פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם

מעברים הם שינויים שמתרחשים במהלך החיים שלנו. השינויים האלה יכולים להיות צפויים או מפתיעים, רצויים או לא רצויים והם מצריכים הסתגלות מחודשת ויכולים לעורר רגשות כמו חוסר ודאות ולפעמים גם חרדה. דוגמאות למעברים בחיים הם למשל: מעבר ממקום מגורים אחד לאחר, שינוי במסגרת תעסוקתית, או שינוי במבנה המשפחה כמו לידה או גירושין. 

המעבר מגן לבית הספר הוא דוגמה למעבר מרכזי בילדות, והוא מסמל שינוי משמעותי בחייו של הילד, מעבר ממסגרת גמישה ומחבקת כמו הגן לסביבה לימודית שמצופה ממנה ליותר עצמאות, לארגון ולעמידה בכללים. עבור ילדים והורים רבים זו יכולה להיות תקופה מעוררת סקרנות והתרגשות, אך עבור אחרים היא עלולה לעורר גם תחושות של פחד, חוסר ביטחון ודאגה.

בפרק היום נצלול פנימה למעבר הזה מהגן לבית הספר, נדבר על ההבדלים בין פעם להיום מבחינת החשיבה על הישארותם של ילדים שנולדו בסתיו שנה נוספת בגן חובה, ניגע בחרדות של ההורים סביב המוכנות של הילדים לבית הספר, נדבר על התחומים שכדאי לפתח כדי להגביר את הסיכוי למעבר מוצלח, נבין איך לסייע לצוותי הגן לעבוד עם ילדים שעלולים להיתקל בקשיים במעבר מהגן לבית ספר, נעסוק במחקר המרתק שעשו בשפ"ח רמת גן לגבי נושא המוכנות לכיתה א', ונברר מתי כדאי לשקול אבחון פסיכולוגי או התייעצות עם גורמי מקצוע לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי מוכנות הילד לביה"ס, ומתי כן נכון להמליץ על הישארות שנה נוספת בגן כהזדמנות לחיזוק מיומנויות נדרשות.

שתי יכולות פסיכולוגיות משמעותיות שנדון בהן, שעולות מהמחקר כמנבאות הצלחה בכיתה א' הן תפקודים ניהוליים ומאסטרי. נבין מה היכולות האלה כוללות ונראה כיצד אפשר לסייע להורים ולאנשי חינוך לדבר בשפה הזו ולהבין יותר טוב כיצד לסייע לילדים ולילדות.

אז כדי לדבר על כל הנושאים החשובים האלה אני מארח היום שתי פסיכולוגיות מומחיות בתחום הגיל הרך.

מיכל חרל"פ קציר, פסיכולוגית חינוכית מדריכה מנהלת תחום הגיל הרך בשירות הפסיכולוגי חינוכי בתל אביב יפו ורכזת גיל הרך בשפ״י מחוז תל אביב . משמשת שנים רבות כפסיכולוגית בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים ומלווה ילדים, הורים וצוותים חינוכיים בשלב המעבר לכתה א׳ . אמא לארבעה ילדים שסיימו כבר את בית הספר ועדיין זוכרת בהתרגשות את היום הראשון בכתה א' של כל אחד מהם.

ובטינה קוברינסקי, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, מנהלת יחידת גנים בשפח רמת גן, מנהלת את היחידה לטיפול cbt בשפ"ח ובעלת קליניקה פרטית.

חשוב לציין שהפרק הוקלט לפני פרוץ המלחמה ועל כן אין התייחסות לכך.

האזנה נעימה!

ובפרק היום נדבר על הפרעות אכילה.

ספקטרום הפרעות האכילה מתבטא בעיסוק מוגזם באוכל, במשקל ובדימוי גוף, ולעיתים קרובות הפרעות אכילה מלוות בהתנהגויות מזיקות כמו הרעבה עצמית, בולמוסי אכילה והקאות. הפרעות אכילה עלולות לגרום לפגיעות גופניות חמורות כמו תת משקל והן נמצאות במתאם חיובי עם חרדה, דיכאון ואובדנות.

הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחותן גם בקרב גברים ונשים בוגרות יותר.  מדובר בתופעה מורכבת הנובעת משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. מחקרים מצביעים על מעורבות של מנגנונים נוירוביולוגיים המשפיעים על ויסות הרעב והשובע, לצד גורמים גנטיים המגבירים את הסיכון לפתח את ההפרעה. כמו כן, דינמיקות משפחתיות, לחצים חברתיים ותרבותיים כגון אידיאל הרזון וסטיגמות שליליות כלפי משקל ממלאים תפקיד משמעותי. בנוסף, גורמים רגשיים ובין-אישיים, כמו דימוי גוף שלילי, קשיים בוויסות רגשי וחוויות של לחץ או טראומה, תורמים להתפתחות ולשימור ההפרעה.

מתוך המחקר אנחנו יודעים שזיהוי מוקדם והתערבות טיפולית מהירה יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. הטיפול בהפרעות אכילה מחייב גישה רב תחומית הכוללת התערבות רפואית, תזונתית ופסיכולוגית. בנוסף, מחקרים מראים שמעורבות ותמיכה משפחתית משחקות תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה ולכן גם העבודה עם ההורים היא משמעותית.

בפרק אני מארח את לירון גפן, פסיכולוגית חינוכית מומחית שמנהלת את היחידה למניעת הפרעות אכילה בשירות הפסיכולוגי בנתניה ומטפלת בקליניקה פרטית בקיסריה.

האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק באחת התקופות המעניינות והמאתגרות של החיים - גיל ההתבגרות. זהו גיל של שאלות ותגליות, של נפילות ושל צמיחה. זוהי תקופה אינטנסיבית של חיפוש זהות וניסיון להבין "מי אני" מול עולם מלא בציפיות ולחצים. המתבגרים חווים שינויים פיזיים, הורמונליים, רגשיים וחברתיים ונדרשים להתמודד עם קונפליקטים עוצמתיים כמו הצורך בשייכות לצד הצורך בעצמאות וכמו גם הצורך בלהיות ייחודי אל מול הצורך להיטמע ולהרגיש חלק. הרגשות מציפים, עצמתיים הכל מרגיש מוגבר ומועצם. המתבגרות והמתבגרים נמצאים בתקופה שהפסיכואנליטיקאי הנודע אריק אריקסון כינה "מורטוריום", שבה הם חוקרים את עצמם, את הערכים, הנטיות והמשאלות שלהם בתחומים כמו: זוגיות, מיניות, עבודה, חברות, תחביבים, סטטוס חברתי, קבוצות השתייכות , ובאופן הזה הם מנסים לגלות מי הם ומה הם. המונח "מורטורים" מדבר גם על כך שהסביבה צריכה לתת להם , למתבגרים, את המרחב הזה לחקירה, וזאת כדי שיוכלו לפתח זהות אישית יציבה ותחושת עצמי ברורה.

אז בפרק של היום נדבר על הדרמה של המתבגר וגם על הדרמה של הסביבה של המתבגר. נצלול יחד לתוך הקליניקה ולשטח ונבחן מהו טיפול במתבגרים מנקודת מבט דינמית וגם מהפרספקטיבה של סכמה תרפיה. 

שתי האורחות שלי להיום הן מומחיות בתחום הטיפול במתבגרים, 

ד"ר סטלה וייסלייב גיזונטרמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית. עובדת בשירות הפסיכולוגי של העיר נתניה כרכזת תחום הטיפול, מדריכה, מטפלת ומלווה מסגרות חינוך על יסודי. בנוסף, מטפלת בקליניקה פרטית ובמסגרת פנימייה לנוער בסיכון. 

ואודליה משומר, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי בעיר בת ים ומטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב. גישת הטיפול העיקרית שבה היא עובדת כיום היא גישת הסכמה תרפיה. 

האזנה נעימה!

היום אנחנו בפרק מיוחד שנקרא:

״שבעה מאוקטובר- שבעה טקסטים מאז השביעי באוקטובר״.

בפרק נביא 7 טקסטים שכתבו פסיכולוגים ופסיכולוגיות חינוכיים ממחוז ת"א שיעסקו בהשפעה של טבח השבעה באוקטובר, והתקופה הקשה שבאה בעקבותיו על הפסיכולוגים ועבודתם. הטקסטים נכתבו במסגרת סדנא ייחודית ביוזמתה של הפסיכולוגית המחוזית שלנו יפית חסן, שביקשה לומר את הדברים הבאים:

"לאחר האירועים הנוראיים ב-7/10 חשבנו בתחילה שאין מילים ולא יהיו. כל הזמן שמענו את צמד המילים ״אין מילים…אין מילים״. 

כי כל המילים נעשו למשהו שאינו מספיק ואי אפשר להשתמש בהן.

כי על מה נאמר עוד ״זוועה״ או ״נורא״ וכך בא האלם. מה שחווינו נפל מחוץ לשפה המוכרת.

רק אחר כך, בתנועה מדודה ובלתי מורגשת כמעט, המילים שבו, בקצב שלהן, עוד אחת ועוד אחת, מסתדרות בשורה למשפטים ולפסקאות. מנסות לתת פשר למה שהיה ועדיין מתרחש מאז, בפנים ובחוץ. במסגרת התנועה המדודה הזו, ביקשנו במחוז תל אביב ליצור את הסיפורים שלנו ואת התנועה בין האישי למקצועי.

גיבשנו קבוצת פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהמחוז, שבהנחיית הפסיכולוגית והסופרת ענת הררי, ביקשו לספר את הסיפור שלהם שנע בין האישי למקצועי."

ואני אוסיף לדבריה החשובים של יפית, שהפרק היום הוא חלק ממיצג אמנותי שעולה בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת שיחל ב1.12.24. מי שיפגוש את המיצג האמנותי הזה בכנס יוכל להתרשם מציטוטים שונים מתוך הטקסטים ואף לסרוק ברקודים של הטקסטים שיבחר להאזין להם. 

בפרק נשמע את הטקסטים של הפסיכולוגים הבאים: טלי למדיאל, ענבל דהמן, עפרה אלרואי, גלי נאור זיידמן, מיכל אייזן, אודי בק ורענן מיוחס

והיום בפרק נדבר על הפרעת קשב וריכוז,

ADHA - Attention deficit hyperactivity disorder

זוהי הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שמתאפיינת בקושי במיקוד ובשמירה על קשב, באימפולסיביות וגם בהיפראקטיביות, כאשר המאובחנים בהפרעה זו יכולים להציג את כל שלושת סוגי הסימפטומים הללו שהזכרתי או רק חלק מהם. המקור לקשיים הללו נובע מהפרעה ביו-כימית במוח מה שעלול לגרום לקושי תפקודי במגוון תחומים במהלך החיים, כמו בלימודים או ביחסים בינאישיים, וכתוצאה מכך עלולה גם להתפתח מצוקה רגשית משמעותית בילדות או בבגרות.

עוד כמה עובדות על ADHD:-כ-10 אחוז מילדים בבי"ס יסודי בגילאי 6-12 יאובחנו בהפרעה, כאשר לבנים שכיחות גבוהה יותר מבנות.

-נמצא שיש קשר גנטי להפרעה, חוקרים מצאו שכאשר אחד מן ההורים אובחן ב- ADHD קיים סיכוי של בין 54%-20% שגם הילדים יציגו סימפטומים של ההפרעה.

-התיאוריה הדופימנרגית היא התיאוריה המבוססת ביותר כיום, שמסבירה אתההפרעה. נמצא שכאשר מאובחנים נוטלים תרופות סטימולנטיות שונות, כמו ריטלין,  אלה משאירות את הדופמין זמין זמן רב במרחב הסינפטי, וכך ביצועי הקשב והריכוז משתפרים באופן משמעותי.

אנחנו הפסיכולוגים החינוכיים יודעים לאבחן הפרעת קשב וריכוז וזה אחד מהתחומים שאנחנו עוסקים בו הרבה, וזאת בשל השכיחות של ההפרעה, וההשפעה שלה במקרים רבים על מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של ילדים וילדות רבים, כמו גם הקושי של מסגרות החינוך להתמודד עם הקושי הזה.

היום בפרק אני מראיין את צביקה יערי, מומחה בתחום של הפרעת קשב וריכוז בעל ניסיום עשיר בתחום.

צביקה הוא פסיכולוג חינוכי בכיר, לשעבר פסיכולוג מחוזי במחוז מרכז, מנהל שפ"ח מועצה אזורית חבל מודיעין, יו"ר פורום דיאגנוסטיקה אבחון לקויות למידה והפרעת קשב באגף פסיכולוגיה ואגף לקויות למידה בשפ"י ולשעבר קב"ן מחוזי בפקע"ר מחוז דן. כיום הוא עובד גם בקליניקה פרטית, והוא גם מדריך ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית.

האזנה נעימה!

בפרק היום אנחנו מבקשים לייצר חיבור למשאב ספציפי ומיוחד שנמצא ממש כאן, מתחת לאף שלנו, ואנחנו לא תמיד ערים לו, לא תמיד לוקחים אותו בחשבון והוא הטבע. הטבע הוא בדרך כלל חינמי, ולכל אחד ואחת מאיתנו יש כנראה זכרונות שקשורים לטבע : טיולים משפחתיים, חוויות מבית הספר או הגן, אירועים מהצבא או מהטיול אחרי צבא. 

בשיחה היום ננסה לפתוח פתח לחשיבה על הטבע כמקום שיכול להוות משאב לפיתוח חוסן נפשי, מקום שיכול להיות מרחב טיפולי שבו סובייקטים שונים נפגשים, ובו יכולים להתרחש תהליכים נפשיים קצרי טווח או ארוכים, פרטניים או קבוצתיים.  ננסה לראות כיצד הטבע יכול לשמש עבור חלקינו מקום שבו ניתן להתבונן על דברים אחרת, לקבל פרפסקטיבה חדשה, שונה מהמשקפיים הרגילים שאנחנו לובשים בדרך כלל.

האמת שאת הפרק הנוכחי הקלטתי בחודש אוגוסט 2023, כחודש וחצי לפני שפרצה מלחמת שבעה באוקטובר, ואנחנו משחררים אותו כעת מתוך מחשבה שדווקא עכשיו, במצב הנפשי הקולקטיבי הנוכחי שבו אנחנו נמצאים הוא יכול להיות משמעותי עבור פסיכולוגים, אנשי חינוך, הורים ובכלל.

בפרק אנחנו נדבר על תיאוריות שמנסות להסביר את התחושה המיוחדת שאנחנו חווים כשאנחנו נמצאים בטבע, וגם נראה שלמרות שכרגע חבלי ארץ שלמים, משופעי טבע, לא מאפשרים שהייה רגועה, מתבוננת וטיפולית, הטבע יכול להיות גם ממש קרוב לבית שלנו, ולפעמים גם אפילו בתוך הבית. אנחנו לא חייבים להרחיק לקצוות הארץ כדי לטבול בטבע ובסגולותיו.

בנימה אישית, חיכיתי מאוד להקלטת הפרק הזה, בתור אדם שמוצא בטבע מקום שמאפשר טעינה רגשית, אני ומשפחתי נוהגים בזמני שלום לטייל הרבה ובמיוחד בצפון הארץ, מחפשים את המקומות שיש בהם מים: נהרות, מפלים, אגמים, נחלים, מעיינות. כך שהגעתי להקלטה היום עם איזושהי מוטיבציה פנימית אמיתית להבין עוד על הטבע, ולמה בעצם להיות מוקף בצמחים, עצים, פרחים, חיות, ציוץ ציפורים, מים, רוח, שמש, אדמה, מה יש בכל אלה  שהוא כה שונה מהחוויה האורבנית שרבים מאיתנו שותפים לה.

אז האורחים שלי היום הם רביד בוגר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, חברת סגל בתכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס ומייסדת שותפה של העמותה לחינוך קשוב ואכפתי. יוזמת ומפתחת ביחד עם ד"ר אורי הראל את 'כוח הטבע' - מודל לעבודה פסיכו-חינוכית לפיתוח חוסן ומיומנויות חברתיות רגשיות (SEL), מנחה השתלמויות וסדנאות לצוותי חינוך וטיפול, הורים וילדים. גרה עם המשפחה בכפר סבא, עובדת בשפ"ח פתח תקוה,

ודורון היימן, פסיכולוג חינוכי מומחה-מדריך. בוגר בי"ס לפסיכותרפיה. קצין התנהגות אוכלוסייה. מנחה מסעות בטבע לעיבוד חוויות מהשירות הצבאי, בארץ ובחו"ל. מפתח ומטמיע סדנאות בטבע לצוותי חינוך, צוותים מקצועיים ותלמידים. גר ועובד לאורך שנים בעוטף עזה ואב לארבעה.

האזנה נעימה!

היום אנחנו בפרק מיוחד, זהו הפרק ראשון שהקלטתי מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר.

אשתף אתכם שהיו כמה פרקים שהיו אמורים כבר להתפרסם ואז הגיע ה-7 באוקטובר והרגשנו שאנחנו צריכים רגע לעצור, להשתהות ולייצר מרחב לחשיבה מה הלאה. כשהרגשנו שהרגע הנכון הגיע, וכשאני אומר הרגשנו אני מתכוון ליפית חסן הפסיכולוגית המחוזית ואלי, החלטנו  להקליט פרק שיעסוק באופן שבו שפ"ח פגש מלחמה. כלומר מה קרה לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים כאשר פרצה המלחמה. כיצד העבודה השתנתה באחת. כיצד השפ"ח הפגין גמישות על מנת להתאים את עצמו לצרכים המשתנים של המסגרות החינוכיות, הקהילות, המשפחות והפרטים. כיצד בועת ההגנה שנפרצה בפתאומיות השפיעה הן על הפסיכולוגים עצמם והן על הלקוחות שלהם, והביאה ל"מציאות טראומתית משותפת". כיצד התווספו תפקידים מיוחדים לפסיכולוגים בזמן החירום. כיצד שפ"ח מתפקד כחלק מעיר שלמה שקולטת מפונים , מפונים שהיו חייבים למצוא לעצמם מקום מגורים חלופי ולעזוב את ביתם, כי כרגע הוא לא מקום שבטוח לגור בו, ובמקרים רבים אותם אנשים גם חוו חוויות קשות מנשוא והיו זקוקים למישהו שיראה אותם ושיהיה מסוגל להכיל אותם על מה שעברו.

לצורך הקלטת הפרק אני מתארח בשפ"ח הרצליה, ואני מארח שתי פסיכולוגיות חינוכיות מדריכות,

ענבל דימנטמן אשכנזי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. נשואה ואמא לשתיים. עובדת פה בשפ"ח הרצליה, חברת צוות ניהול ורכזת עבודת הפסיכולוגים במסגרות בתי הספר העל יסודיים. ענבל היא בעלת קליניקה פרטית לנוער, ובעלת ניסיון והתמקצעות בעבודה עם אוכלוסיית המחוננים.

והאורחת השנייה שלי היא רוני קלל פרי,פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. בת זוג, ואמא לשלושה. חובבת חיות כשהם לא על הצלחת. רוני היא חברת צוות ניהול פה בשפ"ח הרצליה ורכזת העבודה בבתי הספר היסודיים. היא בעלת קליניקה פרטית לטיפול בנוער ובמבוגרים.

האזנה נעימה!

שם הפרק שלנו היום הוא 'מחשבות על אבחון פסיכודידקטי', ובו אני מארח את מיכל בן ריי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה בשפ"ח נתניה, רכזת תחום אבחון ורכזת המל"ל בשפח נתניה, מאבחנת דידקטית, מרצה במדרשה לפסיכולוגיה חינוכית במחוז תל אביב בקורס של לקויות למידה, מעבירה השתלמויות והדרכות בשפ"חים בתחום של אבחון ולקויות למידה ומנחה בקו סדנא בנושא אבחון בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת.

אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון שעורכים פסיכולוגים חינוכיים כדי להבין את הסיבה או הסיבות בגינן ילד או ילדה לא מצליחים בלימודים, ומציגים תת השגיות אקדמית. מדובר בהערכה מקיפה שבודקת את מקורות הכוח והחוסן של הנבדק או הנבדקת כמו גם את הקשיים, ומתייחסת להיבטים פסיכולוגיים ודידקטיים. לעתים בית ספר ימליץ על אבחון כזה, לעתים ההורים הם אלה שיפנו. עפ"י נתונים מסקרים מקיפים ועדכניים שנערכו בארה"ב:*30-40 אחוז מההפניות לפסיכולוגים של בתי ספר הן בגלל בעיות בלמידה.* חשד ללקות למידה הוא הסיבה העיקרית להפניית תלמידים לאבחונים, (הסיבה השניה היא ADHD).* 25% משעות העבודה של פסיכולוגים חינוכיים מוקדשים להערכות של לקויות למידה.אבחון פסיכודידקטי יאפשר לנו , במקרים רבים, לבצע אבחנה מבדלת בין קשיים לימודיים שהמקור שלהם הוא רגשי או התנהגותי לבין קשיים לימודיים הקשורים להנמכות בתפקודים של מנגנונים קוגניטיביים. במקרים מסויימים נאבחן לקות למידה או הפרעת למידה שהן הפרעות נוירו-התפתחותיות המתאפיינות בקשיים בשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן. תחום נוסף שאנחנו בודקים באבחון פסיכודדיקטי הוא הפרעת קשב וריכוז.

בפרק הנוכחי מיכל ואני נשוחח באופן חופשי על אבחון פסיכודידקטי, וננסה להבין מה הם הנתיבים הקריטיים של אבחון זה, ואיך נוכל לתת למאובחנים שלנו ולסביבתם דו"ח פסיכולוגי משמעותי שיסייע לקידום הרווחה הנפשית שלהם.

האזנה נעימה!

היום יש לנו פרק מרגש במיוחד, גם בגלל הנושא שבו נעסוק וגם בגלל האורחות שלי. אנחנו מתארחים במשרד החינוך בירושלים, ומי שמארחת אותנו היא ד"ר חווה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך, מנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואיתה מתארחת גם אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, שחוקרת הורות דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון וגם רכזת ארצית של תחום המדיה בשפ"י.

בפרק היום נדבר על השפעת הניו מדיה על הפסיכולוגיה החינוכית.

מדובר בנושא גדול, רחב ומרתק, אפילו מעט מאיים בחוויה שלי, ואנחנו ננסה לבחון כיצד העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים משפיע על הפסיכולוגיה של הילד, של ההורה, של איש החינוך, ונדבר גם על ההשפעה של המציאות הזו, שמשתנה כל הזמן ומתפתחת, על הפסיכולוגים עצמם שפועלים בשטח.

יש בספרות הבחנה בין התקשורת והמדיה המסורתיים עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, שהיו מבוססים בעיקר על עיתונים מודפסים, רדיו, טלוויזיה וקולנוע, לבין התקופה שבאה אחרי שנות ה-80, אז החל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אמצעים חדשים לאחסון ולהפצה של מידע, מה שנקרא הניו מדיה - המחשב, האינטרנט והסמרטפון ועוד. בין התופעות הבולטות מבחינה חברתית ופסיכולוגית הן כמובן הרשתות החברתיות שהחלו לפעול בתחילת שנות ה2000, היום כמובן התיקתוק הוא מרחב מאוד משמעותי לילדים ובני נוער, ולאחרונה אנחנו עדים להתפוצצות של ה-AI, הבינה המלאכותית שנראה שמביאה עידן חדש של שימוש במידע ושל יצירת תוכן כמו גם בעיות מוסריות ואתיות חדשות.

אז בפרק היום ננסה לבחון פרגמנטים שונים מתוך המרחב הדיגיטלי העצום והדינמי שבו אנו חיים ונשוחח על ההשפעות שלו על הפסיכולוגיה החינוכית מהיבטים שונים.

האזנה נעימה!

לא פעם מנהלות ומנהלים של בתי ספר מבקשים את עזרתנו עם כיתה שקשה לה, שהאקלים הרגשי בה סוער, שקשה ללמד בה, שאפשר לראות שיש קשיים חברתיים, חוסר לכידות, קבוצות השתייכות שאינן גמישות, שהיחסים בין המחנכת לתלמידים אינם מיטביים, שהיחסים בין התלמידים לבין עצמם לא מיטביים, במקרים יותר קיצוניים נוכל גם לראות בריונות או חרם.

משהו בכיתה לא עובד.

כיתה היא קבוצה מיוחדת במינה, מצד אחד זו קבוצת השתייכות לתלמידים ולתלמידות, שבה הם מתפתחים, מצליחים, מתקשים, כיתה היא גם חלק מארגון גדול יותר, מבי"ס, והיא מושפעת מהאקלים הבית ספרי, מהחזון הבית ספרי ומהדרך בה ביה"ס מתנהל. לכיתה כקבוצה יש מטרות רבות, לימודיות, חברתיות, רגשיות, היא קרקע פורייה להתפתחות הפרט , אך כיתה היא גם קול ייחודי שאומר משהו על הנפש הארגונית של ביה"ס.

איפה אנחנו כאנשי מקצוע שנכנסים לכיתה נשים את הפנס שלנו, מה נחפש? האם נתבונן בכיתה כאוסף של פרטים? האם כקבוצה, כשלם? אפשר גם להתבונן בכיתה כחלק משכבה או מחטיבה או מכלל ביה"ס. על אילו יחסים נשים דגש? יחסים של התלמידים אחד לשני? של תת קבוצה אחת לתת קבוצה אחרת? מה עם קבוצת ההורים? אולי היחסים בין המחנכת לתלמידים היא המקום שיש להתבונן בו? ואולי כל הדברים האלה יחד.

בפרק היום ננסה להרחיב את הדיון הזה ולהבין יותר לעומק את התיאוריה והפרקטיקה מאחורי התערבות פסיכולוגית בכיתה. בחלק הראשון של הפרק אני מארח את ניצן גולדשמיט, ונדבר על הכיתה כקבוצה ועל הכיתה כחלק מארגון גדול יותר (ביה"ס) מתוך הפרספקטיבה של הפסיכואנליזה הארגונית, ובחלק השני אשוחח עם הדר לזרוביץ שתציג מודל פרקטי לעבודה של פסיכולוג בכיתה, שהיא ושותפיה בשפ"ח גבעתיים פיתחו והם מעבירים אותו לכיתות בבתי ספר ברחבי העיר.

האזנה נעימה!