"כמעט כל שמונה השנים של קיום החברה היא הייתה במצב הישרדות. היה קשה כל פעם לגרד קצת כסף, החברה לא צמחה, ובתור ה-CTO למדתי מזה המון."

אחרי ארבע שנים, חברה לקוחה של המתחרים הכי גדולים שלהם פונה אליהם עם השיקול של מעבר לעבודה עם החברה שלהם. אחרי מספר שיחות התרחיש הופך אפילו ורוד יותר, כשהם מעלים גם את האפשרות של רכישה של Corrigon, ואחרי היכרות נוספת, נראה שהאקזיט ממש מעבר לפינה. 

אבל פתאום - הם נעלמים בלי שום הסבר. שבועיים אחר כך זה עינב מגלה שהם רכשו את החברה המתחרה, ורק השתמשו בהם בשביל משא ומתן מולה. זו הייתה מכה נוספת - "זו הייתה תחושת בגידה וזה גם הגיע כבר בתקופה שהייתה קשה מסביב. זה היה בשבילנו האור בקצה המנהרה, ועכשיו האור הזה נכבה. אחרי זה חזרנו לתמיכה המשפחתית הפחות נלהבת, ולפקיד בנק שהיה כמובן פחות נלהב. עצה מאוד חשובה שאפשר לתת ליזמים היא שהקול הפסימי, הריאלי, החרדתי, איך שלא נבחר לקרוא לו - הוא חשוב. צריך את הקול הזה שיגיד שעסקאות מכירה יכולות ליפול, וזה בסדר שהן ייפלו, ובוא נדאג גם לתכנית ב'. כי אם אנחנו מתאהבים רק בתהליך הראשוני (תכנית א') ואנחנו משקיעים בו את מירב המאמצים והמשאבים הנפשיים שלנו ולא מקדישים זמן לדברים אחרים, זה אומר שברגע שהתהליך נגמר - החברה נגמרה."

חלק מלהיות יזם הוא להבין את החשיבות שיש לתשוקה לדרך עצמה, כי יש הרבה מכשולים ולחצים בדרך להצלחה, שלא ידוע מתי ואם תגיע - התוצאה לא יכולה להיות המניע היחיד לצאת לדרך יזמית.

אצל עינב, החיידק של העשייה עצמה הוא מה שהשאיר אותו במסע היזמי, וכמו שהעיד על עצמו בחיוך, כבר ביום שאחרי המכירה של החברה הוא כבר חשב על הסטארטאפ הבא, ובאמת שנתיים אחרי זה הקים את Voca.ai, שמסתיימת גם היא באקזיט.

צוללים להכל בפרק 101 עם עינב איתמר, יזם סדרתי בתחום ה- AI.