשית בקרב ילדים ובני נוער במסגרות החינוכיות, ובשנים האחרונות, ראינו עלייה במקרי האלימות בבתי הספר אולי גם בעקבות הקורונה והמצוקות שהוחרפו , או שדווקא הסיבה לכך היא שהרשתות החברתיות היום מהדהדות את מקרי האלימות אל תוך השיח הציבורי ואל ערוצי התקשורת המרכזיים.

ואנחנו נביא את הפרספקטיבה של הפסיכולוגיה החינוכית לתחום הזה, ונדון במקורות של התוקפנות, שהיא בבסיס ההתנהגות האלימה, נדבר על ההפרעות השונות שאנחנו מכירים, על המסלולים השונים שבהם יכולה להתפתח הפרעת התנהגות וכמובן כמובן על דרכי ההתערבות, המניעה והטיפול שבהם אנחנו נוקטים כדי לעזור לילדים, מתבגרים, הורים וצוותי חינוך.

ולצורך הדיון היום הזמנתי שתי פסיכולוגיות חינוכיות מומחיות, שהן גם מומחיות בתחום , את גב' ליאת דותן וגב' תרי שטרנברג

השבוע נציין בארץ את יום הזיכרון לשואה ולגבורה . לשואה יש תפקיד משמעותי בתהליכי החברות שעוברים חלק גדול מהילדים והמתבגרים בארץ.  הם פוגשים בכל שנה את ימי הזיכרון, הטקסים, הצפירה, השירים, סרטים שעוסקים בשואה , חלקם אף פוגשים ניצולי שואה ושומעים את הסיפורים שלהם, חלקם יוצאים למסעות לפולין. הילדים לא יכולים שלא לפגוש את הנושא הזה, שהופך לחלק מעצב בזהותם ובנפשם כישראלים וכיהודים.

המפגש הישיר הזה עם הרשע האנושי, עם הכאב והמוות כמו גם עם גבורה בלתי נתפסת מעלה שאלות פסיכולוגיות באשר לדרך שבה ראוי להנגיש את הנושא הטראומתי והטעון הזה.

ולצורך הדיון היום אני מארח שני מומחים בתחום,

את ד"ר גילה מצליח-ליברמן פסיכולוגית חינוכית בכירה, מנהלת השירות הפסיכולוגי באזור. ואת משה אלון, פסיכולוג חינוכי בכיר, אנאליסט יונגיאני ומטפל משפחתי.  

ובפרק היום נעסוק בנושא הלהט"ב.

להט"ב, ראשי תיבות של: לסביות, הומואים, טרנסג'נדריים

בשנת 1973  הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM)  את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות מה-DSM, אך

למשל, בפברואר 2022 יצא בישראל חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות האוסר

גם השיח וההמשגות סביב הנושא הזה הוא דינאמי ומתפתח

בפרק היום נעסוק בהמשגות תיאורטיות מרכזיות, בסוגיות של זהות

ולצורך השיחה היום, הזמנתי שלושה מומחים בתחום, ד"ר לירן זליגמן

.ברוכים הבאים ל: פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית של מחוז ת"א ובהגשת אלון רם. בפרק הנוכחי נדבר על אוטיזם. 

.אוטיזם הוא מצב התפתחותי - נוירולוגי שמשפיע על האופן שבו אנשים יוצרים קשר עם אנשים אחרים ועל הדרך שבה הם מבינים את הסביבה

.כיום אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה של עלייה משמעותית באבחון אוטיזם וקיים צורך להיערך ולפעול להקמת מסגרות ומענים מתאימים לנוכח העלייה בשכיחות

:לצורך השיחה היום הזמנתי שני מומחים בתחום

גלי נאור זיידמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לקראת סיום התמחות בפסיכולוגיה התפתחותית, מנהלת שפ"ח בתים, עם ניסיון רב בעבודה טיפולית עם אוכלוסייה של ילדים ונוער הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

וכפיר נוי, פסיכולוג חינוכי והתפתחותי מומחה מדריך, מנהל היחידה ההתפתחותית בשפ"ח רמת גן, ראש תחום פסיכולוגיה במכון להתפתחות הילד בבי"ח שיבא בתל השומר.