בריאן ווילסון הלך לעולמו – ואי אפשר היה שלא לעצור ולהיזכר באחת מהיריבויות היפות והעמוקות בתולדות הרוק.

יריבות של כבוד, של השראה הדדית, של תשוקה משותפת לפרוץ את גבולות הדמיון.

בפרק החדש של ביטלמניקס, אני מתעמק בקשר המופלא בין בריאן לארבעת המופלאים מליברפול.

זו לא סתם השוואה בין להקות – אלא התבוננות בדיאלוג יצירתי מרתק,שנרקם משני עברי האוקיינוס, דרך שירים שהפכו לאבני דרך בתולדות המוזיקה.

ג'ורג' מרטין אמר פעם: "ללא Rubber Soul לא היה Pet Sounds, וללא Pet Sounds לא היה Sgt. Pepper".

ומרטין צדק.

ללא ההרמוניות של הביץ' בויז – ייתכן שהביטלס, ופול מקרטני בפרט,לא היו מעיזים לחלום כל כך רחוק.

בואו לצאת איתי למסע – מהימים שבהם בריאן הצעיר גיבש את אחיו לטריו ווקאלי, ועד לחלומותיו על כתיבת הסימפוניה האמריקאית הגדולה.

מהחופים התמימים של שירי הסרף ועד העומק הרגשי של פט סאונדס ו-סמייל.

זהו גם סיפור על איך הביטלס שימשו כיריבים שהעניקו לבריאן אנרגיה ליצור, לדחוף, לגלות עולמות חדשים – אבל גם, אולי, תרמו בעקיפין לשבר, להתמוטטות ולסיומו של המרדף אחרי הצליל המושלם.לינק לרכישת הספר 'הביטלס המהפכניים'

https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15358